לב גדול, ראש קטן לא ברור מה גבול האחריות הפלילית של הנושאים בפרשת מני לוי רון עמיקם 01/02/02 "מה פתאום כתבי ספורט נהיו כתבי פלילים?", זרק לי השבוע ד"ר מיכאל גליקסון, במין פליטת אפרכסת שהותירה המון מחשבה מאחוריה. לא כתבי בריאות הפכו כתבי הספורט, אלא כתבי פלילים, כאילו מעשים פליליים מסתתרים מאחורי צניחתו הטראגית של מני לוי באיצטדיון טדי קבל עם ועדה, ולא סתם השתלשלות עצובה של אירועים.לא ברור מה גבול האחריות הפלילית של הנושאים בפרשה, ומה ימצאו שתי ועדות הבדיקה שהוקמו בעקבות דום הלב בו לקה מני לוי. מה שברור הוא שלפחות עד אמצע השבוע, בעקבות חפירה מאומצת של כלי התקשורת, מצאו את עצמם המעורבים בפרשה מעבירים אחריות זה מזה, בשיטות שלא זרות לנו מכל מיני פאשלות בעבר. אחרי הכל, תסמונת הראש הקטן מאפיינת חלק נכבד מהחברה הישראלית, לפחות בשני העשורים האחרונים. אף אחד לא ממש אחראי ישירות, אם בכלל, להתמוטטות של מני לוי. סביר להניח, עם כל הצער שבדבר, שמני לוי נוצר עימו חלק גדול מהתשובות, ואולי חלק גדול מהאחריות על דיווח מוקדם לגבי מצבו. עובדה היא שזו לא היתה הפתעה גמורה שדווקא מני לוי נכנס לפרפור חדרים על הדשא בטדי. הכתובת היתה על הקיר, אף אחד לא מחק אותה, אבל עושה רוש ם שלא הרבה התעכבו כדי לקרוא אותה ולהפנים את תוכנה.מכבי ת"א טענה בתחילת השבוע כי נעשה עוול למני לוי, שבשעה שהוא מחוסר הכרה ונאבק על חייו, חושפים גורמים רפואיים בעזרת התקשורת חלקים מסודותיו הרפואיים. מתברר גם כי חלק מסודותיו הרפואיים מחזיקה מכבי ת"א אצלה כהגנה עליו. השאלה היא, איך עם כל­כך הרבה סודות רפואיים, עלה מני לוי לשחק בשבת בסופו של דבר? והאם אישור רפואי מגורם אחד הוא סוף פסוק לעבר? בסופו של דבר, טובי המומחים בארץ בדקו את הבחור, וגם הם היו חלוקים לגבי תוצאות הבדיקות. מני לוי שיחק בשבת בתוקף אישור מגורם שהוא אולי מוסמך, אבל בדק אותו לפני שמונה חודשים. בהחלט יתכן שכולם פעלו לפי הספר, ובהחלט סביר שהשחקן עצמו עשה את הכל כדי לבטל את רוע הגזירות, אבל כשמדובר בדיני נפשות, הספר לא מספק ורצונו של השחקן אינו כבודו.אין סכום כסף בעולם שצריך למנוע משחקן, הורה, אגודה או מוסד את הבטחת העתיד. כהוויה ולא רק כקריירה. אין זה אומר שהדברים האלה לא נעשו בפרשה האחרונה, אבל אין זה אומר שלא צריך לשנן אותם שוב ושוב: שחקן שיודע כי עתידו מעורפל בגלל מצב בריאות אינו יכול להסתיר מידע מה ממונים עליו. הורה חייב לשמור על ילדיו כפי שהוא שומר על עצמו. אגודות חייבות למצות את כל התהליכים שעומדים לרשותם כדי לשמור על עובדיהם. בלי אזהרה מוקדמת לאלה שעוד לא קיבלו איתותים, לא בגיל 20 ולא בגיל 21, וגם לא בגיל 50, הנה סיפור לא פחות עצוב, אבל מאוד מדאיג. פיט מארביץ' היה אחד משחקני הכדורסל המלהיבים בעולם בזמנו, מלהטט מקצועי, ואחד שהשליטה שלו בכדור זיכתה אותו בכינוי "פיסטול פיט". מארביץ' שיחק NBA­ב במשך שנים ופרש בגיל מאוחר מאוד, ללא כל בעיות רפואיות יוצאות דופן.יום אחד, בגיל 42, כשהוא משחק 'פיק­אפ', שלושה על שלושה, על סל אחד, הוא צנח ומת מדום לב. הבדיקות הפתולוגיות הוכיחו כי מארביץ' סבל מבעיית לב חמורה שלא התגלתה קודם, בטח כשלא שיחק כדורסל מקצועני. מה שנקרא, דווקא בפנסיה זה תפס אותו.אין מסקנות ברורות מהסיפור המוזר הזה, למעט משפט שזרק השבוע ליד מדור הספורט שלנו אחד מבכירי העיתון, בתוך ענן של עשן סיגר: "עוד לא הבנתם שספורט מזיק לבריאות?" ועוד מילה טובה תוך שאני גונב כותרת משכנתי הקולמוסאית מצד ימין, אני מצטרף בזאת לאלפי המברכים את אוהדי בית"ר ירושלים שסחפו החל ממוצאי שבת את כל האוהדים בארץ למיפגן סולידריות שחשבנו שלא יתכן עוד. ההתנהגות של אוהדי בית"ר מיד לאחר נפילתו של מני לוי, מהווה את קו פרשת המים של התנהלות מחנות האוהדים בעונה האחרונה.אוהדי בית"ר סימנו לקהל הרב שיגיע בסוף השבוע לדרבי התל­אביבי, שיש מקרים שאין קבוצה ואין כוכב שחשובים מבני האדם בכללותם. אז נכון שקיללו שם את שמעון גרשון, ונכון שאוהדי הפועל ת"א שלחו השבוע את שמעון מזרחי להתאבד, ונכון שבפורומים שונים של אוהדים ברשת האינטרנט משתמשים יותר מדי במילים "נאצים" ו"שטן" בצל ציורי גולגלות, אבל ברגע האמת כולם יודעים שהבריאות של מני לוי חשובה לפחות כמו הבריאות שלהם. ועל זה, מגיעה הרבה יותר ממילה טובה.להשגות והישגים: AMIKAM@MAARIV.CO.IL