אחותי, היה נבדל המועמדות בתחרות מלכת היופי לא מוטרדות מהרכילות. אילנית לוי כן hasharon@maariv.co.il 07/02/02 עולם הכדורגל ועולם האופנה ­ חד הם. שמעון גרשון יוצא עם מלי לוי, שביט אלימלך מגן על שערה של דנה דנטס, עופר טלקר מבשל פולקע לאביבה תבורי, אלי דריקס שנשוי למירי גולדפרב (דריקס) מארח לשבת את מוטי איווניר שנשוי לעפרה, אילנית לוי מעודדת מהיציע את אייל גולן שזכה בעבר גם לעידודה של מירי בוהדנה שהחזיקה אצבעות גם ללירון בסיס, בקי גריפין עודדה מהקווים את ליאור ליובין, תמי בן עמי עודדה מהמסלול את אולסי פרי, משה גלאם זכה לכמה דקות תהילה בזוהרה של לינור אברג'יל, ואסי דומב יצא עם מלאני פרס, נפרד ממנה ואוטוטו עומד לחזור אליה. הדוגמנית והכדורגלן הבאים בתור כבר בכניסה, תתחילו לקרוא עליהם במדורי הרכילות החל מעוד חודש, מקסימום חודש וחצי.בעוד קצת יותר מחודש תקבל המדינה, הצוהלת גם ככה, סיבה נוספת למסיבה. הפעם מדובר על מפגע, סליחה ­ מפגן תרבותי. כזה שיציג את התוכנית של נטלי עטייה בערוץ 10 באור חיוור יותר מפניה מופצצי הפודרה של יונית לוי. ב­13 במארס ייפתח עוד אחד משווקי הבשר השנתיים, תחרות "מלכת היופי של ישראל" לשנת 2002 מטעם שבועון "לאשה", שתתקיים בפעם ה­52 ותשודר, איך לא, בפריים טי ים בערוץ .2 גם הפעם יש לאזור השרון נציגות מכובדת, ואלו הן דינה סרבי וקרן ונגנהיים. שתיהן, מסתבר, לא לגמרי מודעות לאופן שבו חייהן עשויים להשתנות במידה ויזכו בתואר הנכסף. הן, כמובן, מצהירות שהן יישארו כפי שהיו, אולם ההיסטוריה מלמדת אותנו שאין כך הדבר, ולו רק במובן האישי­פרטי. לדוגמה: על פי רוב, מי שזכתה בתחרות יופי כשבאמתחתה בן זוג קבוע, לא עבר זמן רב (חודשים ספורים, לא יותר) עד שהיא עזבה אותו לטובת מישהו אחר, כמעט תמיד פיגורה מפורסמת. המקרה האחרון הוא זה של אילנית לוי, שלמרות כל ההצהרות תוך כדי ומיד אחרי התחרות, נפרדה מהחבר מיקי יפרח ויצאה אל החלון של הזמר אייל גולן.תגידו, חבר יש לכן?קרן: "לי לא".דינה: "לי יש, חמישה חודשים".הוא עודד אותך לגשת לתחרות?"הוא נורא מפרגן".אני אסביר לך למה אני שואל: מצד אחד, אם את זוכה, אז מבחינתו זה שיחוק לצאת עם מלכת יופי. מצד שני, בדרך כלל הזוכות לא נשארות הרבה זמן עם החבר איתו נכנסו לתחרות, ראי אילנית לוי."אוקיי... אה... אז נשבור את המסורת. אני לא חושבת שניפרד, אבל אם זה יקרה ­ זה לא יהיה בגלל התחרות, זה יהיה בגלל שלא נסתדר".זה לא חייב להיות קשר ישיר לתחרות. עם הזכייה את נכנסת לעולם אחר לגמרי, אנשים חדשים, מדורי רכילות, לו"ז מטורף. באופן טבעי את מבלה יותר זמן עם הדמויות מהעולם הזה ופחות עם החבר."אני לא יכולה לדעת מה יהיה בעוד כמה חודשים. אני יודעת שאם הוא ימשיך לתמוך בי כמו שהוא תומך בי עכשיו, אנחנו נישאר ביחד".