האם קפאין מזיק לבריאות? אם תשאלו את משרד הבריאות, תגלו שהתשובה משתנה ממשקה למשקה 18/01/02 דבר מוזר קרה למשרד הבריאות בשנה האחרונה. שירות המזון הארצי במשרד טען, שהקפאין הוא חומר מעורר של מערכת העצבים. ואז טען שלא. הוא גם טען שהקפאין ממכר. ואז טען שלא. הוא גם מסוכן לילדים ולנשים הרות. או שבעצם לא.פרשת הקפאין החלה בסירובו של משרד הבריאות לאשר לחברת ביוטרק לייבא לארץ תוסף תזונה בשם שוק­וויב. השוק­וויב מבוסס, לדברי ביוטרק, על מרכיבי קקאו, פסיפלורה, קפאין וחומרים אחרים. משרד הבריאות כתב במכתב הסירוב, כי "לא יאושרו המוצרים אשר מסווגים כתוספי תזונה המכילים קפאין שהוסף למוצר (ולא מצוי בו באופן טבעי), מכיוון שהקפאין מוגדר כתרופה".מנהלי ביוטרק הופתעו לשמוע שמשרד הבריאות מגדיר את הקפאין כתרופה ותמהו מדוע סיווגו הבריאותי של הקפאין משתנה כאשר הוא נוסף למוצר באופן מלאכותי, לעומת המצב שבו הוא מצוי במוצר באופן טבעי. בנסיון לפתור את התעלומה, נפגשו המנהלים, אבישי דוד ואורי פלחה, במאי 2000 עם ד"ר בריאן קזין, מנהל שירות המזון הארצי. לפגישה הגיעו מצויידים במכשירי הקלטה.במהלך הפגישה נשאל ד"ר קזין מדוע אסר על ביוטרק לייבא מוצר המכיל קפאין, בעוד לחברה כמו קוקה קולה י ש אישור. תשובתו שהוקלטה, כפי שהיא מופיעה במסמכים שהוגשו לבית המשפט: "הם מוסיפים גם כן מעל הכמות המותרת. היום זה לא היה מקבל אישור שלי"."לא אמרתי שלא היו מקבלים אישור", אומר ד"ר קזין כיום. "אמרתי שאם היינו מגיעים למסקנה שהקפאין בתוך הקולה מסכן את בריאות הציבור, לא היינו מאשרים אותו".המאבק נגד משרד הבריאות תפס תאוצה כעבור חודש, כאשר ביוטרק הגישה עתירה לבג"ץ נגד שירות המזון וד"ר קזין, וביקשה שבית המשפט יתיר לה לייבא לארץ את השוק­וויב, המכיל בכל כמוסה 25 מ"ג קפאין, או לחלופין, יבטל את רשיונות היבוא של כל המשקאות שבהם מצוי קפאין, ביניהם קוקה קולה. ביוטרק צירפה לעתירתה בדיקות מעבדה, שנעשו במכון התקנים הישראלי, לפיהם בליטר קוקה קולה יש 98 מ"ג קפאין, בליטר דיאט קוקה קולה ­ 124 מ"ג.משרד הבריאות הגיש את תגובתו לעתירה בדצמבר 2000. לגבי טענת האפליה שהעלתה ביוטרק, טען משרד הבריאות כי הסיבה לפסילת רשיון היבוא של השוק­וויב היא שהקפאין שבו אינו ממלא תפקיד של טעם וריח, ולכן אין מקום לאשר את יבוא הכדורים.תגובתו של המשרד הכילה מספר פרטים מעניינים נוספים. משרד הבריאות ציין בתג ובתו, כי לפי פקודת הרוקחים, הקפאין מוגדר כרעל רפואי, למעט במוצרים מוצקים, שם כמות הקפאין המותרת היא עד 50 מ"ג לליטר. משמעות הדברים: הקפאין דורש מרשם רופא. אך מיד אחר כך סייג עצמו משרד הבריאות וציין, כי נהוג בעולם להוסיף את הקפאין למזון, כחומר טעם וריח.לתגובה צורפה חוות דעתה של ד"ר אנה שפירא, הממונה על החומרים הכימיים בתעשיית המזון במשרד הבריאות. ד"ר שפירא כתבה, כי "הקפאין הינו חומר פרמקולוגי פעיל, ובהתאם לכמות עשוי לשמש כחומר מעורר של מערכת העצבים המרכזית. הוא עשוי להגביר את קצב פעימות הלב ואת חילוף החומרים בגוף. הוא משמש גם כתרופה. הקפאין הוא חומר ממכר".