רבנית הלב אסתר יונגרייז הקימה מרכז יהודי תוסס בניו יורק והיא מעורבת בכל טל שחף 16/01/02 החיילים במוצב בחברון בוודאי לא הבינו מאיפה זה נופל עליהם. האשה הצנומה, הלבושה בקפידה, עם מאור הפנים והמבטא האמריקני הכבד, קיפצה מתוך המכונית הפרטית המשוריינת והחלה להרביץ בהם תורה, מצוות ודרך ארץ. בגיל שבו רבות מבנות גילה כבר יצאו לפנסיה, יוצאת הרבנית אסתר יונגרייז מניו יורק למסע התעוררות נוסף בישראל.בדרשה השבועית שלה, בבית הכנסת ברחוב 85 על שדרת לקסינגטון במנהטן, מול מאות חברי קהילת "הנני", רעבצען יונגרייז נמצאת בסביבתה הטבעית. למרבית הניויורקרים "הנני" נשמע בוודאי כמו מסעדה יפנית, אבל מבחינתם של יהודים רבים בעיר הוא חלק מהחיים: שיעורי תורה, אירועים, מסיבות ושידוכים. "הנני" הוא הבית, המועדון וקצה החוט לשורשים היהודיים. אם צריך לסווג אותה, הרבנית יונגרייז היא רבנית חרדית, יהודית אורתודוכסית, נצר למשפחת רבנים מהונגריה; אבל סיווגים שמתאימים בישראל נשמעים זרים מאוד בניו יורק. כשהיא על הבמה, היא מזכירה את הכומר­המטיף בילי גרהאם יותר מאשר את הרב אמנון יצחק. כשהיא נושאת את הדרשה הטלוויזיונית השבועית שלה, היא נראית כמו נושאי הדרשות של ערוץ 24 אצלנו. הפתוס, שפת הגו ף, הנושאים שבשיחה. רק המילים שונות, במקום ישו היא משתמשת באלוקים.יש משהו בנוכחות של הרבנית יונגרייז, שמעקר כל שמץ של ציניות. מין פתיחות, תום ואמונה בדברים שרבנים ישראלים היו מתביישים לדבר עליהם. היא מדברת על ערכים בסיסיים, אישיים ואנושיים: משפחה, תקווה, חמלה, פיתוי, דיכאון. על רקע המציאות הישראלית המחוספסת זה נראה אולי מנותק מהמציאות, אבל כל כך נחמד.אסתר יונגרייז, האשה, רחוקה מלהיות מנותקת מהמציאות. זו אינה רבנית בנוסח הישראלי, הנחבאת מאחורי בעלה הרב ועוסקת בפעילות היאה לנשים. את מרכז "הנני" הקימה בשתי ידיה בשנת 1973 והפכה אותו למרכז פעיל ותוסס. היום עובדים שם מנכ"לית, שלושה רבנים וארבע רבניות, רובם ילדיה, חתניה וכלותיה; אבל יונגרייז מעורבת בכל: הרצאות ודרשות, פעילויות תרבות ודת, פעילות התרמת כספים, ארגון ביקורים בישראל, ולעת מצוא גם שידוכים. מלבד זאת, היא כותבת טור שבועי, מנחה תוכנית בטלוויזיה, מרצה בפני ציבורים רחבים, כותבת ספרים, נפגשת עם בכירי הממשל ומתראיינת לערוצי הטלוויזיה הראשיים. אשה פעילה.עשיית השידוכים מבחינתה היא מצווה ממש ­ מאבק נגד ההתבוללות, שמאפ יינת מחצית מהצעירים היהודים. שדכנות? בניו יורק? במאה ה­21? כן, הרבנית יונגרייז מארסת זוגות על סרט נע. "כל הנוצריות באות לצעירים שלנו, הן אוהבות בחורים יהודים. מאוד קשה לבחורים לעמוד בזה, אם אין חינוך ואין רקע יהודי. אצל הרפורמים אין בעיה להפוך אותן ליהודיות, הן מוכנות וזה נעשה בצ'יק צ'ק", אומרת הרבנית.מול הסכנה הזו משתדלת יונגרייז לשדך לפי מוצא אתני ורמת הכנסה והשכלה. לעולם אינה מחפשת בני זוג בישראל, היא לא משדכת אשכנזים וספרדים, גם לא ילידי ארצות הברית עם יהודים מהגרים מרוסיה. לדבריה, "אם יש תרבות אחרת ושורשים אחרים, אז יש פער וכאבים והנישואין עלולים להיכשל".