ממשיך לנסוע פרופסור סטיבן הוקינג חוגג יום הולדת 60 ומרחיב שוב את גבולות חוקי הטבע בעז גאון, לונדון 25/01/02 "הלוא גם כלוא בתוך קליפת אגוז/ יכולתי בנפשי להיות מלך על החלל האינסופי"(מתוך "המלט" מאת וויליאם שייקספיר, והמוטו לספרו החדש של סטיבן הוקינג, "היקום כולו בקליפת אגוז", הוצאת בנטאם, 2001)לפי ההזמנה האלקטרונית שפורסמה באתר האינטרנט של אוניברסיטת קיימברידג' שלושה ימים לפני מסיבת יום ההולדת ה­60 של פרופסור סטיבן הוקינג, הפיזיקאי המפורסם ביותר בעולם, מחברם של רבי המכר "קיצור תולדות הזמן" (88') ו"היקום כולו בקליפת אגוז" (2001), המדען היחיד בהיסטוריה שהוזמן על ידי מפיקי "משפחת סימפסון" לגלם את עצמו ועל ידי מפיקי "מסע בין כוכבים" לשחק פוקר בדיוני עם אלברט איינשטיין ­ סדר היום ליום הולדתו, שנערך ב­11 בינואר 2002, היה אמור להיראות כך:10:00­11:00­ קפה בוקר ורישום11:10­ הרצאה על "הקוסמוס המורכב שלנו ועתידו"11:50­ הרצאה על "גלי היקום של הוקינג ו'התאוריה של הכל'"12:30­ ארוחת צהריים בקולג' על שם צ'רצ'יל14:30­ הרצאה על "ההשלכות של גרביטציה קוונטית"15:10­ הרצאה על "עוותים במרחב החלל­זמן"17:50­ תה16:30­ הרצאה מסכמת, "60 שנה בתוך קליפת אגוז", מאת סטיבן הוקינג17:10­ סיוםמה שלא היה כתוב בהזמנה אך היה ברור לכל מי שנענה לה, כולל 400 מהמוחות הטובים והמהירים ביותר בעולם שגדשו בבוקר יום ו' את אולם קבלת הפנים הירקרק בקיימברידג', הוא שהדבר המדהים ביותר באותו יום לא היה דווקא תוכנן של ההרצאות אלא העובדה הפשוטה שסטיבן הוקינג, חתן השמחה, יהיה נוכח.שכן, אם להסתמך על חוות דעתם המלומדת של רופאי קיימברידג' 39 שנה לפני כן, הוקינג, הסובל ממה שמכונה "מחלת לו גרינג'" (על שם שחקן הבייסבול האמריקאי האגדי שמת מאותה מחלה), או בשמה הרפואי המלא Amyotrophic Lateral Sclerosis",", הגורמת לכך ששריריו מתנוונים בעוד מוחו ממשיך לפענח את סודות היקום, היה צריך להיות היום אדם מת. היקום כלונה פארק השנה היא 1963. הוקינג, סטודנט שנה שלישית לפיזיקה באוניברסיטת אוקספורד, מרגיש שמשהו לא בסדר איתו. כבר כמה חודשים הוא נתקל בחפצים, הופך צלחות וכוסות, מפיל דברים מהידיים. בהתחלה החברים שלו ללימודים לא היו מודאגים, שכן הוקינג היה לא רק אחד המוחות המבריקים בשנתון שלו ("היינו יושבים שעות על סדרת בעיות סבוכות", סיפר אחד מחבריו במסגרת תוכנית תיעודית על הוקינג ששודרה לאחרונה בצ'אנל 4, "הוקינג היה מגיע מהפאב ופותר את התרגילים שלנו בחצי שעה"), הוא גם אהב לשתות. מאוד אהב לשתות. לקבוצות הלימוד החברים היו מביאים את המחברות ­ הוקינג היה מביא את הבירה.כך שאם הוקינג היה מפיל משהו מהידיים, לא הייתה לחבריו סיבה לדאגה. "כנראה", הם היו אומרים לעצמם, "הוא התחיל את היום עם כמה פיינטים של גינס".