ואז קרן מיכאלי בכתה סדרת טלוויזיה חדשה מצטלמת במנהטן, בניצוחו של היוצר והבמאי אורי פסטר קרן אוחיון, ניו יורק 11/01/02 אחרי חודשים ארוכים של שמועות, ספוקלציות וסצנת הימורים שלא היתה מביישת קזינו בלאס וגאס, אפשר סוף­סוף לגלות: בחודש שעבר הסתיימו צילומי הפיילוט ל"שגרירות 69", סדרה ישראלית חדשה, של הבמאי אורי פסטר שכתב, הפיק (ביחד עם השחקן שחר סורק) וכמובן מביים. במרכז "שגרירות 69", שהפיילוט לפרק הראשון שלה צולם במנהטן, ניו יורק, שלושה צעירים ישראלים, שחלומם האמריקני הוא להעלות את המחזמר המזרחי הראשון בברודוויי, באנגלית, או בשפתם: "דה פירסט מדיטרניין מיוזיקל און ברודוויי".בדרך לפרמיירה, ערב הבכורה, הם עוברים הרפתקאות בלתי אפשריות כמעט, כמו למשל חטיפה מבוימת של ילדיו של קונסול ישראל בניו יורק, כשהתכנון הוא שבדמי הכופר הם יממנו את הפרזנטציה למחזמר. הם מנסים לשכנע את כל הסובבים אותם להמר על סוס אציל ולהשתמש בדמי הזכייה למימון ההפקה, ואפילו מקימים דוכן ברחוב בליקר האופנתי בוווסט וילג' (ממש בסמוך למאפיית מגנוליה, המוכרת מ"סקס והעיר הגדולה"), שבו הם מנסים למכור סחוג שהותאם במיוחד לטעם האמריקני, כלומר מתקתק, ועקב חוסר ההצלחה המשווע הם מוכרים לבסוף את הררי הסחוג שבישלו לקהילה הדתית בברוקלי ן במסווה של חזרת לפסח.בעלילה המפותלת, שמתרחשת בין סנטרל פארק לרחובות הווסט וילג', דרך דירת שרד מפוארת במרכז מנהטן ומסעדת בראסרי במידטאון, ולבסוף על במת תיאטרון שוברט בברודוויי, משתלבים גם צעירים ישראלים אחרים ­ שחקנים, זמרים ואנשי עסקים בשלב זה או אחר של חייהם, שכולם מנסים להגשים את חלום ההצלחה­פרסום וכמובן כסף. או כמו שהבמאי, אורי פסטר, אומר: "הרי כל אחד היה רוצה לראות את השם שלו מנצנץ באורות הנאון על ברודוויי". המוזיקאי קובי אושרת, המכהן כיום כקונסול התרבות בלוס אנג'לס, יכתוב את המוזיקה למחזמר הדמיוני המיועד לברודוויי, "כי מי עוד כמוהו יכול לכתוב להיטים כמו 'הללויה' שיהיו שלאגרים במזרחית?", כדברי פסטר. בסצנת הסיום של הסדרה ייפגשו כל המשתתפים על במת התיאטרון בברודוויי. ובכך, למעשה, גילינו לכם שכן, הפי אנד יהיה גם יהיה, והשלושה ישיגו את מבוקשם, גם אם בדרכים פתלתלות שיגרמו לעלילה להיראות לעתים כמו מחזה אבסורד. פסטר בתגובה: "ולעשות מחזמר בשם 'מרי לו' עם צביקה פיק בהבימה זה לא אבסורד?".ובקצב הדינמי שבו מתנהלים העניינים ב"שגרירות 69", אל תתפלאו אם הצעירים חסרי המנוח ע וד יאחזו בפסלוני טוני נכספים.