הלפיד של טומי שרי תיכנס לרגליים הארוכות של טינה טרנר, ואריה מוסקונה יהיה רוג'ר דאלטרי שי להב 24/01/02 סחבק אמנם חובב נשים מושבע, אבל התמונה של רוג'ר דאלטרי רץ על שפת הים, פלג גופו העליון חשוף, תלתלי הזהב שלו מתבדרים ברוח והוא זועק I'm free"!", עדיין מעבירה אצלי חידודין חידודין. לא, זאת לא הגופה, בחיי! אני פשוט אוהב את השיר.את הווידיאו של "טומי" קניתי בחופשה חפוזה בבית, באמצע שלושה חודשים של קו במחנה הפליטים המקסים שאטי. קשה לתאר ניגוד גדול יותר מסולן להקת הרוק הגדולה בעולם שרץ לתוך המים הכחולים, מול נחלאי מותש שרץ אחרי ערבים אומללים לתוך מימי הים של עזה. אחר כך כבר הצטיידתי בדיסק, שזו כבר אופרה אחרת. "המי" הצליחו לדלג מעל המשוכה הקבועה של אופרת רוק ­ עודף פומפוזיות, שבא על חשבון האיכות המוזיקלית, ויצרו אלבום כפול מושלם. הפסקול הדגיש את הגאוניות המוזיקלית והמילולית של פיט טאונסנד, השירה הכריזמטית של דאלטרי, הבס העוצמתי של ג'ון אנטוויסטל, וכמובן ­ התיפוף המוטרף של הגדול מכולם, קית' מון, השם ייקום דמו. הקיא שלו, במקרה הזה.אבל הכרונולוגיה של טומי היתה הפוכה מסדר ההיכרות שלי. זה החל מאלבום כפול, שנכתב אמנם כסיפור מסגרת, אבל לא יועד בתחילה להפוך לסרט. התקליט, שיצ א בשנת ,1969 הניב להיטים גדולים כמו Pinball wizard"" וכיכב בפסטיבל אלטרנטיבי שולי שיש המכנים אותו וודסטוק. קן ראסל, הבמאי הבריטי הפרובוקטיבי, נדלק והציע לחברי הלהקה שת"פ. זאת לא היתה רק המוזיקה, אלא האישיות המיוחדת של אנשי המי שהפכה אותם לשחקנים בפוטנציה. שילוב של אינטלקט (בייחוד מצד טאונסנד), עם ניהיליזם מטורף, שהתבטא בהחרבת סוויטות בבתי מלון, ניתוץ גיטרות ואורגיות של אלכוהול וסמים. בסרט "טומי" נהנו רוג'ר דאלטרי וקית' מון מזוהר המצלמות. טאונסנד ואנטוויסטל הופיעו לרגעים קצרים, בתפקיד עצמם. מה שמעביר אותנו לעלילה, לא החלק הדומיננטי של הסרט המתפקד למעשה כרצף פרוע של קליפים.טומי (דאלטרי) הוא ילד חירש, אילם ועיוור, שאביו הטייס נהרג בתאונה. אמו (אן מרגרט, המשפריצה על המסך סקס, בנוסף להפרשות אחרות. שעועית ברוטב עגבניות, למשל) ואביו החורג (אוליבר ריד המנוח) מנסים למצוא טיפולים שירפאו אותו. כך הוא עובר דרך מסכת מרהיבה של מרפאים צבעוניים, כמו המטיף (אריק קלפטון, בתפקיד הקרוב לכינויו באותה תקופה, "אלוהים"), הרופא המומחה (ג'ק ניקולסון, המרפא בייחוד את תסכוליה המיניים של אן מרגרט) ומלכת האסיד (טינה טרנר, המעניקה לטומי שיעור ראשון באנטומיה). כל הטיפולים האלה לא עוזרים, אבל מהנים לאללה.