של מי היישוב הזה בסכסוך המתמשך על אופי הישוב בצבעון מסתמנת פשרה אורית פראג 09/01/02 ולאדימיר ואירנה ליפניצקי מתגוררים בצבעון עם שלושת ילדיהם משנת 1995. בתחילת פגישתנו הם מראים לי צילום ממדריך דפי זהב של הקיבוצים, בשנתיים עוקבות. בזה של 01­2000 מופיע שמם ברשימת החברים ואילו במדריך שאחריו נעלם שמם ועמו שאר שמות החברים. תחת השם צבעון מופיעים מספרי הטלפון של משרדי הקיבוץ ושל שני ענפים: הלול, שנסגר מזמן ויש כוונה, כך סוברים אנשי צבעון, להעביר את המכסות שלו לקיבוצים ברעם וסאסא; והטלפון של "עיניים מנחות לעיוור", עסק בבעלות יוני לנקרי, יו"ר ועד הרחבה קהילתית. ההבדל בין שני מדריכי הטלפונים סמלילמצב הטעון ולסכסוך המתמשך סביב הגבעות עטופות החורש שהפכו יעד נכסף לקבוצות שונות, הנאבקות על הזכות לבנות בו את ביתן. כמה גורמים משחקים במגרש הזה: חבורת אנשים שרוצים להקים קיבוץ במקום, וחלקם שכרו בו דירות, תושבי השכונה הקהילתית והמוסדות ובראשם הקיבוץ הארצי. שני מוסדות נוספים הבוחשים בקדרה הם הסוכנות, שלקחה את יישוב השכונה כיעד להתיישבות קהילתית בגליל והמועצה האיזורית גליל עליון, שיעדה הוא הקמת שכונה, שתכיל כמה מאות תושבים חדשים. וכך, למרות שאין בו אף חבר אח ד, צבעון רשום במקום של כבוד: הקיבוץ ה­29 של המועצה. עיקר המאבק מתנהל בין אנשי הגרעין ובין הקיבוץ הארצי. עימות שהגיע גם לבית המשפט. לאחרונה החזירה השופטת את הדיון למשא ומתן בין הגופים וביקשה מהם להגיע לפשרה, מה ששני הצדדים מציגים היום כניצחון. עו"ד איתן ניר ממשרד כהן­מיכאלי, המייצג את הקבה"א, מסביר שבשל מורכבות הסכסוך ביקש בית המשפט כבר מספר פעמים מהצדדים לנסות ולהגיע לפשרה. בשבחי האקולוגיה הגבעה שעליה ממוקמים הבתים הספורים של צבעון עומדת על רצף אקולוגי ­ מסביר גלי כץ, חבר בוועד "הגרעין להתיישבות חדשה בצבעון" ­בין יער ברעם ובין שמורת הר מירון. כץ, צעיר, בעל מראה "זרוק", עובד כיועץ אסטרטגי לחברה פרטית ועוסק ברפואה סינית. הוא ואשתו ליאת, בוגרת הנוער העובד, אף היא עוסקת ברפואה סינית, הגיעו לצבעון בשנת 2000. היום, כשנה ומשהו לאחר הצטרפותם, הם מרגישים חלק בלתי נפרד מהמקום וכדוברים נאמנים של הגרעין. הוא עומד על הגבעה ומסביר מהו הנזק שיכול להיגרם אם תקום במקום שכונה קהילתית גדולה. בתוך כך הוא פותח צוהר לאחד מסלעי המחלוקת הגדולים ביותר: מה יהיה עתידה של השכונה הקהילתית שעומדת להיבנות בצבעון ומי יכתיב את אופייה. השכונה היא "הבייבי" של הסוכנות, של המועצה האיזורית גליל עליון ושל הקיבוץ הארצי. לשלושת הגופים הללו ברור כיום כי ללא שכונה גדולה לא יוכל לקום קיבוץ. אנשי הגרעין הקטן חוששים בדיוק מהתסריט הזה. הקמת שכונה העלולה לפגום ביופי הראשוני של המקום ובגוון האקולוגי "הנקי". אלעד רובין, שהצטרף לגרעין לפני חודשיים, חי בצפת. הוא מקווה שיוכל לבנות בקיבוץ החדש בית מבוץ. "אני רוצה להצטרף למקום הזה מתוך תקווה שניתן יהיה לעשות