***האסכולה הגברית גורסת, שאם נופל בחלקך לצאת איכשהו (כי אתה הרי בהמה גסה) עם מישהי שנראית ממש טוב, אתה רוצה בפרק הזמן שיעבור עד שהיא תתעשת ותעיף אותך מכל המדרגות, להיראות על ידי כמה שיותר אנשים, גברים ונשים כאחד. גברים ­ כדי שיטפחו לך על השכם בהערצה מהולה בקנאה; נשים ­ כדי שיחשבו שיש בך משהו, שמביא בחורה כזו לצאת איתך, וירצו גם הן לחקור את התופעה (ראו מקרה ג'ורג' בסיינפלד, שבעזרת תמונה בארנקו של דוגמנית, אותה הציג כ"אשתו המנוחה", נכנס למועדון וזכה להתעניינות מצד שאר הדוגמניות במקום).הבחירה הטבעית והמתבקשת הייתה לצאת לדרבי התל אביבי בשבת האחרונה. אירוע שמרכז בתוכו עשרים אלף איש ובנוסף משודר בטלוויזיה. אבל שתי בעיות מתעוררות במקרה הזה: אחת ­ כשאתה מג יע כמראיין, רצוי שגם תשמע מה נאמר לך; שתיים ­ במקום כזה יש כבר אישה אחת דומיננטית שעומדת מעל כולן ושמה נישא בפי כל ­ אמא של שמעון גרשון, כמובן.על כל פנים, מן הידועות הוא שיש קשר מיסטי בין עולם הדוגמנות לעולם הכדורגל. אפילו אייל גולן שהוזכר לעיל משחק במעצמת הכדורגל של הפועל מרמורק מליגה ב', ואילנית לוי הגיעה לא אחת לצפות במשחקיו.בנות, כדורגל אתן אוהבות?קרן: "לא".דינה: "שיחקתי קצת כדורגל כשהייתי יותר קטנה, אבל לראות ­ לא מעניין אותי".פשוט, יש הרבה כדורגלנים שיוצאים עם דוגמניות.קרן: "ידעתי שזה יגיע. אני לא מתעניינת בכדורגל".אולי הגיע הזמן, את יודעת. אלה שני עולמות שמשיקים אחד לשני."זוכר מה שדינה ענתה לפני רגע? נשבור את המסורת".אתן יכולות להסביר מה מושך את העולמות האלה אחד לשני?דינה: "לא יודעת, אולי בגלל שאילו שני תחומים שיש בהם תחרות?".קרן: "מאחר שאני לא מכירה אף כדורגלן, ומאחר שלא נתקלתי אף פעם באחד כזה, ואני גם לא מתמצאת בתחום, אז קצת קשה לי לענות לך על השאלה הזאת. פשוט אין לי על סמך מה לענות לך".אגב, המפגש בינינו נערך בסופו של דבר באחד מבתי הקפה המוכרים באזור השרון, בתקווה שלפחות שם יהיה מעט קהל. למרבה הצער, באותו יום סגרירי לא רק שבית הקפה היה ריק כמעט לחלוטין, גם הרחוב לא בדיוק המה אדם (מובן שנבחר השולחן שקרוב לקיר הזכוכית הצמוד לרחוב), כך שאת הסיפוקים הפתטיים יהיה צורך למצוא במקום אחר.אם כך, בואו נכיר קצת את המתמודדות: קרן ונגנהיים, בת 20 מרעננה, השתחררה לפני כשלושה חודשים מצבא ההגנה, שם שירתה כמש"קית חינוך בבית ספר למ"כים. כיום, בינתיים לפחות, היא עובדת כמארחת במסעדה. סוג של העברת זמן עד שיתבררו תוצאות התחרות.דינה סרבי, בת 21 מכפר סבא, גם היא משוחררת טרייה יחסית מצה"ל (לפני כחודשיים), שירתה במשרד הביטחון כפקידת לו"ז. נכון לעכשיו, לדבריה, היא לא עושה כמעט כלום פרט להכנות לתחרות, ופה ושם היא מדריכת סלסה בזמנה היותר הפנוי, שיש די הרבה ממנו עד התחרות.