את התואר הראשון הוקינג סיים בהצטיינות. מאוקספורד הוא עבר לקיימברידג' כדי להתמקד בקוסמולוגיה (תורת הקוסמוס). הוקינג, סקרן כרוני, התעניין בשאלות הגדולות ­ איך התחיל היקום, למה הוא נראה כמו שהוא נראה, איך הוא ייגמר. הגיבור הגדול של הוקינג, כמו כמעט של כל סטודנט לפיזיקה תאורטית, היה אלברט איינ שטיין. הוקינג, יותר מאשר רצה להיות איינשטיין, רצה להוכיח שאיינשטיין, בנקודות מסוימות, טעה ושבנקודות האלו הוקינג, ילד בן 22, יודע טוב יותר.הוא בחר להתמקד במבנה היקום. בין השאר, הוא התעסק ב"חורים שחורים", אותם שואבי אבק קוסמיים בעלי מסה אינסופית ששואבים לתוכם הכל, כולל אור וקרינה, ולכן הם בלתי נראים. הסבר קצר והכרחי: עד איינשטיין, היקום היה ריק, חלל שאפשר לשוט בתוכו בנחת, לשים את החללית על טייס אוטומטי ולהירדם. אחרי איינשטיין, חווית השיוט ביקום דומה יותר לרפטינג. היקום, ניבא איינשטיין, הוא מקום דחוס, הררי, מסוכן ועם פניות חדות. היקום איננו ריק, הוא מסלול מכשולים. הוא לא שיט בגונדולה, הוא נסיעה ברכבת הרים (את הטופוגרפיה של היקום הוא כינה "מרחב החלל­זמן").המקומות המסוכנים ביותר ביקום, השכונות האלימות ביותר בקוסמוס, הם החורים השחורים. הם שואבים הכל: אור, קרינה, חלקיקים. הם כמו מפל אלים שהסחף לכיוונם הוא אינסופי. ובדיוק כמו ברפטינג, הם אלה שקובעים את הכיוון שאליו זורם הנהר. הוקינג, שרצה להבין לאן נשפך הכל, החל להתעניין במסת היקום ודחיסותו. הוא הרגיש שיש לו משהו חשוב להגיד לאנושות, אך הוא עדיין לא גילה מה.לקראת סוף השנה השלישית שלו בקיימברידג', בגיל 24, הוקינג, על דעת עצמו ובלי להגיד לאיש, נכנס לבית החולים לסדרת בדיקות. אחרי סדרת בדיקות, הרופאים סירבו לספר לו מה יש לו. לאחר סדרת השתדלויות הם גילו לו ששריריו מתנוונים. מדובר במחלה שאין לה תרופה. "מיסטר הוקינג", הם אמרו, "אנחנו מצטערים, אבל אתה עומד למות". אני, אשתי וההוא שהמציא לי את הגרון ינואר 2001, עשר בבוקר, קיימברידג'. אסור לי להיות כאן. אני, כמו עשרות העיתונאים שהגיעו לקיימברידג' באותו בוקר, הייתי אמור להיות בקומה התחתונה של הבניין החדיש של הפקולטה למדעים מתמטיים, שם הכינו המארגנים מסך ענק שעליו הוקרנו הנאומים שנישאו באותו יום. אלא שבטעות נכנסתי לקומה העליונה. לשמחתי, אף אחד לא עצר אותי. מרגע שנכנסתי חשבו הנוכחים שאני פיזיקאי צעיר, אחד מעשרות הדוקטורנטים שגדשו את החדר. לא תיקנתי אותם.שני מטרים ממני, על כיסא הגלגלים שלו (לכיסא הגלגלים של הוקינג, כמו לגיטרה של בי.בי קינג, יש שם, בהשאלה לעברית סלנגית הוא מכונה "הגנבה קוונטית") ישב סטיבן הוקינג, שותה את קפה הבוקר שלו. במחשבה שנייה, "שותה את קפה הבוקר" הוא תיאור אקטיבי מדי. הוקינג, גופו חסר חיים, מפית קשורה מסביב לצווארו, הניח למטפלת האישית שלו, קארן סיים, להטות את ספל הקפה לתוך פיו. את הטיפות שנשרו מהכוס ספגה המפית הלבנה שהיתה קשורה מסביב לצווארו. המפית והוקינג חלקו את כוס הקפה באופן שווה.