ד"ר שפירא כתבה, כי התקן הישראלי מתיר כמות של עד 100 מ"ג קפאין לליטר במשקאות מוגזים, אך במשקאות קולה ובמשקאות בטעם קולה מותר שתהיה כמות של 150 מ"ג לליטר. מתברר, אם כן, שלמשקאות קולה פריבילגיה מיוחדת: מותר שיהיה בליטר קולה %50 יותר קפאין מאשר בכל משקה אחר.בסיומה של חוות הדעת מופיע גילוי מפתיע: חובה, לדעת ד"ר שפירא, לסמן על מוצרי מזון או שתיה את רמת הקפאין לכל 100 גרם או מ"ל. חובה גם לציין על המוצר: "מוצר זה מכיל ק פאין, מעורר מערכת העצבים המרכזית. לילדים מתחת לגיל 12 אין לעבור על 5 מ"ג קפאין לק"ג משקל גוף ביום".אילו התקבלה המלצה זו של ד"ר שפירא, היינו עתידים לראות אזהרות חמורות בנוגע לקפאין על מוצרי הצריכה המכילים אותו. לילד בן 10 לדוגמה, השוקל כ­25 ק"ג, אסור לפי האזהרה לשתות יותר מליטר ורבע קוקה קולה או ליטר של דיאט קולה ביום. וזאת בלי להזכיר אכילת שוקולד, קפה, תה ומוצרים רבים נוספים, המכילים קפאין. מהפך אבל כעבור כחודש, בינואר 2001, נראה היה שחל מהפך בעמדת משרד הבריאות. המשרד הגיש לבית המשפט הודעה משלימה, שאליה צורף מסמך החתום על­ידי ד"ר קזין, ובו נכתב כי אין הוכחות לסכנה לבריאות מצריכתו של הקפאין בכמויות השכיחות. לעומת זאת, נאמר במסמך, יש עדויות להשפעות שליליות על נשים בהריון, על ילדים ועל אנשים רגישים. המשרד שוקל, כך נכתב במזכר, להתקין תקנות שיגבילו את כמות הקפאין המותרת ל­350 מ"ג לקילו/ליטר (אלא אם נקבע שיעור נמוך יותר בתקן). לפי התקנות המתוכננות, תסומן כמות הקפאין בכל מזון המכיל קפאין, הן באופן טבעי והן באופן מוסף.וכך נעלמו רוב ההמלצות שנכללו בחוות דעתה של ד"ר שפירא, ושירות המזון אף מתעתד להעלות את רמת הקפאין המותרת במשקאות בישראל ל­350 מ"ג לליטר. אז בשביל מה הבאתם את חוות הדעת של שפירא? שאלנו את ד"ר קזין."היא עובדת בשבילי, ואני ביקשתי ממנה להכין חוות דעת מכמה היבטים וזה אחד מהם. אין לזה שום חשיבות".אבל שפירא כתבה שהקפאין הוא חומר ממכר ומסוכן."הרבה מוצרים הם מסוכנים".ולא צריך להזהיר את הציבור?"בכמויות האלה של הקפאין שנמצא בתוך המוצרים אין שום סכנה. אחרי דיונים ארוכים עם מומחים רבים ועם רופאי ילדים, הגענו למסקנה שאין צורך באזהרה, לפחות בשלב זה".כשביקשנו לקבל את הפרוטוקולים מהדיונים שבהם החליטו שהקפאין אינו מסוכן, השיב ד"ר קזין: "אני לא יכול לתת לכם את הפרוטוקולים של הוועדות".ד"ר שפירא לא הופתעה מן העובדה שחוות דעתה לא נלקחה ברצינות. "חוות דעת שכותבים לבית משפט זה דבר אחד, ומה שכותבים בסימון של מזון זה דבר שני. אי אפשר לכתוב בסימון המזון כל דבר". לטענתה, יש הערכה של שירותי מזון בינלאומיים, שאומרת כי צריכת הקפאין המותרת היא עד 600 מ"ג ביום "לאדם מבוגר רגיל". מדוע כתבת בחוות הדעת שצריך לכתוב כי הקפאין הוא חומר ממכר ומעורר את מערכת העצבים? "זה בשביל לזהות את ההשפעה, איזו פעולה הקפאין עושה".מדוע כתבת שצריך להגביל את צריכת הקפאין של ילדים עד גיל 12? "אם זו כמות צריכה גדולה של קפאין, יכולה להיגרם היפר­אקטיביות, עצבנות, בעיות לב. הכל תלוי ברגישות".