מה, ככה ישר מהצבא לתחרות מלכת היופי, בלי איזה ברייק לטיול בחו"ל?קרן: "אני יודעת שיש אנשים שמשתחררים מהצבא וישר רוצים טיול, אבל זה פחות מדבר אליי. אני מאמינה שאני אסע, אבל לא לסדר גודל של שנה או חצי שנה. נראה אחרי התחרות".אבל אם את זוכ ה, את כבר לא אחראית ללו"ז של עצמך, אלא תלויה בכל מיני חוזים והתחייבויות אחרות."אז אני אשנה את התוכניות. דברים משתנים, מאוד קשה לדעת עכשיו מה יהיה. לא רק מהבחינה של טיול, יש כל מיני דברים שאני רוצה לעשות, למשל ללמוד תקשורת ופרסום".דינה: "אני רוצה ללמוד משהו שקשור בילדים. ילדים נורא מושכים אותי. חינוך מיוחד, משהו כזה, אבל גם אותי מעניין התחום של הפרסום".קרן: "כל החיים התמקדתי בקטע של ריקוד. למדתי בתלמה ילין במגמת מחול, ובגלל בעיית גב די נקטע לי החלום. מהרגע הזה כל הדברים התגלגלו בצורה שונה".למה ללכת לתחרות שדי מקבעת סטראוטיפים? אתן יודעות ­ יפות וטיפשות.קרן: "אני לא מסתכלת על התחרות בצורה כזו".ברור לך שזה לא משנה איך את חושבת על התחרות, כך היא נתפסת על ידי הציבור הרחב."השאלה היא קודם כל מה אתה מוציא מהתחרות הזו. אני חושבת שזה דבר מאוד נחמד לעשות אחרי השחרור. זה כמו לקבל מתנה. מפנקים אותנו, לוקחים אותנו למקומות, מעבירים אותנו סדנאות, מטיסים אותנו לחו"ל. זו מתנה שלא כל אחד יכול לקבל, ואם יש לנו אפשרות ­ אז למה לא? אני כבר השתתפתי בעבר בתחרות אחת ("נער ת השנה של מעריב לנוער" בשנת 98', ז.י). לתחרות השנה ניגשתי בגלל ניסיון העבר שלי ובגלל שכל כך נהניתי בתחרות ההיא. אני יכולה להגיד לך שיש לי משם חברות נורא טובות שעד היום אנחנו בקשר".אתן קוראות מדורי רכילות?דינה: "כן".קרן: "האמת היא שבדרך כלל לא, אבל ממתי שהתחילה התקופה של התחרות, כשהבנתי שגם אני מופיעה שם מדי פעם, התחלתי להיות יותר מודעת לעניין".ככל שהתחרות תתקרב, וגם לאחריה ­ אם תזכו במקומות גבוהים ­ העיסוק בכן יילך ויגדל במדורים האלה. זה אומר קצת יותר חשיפה, קצת חדירה לפרטיות. אתן חושבות שזה יפריע לכן, או להפך ­ את רוצות את החשיפה?דינה: "אני מקווה שזה לא ישנה. אני מקווה שאני אשאר אותה בחורה. אני חושבת שזה חלק מהעניין, לקבל כל מיני טלפונים, ושקצת מזהים ברחוב, זה נחמד, זה חלק מהחוויה".קרן: "בתור בנאדם שמאוד אוהב את הפרטיות שלו, קצת קשה לי להתמודד עם מדורי הרכילות. אבל אני מקבלת את זה כחלק מהעניין. זו מעין עסקת חבילה כזו שצריך להתמודד איתה".חלק מהעסקה זה גם להיראות בכל מיני מקומות בגלל ענייני יחצנות ולדאוג לשמור את עצמכן בתודעה, בעיקר אם לא תזכו ותרצו להמשיך לעבוד בתחום.קרן: "צריך לדעת להתמודד גם עם הדברים שלא מוצאים חן בעיניך".