אבל עד שזה יקרה, אולי, תכירו בבקשה את השלישייה שמובילה את העלילה, המורכבת משלושה שחקנים ישראלים צעירים. ראשון, ומי שמסתמן ככוכב הבלתי מעורער של הסדרה, הוא שחר סורק, המגלם את אלון, בנו של שר החוץ ולשעבר שגריר ישראל באו"ם שבבעלותו דירת שרד במרכז מנהטן. אלון, שאמו נפטרה שנה לפני התרחשות העלילה, מגיע לניו יורק אחרי שמאס בקריירה הישראלית שלו, שכללה נסיכות בערוץ הילדים וכוכבות בקמפיין פרסומי לתחתונים ("מאת'תונים", נקרא המותג בסדרה). בניו יורק הוא משנה פאזה והופך לג'יגולו צעיר, שלא לומר רב שגל, שלמען המטרה החשובה של שיפור איכות חייו הוא מזיין כמעט כל אשה בסביבה, כולל את קונסולית התרבות שפרה בן­אברהם (בגילומה של רבקה רז, "גבירתי הנאווה" הישראלית הראשונה והמיתולוגית) כדי שזו תסדר לו ולחבריו אישורי עבודה. סורק, 28, אכן היה כוכב בערוץ הילדים עד לפני כשנה, אז הגיע לחפש את מזלו בניו יורק. בעבר שיחק גם ב"הקוסם 2000" שביים פסטר, וייראה אולי הכי מוכר מהסבונייה הראשונה, "רמת אביב ג'". לארץ אין לו תוכניות לשוב בקרוב: "אני מרגיש שאני צריך להסתובב בעולם בשנים הקרובות". תומר בן­דוד מגלם את הצלע השנייה בחבורה ­ שי, צייר בראשית לימודי האמנות שלו ואחיו של חברו הטוב ביותר של אלון, שנפל בעת שירותו הצבאי ­ וגם זה נמצא ברקע שקדם לעלילה. הוא הטיפוס הרגיש, כמעט מלנכולי. שי הוא הבן של חדווה (אותה מגלמת אפרת לביא, ועליה בהמשך), שמפציעה בסדרה ומתפקדת לדבריו כ"קרצייה שבאה לקלקל את כל הפאן". בן­דוד, 27, בוגר בית הספר למשחק של יורם לוינשטיין והסדרה "שבתות וחגים", הוא שחקן תיאטרון באר שבע, שם עולה בעוד כשבוע הצגה חדשה בהשתתפותו, "הזכייה הגדולה".הכבוד לגלם את הצלע השלישית של החבורה שמור לשחקן הדנדש משה פולקנפליק, המגלם את צ'יקו, מוזיקאי בהתהוות, שזוכר מילים ולחנים בעל פה, אבל לא יודע תווים וגם לא יודע לנגן בכלי נגינה כלשהו. צ'יקו מתגורר עם שי בדירה בווסט וילג', לא הרחק מהדוכן המאולתר והפנטזיונרי לסחוג. לשלושה מצטרפים אורי פפר, שכיכב עד לפני שנה ב"דה לה גווארדה"­­ המצליח עד מאוד על במת אוף ברודוויי בניו יורק, ומנסה כעת את מזלו בלוס אנג'לס, והדוגמנית קרן מיכאלי בנסיון משחק ראשון בתפקיד יעלי, האקסית המיתולוגית של אלון, שמגיעה לפתע לניו יור ק. אפרת לביא הוותיקה והזכורה לטוב ("כץ וקרסו", "קזבלן" ו"מיכאל שלי"), בהברקת ליהוק כחדווה, אמו של שי, עושה את האמא­סיוט מודל שנות האלפיים, כלומר זו שמגיעה מהודו ומפלרטטת עם החבר, אלון (מה שעושות כולן בשלב זה או אחר סדרה). פסטר מבטיח בתפקידי אורח גם את חני נחמיאס, סער בדישי, נועה תשבי ואפילו מילי אביטל.­ פסטר, גילית את הנוסחה לסדרה ישראלית מצליחה?"