לצדו של הוקינג עמדה אשתו, איליין מייסון. הם התחתנו ב­90'. היא אשתו השנייה. עד 90' היתה מייסון האחות ה אישית של הוקינג ואשתו של מי שתכנן לו את המחשב שבעזרתו הוא "מדבר" היום. מדובר בתוכנה המתרגמת את תנודות ידיו המילימטריות של הוקינג למילים המרצדות על מסך הממוקם בחזית כיסא הגלגלים שלו. ב­90', לאחר שנפרדה מבעלה, נשאה מייסון את הוקינג. כדי לשאת את מייסון, הוקינג התגרש מאשתו הראשונה, אם ילדיו, ג'יין. כדי להשלים את הטלנובלה הקוסמית הזו, ג'יין הוציאה ב­99' את הספר "להושיט יד לכוכבים", שהיה לאם כל הלכלוכים שפורסמו עד היום על הוקינג. המדען התמים שהעולם אוהב לאהוב התגלה בספרה של אשתו כאגו מניאק, פריק של שליטה. הטבלואידים הבריטיים חגגו על חשבון הוקינג ושתי נשותיו.שלוש שנים לאחר מכן, איליין נינוחה. היא מקובלת על קהילת הפיזיקאים. הם נהנים לדבר איתה והיא איתם. היה לה חלק לא קטן בארגון יום ההולדת ה­60 של בעלה המשותק. בבוקר יום ההולדת, למשל, היא היתה עסוקה בלסנן את הגלים הבלתי פוסקים של הפיזיקאים שביקשו לאחל להוקינג החייכן (הוא עדיין מסוגל לחייך ואוהב במיוחד להשמיע בדיחות ממוחשבות) יום הולדת שמח ובין לבין, אם אפשר, לכרכר סביבו ולשאול אותו מה הוא חשב על הפרסום האחרון שלהם.באותו בוקר, ליד פינת הקפה, חבורת הפיזיקאים המכרכרים מנתה שלושה: ברוס אלן וניק וורזב מאוניברסיטת וויסקונסין, ודון פייג' מאוניברסיטת אלברטה, קנדה. הכרכרן הבכיר מבין השלושה הוא פייג', שהיה עוזר המחקר של הוקינג בקיימברידג' בין השנים 76' ו­79'. לטענתו, הוא גם אחד הבודדים בהיסטוריה שהצליח לגרום להוקינג להודות שהוא עשה טעות מחקרית.התקרבתי לאיליין. שאלתי אותה האם אוכל לאחל לפרופסור הוקינג יום הולדת שמח ולשאול אותו שאלה או שתיים. "לא עכשיו", היא אמרה בחיוך רחב, "אולי אחרי ההרצאה הראשונה". היא הסתובבה לאחור ונעמדה מאחורי כיסא הגלגלים של בעלה. "בוא, דארלינג", היא אמרה והחלה לדחוף אותו לעבר השורה הראשונה בשורת הכיסאות, חצי מטר מבמת הנואמים. "אני חושבת שהם עומדים להתחיל". חבר מכוכב אחר כמה לילות לאחר שגילה שהוא עומד למות חלם הוקינג בן ה­21 שהוא עומד להיות מוצא להורג. כמה בקרים לאחר מכן, כשהוא מדוכא, מבולבל ומיואש, הוא נכנס שוב לבית החולים כדי לערוך סדרת בדיקות. לא רחוק ממיטתו שכב ילד צעיר שגסס מלוקמיה. "הסתכלתי על הילד הזה", כותב הוקינג באתר האינטרנט שלו, "וחשבתי שלמרות הכל, מצבי טוב יותר".הוקינג החליט לסיים את עבודת הדוקטורט שלו ויהי מה. לא כמו לחבריו, לא היתה לו הפריבילגיה לכתוב דוקטורט לא חשוב. הוא בחר, במסגרת העבודה האקדמית הראשונה וככל הנראה, האחרונה שלו, לנסות לחקור את שאלת השאלות ­ כיצד היקום התחיל. את התאוריות של פרד הויל, האסטרונום הבריטי המוביל של אותה תקופה, שטען בעקשנות ובכל פינה אפשרית שהיקום הוא מקום יציב ובלתי משתנה באופן דרמטי), הוקינג ריטש. "לא רק שהיקום הוא מקום לא יציב", כתב, "הוא מקום גועש. לא רק שהוא גועש, הוא מתקרר, ולא רק שהוא מתקרר, הוא מתפשט. ככל שאנחנו מתרחקים מהרגע שבו היקום נוצר, היקום נהיה מקום גדול יותר ודחוס פחות".