שלום, קבוצה רענן וייס על הירידה הבלתי נמנעת של הפועל חולון רענן ווייס 31/01/02 קפלו את הדגלים, אחסנו את הגופיות בארון, הכניסו את השלטים לשקית, לפחות בל"ג בעומר הקרוב תוכלו להשתמש בהם. אין צורך לחדש את מלאי החולצות הצהובות, קווי 73 ו­92 בימי ראשון בערב לא יהיו עוד עמוסים בילדים עם צעיפים. נערים לא יגיעו לבתי הספר בימי שני בבוקר בלי מיתרי קול. אין סיבה לתלות מהגג דליים ברחוב אחד במאי, עובדי העיריה לא יצטרכו להחזיר למקומם כיסאות שנעקרו, מוכר הכרטיסים לא יציץ יותר מהחור בגודל שני סנטימטר רבוע בקיר ויגיד "ילד 20 שקלים", ואף אחד לא יתלונן על החום הזוועתי בספטמבר ועל הקפור המקפיא בינואר.למעשה, אפשר להקים שם מרכז קניות, בית אבות או קן של הנוער הג'יהאד האיסלאמי ואף אחד לא ישים לב. הפועל חולון מתה, אבל זה הדבר הפחות עצוב. הדבר היותר עצוב הוא שכמעט אף אחד לא יבוא להלוויה. הפועל רמת­גן, אליצור נתניה, הפועל גבת/יגור, כולן קבוצות שפעם פיארו את שמי הכדורסל הישראלי, נעלמו מהשטח והיום אפשר למצוא אותן רק אחרי נבירה עמוקה במיוחד בספרי האיגוד, אי שם בין ליגה ב' מחוז קיוסק איציק לליגה ג' מחוז צפון גבעת הרקפות.אמרו שלהפועל חולון זה לא יקרה. אמרו שיש להם או הדים, שיש להם נוער, שיש להם עיר של 170 אלף תושבים, שלא ייתנו להפועל חולון ליפול. אז אמרו. חולון נפלה. זה היה חד, מהיר וכואב. זה קרה כל כך מהר שבקושי מישהו שם לב. כמו אוטו שדוהר במהירות של 150 קמ"ש בלי בלמים בירידה מהאוורסט ובלי נהג ואת הקרקעית לא רואים באופק. העשור שלא יחזור יום אחד יכתבו בספרי ההיסטוריה של הכדורסל הישראלי על ההתרסקות של חולון. יכתבו על שרשרת הטעויות האומללה שנעשתה שם, על הסוף הצפוי מראש, וגם על הנסים והנפלאות אשר חוללו החולונים במשך יותר מעשור. עשור בו עמדה הקבוצה כמעט תמיד בפני שוקת שבורה, להוציא שתי עונות של עושר ובזבוז נוראיים מצד מישהו שהואשם לארח מכן במכירת נשק לאיראנים.אם שמים את העונות האלה בצד, הרוטינה הקבועה כללה הגעה למשרדי איגוד הכדורסל, עשר דקות לפני תום מועד ההעברות, עם שני שחקני נוער, עוזר מאמן ורבע אפסנאי. ואז העמידה הפועל "הרגע האחרון בע"מ" חולון קבוצה צעירה, ענייה, עם שני זרים נפלאים (דניס וויליאמס, דייוויד הנדרסון, דרק המילטון, מילטון ואגנר, שלטון ג'ונס העפיפון, סטיב הוד, ג'ורג' גילמור, גרג סאטון) וכמה שחקני בית שהצליחה להפתיע כל פעם מחדש, לטפח כמה ילדים (אורן אהרוני והבלולים, יואב ספר, יריב יצקן, ואפילו שחר אמון והראל בצר שנעלמו אל תהומות השכחה), ותמיד, להישאר בליגה.