 | |  | אהבה כנגד כל הסיכויים |  |
|  |  | קורבאן סעיד, אהבתם של עלי ונינו, מגרמנית: מיכאל דק, זמורה- ביתן, 261 עמ' |  |
|  |  | |  |  | עלי ונינו הם זוג נאהבים צעירים, שהקשר ביניהם התחיל בתקופת ביתהספר התיכון. הוא המשיך באהבה עזה, שהתממשה, למרות התנגדות משפחותיהם, בנישואין ובהולדת בתם. עד כאן התבנית ידועה ואפילו שחוקה. אך ערכו המוסף הגבוה של הספר נובע מכך, שגיבוריו הראשיים, עלי ח'אן שירוואנשיר, ונינו קיפיאני, המשתייכים לדתות שונות ולקבוצות אתניות שונות הוא מוסלמי, שמוצא משפחתו באיראן, והיא נוצריה ארמנית אינם רק מעין רומיאו ויוליה מודרניים, אלא גם דמויות צבעוניות ורעננות בעלות יותר ממכנה משותף אחד.המחבר מפליא לתאר את המתח המתמיד בין הדומה והשונה, ואת התעקשותם של הגיבורים לדבוק זה בזו למרות כל המכשולים, החל בהתנגדות הוריהם ושתי החברות שאליהן הם משתייכים, עבור בנסיונות חטיפה והתנקשות בחייהם וכלה במלחמה. מוסיפים לכך סגנון הכתיבה הקולח וההומוריסטי לעתים, והתיאורים המפורטים של דמויות ומקומות, אורחות חיים, בגדים וכלים הפונים אל החושים.מקום המפגש והקשר האפשרי בין עלי ונינו הוא העולם הסגור והמורכב של החיים בעיר הנפט באקו טרם מלחמת העולם הראשונה. ההתלבטות המתמדת בשאלה מה עדיף על מה האם להשתייך למז רח או למערב, מוצגת באופן הומוריסטי בפתח הספר. כשהמורה שואל את תלמידיו, ועלי ביניהם "האם תהיה עירנו שייכת לאירופה המתקדמת או לאסיה המפגרת?", עונה התלמיד הלא מצטיין מחמד חיידר "אדוני הפרופסור, בבקשה, אנחנו מעדיפים להישאר באסיה". התשובה, המעוררת צחוק עז בקרב התלמידים, היא גם תשובתו של עלי, וכנראה גם תשובתו של המחבר, קורבאן סעיד. הקסם האוריינטלי מנצח את ההשכלה האירופאית שרוכש עלי, נסיך פרסי אמיתי.עם זאת, אין הדברים פשוטים וחדמשמעיים עלי מתלבט תדיר בין מזרח למערב, בין השכלה למורשת אבותיו עזי הנפש ושופכי הדם בשדה הקרב. התעקשותו לאהוב דווקא את נינו, נסיכה כמוהו, אך בת לתרבות ולדת אחרת, היא מסימני ההתלבטות.כמו רבים מבני המזרח, אז והיום, הוא מצליח לשלב בין הטוב שבכל העולמות, עד שפורצת המלחמה, ואז עליו לבחור, וקול הדם מנצח את הרצון לחיות חיים טובים ושלמים כפרט מאושר. כוחו של הספר ומורכבותו נובעים מכך, שהוא אמנם מסופר מפי עלי ומייצג בעיקר את עמדתו ואת לבטיו, אך גם קולות נוספים מקבלים בו ביטוי: נינו נאבקת באומץ דומה על אהבתה ועל מקומה בעולם, כשגם לפניה עומדת, ללא הרף, ברי רת הבחירה בין מורשתה ומעמדה לבין חיים קשים במקום אחר ובתנאים אחרים, אך בחיק אהובה. חבריו של עלי נתונים אף הם ללא הרף בקושי להחליט ולבחור האם להיות נערים עשירים ומפונקים, או לצאת לקרב? האם לדבוק באסלאם ולדאוג לגאולת נשמתם, או להצטרף למאבקו של עמם בעת משבר?דמויות עוברות גלגולים ושינויים, מי שנראה ידיד נחשף כבוגד, והקורא נסחף להמשיך לקרוא מתוך שילוב בין מתח וסקרנות, אמפתיה וחשיבה מעמיקה על ערכים ומחירם, האישי והקולקטיבי.לסיפור היפה, המציג את המזרח באור קסום אך לא שיטחי, מתלווה סיפור מרתק לא פחות, המוצג באחריתדבר לספר. זהו תרגום של כתבתתחקיר של העיתונאי טום רייס ב'ניו יורקר', הדנה בזהותו של המחבר. כדי לא לגלות את כל סודותיו של הספר, לא ארחיב כאן את הדיבור על התגליות שמציע המאמר. די אם אוסיף, כי שם העט, שבו בחר המחבר (או שמא המחברת) של הרומאן מעיד על היותו שם ספרותי בדוי. "קורבאן סעיד" הוא צירוף של שתי מלים בערבית, שאינו יכול לשמש כשמו של אדם, ודאי לא של מוסלמי. פירוש השם, "קורבן מאושר", מאחד בקירבו צמד ניגודים האפשרי, אולי, בעולם הנצרות, שבה בחר ישו לכפר בדמו על חטאי האנושות כולה. עלפי הנאמר בכתבי האסלאם, לעומת זאת, אין אדם מעלה עצמו לעולה עבור הכלל.סביר יותר, כי מי שבוחר לעצמו שם כזה מבטא בכך התייסרות אישית עמוקה, ואף משאלת מוות כמוסה, והדבר אך מגביר את ההתפעלות מכוח החיים המתבטא בספר. להנאה מוסיף תרגומו הרענן והשוטף של מיכאל דק, שבשנים האחרונות מזכה אותנו בתרגומים מגרמנית, תחילה בתרגומים חדשים לספרי הילדים של אריך קסטנר, ועתה גם בתרגום לקוראים המבוגרים, שמי ייתן וירבו כמוהו.הספר מומלץ לשתי מטרות סותרות, כביכול, המשלימות זו את זו. כדאי לקרוא בו כספר מעניין שכתיבתו קולחת, לצרכי הנאה ובריחה למחוזות אחרים העדיפים בימים טרופים אלה; וכדאי לקרוא בו גם כחומר רציני למחשבה על היחסים בין גברים לנשים ועל היחסים בין מזרח למערב. אלה הם שני תחומים חשובים, שבהם אנו עומדים, כיחידים וכקבוצות, בפני הברירה המתמדת לחיות יחדיו בשלום ובאושר למרות ההבדלים העמוקים והאמיתיים בינינו, או ללחום אלה באלה עד חורמה וכיליון. לכך, חשוב להוסיף גם את התובנה העמוקה, כי העולם אינו מחולק בפשטות לטובים ורעים, לשחור ולבן, וכי כוח הזרוע אינו יכול לגשר על הבדלים. הו א יכול רק להרוג ולהרוס את היופי והמורכבות של בניהאדם, ערים ותרבויות, שעמל דורות יצירתי נדרש כדי לשכללם. |  |  |  |  |
|
|  | |