הדוקטורט של הוקינג עשה גלים. הוקינג החל לעשות לעצמו שם. במקביל הוא גילה שהמחלה, שבתחילה חשב שתאכל אותו חי, נוגסת ממנו בחתיכות קטנות. הוא המשיך לעבוד. ב­68', ביחד עם רוג'ר פנרוז (היום סר פנרוז, הנואם השלישי ביום ההולדת של הוקינג, אחד הפיזיקאים המבריקים של המאה ה­20, יש אומרים, הרבה יותר מהוקינג) כתב הוקינג שליקום היתה התחלה. המילים "בראשית ברא אלוהים" קיבלו משמעות חדשה.ב­70' נולדה בתו של הוקינג, ליסה. באחד הלילות, בעודו גורר את עצמו לתוך המיטה (בשלב הזה הוא כבר היה מרותק לכיסא גלגלים), היה להוקינג חזון. כדי להבין את חשיבתו, צריך להבין משהו על פיזיקה תאורטית ובעיקר משהו על הסתירה הגדולה שעומדת בבסיסה בין תאוריית היחסות של איינשטיין (המתייחסת לעצמים ולמהירויות גדולות מאוד) לבין תאוריית הקוונטים (העוסקת בחלקיקים קטנים מאוד). בתמצית, בנקודות מסוימות שתי התורות הבסיסיות האלו סותרות אחת את השנייה. הניסיון למצוא נוסחה שתאחד את שתיהן הפכה במהלך המאה ה­20 לגביע הקדוש של הפיזיקה המודרנית. יש לה אפילו שם דרמטי: "התאוריה של הכל" The Theory of Everything"(").בלי להיכנס לפרטים שיקלקלו לכם את השבת, באותו לילה ב­70', הוקינג עשה את הצעד הראשון לקראת האיחוד המיוחל. שלוש שנים לאחר מכן הוא הצליח לתמצת את חזונו לכדי נוסחה פשוטה שקישרה בין חורים שחורים (השייכים לתאוריית היחסות) ובין קרינת חלקיקים (השייכים לתאוריות החלקיקים. "הייתי רוצה", אמר הוקינג במסיבת יום הולדתו ה­60, "שהנוסחה הזו תהיה חרוטה על המצבה שלי כשאמות".בשנות השמונים, בין השאר כדי לנסות לממן חלק מההוצאות הרפואיות הכבירות שלא היה לו איך לשלם אותן, החליט הוקינג לכתוב ספר פופולרי על פיזיקה. "קיצור תולדות הזמן" הוא היום הספר הרביעי הנמכר בכל הזמנים. הוא הפך את הוקינג לא רק לסלבריטי, אלא גם למולטי מיליונר.על עטיפת הספר הוא נראה כמו משהו מסרט בדיוני (פיזיקאים תמיד היו חובבים גדולים של סיינס פיקשן): חצי אדם, חצי מכונה. קולו המכני, פרי ניתוח כושל שחיסל את מיתרי הקול שלו ב­85', שיווה לו צליל סייברגי מתוכנת. הוקינג, כמו החייזרים בסרטים הישנים של שנות החמישים, נראה כמו נציגה של אינטליגנציה מתקדמת שבאה לספר לנו את האמת על היקום שבו אנחנו חיים. העולם התאהב בהוקינג אנושות. והוקינג, שתמיד היה פריק של תשומת לב, החזיר לו אהבה. כמה שווה כיסא? את דון פייג', החוקר האמריקאי שכרכר סביב הוקינג בבוקר יום הולדתו תפסתי לשיחה בהפסקת הצהריים. פייג', איש גבוה עם אוזניים בולטות, דיבר בקול דק בלי לקחת הפסקות לאוויר. במהלך הראיון מבטו היה מופנה לימיני, לעבר הוקינג שישב בצד ושתה את כוס הקפה השנייה שלו