כוכב נופל למה הסלבריטאים עושים לעצמם כאלה בושות? אולי גם בגלל שלפעמים הם גם מצליחים להרוויח מהאירוע המביך הרבה כסף. תשאלו את ג'ורג' מייקל ליאת שביט 24/01/02 הם יפים, הם עשירים, והם לא צריכים להיכנס לצ'אטים כדי להשיג דייט. ובכל זאת, פעם אחר פעם הם מוצאים את עצמם נכנעים לתשוקות אפלות, למשל, להרים איזה תכשיט בחנות יוקרה בלי לשלם, או להזמין שירותי מין מיוחדים בקרן רחוב אפלולית. אחרי שאנחנו רואים את פרצופם הנבוך מרוח על מיטב שערי הצהובונים, לא נותר לנו אלא לשאול: למה זה קורה לסלבריטאים?"ההצלחה מלחיצה", מנסה לתרץ ד"ר חווה אפלמן, פסיכולוגית קלינית ומרצה באוניברסיטת בר אילן. "אסור לנו לשכוח שמדובר בראש ובראשונה בבני אדם. ההצלחה גורמת לסלבריטי לחוש מותקף על ידי הסביבה. הוא שרוי באיום תמידי על הפרטיות שלו, ויצירת אינטימיות הופכת עבורו לעניין מסובך מאוד. הסלבריטי רוצה מאוד להמשיך להיות בן אדם רגיל ולא רק בובה בחלון ראווה, אבל מצד שני הוא חייב לשמר את ההערצה ואת התדמית. המצב האבסורדי הזה יוצר ריקנות פנימית גדולה".ד"ר אפלמן גורסת שההערצה האדירה מצד הקהל הופכת חלק מהסלבריטאים ל"אומניפוטנטים" ­ בעלי אישיות נרקיסיסטית, שמאמינים שהעולם מונח בכיס הקטן שלהם ולא משנה מה יעשו ­ הכל בסופו של דבר ישכח ויסלח. אך התקשורת, שעוקבת בדריכו ת אחר כל צעד של הסלבריטאים, לא שוכחת ואף טורחת להזכיר לכולם (ובעצם, מה אנחנו עושים עכשיו?) שגם אם אתה נמצא ברשימת המוזמנים לטקס האוסקר, לא בטוח שהיית עובר בהצטיינות קורס נימוסים של חנה בבלי. וחוץ מזה, גם לפשוטי העם מגיעה קצת נחת. טוב לי אוראלי? גרנט, קלינטון וקלוניהשערוריות הגדולות ביותר בהן מעורבים סלבריטאים הן שערוריות מין. "כמעט תמיד", אומרת ד"ר אפלמן, "המעידות האלה אימפולסיביות ולא מתוכננות". התמונה שקופצת לכולם לראש בהקשר זה היא קלסתרונו האומלל של יו גרנט, כשנעצר בשנת 1995 על ידי המשטרה בעודו משדל את הזונה שחומת העור, דיוויין בראון, לספק לו עונג אוראלי (פשוט כי לא היה לו מספיק מזומן בכיס לשירות יקר יותר). באותה עת, חיממה את יצועו של גרנט בלילות ליז הארלי המדהימה, דבר שמעלה הרהור או שניים ­ הייתכן והיא לא שונה מהנשים הבריטיות, שזכו לתדמית קרחונית במיטה? ד"ר אפלמן מהמרת שגרנט הרגיש צורך להעלות את תחושת הגבריות שלו בעיני עצמו, או שסתם היתה לו פנטזיה מינית בדבר יחסי מין עם אשה שחורה. מה שברור הוא, שבפנטזיות הכי פרועות שלו הוא לא תכנן להיתפס.גם ביל קלינטון, הסלבריטאי הידוע מכל שנכנע לחולשתו לעונג אוראלי, בטח לא ציפה שדבר המציצה הידועה ייצא מתחומי החדר הסגלגל. אך קלינטון נאלץ להתוודע לעוד סוג של כישורים אוראליים בהם מחזיקה מוניקה לוינסקי ­ היכולת לרוץ ולספר לחבר'ה (ולתקשורת, ולכל מי שמוכן לשמ וע)."