ואז מתגלה כשרונו הייחודי של טומי. מתברר שהבחור הוא אשף בפינבול, ומצליח להביס אפילו את המלך בתחום (שאותו מגלם אלטון ג'ון, בסצנה טראשית בלתי נשכחת, בייחוד תודות לגובה נעלי הפלטפורמה שלו). מאותו רגע טומי הופך לסלבריטי, ודודו המרושע ארני (קית' מון, אלא מה?), שבעבר ניצל אותו מינית, מנסה להפוך אותו לגורו ממוסחר. אבל טומי, נציג אותנטי של הסיקסטיז העומדים להיעלם, מסרב להפוך למותג ונאמן לאמת שלו, למורת רוחם של מעריציו.עותק חדש של הסרט "טומי", שבגללו התכנסנו כאן היום, מוצג בקולנוע לונדון החל מאתמול. לכבוד העניין תיערך מחר הופעה מיוחדת במועדון הבארבי. להקת שליחי הבלוז תארח שם את אריה מוסקונה, עוזי פוקס, ירמי קפלן ושרי. בתוכנית ­ בערך מחצית משירי האופרה, בצירוף שירים אחרים של המי. שרי, שאמורה להיכנס לרגליה הארוכות ארוכות של טינה טרנר בשיר neeuq dicA"", מתרפקת בעיקר על המוזיקה: "אני זוכרת שהסרט נראה לי בזמנו מאוד וולגרי. בייחוד הקטע המזעזע הזה שבו כל החדר מתמלא בשעועית, וא ן מרגרט מתפלשת בה (הערת המערכת: כחובב מושבע של שעועית ואן מרגרט אני מתנגד להערה האחרונה, ש.ל). בכלל, יש שם הרבה מאוד קטעים קשים לצפייה, כולל מה שטינה טרנר עושה לטומי. אבל למי אכפת בכלל מהעלילה, כשיש את המוזיקה הנהדרת של המי?".כמי שחזתה את ייסוד הדיסקו הישראלי עוד בעידן הלהקות הצבאיות, שרי כמובן צודקת. הסרט של קן ראסל מכיל לא מעט סיטואציות שעשויות להכביד על מערכת העיכול, אלא אם כן אין לכם בעיה עם צעיר עיוור, חירש ואילם שזוכה להתעללויות לאורך מחצית מהסרט. בעיה אחרת היא הפסקול, בייחוד אם אתם מכירים את השירים בגירסתם המקורית. עם כל הכבוד לאן מרגרט, היכולות הווקאליות שלה נפולות (מה שקשה לומר על ריאותיה הקדמיות בסרט).עוזי פוקס, עדיין זמר אדיר שחובה עליכם לראות בהופעה, יבצע את I'eerf m"". פוקס: "המי יצרו משהו מטורף, אנרכיסטי וחסר גבולות. גם על רקע כל הלהקות של הסיקסטיז, הם הביאו הרבה כיף ושינוי".לא בדקתי אם "טומי" היתה אופרת הרוק הראשונה עלי אדמות, אבל אין ספק שהיא היתה ההצלחה המשמעותית הראשונה בז'אנר. היום, כשחושבים אופרת רוק מדמיינים רוג'ר דאלטרי (או את מזי כהן ב"מא מי". תלוי ברמת הפרובינציאליות). המלך הבלתי מעורער של אופרות הרוק בישראל (תואר מפוקפק למדי, בהתחשב בכמות ההפקות הזעומה) הוא אריה מוסקונה. מלך, כי האריה השואג היה שותף לשתי ההצלחות המשמעותיות היחידות בתחום ­ "בני בום" ו"מאמי". מוסקונה, שהוא זמר אדיר כשלעצמו, יבצע בערב את Pinball wizard"" ואת My generation"". שתי חתיכות היסטוריה. "לבצע את השירים של המי זה כמו טיול בפארק מבחינתי", הוא אומר. "את 'טומי' אני זוכר בעל פה, מכל כיוון. 'בני בום' היה תוצאה ישירה של ההצלחה של 'טומי'. אני זוכר שהופענו בבית החייל, והצופים מחאו כפיים אחרי כל שיר, כאילו שזו הופעה. בכל פעם שמישהו התלהב השתיקו אותו ואמרו לו 'שב, שב!'".