לאותו היום. פייג' רצה לוודא שהוקינג מסודר. פייג' היה נרגש. יום הולדתו של הוקינג בעבורו הוא ציון דרך משמעותי. כמו לרבים אחרים באותו חדר, הוקינג שינה את המסלול שבו זרמו חייו. במשך שלוש שנים הוא היה עוזר המחקר שלו ובתקופה זו אף התגורר בביתו. בעבור פייג', הוקינג הוא לא "עוד פיזיקאי". הוא סמן דרך, אבא קוסמי. שאלתי אותו אם אישיותו של הוקינג השתנתה במקביל להידרדרות מצבו הגופני."ראשית, הוא כמובן הרבה יותר מפורסם והרבה פחות נגיש. אבל באופן כללי, הוא נשאר אותו בן אדם. תמיד היה לו חוש הומור מפותח מאוד. מצד שני, הוא תמיד היה עקשן ונשאר עקשן. למשל, היה מקרה אחד שבו הוכחתי לו שהוא טועה. אחרי כמה שנים ראיתי שהוא ציטט מאמר שלי שסתר מאמר שלו. שאלתי אותו: 'סטיבן, האם זה אומר שאתה מודה שצדקתי?'. הוא הסתכל עלי והשיב: 'ייתכן'".כ ל הנואמים באירוע הפליגו בתיאור חשיבותו של הוקינג לפיזיקה. אך הוקינג, זה היה ברור, חשוב לפיזיקה לא רק בגלל המוח שלו, אלא גם בגלל כיסא הגלגלים שלו. או במילים אחרות, הוקינג, שפרסומו קשור לעובדת היותו נכה, הוא מגנט כספים ענק לפיזיקה התאורטית בכלל ולאוניברסיטת קיימברידג' בפרט. בעידן שבו רוב הכסף (הממשלתי, הפרטי והמחקרי) הולך לגנטיקה (שכפול גנטי הוא הדבר החם היום בקהילה המדעית), הפיזיקה נלחמת על חייה הפיננסיים. הוקינג, מהרבה בחינות, מחזיק אותה בחיים."חבר שלי באוקספורד שאל אותי", אמר ראש המחלקה למתמטיקה ופיזיקה, פרופסור טים פאדלי, "מה סוד ההצלחה של קיימברידג' המצליחה לגייס כל כך הרבה סטודנטים ומשאבים לתחומים שבהם אנחנו מתעסקים. אמרתי לו בפשטות: 'סטיבן הוקינג'". אלוהים חי פרופסור וסר מרטין ריס הוא אחד הקוסמולוגים החשובים בבריטניה. ספרו "הקוסמוס שלנו" יצא כאן לאחרונה וזכה לשבחים במגזין התרבות של ה"טיימס". סר ריס, שהכיר את הוקינג כחוקר צעיר בקיימברידג', הוא היום האסטרונום הרשמי של משפחת המלוכה הבריטית.ריס הוא קוסמולוג אופטימי. לגבי עתידו של היקום, הוא אומר שהעדויות מצביעות על כך שהוא לא יתרסק ב"מעיכה גדולה" (היפוך של ה"מפץ הגדול") אלא, ככל הנראה, ימשיך להתרחב לעד. הוא גם טוען שבעשורים הבאים פיזיקאים ינסו לייצר במעבדות שלהם חורים שחורים. כמה שעות לאחר נאומו תפשתי את האסטרונום המלכותי לשיחה קצרה. שאלתי אותו למה כל כך הרבה אנשים, שלא מבינים בקוסמולוגיה מאום, מתעניינים בה כל כך."אני חושב שאנשים מתעניינים במוצאים. הם מתעניינים בדרוויניזם, במוצא של המין האנושי, והם רוצים לדעת על המוצא של הקוסמוס כולו. אנשים רוצים לדעת את התשובות לשאלות הגדולות ­ איך התחיל היקום ואיך הוא ייגמר. ­ האם אנחנו קרובים יותר ויותר היום להבין כיצד התחיל היקום?"בוודאי. היום אנחנו מסוגלים להתמודד בצורה רצינית עם שאלות שאפילו לא ידענו לשאול אותן לפני 30 ש נה".