הקהל הישראלי יקבל את 'שגרירות 69' בהיסטריה. יש בה הכל. היא מיזוג של 'חברים', 'סקס והעיר הגדולה', 'אסקימו לימון' ו'צ'רלי וחצי'".­ למה דווקא מוזיקה מזרחית? "מוזיקה ים תיכונית היא מוזיקה אוניברסלית, לדעתי ­ המוזיקה הכי סוחפת, פשוטה, קלה ומלודית ובינלאומית. חוץ מזה, באמריקה כולם מחפשים גימיקים, ומה יותר גימיק מזה?".­ "הבורגנים", "שבתות וחגים" ו"לגעת באושר" הן סדרות גימיק?"'שבתות וחגים' היא סדרה מדהימה, 'הבורגנים' מעולה, ברמה גאונית, ו'לגעת באושר' זה זבל שאי אפשר לתאר. ככה זה בתרבות הישראלית, הכל שחור ולבן".­ ובאיזה צבע צפויה להיות "שגרירות 69"?"באמצע המיינסטרים, כי הוא יכול להחזיק את הבנאדם עם טיפה של אושר, וככלל אני מאמין שכל קיצוניות מובילה לבדידות יצירתית מאוד גדולה".יום הצילומים השני של "שגרירות 69" התנהל בפנטהאוז המפואר של בני שבתאי, זכיין שעוני ריימונד וייל היוקרתיים בארה"ב, איש עסקים שמוכר בקהילה הישראלית המקומית כאחד התורמים המרכזיים לאגודת הידידים של הוועד למען החייל. ממרפסות הפנטהאוז, בקומה ה­40 ומשהו של הטראמפ טאואר ברחוב 69, בצד המזרחי של מנהטן, אפשר לראות את קו הרקיע החדש והחסר של ניו יורק. אבל כמעט לאף אחד על הסט אין פנאי לכך. דירת הפאר הפכה ללוקשיין תקני, וככזו היא עכשיו דירת השרד של שר החוץ, שהוא ­ למי שכבר הלך קצת לאיבוד ­ אבא של אלון. הדירה מתפרסת על פני מרחקי ענק מרוצפי פרקט, עמוסים בפריטי אמנות, רובם ממוספרים, וריהוט עתיק לצד מסכי קולנוע טלוויזיוניים. הדירה, שאירחה בשנה שעברה את אריאל שרון בביקורו הראשון כראש ממשלה בניו יורק, עם אורי גלר ומייקל ג'קסון, מרוצפת כעת בציוד צילום, עגלות תאורה, בגדים ואביזרים.המטבח, למשל, הפך לחדר האיפור של ארז לאור, והחדרים לאתרי צילום או לחדרי חזרות. על הסט ניכרת התרגשותם המאופקת של השותפים למלאכה. בחדר האמבטיה עוטפת את עצמה אפרת לביא, שבשנים האחרונות מלמדת יוגה בלוס אנג'לס, בסארי ירקרק, מטרים של משי טהור, ייבוא אישי של חברתה ההודית. לביא מסתבכת קצת עם הבד הענוג וכמה תרגילי מדיטציה חרישיים מחזירים אותה לשיווי משקל. אי שם במרחבי הסלון מוריד מדי פעם שחר סורק חולצה (המאפר: "זה יצר פסיכולוגי"), ותוך כדי תרגילי קראטה וזמזום שירי אלביס מתכונן לסצנה שבה יישאר עטוף במגבת לבנה וקטנה בלבד (בחזרות הוא לובש תחתונים אפרפרים, שנעלמים בצילום הטייק הראשון). אבל הכי מקסימה היא קרן מיכאלי, בתפקיד היפהפייה הנרדמת (ככה זה כשצריך להתייצב על הסט בשש בבוקר), המתמקמת לה חרש על ספת הקטיפה בסלון וחוטפת תנומה קלה. כן, גם כשהיא ישנה היא מושלמת.