נו, העשור הזה נגמר. עמי מנור זרק את המגבת ורק סמלי שזה יהיה היום הראשון בשארית חייה של הפועל חולון. שארית חיים שהיתה קצרה יותר מ כל תחזית פסימית. מילא העונה הקודמת, שכללה עוד חצי עונה סבירה וכמה נצחונות רצופים תחת הדרכתו של עופר ברקוביץ', אבל אף אחד לא תיאר לעצמו ניצחון אחד מ­15 משחקים בליגת המשנה והפסדי בית משפילים למכבי כרמיאל ומכבי אשדוד, תסריטים מדהימים בהם סופגת חולון 60 נקודות ב­13 הדקות האחרונות של המשחק וקובעת שיאים חדשים באיבוד יתרון ברגעי ההכרעה. "בכל מקרה לא נשחרר שום שחקן", הצהיר בסיום חבר ההנהלה אמיר מזרחי לאחר עוד הפסד, ה­11 ברציפות, למכבי כרמיאל. "גם אם נרד, נשמור על הכבוד שלנו ולא נבזה את הקבוצה".מי שיותר אופטימי ממזרחי הוא אחד מצד המאמנים של הקבוצה, משה מזן. "זה אולי יישמע פלצני, אבל כל עוד יש סיכוי תיאורטי אנחנו ממשיכים לשחק. צריך לזכור שבמשחקי החוץ אנחנו משחקים יותר טוב. בכל מקרה, ההפסד לכרמיאל לא אומר שום דבר. אני לא יודע מתי יגיע הניצחון הראשון של חולון, אבל כאשר הוא יגיע, אז החבר'ה יצברו קצת ביטחון".­ לא מפריע לך שכל אחד מספיד את הפועל חולון השנה?"אנחנו קבוצה צעירה, יש לנו בעיה של חוסר ביטחון, למרות שאני לא מחפש שום תירוצים. יש לנו שחקנים עם ניסיון, אבל זה איזשהו גל גל גורם לקבוצה להפסיד פעם אחר פעם".­ ויש אפשרות לצאת מהמצב הזה?"אני לא קוסם ובטח שלא יודע את התשובה. הכי חשוב שכולם יהיו יחד. זה לא יעבוד אם רק שחקן אחד ייקח את הזריקות. תאמין לי, הם כל כך רוצים לנצח, אבל זה לא יוצא. אסור לשכוח שרוב המשחקים שלנו היו בסיום עם כדור אחד, התקפה אחת והפסדנו שלוש פעמים לאחר ההארכה". גוד מורינג? יותר שחקנים עברו בחולון בעונה הזו מאשר בלשכת התעסוקה וקופת החולים יחד. הזר שנבחר להוביל את חבורת הצעירים האלמונים, ג'מאל פולקנר, התגלה כמופרע בעל נטייה להיפצע בתאונת דרכים ולצאת בחמש עבירות כמה שיותר מהר. שאר החבורה הורכבה בעיקר מעדי פרג ואלדד דייגי ­ שני חבר'ה טובים שבאמת רוצים, אבל משחקים לבד שניים על חמישה ­ מתאזרח קזחי שלא מבין עברית, אנגלית וכדורסל, ועוד כמה שחקנים מתוסכלים ו/או זקנים מדי. היחיד שנשא עמו יכולת מנהיגותית כלשהי, ג'ו דאוסן, ברח לרמת­השרון.אחד השינויים שהפועל חולון ביצעה בשבוע האחרון היה צירופו של הגארד אלברט מורינג, אמריקאי ששיחק בארבע השנים האחרונות במכללה הידועה קונטיקט. ולא סתם שיחק. המחליף הראשון של ריי אלן. השבוע מול כרמיאל הוא עלה בפעם הראשונה לפרקט בחולון וסיים את המשחק עם 21 נקודות. במבט ראשון רואים שמדובר בשחקן טוב ומעלה, אבל לא ידוע אם זה האיש שיוכל להציל את המולדת, אם וכאשר חולון תצטרך זאת. מזן: "אלברט שחקן טוב, עם רקורד טוב במכללות. צריך לתת לו זמן להתחבר. בינתיים אני זה שלוקח את האחריות, ולצערי, היא על הצד הרע. ישנם עוד 11 משחקים בליגה הזו ויהיה קשה מאוד".