­ בהרצאתך התייחסת לקשר שבין קוסמולוגיה לתאולוגיה. יש חשש שהקוסמולוגיה, שחלק ממדעניה גורסים היום שהיקום הוא לא יותר מתופעת לוואי, השתקפות של תופעה פיזיקלית מורכבת הרבה יותר הנמצאת מחוץ ליקום וליכולת התפישה שלנו, תפריך את קיומו של האלוהים? ריס חייך. "מצד אחד, קשה להיות גם קוסמולוג וגם אחד שמאמין, באופן תמים, שהיקום נוצר לפני 6,000 שנה. מצד שני, אין סתירה בין שתי מערכות האמונה האלו. בין הקוסמולוגים אתה תמצא לא רק חילונים אלא גם נוצרים מאמינים ויהודים אורתודוכסים. לא, אין סיכון שהקוסמולוגיה תפריך את קיומו של האלוהים בשנים הבאות". שיחה על גלגלים בהפסקת הצהריים ניגשתי לחתן השמחה עצמו. הוקינג ישב עדיין בשורה הראשונה ליד הבמה. איליין אמרה לי: "כן, עכשיו אתה יכול לדבר עם בעלי". הוקינג הביט לעברי במבט של מישהו שעומד לנתר כל רגע מכיסא הגלגלים שלו, לתפוס אותי בשערות ולשאוג בצחוק גדול: "אכלת אותה".איחלתי לו מזל טוב. הוא חייך, מסך המחשב שלו ריצד, והוא השיב, "תודה רבה לך". שאלתי אותו אם היום הזה, לצד חשיבותו המדעית, הוא יום מרגש בעבורו. הוקינג נאנח עמוקות, והשיב, "כן". הוא הביט לכיוונה של המטפלת שלו וביקש ממנה "לשים את היד שלו על הכיסא".בעודו מתכונן להיפטר ממני, הגיח מימין דייב שיין, בן 18, שנה ראשונה מתמטיקה בקיימברידג', ודחק אותי הצדה. כמו הוקינג, שיין מרותק לכיסא גלגלים. צווארו היה רכוס בתוך חתיכת פלסטיק עבה וראשו היטלטל מצד לצד. שיין הגיש להוקינג חבילה קטנה ועטופה בנייר צבעוני שעליו היה רשום "לסטיבן הוקינג". הוקינג חייך את חיוכו הרחב ואמר, "תודה רבה לך". "אני מחכה בקוצר רוח", אמר שיין, "לנאום שלך בסוף היום". הוקינג חייך שוב.את שיין, הסטודנט למתמטיקה, תפסתי כמה שעות לאחר מכן. הוא עדיין ישב על כיסא הגלג לים וחיכה לחבריו שיגלגלו אותו החוצה. שאלתי אותו מה הוא קנה להוקינג ליום ההולדת. "אל תספר לו, אבל אני יודע שהוא אוהב את 'משפחת סימפסון', אז קניתי לו קלטת עם כמה תוכניות שלהם".הוקינג, סיפר שיין, שינה את חייו. בזכותו הוא נלחם להגיע לקיימברידג'. היום הוא רוצה להיות מתמטיקאי. לא, הוא לא רוצה להיות קוסמולוג, אלא מתכנן מערכות. "זו הפעם השנייה שאני פוגש את הוקינג, והוא בשבילי גיבור. מה למדתי מהוקינג? להיות נחוש ולהצליח למרות הכל". כמה הוא חשוב? בהפסקת הצהרים התיישבתי ליד ארבעה דוקטורנטים צעירים לפיזיקה ומתמטיקה. כל הארבעה, בחורים צעירים בשנות העשרים המוקדמות שלהם, מעבירים את ימיהם בנסיונות לפענח את סודות היקום. פטי אשקרופט, למשל, כותב על "קוסמולוגיה אינפלציונית". ג'זביר נארגי כותב על "סימטריות בין מערכות שונות במכניקה של חלקיקים". ג'יימס לוצטי מפתח "מודלים מתמטיים במכניקה קוונטית ובתאוריית היחסות הכללית". קריס פטריקוט כותב על "תאורית הסטרינג" (סוג של חלקיק).שאלתי אותם אם הוקינג מפורסם בגלל שהוא מדען גדול, או בגלל שהוא אייטם ענק. התפתח דיון שהלך כך:לוצטי: "אני חושב שהוא התגשמות של מה שאנשים רוצים לחשוב על 'מוחות גדולים'; הקלישאה שהם כלואים בגוף שלהם וכולי. אני חושב שהיתה לכך תרומה אמיתית להצלחה שלו".