על הסט מסתובבים יתר השחקנים, וגם כמה חברים של שחר סורק, שהתגייסו להיות עוזרי הפקה ומוכנים לעשות כל דבר שיתבקשו, העיקר להיות חלק מההצגה, תרתי משמע. עובדה שמזכירה מעט את עלילת הסדרה המצטלמת. פסטר עצמו מבטיח The Sky is the Limit"­בש", המיוזיקל המזרחי הראשון בברודוויי, ישתתפו כל מי שעבר בסדרה הזאת בתפקיד זה או אחר. אפילו רבקה רז תהיה קול ג' במקהלה. פסטר: "זו אגדה אישית שלי , אקוויבלנט לחלום האמריקני שלי". אבל בלי קצת דרמה אי אפשר, אז כשקרן מיכאלי מתעוררת לבסוף (פסטר: "כל דבר לוקח פה שבע שעות") היא פורצת בבכי (וכשהיא בוכה, היא עדיין מאוד יפה). לא ברור מי נגד מי ומה הוביל למה, אבל מיכאלי הדומעת מסתגרת באחד החדרים ומודיעה ש"הנפש העדינה שלי לא שווה את זה". פסטר הולך להרגיע אותה, עוזר הבמאי והשחקנים האחרים עולים אליה לרגל, ואפילו הצלם הוותיק סם פפר, שמתפקד בימים כתיקונם גם כבמאי סרטי פעולה גרמניים, מנסה להתחנף אליה. בסצנה שמצולמת קצת אחר כך, נוגסת מיכאלי (עטוית טי שירט שבקושי מכסה את רגליה הדקיקות) בתפוח אדמדם. חווה העכשווית, כאילו.אחרי הצילומים, כבר חייכנית ושלווה, היא שחה: "היו לי הרבה הצעות לעשות טלוויזיה אבל בחרתי באורי כי הוא היה הכי רגיש אלי. זו הפגישה הראשונה שלי עם המצלמה כשיש לי גם ביטוי מילולי, אין ספק שזה מעמיק ומחייה את המפגש, אבל משחק הוא עדיין לא משהו שהוא אצלי ושלי כמו דוגמנות, זה משהו שאני רק מתחילה לעשות". ­ אז עכשיו קסטרו אאוט, טלוויזיה אין?"ממש, אבל ממש, לא. אני סטודנטית לפילוסופיה וספרות באוניברסיטת חיפה וזה הד בר הכי יקר לי וחשוב לי, ואני רוצה להיות מרצה באוניברסיטה". ­ פסטר, למה בחרת בשחקנים צעירים, שרובם בראשית דרכם המקצועית?"כולם נורא מוכשרים. חשוב לי לעבוד עם אנשים צעירים שלא נראו יותר מדי על המסך, שהקהל לא מזהה אותם עם דמויות שכבר גילמו, והם חפים מכל דימוי סטיגמטי אחר".­ אני רואה כאן צוות הפקה טכני שמורכב מישראלים ואמריקנים. יש הבדלים?"תראי את הישראלים על הסט, ותראי את האמריקנים. הבום מן יעבוד שעות ואת לא שומעת ממנו מילה, הוא אוהב את העבודה שלו והוא יודע שיש לו בוס. הישראלים ייבאו את המנטליות מהארץ, כולם רוצים להיות הבוס ובינתיים כולם רוצים להיות משהו אחר ממה שהם: עוזר הצלם רוצה להיות צלם, כשהוא צלם הוא רוצה להיות במאי, המקליט רוצה להיות טכנאי אולפן, ובעצם הוא רוצה להיות זמר". ­ מי המשקיעים ב"שגרירות 69"?"קבוצת משקיעים אמריקנים, ערוץ הטלוויזיה הישראלי בארה"ב, שזו הפעם הראשונה שהם משקיעים בהפקה מקורית, ועוד".­ הסדרה נקנתה על ידי מישהו מהזכיינים בטלוויזיה הישראלית?"