השטן שב ובוחן את יצרו של האדם פאולו קואלו, השטן והעלמה פרים מרדכי אבישי 01/02/02 תרגום:פאולו קואלו, השטן והעלמה פרים, מפורטוגלית: רינה וגדעון ברוך ואנטוניו קוסטה, ידיעות אחרונות/ספרי חמד, 177 עמ'אחד הדברים הראשונים שיודע קורא הנוטל לידיו ספר של פאולו קואלו, שהוא מן הסופרים הפופולריים והמצליחים ביותר בעולם. מאז 'האלכימאי' ספריו של קואלו ראו אור ב­120 ארצות, תורגמו לעשרות לשונות והופצו ב­30 מיליון עותקים ויותר, וידו עוד נטויה. מה הוא סוד הצלחתו? האם הוא מערבב חומרים ספרותיים ויסודות אגדיים המסייעים לו להתקרב אל נוסחת הפקת הזהב של ההצלחה? האם הוא אשף של גישות חדשות, שיש בהן מן המקוריות? אולי, וזאת למרות שרבים כתבו כבר על חולשות כתיבתו.ב'השטן והעלמה פרים' בחר קואלו למקם את סיפורו (בדרך כלל אין הוא נותן בעלילותיו סימני מקום גיאוגרפיים ברורים) בכפר נידח בהרים, באחת מארצות אירופה, אזור ששימש בעבר הרחוק מולדת לקלטים.הוא משתמש כאן, כנראה בלא היסוסים רבים, בעלילת מחזהו של המחזאי השוויצי פרידריך דירנמט, 'ביקור הגברת הזקנה', בשינויים מסוימים. במחזה של דירנמט, אשה שנזנחה על­ידי בחיר­לבה בצעירותה, חוזרת לכפרה כעבור שנים, כשהיא גבירה עשירה, ומציעה לת ושבים כסף רב אם הם יהרגו את הגבר שדחה את אהבתה. בכך היא מציבה בפניהם דילמה מוסרית: רצח של אדם שלא עשה להם כל רע תמורת בצע­כסף. היא נוקמת לא רק באיש עצמו, אלא גם בתושבי הכפר, שלא הגיבו בזמנו לעוול שנעשה לה.פאולו קואלו מביא לכפר בשם ויסקוס אדם זר שהוא כהתגלמות השטן. הזר, שהיה איש עשיר ומצליח, חווה טראומה של רצח אשתו ובתו על­ידי טרוריסטים. מאז התמוטט עליו עולמו והוא חדל להאמין בצדק האנושי וביסוד הטוב שבאדם. כדי להחליט סופית אם יש עדיין זיק של תקווה, שהטוב עשוי להתנגד לרע, לשטניות שבאדם, ואף לנצח, הוא לוקח עימו מטילי­זהב ומציע אותם לתושביו השלווים והחרוצים של הכפר, הנחשבים גם לאנשים ישרי­דרך, אם ירצחו אחד מהם. הם יכולים לרצוח את מי שהם עצמם יבחרו.קואלו מציין ש'השטן והעלמה פרים' מסיים את הטרילוגיה 'וביום השביעי'. שני הספרים הקודמים היו 'על נהר הפיידרה שם ישבתי גם בכיתי' (1994) ו'ורוניקה מחליטה למות' (1998). מדוע 'וביום השביעי'? כי כמו בשני הספרים הראשונים של הטרילוגיה, גם כאן מדובר בשבוע בחייהם של הגיבורים. הזר המזעזע את שלוות­חייהם של תושבי הכפר, מקציב להם שבעה ימים כדי ל החליט אם הם מקבלים את הצעתו השטנית. לדעת קואלו, שבעה ימים, כסמל וכממשות, הם זמן רב לקביעת גורלו של אדם או לשינוי פני­חייו.בתוך הריקמה הסיפורית משלב קואלו, כדרכו, שורה ארוכה של משלים, אגדות ומיתוסים הבאים ללמדך שלטוב ולרע יש, לעתים, אותן פנים והם יכולים לשכון באותו אדם; סיפורים מיתולוגיים אחרים דנים בגלגולי הענישה בדתות ובתרבויות השונות. למשל, סיפור איוב, שבו מצליח השטן לשכנע את אלוהים להעמיד את הצדיק בכל המבחנים הקשים של סבל בל­יתואר, או המלך מידס המיתולוגי, שחמדנותו לזהב הרסה את חייו.קואלו שם בפי גיבוריו את אשר הוא רוצה להשמיע, מעלה באמצעותם את הרהוריו ותכופות אין הוא מאפשר להם להתגלות ולהתפתח במהלך הסיפור. כך, למשל, מאפיינת העלמה פרים את תושבי הכפר ויסקוס: "הם כולם בורים, תמימים וצרי אופקים. הם מסרבים להאמין בכל דבר שאינו כלול באמונותיהם הרגילות. כולם פוחדים מאלוהים". וכמעט באותה נשימה, מפיה של אותה עלמה, אנו שומעים דברים בשבח חיוניותם וחשיבותם של אנשים אלה: "הם לא מבינים כמה הם חשובים. הם לא מבינים שבכל פעם שמישהו מרים מזלג אל פיו, בכל מקום בעולם, הדבר קורה בזכותם של אנשים כמו תושבי ויסקוס".איני יודע אם קואלו כיוון לכך במודע, אך לבסוף אין בספר תשובה נחרצת אם אמנם יצר האדם רע מנעוריו. מן הסתם, המאבק בין השטן והמלאכים הטובים על נפש האדם נמשך מעל לראשיהם של קוראי 'השטן והעלמה פרים'. יש בכתיבתו של קואלו תערובת של פשטות ופשטנות סיפורית וסגנונית, פילוסופיה עממית, משהו ממשיכת המכחול של הצייר הנאיבי והרבה קריצות של איש חכם המוכן להתחלק עם הקוראים בחוכמתו.rina@maariv.co.il