אנשים צריכים לדעת שהקפאין ממכר ושהוא מגביר את פעימות הלב ואת חילוף החומרים, כפי שכתבת?"כן, זה חומר ממכר. זה טוב אם אנשים יידעו שזה חומר ממכר". אז איך אנשים יידעו?"אולי בגלל המאמר שתכתוב. יש גם הרבה צרכנים שמתקשרים, ויש מאמרים. אנשים גם יודעים מה זה קפאין". מי קובע את התקן מה זה משנה, בעצם, אם הקפאין נמצא באופן טבעי (כמו במשקאות קולה) או שהוא מוחדר למוצר? לפי ד"ר קזין, זה "מפני שאם יש לך מוצר מזון, שהוא מקובל כבר הרבה שנים והוא מכיל קפאין באופן טבעי, אתה לא יכול להגיד שהוא צריך להכיל פחות".למה?"מפני שאז צריך לא לאשר את המוצר. קקאו מקובל כבר הרבה שנים, הוא מכיל קפאין בכמות מסוימת. אתה לא יכול לדרוש קקאו עם פחות ממה שיש בו באופן טבעי".אי­אפשר לשנות את כמות הקפאין שיש בשוקולד או במוצרים אחרים?"לא. בגלל שאז צריך לעשות אקסטרציה (הוצאה ­ א.מ). בשביל לעשות אקסטרציה צריך להשתמש בחומרים כימיים וזה יכול להיות מסוכן". כאן ראוי להעיר, שהחברה המרכזית למשקאות משווקת גם דיאט קולה ללא קפאין. כך שנראה שכמות הקפאין במשקאות בכל זאת ניתנת לשליטה. ההיתר למשקאות קולה להכיל יותר קפאין כלול בתקן הישראלי. שם מדובר ב"משקאות מוגזים בטעם קולה" ­ אבל לא על "כל משקה המכיל קפאין באופן טבעי". מדוע? על כך לא הצלחנו לקבל תשובה. "תקן אנחנו לא קובעים, התקנים נקבעים במכון התקנים. הם קובעים תקנים בעיקר מהיבט איכותי. איכותי לא אומר בטיחותי, איכותי זה טעם וריח וכו'", טוען ד"ר קזין.אבל במכון התקנים לא מסכימים, ואף התרעמו למשמע דברים אלה. "אין למכון התקנים סמכות לקבוע מה יהיה כתוב בתקן. מה שכתוב בתקן נקבע בוועדות ציבוריות", אומר ד"ר אמנון צירלין, מרכז ועדות התקינה והמומחים בתחום מוצרי המזון. "בוועדה יש שלושה נציגים של משרדי ממשלה, ומככב בה משרד הבריאות. יש נציגים של ארגוני צרכנים ויצרנים ונציגים של צה"ל וגופים דומים". הוא מזכיר שיו"ר הוועדה שטיפלה בהאחדה של התקנים לקפאין היתה נציגת משרד הבריאות. חברת ביוטרק ביקשה לצרף לרשימת המשיבות לעתירתה גם את החברה המרכזית למשקאות, משווקת קוקה קולה. זו הגישה לבית­המשפט תגובה, ובה נאמר כי המשקה קוקה קולה מכיל מרכיב טבעי של קפאין כחלק מחומרי הטעם והריח של המשקה, וכי כמות הקפאין עומדת לא רק בתקן הישראלי אלא גם בזה של הרשות למזון ותרופות בארה"ב ­ FDA­ה, שמתירה למשקאות קולה כמות קפאין של עד 200 מ"ג לליטר. בסופו של דבר, מחקו השופטים את החברה מרשימת המשיבים לבג"ץ.לצורך כתבה זו, הסתפקה החברה המרכזית בתגובה הבאה: "משקאות קוקה קולה ודיאט קוקה קולה מכילים קפאין בכמויות המותרות על­פי התקנים הישראלים, התקנים הבינלאומיים, FDA­ה ואישור משרד הבריאות. בקוקה קולה ובדיאט קוקה קולה, כמות הקפאין בליטר נמוכה משמעותית מהתקן. כמות הקפאין בכוס קוקה קולה ודיאט קוקה קולה היא בין רבע לשליש מכמות הקפאין בכוס קפה ומחצית מהכמות שבכוס תה". חברת פפסי סירבה, כדבריה, "לסייע בהכנת הכתבה" ולא ענתה על שאלותינו. שותים אנרגיה סוגיה אחרת שאף היא שנויה במחלוקת, היא סוגיית "משקאות האנרגיה" שהחלו למלא את מדפי המרכולים ואמורים, כפי שטענו הפרסומאים, "לתת לנו כנפיים". הכנפיים יצמחו לנו משילוב של חומצות אמיניות (טאורין וגלוקורונולקטון), קפאין, פחמימות וויטמינים, כך לפי חברת טימקו בירה, יבואנית רדבול. ברדבול ודומיו יש כ­300 מ"ג קפאין לליטר ­ פי 3 מהמותר בתקן המשקאות. "רדבול הוא משקה פונקציונלי. הוא בפירוש נועד לעורר" אומר גיל מלמד, מנכ"ל טימקו בירה. "בפחית רדבול יש קפאין כמו בכוס קפה".