מוסקונה הוא הזמר הקבוע של שליחי הבלוז בהופעות הרגילות שלהם. אחת לחודש, בממוצע, עורך ההרכב ערב מחווה ללהקת עבר גדולה, ואז הסולן הוא בבר ועקנין, מי שהיה הזמר הראשון של סטלה מאריס. מדובר, למשל, בערבי לד זפלין, אוריה היפ ודיפ פרפל. בערב הזה, גם מוסקונה וגם ועקנין ייכנסו לנעלי רוג'ר דאלטרי. על רקע המופע, אגב, יוקרנו קטעים נבחרים מתוך הסרט. כאילו ­ דאווין של מופע מולטימדיה. בכל מקרה, עושה רושם שזה הולך להיות היסטרי. על פחות מזה לא נתפשר. שנאמר ­ eW'ti ekat annog ton er"!".ערב מחווה ל"טומי" ולהקת המי בבארבי, קיבוץ גלויות 52 פינת הרצל, מוצ"ש .23:00 "טומי" הסרט, מאתמול בקולנוע. ההוא מנוער שוליים "הכוח שאני בא ממנו לא ייעלם. יכול להיות שיהיה מצב שאף אחד לא ישים עלי זין ויצעקו לי בוז, אבל הכוח שלי, השירה, תמיד יישאר, וזה מה שמחזיק אותי כל הזמן. זה הדבר הכי יציב, לעולם לא אפסיק לשיר, אני אומר את זה למרות שאני רק בן 22 והלעולם הוא קצת רחוק. אני פשוט לא רואה דרך לצאת מזה". (מיקיאגי מתראיין, "העיר", 27.7.90)באחד מימי שישי האחרונים נשמע במועדון ה­ VLT טראק חדש, שהוא למעשה גירסת כיסוי לשיר I'DETICXE OS M"" של הפוינטר סיסטרס משנת 84'. בירור קצר העלה כי לגירסת 2002 של השיר אחראים עופר נסים, די.ג'יי הבית של ליין FFF שממוקם באותו מועדון, וגם לא אחר מאשר... מיקיאגי. כן, כן. מיקיאגי. ההוא מנוער שוליים.הפעם האחרונה שבה שמענו על מיקיאגי היתה לפני עשור, כשפרש בקול ענות חלושה מעסקי הפרונט של השואו ביז ועבר לצד האחורי יותר, של עסקי האיפור. בשנים האחרונות הוא עובד ומלמד בחברת איפור לצידו של מיקי בוגנים, אחד מאלה שדחפו אותו לפרויקט הנוכחי.השבוע שבר מיקיאגי שתיקה ארוכה למדי והצהיר: "רק שתדע שאני לא מתראיין, זה נדיר מה שאני עושה פה עכשיו".אז למי ששכח ולמי שהתג עגע, רק נזכיר שנוער שוליים, שקמה בשנת 88', הספיקה להוציא שלושה אלבומים לפני שנפחה את נשמתה. נדמה היה שהאלבום השני, "ציירי לך שפם" (40 אלף עותקים), כמו גם שיר הנושא באותו שם, שכל עולל זמזם ימים כלילות, ושירים כמו "אמסטרדם", "ענוג" ו"לך איתה" (מהאלבום הראשון), מבטיחים את מקומה של הלהקה בפנתיאון המוזיקה הישראלי, אבל האלבום "זה עושה לך את זה", שנמכר ב­7,000 עותקים בלבד, פילס ללהקה את מקומה החוצה מתודעת הציבור. מיקיאגי עוד ניסה את דרכו בפסטיגלים למיניהם ובאלבום ילדים, אבל זה לא היה זה.מיקיאגי של היום, ,34 נשמע מפויס למדי: "אני ממש לא מתגעגע לימים ההם, ומה שבטוח הוא שלבמה אני לא חוזר. דווקא מתאים לי הקטע הזה שבאים לאולפן, מקליטים, וכל השאר נעשה בלי שאני אצטרך להיות חלק מזה".­ איך נבחר דווקא השיר הזה?"