הקשר עם ישראל נמשך אצלה לאורך כל השנים. לפני כמה שנים הוקם בירושלים סניף של "הנני", אשר משמש מקלט ובית תמחוי לנערים שנפלטו ממערכת החינוך. ארוחה חמה ותורת ישראל, כמיטב מסורת הצדקה האמריקנית. מדי שנה היא מארגנת ומדריכה ביקורים לחברי קהילתה בישראל. אחרי פיגועים היא מגיעה להביע תמיכה ועידוד. הביקור הפעם הוקדש לתרומת ספר תורה לצה"ל, ולא פחות חשוב ­ לקידום ספרה החדש "החיים במחויבות", שיצא לאור בעברית.הרעיון לכת יבת הספר, היא מספרת, עלה בעת נסיעה באוטובוס מטיילים בישראל, בלוויית קבוצה מחברי הקהילה. הסיפורים האישיים שסיפרה במהלך הנסיעה כל כך ריגשו את האנשים, עד שהפצירו בה להעלות אותם על הכתב. וכך נולד הספר, שמביא אוסף סיפורי חיים של המחברת, עצות חכמות ורעיונות פסיכולוגיים, אשר בשורה התחתונה משמשים להחדרת האמונה בלבבות.אם היה צריך לסווג את הספר, אז "החיים במחויבות" היה מוגדר כספר שמעודד חזרה בתשובה; אבל הסיווג היבש של הספר אינו מוצלח יותר מהסיווג היבש של הסופרת. החזרה בתשובה בנוסח האמריקני שונה לגמרי מזו הישראלית: במדינה בה האמונה הדתית נפוצה ומתרחבת, העידוד של הרבנית יונגרייז לקריאה בתורה אינו שונה מקריאתו של הנשיא בוש לקרוא מתהילים. יש לה יכולת לספר סיפורים בדרך קולחת ומרתקת, מאיימי השואה ועד חתולי רחוב בירושלים, למצוא משמעות עמוקה באירועים הטרוויאליים ביותר, ולשלב בהם פסוקים, אגדות ומנהגים יהודיים. בסך הכל זה ספר של שיפור עצמי, שידבר בוודאי לכל מחפשי הדרך. "הספר השפיע עליי עמוקות ואני ממליץ עליו בחום לאנשים בני כל הדתות", כתב עליו ד"ר ג'ון גריי, מחבר "גברים ממאדים ונשים מוונוס" כשהספר יצא לאור באנגלית. "הספר מספק לכם את הדרך להפוך את חייכם למלאי קסם ותכלית", כתב מארק הנסן, מחבר "מרק עוף לנשמה". אסתר יונגרייז מאמינה שלמרות שהספר נכתב במציאות אחרת, על חיים שונים מהחיים בישראל, הוא רלוונטי בהחלט גם כאן. היא ממש לא מבינה את הצעירים הישראלים שמתבודדים בהודו, או את אלה שלומדים קבלה בקורסים מזורזים. כל אלה בעיניה הם הולכת שולל, ניסיונות למצוא תשובות במקומות הלא נכונים ­ התורה בעיניה היא המקור היחיד. זו גם הסיבה שביקשה לתרגם את סיפרה לעברית, להגיע אל המתלבט הישראלי. כמו רבים מתושבי ניו יורק, החיים אצל הרבנית יונגרייז מתחלקים למה שהיה לפני הפיגוע במגדלים התאומים, ולאחריו. הטראומה הנוראה נתנה פרספקטיבה אחרת לחיים. קשה להם אפילו לקרוא לאירוע בשמו. מכנים אותו פשוט ה­11 בספטמבר. בימים שאחרי הפיגוע שקעה אמריקה בתהליך אבל, ויחד עימו מצאה את עצמה חוזרת לערכים הישנים ולאמונה הדתית. אם תרצו, זו שעתם היפה של המטיפים והדרשנים. הרגשות העזים, התסכול, המצוקה והאימה הם כר פורה לקליטת המסרים הדתיים. הרבנים היהודים הם חלק מהתופעה הכללית של חזרה לדת ולאמונה."ב גמרא כתוב שאין פורענות באה לעולם אלא למען ישראל", מרצה הרבנית יונגרייז את אמונתה. "ב­11 בספטמבר, בשמונה וחצי בלילה, הנשיא דיבר ללב כל המדינה. הוא הזמין את כל אמריקה להתפלל מתהילים כ"ג: 'גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי...' לא מהברית החדשה, מתהילים!". בארצות הברית של אסתר יונגרייז, אדם נשפט לפי מידת אמונתו, לא לפי דתו: "גם הכומר בילי גרהאם קרא למאמיניו להתפלל מתהילים כ"ז: 'ממי אירא ה' מעוז חיי, ממי אפחד...'". יש לה כשרון, ליונגרייז, לתת משמעות לכל אירוע, למצוא התגלות הבריאה בכל התרחשות. כאן היא מצאה ש­11 בספטמבר היה כ"ג באלול, יום בו יהודים חייבים להגיד פעמיים תהילים כ"ז. "אנחנו חושבים שאנחנו מתוחכמים ולא מבינים שהכל נמצא בתורה, במורשת האבות, באלוקים", היא אומרת.