הסיכום עם שירות המזון הוא, שעל משקאות האנרגיה מסומנת כמות הקפאין ויש אזהרה הנוגעת לילדים ואנשים הרגישים לקפאין. הם אושרו לשיווק כ"משקאות אנרגיה". מה זה בדיוק?"גם אנחנו עדיין לא מבינים מה זה", מודה ד"ר קזין, "אבל על מנת לאשר אותם היינו צריכים לקבוע קטגוריה חדשה. כל המשקאות האלה נמכרים תחת השם משקאות אנרגיה בכל העולם, אז הכנסנו אותם לקטגוריה חדשה".יש תקנים לגבי הקטגוריה הזאת?"אצלנו עוד לא. אנחנו מכינים".הרשות האמריקנית למזון ותרופות הוציאה כבר בשנת 1981 אזהרה, המורה לנשים בהריון להוריד לחלוטין או לצ מצם את צריכת הקפאין שלהן. "גם אנחנו הולכים בכיוון שתהיה אזהרה בקשר לנשים בהריון" אומר ד"ר קזין. בינתיים, רק "משקאות אנרגיה" מכילים אזהרה לנשים בהריון, נשים מיניקות, אנשים הנוטלים תרופות מרשם, ילדים ואנשים הרגישים לקפאין.מדוע רק על משקאות אנרגיה? ד"ר שפירא אומרת, כי ההחלטה בשירות המזון התקבלה לאחר דיונים בנושא, כולל דיונים עם יצרנים. אלה התרעמו, לדבריה, על הצורך לכתוב על מוצריהם אזהרות לנשים בהריון. עד כמה באמת הקפאין מזיק פרופסור מרתה רוזין מהמחלקה לפרמקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים מספרת על מה שמצאו המחקרים הרפואיים לגבי השפעות הקפאין.האם הקפאין ממכר?"כן. יש עדויות מחקריות לכך, שאפילו לאחר צריכה של מינונים קטנים של קפאין (100 מ"ג ליום, כליטר קוקה קולה) במשך כשבועיים, ישנה התמכרות. על ההתמכרות מעידים סימפטומי גמילה כאשר מפסיקים את צריכת הקפאין: בין היתר כאבי ראש, עייפות, שינויי מצב רוח, נוקשות בשרירים, הרגשה כללית כמו בשפעת וחשק עז לקפאין, שלא הורגש בעבר". כמה קפאין רצוי לצרוך ביום?"התשובה תלויה בגיל, בהריון, במידה שבה לחץ הדם של האדם מושפע מלחץ בחייו, ומאופי גנטי. צריכה של פחות מ­150 מ"ג קפאין ליום היא, ככל הנראה, בטוחה. לנשים בהריון, גדל הסיכון של הפלות וגדילה איטית יותר של העובר עם צריכה של יותר מ­150 מ"ג ליום. "אצל מבוגרים מעל גיל 54­55, שלחץ הדם שלהם גבוה, צריכה של יותר מ­300 מ"ג קפאין ליום מעלה את לחץ הדם. מחקר אחר מראה, כי צריכה של יותר מארבעה ספלי קפה ביום (כ­240 מ"ג קפאין) קשורה לסיכון גבוה יותר לאוטם שריר הלב ויכולה להגדיל את רמת הכולסטרול."הגיונ י לצמצם את צריכת הקפאין בקרב נשים בהריון, אנשים עם לחץ דם גבוה ואנשים מעל לגיל 55 לכ­120 מ"ג קפאין ביום (שני ספלי קפה, ליטר דיאט קולה). את שאר האנשים צריך ליידע על הסבירות של פיתוח תלות במידה וצורכים כמויות גדולות של יותר מ­150 מ"ג קפאין על בסיס יומי קבוע". מדוע מוסיפים קפאין למשקאות כגון קולה ורדבול?"מכיוון שהקפאין הוא חומר מעורר והוא גורם לאנשים להרגיש יותר ערים".