זה שיר שמלווה אותי כבר הרבה שנים בכל מיני נקודות בחיים שלי, ומצא חן בעיני לעשות לו משהו קצת שונה ממה שהוא. בסך הכל מדובר בשיר די עצוב, עם מילים קיטשיות, אבל הן מאוד רלוונטיות. אני אישית כבר לא יוצא למועדונים, אבל ממה שהבנתי זה הפך להיות להיט". בעיקר הפתיע אותי שהשיר הפך להיות להיט דווקא במועדונים של גייז".­ מה הסיכוי לראות אותך שוב על במות ישראל?"אין סיכוי. אני חייב להודות שהמוזיקה מאוד חסרה לי, אבל אני שמח שהצלחתי להיפטר מכל הרדיפה התקשורתית הזאת, ואני שמח שמצאתי את הפטנט הזה יחד עם עופר נסים, לעשות מוזיקה מבלי להיחשף".­ מה בהמשך?"אולי נעשה בקרוב עוד איזה טראק". הבתול ופועלי הבניין בסוף השבוע שעבר עלה עומר עדולם, סולן להקת הג'ונסונס, לראשונה בחייו על במה. 35 שנה לפני כן, בערב קצת יותר קר אבל פחות או יותר באותה השעה, במועדון קטן בוונקובר, ערך גם ניל יאנג את הופעת הבכורה שלו. זה היה מול קהל של 20 חבר'ה מהשכונה, בעל המועדון, הברמנית ואיש אחד שלא הפסיק לחפש דברים חדשים. יאנג הצעיר עלה מבויש, פלט ברכה מגומגמת, סימן למתופף וכעבור 45 דקות השאיר את הקהל המועט עם שורה שתלווה אותם כל החיים: אני הייתי בהופעה הראשונה של ניל יאנג.הג'ונסונס הצליחו להביא להופעת הבכורה שלהם במועדון הפטיפון מספר כפול של אנשים, כנראה שיש להם יותר חברים, והשאלה אם הקהל זכה לראות פנומנים בהתהוות נותרה פתוחה. אבל בתחשיב קר, הסיכון שהצופים לקחו על עצמם עומד בכל קנה מידה כלכלי: 45 דקות מבוזבזות מול ריגוש שאין שני לו. לא בדקתי, וסביר להניח שבאותו ערב הופיעו גם אמנים יותר מוכרים, אבל אלה שהגיעו להופעה של הג'ונסונס הם מאותם הפסיכים שמשום מה מעדיפים לא לראות 30 פעם את אותו הסרט.הג'ונסונס שייכים לזרם להקות הרוק ההולך וגדל שבחרו לשיר בשפת הקודש, אנגלית, כמובן. אפשר למנות מספר ציד וקים להחלטה הזאת, משבירת מחסום השפה שמאפשרת פריצה לשווקים גדולים יותר, ועד העובדה הפשוטה ש­ח' ו­ע' אף פעם לא השתלבו בטבעיות במרחב הכללי של הרוקנרול. לעומת זאת, אם צוללים עמוק יותר אפשר לזהות כאן את השאיפה הילדותית "להישמע כמו". הרי אנחנו מתלבשים כמו, חושבים כמו, אז למה שלא נשיר כמו, עם ה­ר' והכל. דגל לבן מתנופף מעל ראשם של נוטשי השפה, ובמישור הזה פירושו ויתור על תרבות מקורית לטובת אמירה מעורפלת, לא מדויקת ובטח שמישהו כבר כתב את זה קודם ובמבטא כמו שצריך. יש כאן גם כתב כניעה מסוג אחר, שבו אותן להקות מודות קבל עם ועדה בדלות שפתם, בחוסר היכולת להעביר מסרים מורכבים או מורכבים פחות.הטיעון הזה היה מתקבל בהבנה אם הוויתור על הטקסט היה טוטאלי ואם האמן היוצר היה מתמקד באינסטרומנטיזציה של החומר, אלא שכאן, בספקטרום שבין חידוד הנקודה בעזרת הטקסט לבין קטע אינסטרומנטלי שפתוח לאינטרפרטציות אישיות, האמן בחר בפשרה. ופשרות, מה לעשות, לא בבית ספרנו.