לקלינטון היה ברור שהוא לוקח סיכון, שההנאה היא רגעית ושסופו להיתפס", מפרשנת ד"ר אפלמן, "אבל באותו רגע התחשק לו להיות בן אדם רגיל. הוא ראה הזדמנות ועט עליה".ומה אתם אומרים על ג'ורג' קלוני, האיש שנבחר על ידי "פיפל" לגבר הסקסי ביותר לשנת 1997, שמאס במרומי גיל הארבעים במערכות יחסים קבועות, ומעדיף לבלות את לילותיו במועדון החשפנות 4 Play"", בו הוא מפזר שטרות כסף על רקדניות אקזוטיות? "הבעיה שלנו", מאשימה ד"ר אפלמן, "היא שיש לנו נטייה להשליך את סולם הערכים שלנו על הכוכבים, ואחר כך להתאכזב. כיצד ג'ורג' קלוני מעז לנפץ לנו את תדמיתו השרמנטית? אבל מבחינת קלוני יכול להיות שהכסף מסמל את השחרור מהאשה. הוא קנה אותה, ולכן אין שום מחויבות מצדו". אם אין אני לי, יד ימין לי ג'ורג' מייקל יש מי ששומר את כספו למטרות נעלות יותר, ואת שירותי המין שלו הוא מספק בעצמו, בשירותים ציבוריים. זה מה שקרה לג'ורג' מייקל, שהיה חביב הבנות, אך הפך לחביב הבנים באותו יום חמישי, אוגוסט 1998, בו אונן להנאתו בשירותי הגברים בפארק בבוורלי הילס. מרצ'לו רודריגז ­ השוטר שעצר אותו באשמת התנהגות גסה בפרהסיה ­ בטח קיווה לתמונה קטנה בעיתון ואולי גם לכמה צ'אפחות מחבריו השוטרים, אך לא ציפה לערימות הלעג ששפך עליו מייקל כמעט בכל ראיון שהעניק מאז לתקשורת. שיא השיאים היה הוידיאו­קליפ המצליח לשיר Outside"", בו מייקל רקד בשירותים, והשכיל להפוך אירוע מביך ביותר למקור הכנסה אדיר. ליו גראנט יש בהחלט מה ללמוד ממנו."דווקא לג'ורג' מייקל יש אינטגריטי פנימי", משבחת ד"ר אפלמן, "האישיות שלו מספיק מאורגנת ומגובשת בשביל להצהיר: אני מצפצף עליכם, אותי לא יחייבו לחיות בביבר זכוכית, ומה שעשיתי בסך הכל לא היה כל כך נורא". מטריד מאוד רודמן וג'ונסוןמה שבהחלט נורא היא השערוריה שנקשרה לשמו של דניס רודמן, שחקן NBA­ה לשעבר, שמתהדר בצבעי שיער הלקוחים מקטלוג טמבור ובכמות פירסינגים עצומה שתלויה על פרצופו כמו נרות על עץ אשוח בחג המולד. בחודש יולי הקודם זכתה שחקנית בשם טינה ניו ברבע מיליון דולר בתביעה אזרחית שהגישה נגד רודמן. לטענתה, היא נחטפה על ידי אדם שהתחזה לשומר הראש של רודמן, הובאה אל בית החוף שלו, סוממה ונאנסה על ידי רודמן, שעדיין מכחיש כל קשר לעניין. גם דון ג'ונסון איננו אחד המחזרים האלגנטיים בעולם, בלשון המעטה. ליתר דיוק, מדובר במטריד מיני כפייתי. לא פחות משלוש תביעות בנושא הטרדה מינית הוגשו נגדו, ובאחרונה שבהן טענה אשה אנונימית כי בדרכה לשירותים במסעדת סושי בסן פרנסיסקו תפס אותה השוטר מ"מיאמי מחלק מוסר", שאל אם היא מזהה אותו והפנה הערה דוחה במיוחד על החזה שלה."