יש הרבה דוגמניות שעברו לפאזות אחרות מז'אנר הדוגמגישה או דוגשחקנית. זה משהו שמדבר אליכן?דינה: "הנחיה בערוץ הילדים זה דבר שמעניין אותי, כי זה גם קשור לילדים וגם לפרסום ותקשורת. בזמנו נורא רציתי להיות כמו ענת אלימלך ז"ל".קרן: "אני חושבת שהתחרות הזו יכולה לפתוח הרבה דלתות, אבל יש עוד הרבה דברים שאנחנו לא יודעות למה לצפות. דברים מתגלגלים".***במסגרת ההכנות לתחרות, ביוזמה מבורכת של המארגנים, נתרמות 20 המועמדות לעזור בפעילות למען הקהילה, בין השאר בסיוע לארגונים סוציאליים כמו "וראייטי" ועמותת "פתחון לב" למען משפחות נזקקות. לאחרונה הן סייעו בחלוקת אוכל ובגדים לנזקקים במרכז העמותה בראשון לציון. קרן: "זה מקום מבורך. מה שהם עושים שם זו פעילות מדהימה. מצד אחד היה לנו שם מאוד קשה לראות שאנשים כל כך נזקקים. עד שאתה לא רואה את זה בעיניים, אתה לא יודע כל כך על מה מדובר. אני מרגישה טוב שיכולתי לעזור. עבדנו שם וחילקנו אוכל, לא ישבנו והסתכלנו על האנשים".בעצם, למה אתן צריכות את הקטע הכבד הזה? דיברתן מקודם שזו מתנה ושזה כיף, מה כיף בזה?"אני לא חושבת שזה משהו יוצא דופן, אני לא חושבת שזה קשור. בתחרות מלכת היופי מציגים גם בנות שהן יפות, אבל גם צריך להציג אותן מעבר לזה. אני מאמינה שמאחורי המועמדת שבוחרים צריכים להכיר קודם גם את האישיות שלה. לעזור לאנשים זה מאוד חשוב".הרגישות החברתית הזו עשתה לכן חשק לעשות דברים נוספים שלא קשורים בצורה מאורגנת לתחרות, נגיד כמו ללכת להיות עם הנכים בירושלים?דינה: "כרגע זה רק עניין של זמן. אני ממש מעריצה של האנשים שם ב'פתחון לב'. ואני רוצה שוב לומר שלא באנו לשם בגלל היופי, באנו כי האנשים שמחלקים צריכים את העזרה שלנו".מעניין אתכן בכלל הנושא החברתי, הפוליטי, הכלכלי? יש לכן מה להגיד בנושאים האלו?קרן: "אני לא חושבת שצריך להיכנס לזה".דינה: "אני חושבת שזה חשוב להיות מעורב בכל מה שקורה, ולהיות רגיש למצב. אבל כרגע אני לא חושבת שצריך להיכנס לזה".קרן: "אמנם מאחורי המראה שלנו צריך להיות ראש, ואני חושבת שאנחנו כן צריכות להביא עוד משהו, אבל לא דעה פוליטית".זה הצ'אנס שלכן. אחרי התחרות, גם אם תזכו, סביר להניח שלאף אחד לא ממש יהיה אכפת מה אתן חושבות.דינה: "אני לא מוכנה להגיד".לא רוצות ­ לא צריך. חשבנו לפתח קצת ראיון עומק, אבל נישאר במים הרדודים. מדובר בשתי בחורות שעיניכם הרואות ­ יש עליהן. הן רזות (קרן: "לא שיניתי את הדיאטה שלי לקראת התחרות"), חטובות, אבל דווקא לא גבוהות במיוחד. הכל יחסי, כמובן. ה­1.72 מ' של כל אחת מהן אמנם לא משתווה לאזור ה­1.80 מ' של רוב דוגמניות המסלול, אבל זה עדיין גבוה מהממוצע הנשי ארצי, שלא לדבר על הכתב הממוצע המקומי (שהודה לחסדי האל ששתי הבנות כבר היו ישובות במקומן כשהוא הגיע).