בחנוכה ערכה תנועת "הנני" כנס התעוררות גדול בניו יורק. "העולם השתנה, האם גם אתה השתנית?" היתה הכותרת במודעת הענק שפורסמה בעיתונים. 4,000 איש הגיעו לשמוע את הרבנית יונגרייז קוראת להם לחזור לערכי הדת והמשפחה. "אמרתי ש­11 בספטמבר יכול להיות התחלת החושך, אבל גם אתגר לחיים חדשים", היא מספרת. אפילו רוד י ג'וליאני, אז ראש עיריית ניו יורק, הביע את התפעלותו באוזני יונגרייז ואמר שהעם היהודי פועל לתיקון עולם. הפיגוע בניו יורק גרם לקרבה גדולה יותר של יהודים לישראל. קל להביע מרחוק הזדהות עם כאבי העם בציון אחרי כל פיגוע בישראל, אבל כשחשים את הכאב אישית הכל נראה אחרת. הרבנית יונגרייז היתה נכונה לסחוף את הציבור הישראלי אל האמונה, ממש כמו את הציבור הניו יורקי. אבל אפעס, הישראלים לא הופכים את הפיגועים לנקודת מפנה בחייהם. "כאן יש הרבה 11 בספטמבר", היא מנסה להסביר. "כל שבוע יש כאן פיגועים, ולצערנו אנשים מתרגלים גם לזה. בתור מי שהיתה ילדה בתקופת השואה, אני זוכרת שהתרגלנו אפילו לראות גופות".­ יכול להיות שהדברים שאת אומרת לא רלוונטיים לציבור הישראלי? "כל יהודי כאן צריך לחיות עם הקורבנות, לכל משפחה יש מישהו בצבא. אני יכולה לשבת בשקט בבית ולהגיד 'לא אכפת לי מה שקורה בישראל', או שאני יכולה לקבל על עצמי להגיד, גם אם לא נעים, שיש לי אחריות גם כאן. אני מאמינה שאנחנו עם אחד מלוכד. יש לי תפקיד בארצות הברית, אבל גם בעולם".בסך הכל, היא אומרת שמקבלים אותה יפה בישראל. הרב הראשי ישראל ל או אירח אותה, גם רבנים אחרים. זה קצת חריג מבחינתם לקבל אשה כשווה בין שווים, כמנהיגת ציבור ולא רק ציבור נשים. בקהילה הדתית בישראל זה לא מקובל. פעם, לפני עשרים שנה, היא התקבלה גם במסדרונות הפוליטיים, אפילו נשלחה בשם ראש הממשלה מנחם בגין למסע הסברה בקרב פוליטיקאים אמריקניים. לפוליטיקה המקומית אין לה שום נגיעה, גם לא לזרמים הדתיים והחרדים. "האג'נדה שלנו היא אהבת ישראל ואהבת התורה ואין לי צורך בפוליטיקה", היא אומרת. אבל הפוליטיקה האמריקנית בהחלט מעניינת אותה. בניגוד להרבה יהודים, היא תמכה במוצהר בבחירת הנשיא ג'ורג' בוש, לא התרגשה מהמיועד לתפקיד סגן הנשיא הדמוקרטי, ג'ו ליברמן. "אני יעצתי לכולם לבחור בבוש. לשים יהודי בבית הלבן זה להעמיד אותו בניסיון קשה מדי. בהתלבטות שבין אמריקה לבין טובת ישראל הוא היה עלול לפגוע בישראל, במקומות שלא­יהודי היה מעדיף את ישראל. הנרי קיסינג'ר כבר אמר שראשית הוא אמריקני ורק שנית יהודי". בכלל, בוש הוא נשיא נערץ עליה, קרוב לערכי מוסר ומשפחה הרבה יותר מקודמו בתפקיד. לא מזמן פגשה בקבוצה מחבריו של בוש. לדבריה, "כולם סיפרו לי שבוש הוא אדם דתי אדוק , והוא מבין שארץ ישראל ניתנה לעם ישראל מאלוקים". אם היו שואלים אותה, אריאל שרון צריך להכין פסוקי תורה ואמרות חז"ל לפני פגישתו הבאה עם בוש, "מנהיגינו צריכים לדבר בבית הלבן בשפה שמבינים שם, באמריקה כולם דתיים".