ג'ונסון כנראה בודק גבולות", אומרת ד"ר אפלמן, "הוא רוצה לראות עד כמה הפרסום מאפשר לו לנצל את כוחו, מה שמעיד על סוג של הפרעה פנימית. ייתכן שהוא פשוט רוצה שיכתבו עליו, אפילו דברים שליליים". מסיבת גן פולנסקי, ג'קסון ופיווי הרמןגם עסקי הפדופיליה פורחים בביצה ההוליוודית, ודי אם נזכיר את הבימאי רומן פולנסקי שעד היום לא מציב את רגלו בגבולות ארצות­הברית, מחשש שייעצר על פרשיית סקס שניהל עם ילדה בת 13. אי אפשר לשכוח את האיש שאוהב ילדים יותר מכל, מייקל ג'קסון, שעד היום מתכחש לעבירות המיוחסות לו בנוגע לקטין שבילה אצלו באחוזה (זה לא הפריע לו להעביר למשפחת הנער סכום סמלי של 20 מיליון דולר כדמי שתיקה).בתואר מלך הפדופילים יזכה ללא ספק פול רובנס, עוד גיבור ילדים הידוע בשם "פיווי הרמן", דמות של ילד­גבר בעל קול צפצפני. רובנס הוא ההוכחה לכך שסלבריטאים לא רק מועדים, אלא גם חוזרים על המעשים שלהם שוב ושוב. ב­1991 האשימו אותו באוננות בפרהסיה בבית קולנוע לסרטים כחולים, ובימים אלה הוא נמצא במרכז שערוריית מין חדשה, שאף זכתה לתואר הלא מחמיא "שערוריית המין הגדולה ביותר בתולדות הוליווד". רובנס נחשד בקיום יחסי מין עם קטין, ושוטרים שפרצו לדירתו חשפו אוסף של אלפי תמונות פורנוגרפיות של קטינים."הציבור יכול לקבל ולסלוח עד לגבול מסוים", טוענת ד"ר אפלמן, "ופדופיליה היא כבר מעבר למעידה, זוהי הפרעה עמוקה אותה קשה לציבור לעכל". איך הולך? סוחבים וינונה ריידרלא רק מין מעסיק את שוכני הוליווד, אלא גם שופינג. תשאלו את וינונה ריידר, בחורה שמרוויחה מיליוני דולרים לסרט, ונקלטה בעדשת מצלמת מעקב בחנות יוקרתית בבוורלי הילס כשהיא תוחבת לתיק שהכינה מבעוד מועד מכל הבא ליד ­ בגדים, אביזרי שיער ותיק יד ששוויו 3,500 דולר. כשהיא נתפסה על ידי איש הביטחון, היה לה תירוץ מקורי במיוחד: היא התאמנה לתפקיד חדש בסרט. לא חשבנו אחרת. "במקרה של קלפטומנים", אומרת ד"ר אפלמן, "הגניבה משקפת סוג של כעס. וינונה ריידר היא ללא ספק עשירה מאוד, אך עדיין מלווה אותה תחושה של קיפוח, כנראה מחוסר באהבת אם. קלפטומניה היא תמיד לא אימפולסיבית אלא מתוכננת, ועובדה שריידר הכינה מראש גם את התיק וגם את התירוץ. הקלפטומניה יכולה להעיד גם על חשש מהשפלה. כנראה שהילדות של ריידר בקומונה לא היטיבה עמה, ובטח לא התאכזרותם הקשה של בני כיתתה כלפיה, שחשבו שמדובר בנער רזה ותמהוני אותו ראו כזכאי למכות נמרצות".בסוף החודש ייערך לריידר שימוע, ואולי סוף סוף נדע את האמת.