עדולם עולה לבמה כשהוא "חולה מת", לטענתו. גם במצבו הסופני יש בו קסם. הוא סוג של אנדרסטייטמנט עם שיער ארוך ומשקפיים, וכשהוא מתחיל לשיר הוא נ וסך חיים בסוג זה של הוויה. השיר הראשון חושף את כל הקלפים של הג'ונסונס: טריו של בס (גילי רוזנברג), תופים (גילי רייכנטל), גיטרה (עדולם עצמו) שעושה הכל כדי שלא יהיה לך נעים באוזן מצד אחד, ומצד שני ישחרר לך את העצבים. הבעיה היא שהרבה פעמים במהלך ההופעה השירים לא מצליחים באמת לפגוע, אולי בגלל הסאונד המרחם ואולי מהעדר ולו תחכום מסוים במלודיות, שגם אם בסוג המוזיקה הזה לא אמור להיות בפרונט, הוא נסלח ומתבקש מדי פעם. בשיר השלישי (עדולם לא הציג את השירים בשמם, וזה בסדר לגמרי) הציגו הג'ונסונס טוויסט ג'זי מעניין וסאונד מרוכך ונכון, שינוי שרמז על הפוטנציאל שגלום בלהקה.אם מחפשים משהו ייחודי בחומר ובהגשה של הג'ונסונס, הוא מגיע מכיוון הבס­תופים, שפורצים פעם בכמה זמן במעברי רוק כבד קלאסיים. זה לא אומר שזה טוב, אבל זה ייחודי. תפס את האוזן גם שיר שנפתח במקצב לטיני, שהשתלב יפה עם הדיסטורשן הדק. לפני שיר אחר התוודה עדולם שזו הפעם הראשונה שהוא עולה לבמה. בהתנצלות מקסימה הוא סיכם יפה את המצב: "אני כאן הבתול ואתם השרמוטות שלי".אם נחזור לניל יאנג, דווקא בקאוור שביצעה הלהקה לשיר gnikor no pe eK"" הגיעה הלהקה לשיא כושרה. הקול של עדולם, שברוב המקרים לא הגיע לאן שהוא כנראה רצה שיגיע, התעלה הפעם על עצמו, הגיטרה שלו היתה עוצמתית כנדרש, וגילי וגילי גיבו אותו כמו שצריך. אי לכך, ובהתאם לתחושה שהחבר'ה עושים בדיוק מה שהם רוצים לעשות, בלי פשרות, לא מודעות לפחות, ובתקווה שהם ימשיכו להישאר נאמנים לאמת שכרגע נראה שהיא שמתווה את דרכם, בעוד כמה שנים גם אני אוכל לומר בגאווה: אני הייתי בהופעה הראשונה של הג'ונסונס.***אם חברי הג'ונסונס שייכים לזרם המרכזי של החברה הישראלית, חברי להקת דוגלנד ממוקמים ללא ספק בשוליים. מדובר בשלישיית היפ הופ שכל חבריה מהגרים מניגריה, שלא לומר עובדים זרים. אלא מה, דווקא בגלל העובדה הזאת הופעת הבכורה שלהם בדינמו דבש זכתה להד תקשורתי נרחב, ולא מעט "נצפים" ו"נצפות" נצפו בקהל. את קיי.סי, אנג'ל ובראון ליוו יוני דרור בחליל וסקסופון, רונן עברון בתופים, יוסי אברג'יל בפרקשן, די ג'יי אלרם ודוידי מוסקטל משב"ק ס' על הבס. המפגש בין שלושת הסולנים לקהל הנוצץ שגדש את המועדון יצר אווירה מורכבת: חגיגה קוסמופוליטית מהולה באירוניה נוגה. האירוניה קיבלה חיזוק מ העדר קהל הבית של הלהקה, חברים מתוך קהילת העובדים הזרים. החגיגה, לעומת זאת, השתלטה לבסוף על הכל כשעלו החברים לבמה.