אשקרופט: "כן, אבל אין ספק שהתגליות המדעיות שלו היו אמיתיות. הן מדהימות בלי קשר למצב הגופני שלו".נארגי: "אני חושב שהוקינג חשוב בעיקר בתור סמן דרך. לאן שהוא הולך, אנשים רבים הולכים אחריו. הוא טוב בלמצוא רעיונות שיכולים להפרות מחקר לאנשים רבים אחריו.פטריקוט: "אבל הוא לא עשה מהפכה בפיזיקה. אפשר להגיד עליו הכל, אבל הוא לא איינשטיין מודרני".אשקרופט: "איינשטיין הציג דרך מחשבה חדשה לגמרי, שחייבה את כולם לעשות מהפכה בכל מה שהם חשבו עד אותו זמן. איינשטיין ניבא דברים שרק שנים לאחר מכן, עד היום, הוכחו כנכונים".פטריקוט: "התגליות של איינשטיין הפכו את הפיזיקה על פניה. הן שכתבו את כללי המשחק. הוקינג עדיין עובד בתוך כללי המשחק שאיינשטיין סימן. למרות שנכון שהוא עובד בשוליים שלהם ומנסה להרחיב אותם". אשקרופט: "האם חיים היום בעולם פיזיקאים אחרים ברמה של הוקינג? בוודאי. בקלות. מי למשל? כל מי שדיבר פה היום, ועוד כמה שנמצאים בחדר".שאלתי את החבורה אם מה שמניע אותם הוא הרצון להיות איינשטיין הבא ­ האנשים שיגלו למין האנושי איך היקום עובד באמת. הארבעה הסתכלו אחד על השני והנהנו. "כן", השיב אשקרופט, בשם כולם. "אחרת לא היינו פה"."אבל תראה", אמר אשקרופט, "כשאיינשטיין גילה לעולם את תורת היחסות הוא עבד במשרד פטנטים כפקיד. הוא אפילו לא היה מדען. אם אתה שואל אותי, אני חושב שעדיין מחכה לנו משהו מהפכני מעבר לסיבוב, אבל הדבר הזה לא יבוא ממישהו שעובד במחלקה לפיזיקה תאורטית בקיימבר ידג' אלא מאיזה חצי משוגע שעובד מחדר השינה שלו". "אני סקסי?" בסוף היום, בדיוק בשעה הנקובה, עלה הוקינג עם כיסא הגלגלים שלו, על הבמה. הקהל קיבל אותו במחיאות כפיים ותשואות. הוקינג, בנימה מבודחת, סיכם את הקריירה האקדמית שלו. הוא סיפר גם משהו שרוב הקהל לא ידע: שלפני שבועיים הוא התהפך עם כיסא הגלגלים שלו ושבר את האגן. "בית החולים חיבר אותי מחדש", הוא חייך.הוקינג פרש את המסקנות שהגיע אליהן לאחרונה באשר לדרך שבה היקום "התחיל": "אני חושב שהיקום הוא כמו בועה שהתפתחה מתוך מים רותחים. לפי התאוריה הזו, יש הרבה "יקומים", חלקם שורדים את השלב הראשוני והופכים לבועות, וחלקם לא שורדים ומתים בשלב מוקדם".בסוף הנאום הוא סטה מהטקסט שהוכן מראש וסיכם: "אני רוצה להגיד שאני באמת מתרגש מהעובדה שכל כך הרבה חברים באו עד כאן כדי להשתתף בסדנאות ובימי העבודה שנערכו כאן. אני רוצה להודות לכולכם על הרצון הטוב שלכם ועל החיבה שאתם רוחשים לי. בזכותכם אני מרגיש בר מזל. שום דבר לא משתווה להרגשה הנפלאה שנלווית לתגלית חשובה באשר לתולדות היקום, תגלית שרק אתה מגלה אותה ושמתבררת בשלב מאוחר יותר כנכונה. הייתי רוצה להגיד שזה כמו סקס טוב", הוא חייך שוב, "אבל סקס נג מר הרבה יותר מהר".boazgaon@aol.com*