כן, אבל לא אגיד לך מי. אני לא מדבר עליהם, או על המשקיעים האמריקנים שקנו את הזכויות ליתר ההפקות שלי וכדומה, עד שהדברים לא ייצאו לפועל".­ למה?"כי אני חושב שיש הרבה עין רעה על אמנים מוכשרים ומצליחים, ואני בטח לא אפתח את העין הרעה עלי". פסטר אינטרנשיונל בלב מנהטן נזכר אורי פסטר ב"בונקר", המחזה הראשון (מתוך 22)­­ שביים בהבימה. הוא היה אז במאי ירוק, שזכה בפסטיבל עכו עם "אללה כרים", ו"בונקר" היה שלאגר היסטרי אצל הקהל, אבל לא אצל המבקרים שקטלו אותו וכתבו ש"לבחור יש דמיון שמתאים יותר לקולנוע". פסטר נורא נעלב. "פתאום אמרו לי לעשות משהו אחר. היום אני מבין שהם היו יותר חכמים ממני, וידעו שבשלב מסוים אני ארגיש מוגבל ואחפש גבולות חדשים". השלב הזה הגיע לפני שנים אחדות, כשפסטר (שחתום כבמאי, בין השאר, על "קזבלן" בהפקת יהורם גאון, "חתולה על גג פח לוהט" ו"מלך היהודים" בהבימה, "הלוויה חורפית" בבית צבי, "מפעל חייו" בקאמרי, סדרת הטלוויזיה "החופש האחרון" ובסך הכל כ­30 הפקות) ביים את ההפקה המוזיקלית הראוותנית "הכל אגדה" עם מיכל ינאי, שכיכבה גם ב"הקוסם 2000" שפסטר ביים, הפרויקט הראשון שבו עבר פסטר מתיאטרון נטו להפקות שהן יותר שואו ממחזה.ב"הקוסם" השקיע המפיק יהודה טלית 700 אלף דולר, תקציב חסר תקדים עד אז. פסטר: "כולם אומרים לי 'אתה המצאת את מחזות הזמר בחנוכה'. ובדיעבד, אני קצת מצטער על זה. כואב הלב כמה משקיעים בהצגה שעולה בחנוכה, ואחרי שמונה ימים נגמר לה הקהל. אני זוכר שביימתי את 'המלך מתיא הראשון' (עם שייקה אופיר ז"ל, 400 הצגות בהבימה) עם יזהר אשדות שכתב את המוזיקה. היינו אז צעירים מאוד, ובהצגה הראשונה הצצנו מעבר למסך ומאוד התרגשנו מהתגובה של הקהל, ידענו שיש לנו שלאגר היסטרי בידיים, ואז יזהר אמר: 'אם זה היה נפתח בווסט אנד או בברודוויי לא היינו צריכים לעבוד עכשיו עשר שנים'."די, אני זקן, אין לי יותר עצבים לזה. אני לא רוצה לעבוד כל כך קשה, אני רוצה לעשות פרויקט אחד בשנה. חוץ מזה, אני רוצה להנציח את מה שאני עושה. מה נשאר ממחזות הזמר שעשיתי? קלטות הווידאו".­ אבל במדיה האלקטרונית ולא בישראל."אין לי תוכניות בקרוב לעשות תיאטרון בארץ, ואני מתכנן להיות תקופה ארוכה בארצות הברית. יחד עם זאת, יש לי שני פרויקטים גדולים בארץ, אחד בטלוויזיה והשני פיצ'ר עתידי. גם 'שגרירות 69' עתידה להפוך לסרט קולנוע באורך מלא. חוץ מזה, מכרתי את הזכויות של 'הכל אגדה' למפיצים אמריקנים, כתבתי ביחד עם שחר סורק את 'מלך הקבצנים' על פי מנדלי מוכר ספרים, ו'אג'ימה', אגדת אומנויות הלחימה, תהיה סדרה בינלאומית באמת עם 26 פרקים".