­ איזה משחקים אתה מאמין שאפשר לנצח?"חוץ מחדרה, שם באמת התפרקנו, הפסדנו רק במשחקים צמודים. צריך משהו בדקות האחרונות שיעלה אותנו, אבל אל תשאל אותי מה. אנחנו לא מפסידים לאיזה כוכב עליון בקבוצה יריבה. נצטרך לנצח כקבוצה. זה גם משהו מנטלי, צריך להאמין שאפשר".גם החלק השני בצוות האימון, יורם קאופמן, נשמע עובד עצות. הוא היה חלק גם בירידה בעונה שעברה של חולון ללאומית (הפסיד משחק ליגה לבני הרצליה) והעונה לא רשם כמובן שום ניצחון עדיין. על המצב הקשה אומר קאופמן: "זה נראה קשה מאוד. האמת, אף אחד לא נותן לנו סיכוי. המצב נראה קריטי גם מבחינה מתמטית ולהישאר בליגה, לפחות טבלאית, זה יהיה סופר קשה. אם לא נצליח לנצח באשדוד ואת גלבוע/עפולה בבית, זה אומר שנרד כדי לעלות בשנה הבאה מהר לליגה הלאומית".­ איך השחקנים הגיבו להפסד מול כרמיאל?"נתנו להם יום חופש, כי הם היו בהלם. אני רוצה להאמין שאם ננצח את אשדוד (משחק שהתקיים ביום רביעי), אז אנחנו בתמונה. אם נפסיד גם להם, אז הסיפור מבחינתי גמור. נשב ונחליט מה עושים בהמשך, אבל צריך להבין שבכל מקרה נהיה גברים עד הסוף".­ איך התרשמת מאלברט מורינג עד כה?"הוא שחקן טוב. בינתיים ראיתי אותו רק אחרי משחק אחד, ובכל זאת היה צריך לתת לו יותר זריקות, ואני לוקח את האחריות הזאת".לא האמנו שנגיע לרגע הזה, אבל הנה, הוא פה, צועק ממעמקי המקום האחרון בליגה הלאומית. הפועל חולון מתה, אולי גוססת במקרה הטוב. הסיכוי היחיד שהיא תחזור מהליגה השלישית הוא שיקום מישהו, אולי פעם יהיה ראש עיריה כזה, וייזכר מה פעם הביא גאווה ופיאר את שמה של חולון (אפילו פסטיבל מספרי הסיפורים ערק לגבעתיים). אלא מה, הסיכוי שזה יקרה נראה כמו סיכוי ששאקיל אוניל יחליט להיחלץ לעזרת האחות הצהובה­סגולה הקטנה מישראל. חפשו אותו באימון מחר, אולי הוא מתחרה בזריקות עונשין עם עופר פליישר. אליצור חולון לא עוצרת אליצור חולון השלימה בסוף השבוע האחרון את פאזל הקבוצה, כשהחתימה את הגארדית האמריקאית לקוואנדה ברקסדייל, בוגרת מכללת צפון קרוליינה. ברקסדייל (1.87 ,23 מ') אתלטית מאוד, שומרת מצוין ובעיקר בעלת ניתור גבוה במיוחד. במכללה העמידה ממוצעים של 19 נקודות ו­11.5 ריבאונדים למשחק, ובקיץ האחרון נבחרה במקום ה­12 בדראפט על ידי פורטלנד פייר.אליצור חולון, בהדרכת עדני דגן, לא מפסיקה בינתיים לנצח והקורבן התורן היה אליצור רמלה. חולון ניצחה 77:87 עם 26 נקודות של ויקי הול המשתפרת ו­20 נקודות של הסנטרית קוויסי בארנס. ברקסדייל נתנה משחק פושר עם שש נקודות וששה ריבאונדים.אחרי סגירת הגיליון התמודדה אליצור חולון במשחק הראשון במסגרת שמינית גמר גביע רונקטי, בבית מול טארבס הצרפתית. משחק הגומלין ייערך ביום רביעי הקרוב בצרפת.