אגב, מה הטיפוס שלכן בבחורים?דינה: "אני מסתכלת קודם כל על העיניים".קרן: "יש התרשמות כללית, שנובעת מכמה דברים: אל"ף ­ מראה חיצוני, אסתטיקה. על זה כולם מסתכלים, גם הגברים. אחר כך כמובן באים הדברים האחרים. אבל זה כבר כשיש יותר מהתרשמות ראשונית שהיא רק חיצונית".מה הדברים בחיצוניות שמבחינתכן זה ייהרג ובל יעבור?קרן: "אסתטיקה".דינה: "ציפורניים".קינקי.קרן: "אצלי זו צורת דיבור, גישה לבנאדם, איזו אווירה הוא נותן".אמרת אסתטיקה."זה יכול להיות כל מיני דברים. זה יכול להיות הגוף, מראה פנים".שערות בגב."זה אתה אמרת".זה דברים שבנות אמרו לי."זה עניין שלך".אפלטון אמר ש"היופי הוא המלצה גדולה הרבה יותר מכל מכתב הפניה". אתן מרגישות שקיבלתן בחיים כל מיני הנחות בגלל שאתן בחורות יפות?דינה: "יופי פותח דלתות, אני לא אומרת שלא. אבל זה לא הכל, זה גם מה שעומד מאחורי היופי".קרן: "בדברים שהם מרכזיים, בדברים שאתה צריך להוכיח את עצמך, כמו לימודים וצבא ­ אתה לא מקבל הנחות. במקומות אחרים זה יכול לשנות בפעם הראשונה והשנייה, אבל אם אחר כך יגלו שאתה לא בנאדם נחמד, ההתרשמות מהיופי תעבור ויישאר הבנאדם. יופי יכול לעזור ולפתוח דלתות, אבל הכל בצורה מוגבלת. זה יכול להיות כרטיס כניסה, אבל אחר כך אתה צריך להוכיח את עצמך בתור בנאדם, ולהוכיח את הכישורים שלך, אחרת זה לא שווה שום דבר".*** תעזבו אותי / אילנית לוי מעט קשה לי להתייחס לכל נושא הרכילות מהצד. אני כיום בת 19 וחצי, לפני כשנה נבחרתי למלכת היופי והתחלתי את דרכי כדמות ציבורית. למן ההתחלה, עוד בשלבים שקדמו לטקס עצמו, החלו להופיע אודותיי אייטמים שונים ומשונים. תחילה במקומונים באזור מגוריי, ולאחר מכן בעיתונות הארצית. בהתחלה זה מאוד מחניף ­ כולם יודעים מי אני ומה אני ­ אך יש פעמים שזה מעיק ולא הוגן. הנה, למשל, אינפורמציה הזויה שפורסמה במדורי רכילות אודותיי: אבא שלי שילם 5,000 דולר כדי שאזכה בתחרות מלכת היופי של ישראל. ואני שואלת, "רק" 5,000 דולר?זה די מלחיץ שיש מישהו שיודע תמיד, בכל רגע נתון, מה אני עושה, את מי אני אוהבת, את מי לא ולמה. זה די מפחיד שתמליל של שיחות מאוד אישיות שאני מנהלת מופיע פתאום בעיתון. זה די מגוחך למצוא עצמך מתנצלת על דברים שלא אמרת או לא עשית, ולכי תוכיחי, זה הרי כתוב בעיתון!כמובן שהייתי שמחה אם היו מתמקדים אך ורק בדברים שהייתי רוצה, אבל את מי מעניין לקרוא שבשנה האחרונה אני מתנדבת ב"וראייטי" ובכל פעם מחדש מתרגשת עד דמעות מהמפגש עם הילדים? הרי הרבה יותר מעניין לקרוא על ריבים, פרידות ומיני טלנ ובלות.