דוגלנד, גם אם העיבודים שלהם טעונים שיפור והסאונד לא מגובש דיו, הם הדבר האמיתי. הראפ שלהם כולל את כל המניירות, מ­ ria eht ni sdnah ruoy tuP ועד תפיסת אזור החלציים, והם עושים את זה בלי שהקהל ירגיש נבוך. רוב החומר באנגלית, אבל דווקא שני קטעים בעברית כבשו את הקהל, גם בגלל העברית המצחיקה של השלושה, אבל בעיקר כי היו להם אחלה מילים.הראשון נקרא "איפה הכסף שלי", כשאחד מהשלושה הוא המעביד האכזר והשניים האחרים הם העובדים שבאים לדרוש את הכסף תוך לחץ פיזי מתון. הקטע השני הוא גירסת היפ הופ ל"יש לך פה עניין עם פועלי בניין". זה כנראה היה הביצוע האותנטי ביותר שהשיר הזה יכול לקבל: אירוני, מצחיק ומקפיץ. בשלושה קטעים אחרים עלתה לבמה אלה תדמור, זמרת סקסית להחריד בעלת קול אדיר, שהשתלבה בהופעה כאילו מעולם לא היתה לה אמא פולנייה.יש עוד הרבה מה לשפר בהופעה של דוגלנד, אבל כבר עכשיו בטוח שהלהקה לא תסתפק בהופעה היסטורית שסימנה אותם כפורצי דרך. אם הם ממש יתעקשו, המוזיקה של דוגלנד יכולה לתת במה לקהילה שלמה. גברים בעבודה תכירו את אביחי טהורי, 34, התגלית החדשה בתעשיית המניקור­פדיקור הישראלית. טהורי, נהג מונית בקסטל, זכה לפני שנה בנסיעה ששינתה את חייו וגילתה לו את ייעודו האמיתי.טהורי: "לקחתי נסיעה מרח' דיזנגוף לבת­ים, ולמונית עלו שלוש בחורות. התברר לי שאחת מהן מורה למניקור­פדיקור ובניית ציפורניים, ושתי האחרות תלמידות שלה". הבנות שיתפו את אביחי בחוויות מעולם הלק, וכשהן ירדו מהמונית גמלה בלבו של טהורי ההחלטה לרכוש השכלה בתחום. בשלב ראשון הוא ערך סקר שוק מקיף וחקר כל נוסעת שעלתה למונית על הרגלי הפרנץ' שלה, והאם תפקיד את ציפורניה בידי גבר. מעודד מתוצאות המחקר, פנה טהורי לקבלת האישורים הדרושים מהסמכויות הגבוהות, אך למרבה הצער, אשתו אביבית הטילה וטו על יציאתו של בעלה ללימודים.­ איך בכל זאת שכנעת אותה?"אשתי התנגדה בגלל מניעים של קנאות והתעסקות עם בנות. אמרתי לה שאם אני רוצה לבגוד, אני יכול לעשות את זה במונית, לא צריך ציפורניים בשביל זה".וככה התחיל טהורי לשייף וללמוד את רזי המניקור, וגייס את כל משפחתו לצורך לימודיו: "הייתי צריך להתאמן על בחורות, אז הבאתי את אמא שלי, את אחותי ואת בת אחותי. כשהתחלתי לעבוד עשיתי את זה בלי תשלום, רק בשביל לצבור ניסיון".דריסת כף רגלו של טהורי בעולם המניקור היא הצעד הראשון בתוכנית המגירה שלו: "השלב הראשון זה מניקור, פדיקור ובניית ציפורניים, השלב השני זה שעווה, שפם, גבות, השלב השלישי זה אפילציה, והשלב האחרון זה פתיחת מכון יופי לנשים", הוא חושף כוונות.­ אתה לא חושש שהעובדה שאתה גבר תרתיע לקוחות מלהוריד אצלך שערות, במיוחד במקומות אינטימיים?"בדקתי את זה עם הרבה בחורות, כי הורדת שערות במפשעה וקעקועי חינה מאוד חזק עכשיו. יש בחורות שאמרו 'בחיים לא', אבל יש הרבה בחורות שאמרו שאם זה בעל מקצוע טוב, לא תהיה להן שום בעיה".