מהר מאוד החלטתי שאין בכוונתי להפוך לחשדנית ומתוסכלת. אני מתכוונת ליהנות מכל רגע, להשקיע בעשייה המקצועית שלי ולהתפתח. אין לי שום כוונה לחשוד בחבריי, שמא הם מעבירים אייטמים, להזהיר את אמי שלא לדבר אודותיי במקומות ציבוריים, להסתגר בבית ולהגיח לצורכי עבודה בלבד. יש צדדים נפלאים בעשייה שלי ואני לא מתכוונת לוותר עליהם.אבל ­ תמיד יש אבל ­ ועתה אשתף אתכם בדוגמה לא נעימה במיוחד: לאחרונה התפרסמה במקומון "כלבו" בחיפה ראיון עם חברי לשעבר מיקי יפרח, המספר שם פרטים אישיים מחיי ומחיינו המשותפים. רבים מהפרטים אינם נכונים וכל מטרתם היא לפגוע בי ובבני משפחתי. ברור לי שהסיבה היחידה בגללה "זכה" מיקי יפרח באפשרות לשתף את רבבות קוראי המקומון בפרטים אינטימיים לגביי היא אך ורק לאור העובדה שהוא היה בן זוגי, אבל אין בזה כל נחמה, שכן העיתון רוצה למכור ומיקי יפרח מספק את הסחורה. סיטואציה זו אינה קלה והיא פוגעת מאוד, אבל אין כאן איזושהי המצאה חדשנית, עשו את זה לפניו ויעשו את זה אחריו. יכולתי להגיב בהרחבה מעל אותו עיתון ממש, שהרי גם לי יש צד בסיפור, אך בחרתי להעביר תגובה תמציתית ולהמשיך ה לאה.כן, יש צורך במדור רכילות, משום שיצר הסקרנות טבוע בכל אדם עוד מימים ימימה. זה טבעי והגיוני לדעת אינפורמציה אישית ברמה זו או אחרת על אנשים מפורסמים, וזה מן הסתם הרבה יותר מעניין מאשר לקרוא על "איציק מהמכולת". אבל הגבול בין מציצנות לבין זכות הציבור לדעת הוא דק עד דקיק. אני מבינה את הרצון לדעת ולהיות חלק מחיי הפרטיים ­ ולא כל רכילות היא בהכרח צהובה, יש גם רכילות שהיא אינפורמטיבית ומשרתת את האינטרסים של המפורסם ושל העיתון ­ אבל גם לי יש את הצורך לשמור על מידת אינטימיות בחיי האישיים ושיהיו דברים ששייכים רק לי.אני לא חושבת שניתן להפנות אצבע מאשימה לסלבריטאים בלבד, כאילו הם אחראים לפרסום כל האייטמים אודותיהם. אמצעי התקשורת נגישים בימינו גם לנהגי מוניות, לחופפים במספרות, למוכרים בבית מרקחת, וישנם הרבה מאוד אנשים שמעבירים אינפורמציה למדורי רכילות ולאמצעי התקשורת בכלל. אני מקווה שהאינפורמציה תמשיך להיבדק על ידי הכתבים כדי שלא יתפרסמו דברים מופרכים לגמרי, ועל כן העבודה מול אנשי יחסי הציבור הינה חשובה.לשמחתי הרבה, יש סביבי משפחה תומכת. להוריי, לאחיי ואחיותיי רצון עז לגונ ן עליי ולשמור עליי מכל משמר (בת זקונים או לא בת זקונים?), אבל גם להם אין את כל הפתרונות. ה"משפחה המורחבת" שלי כוללת אשת יחסי ציבור צמודה, המלווה אותי בשנה האחרונה, אנשי מקצוע מסוכנות "לוק" ומנהלי תחרות מלכת היופי של "לאשה", וכולם דואגים שאהנה גם מהדרך ולא רק מהתוצאות.וחוץ מזה, אמא שלי אמרה לי כבר בהתחלה, שעם העיתון עוטפים את הדגים, ולהם הרי אין ממש עם מי לרכל...אילנית לוי היא מלכת היופי של ישראל לשנת 2001 ומנחה בתוכנית הטלוויזיה "ברז" בלוויין