פה דברים שאינם דווקא 'בזרם', אני רוצה לחיות בסביבה שאפשר לתרום לה ולאוו דווקא לנצל אותה", הוא אומר ומתכוון בעיקר לממד האקולוגי של תרומה. "עד עתה לא ידעתי שאפשרי לחיות ככה בארץ, חשבתי שצריך בשביל זה להרחיק עד ניו­זילנד". התרומה לסביבה היא חלק מהחזון של אנשי הגרעין. לפי החוברת שהוציאו על דמות הקיבוץ שלהם, מתוכנן להיבנות במקום מוסד חינוכי שישים לו למטרה לטפח ערכי אקולוגיה, אי אלימות וסובלנות, וינסה לשלב קבוצות אוכלוסייה בעלות צרכים מיוחדים. יוני לנקרי, יו"ר ועד השכונה, לא קונה את המילים היפות של אנשי הגרעין. לנקרי שבע רצון מהתקדמות הקליטה לשכונה. אנשים רציניים כמו מפקד טייסת, אחד משותפי חברת "חישתיל" ואנשים בעלי מקצועות חופשיים הם בין 40 המשפחות ששילמו "דמי רצינות". לנקרי סקפטי לגבי האפשרות שיבנה קיבוץ במקום. הוא סבור כי 16 השנים של ניסיונות הנפל להקים קיבוץ מוכיחים כי בשנות האלפיים אי אפשר יותר לבנות קיבוץ. אם כי הוא מדגיש, כי אין לו התנגדות לקיבוץ. "יש לי התנגדות לקבוצה הזאת של הגרעין, כי הם מ ובילים את כולם בכחש, ויש לי התנגדות לדרך שבה הקיבוץ הארצי מנהל את הדברים בדרך של שליפות מהמותן", הוא אומר."אני לא יודע למה הוא מתכוון", מגיב על כך גברי ברגיל, מזכיר התנועה הקיבוצית. "שיסביר קודם מה זה שליפות מהמותן. אנחנו משקיעים הרבה מחשבה ביישובים החדשים שלנו". אך עיקר הבעיה של ועד השכונה הקהילתית אינה הקבה"א אלא הגרעין. המאבק הוא על אופי הישוב בשטח מתנהל מאבק כפול על ידי אנשי הגרעין. מחד, הם שואפים להתקבל לקיבוץ והבינו כי עליהם להתפשר במשא ומתן בנקודה עקרונית. הקבה"א מסרב לקבל אותם כגרעין אלא עומד על העיקרון של קליטתם כיחידים. הם קיבלו את העיקרון הזה אך במקביל הם שואפים להיות הקיבוץ שיכתיב לשכונה את אופייה של השכונה. "לא יתכן שהם, השכונה, תכננו כבר את המפות ללא התייעצות עם אנשי הקיבוץ", אומר כץ. "כרגע, מתוכננים השטחים הציבוריים להיות משותפים. מה אני צריך שאנשים שחיים בהרחבה, שאין לי שום דבר במשותף איתם, יכתיבו לנו מה לעשות?"לנקרי: "אני מאוד מודאג. אני לא בטוח שיגיעו עם החבורה הזאת להסכמה. הם באו הנה, שכרו דירות, ראו כי טוב, ראו את החולשה של הקיבוץ הארצי ובמקום לפעול ברוח טובה, הלכו והכפישו את השם של כולם. הם יצאו מנקודת הנחה שמגיע להם כי הם ירוקים. אם הם סוברים שהשכונה תהרוס את הטבע, איפה לדעתם הם יבנו את הבתים שלהם? הבתים שלהם לא יהרסו את הטבע? "על פי התוכנית שלנו, כל משפחה הולכת לקבל דונם. מתוכו יותר מחצי נשאר ירוק. נשאר חורש ואסור לגעת בו. כל נושא התשתיות תוכנן בתיאום עם משרד השיכון והושם דגש על שמירת הקיים. אנחנו לא יוצאים עם האקולוגיה לעיתונות, אנחנו פועלים בשקט". כל מצטרף משלם מס מאבק קיבוץ צבעון הוקם לפני 16 שנים על­ידי הקיבוץ הארצי. לפני כחמש שנים עזבו רוב המשפחות את המקום. הגרעין לא גובש כראוי, הם חיו חלקית בסאסא, חלקם חשו מנוצלים על ידי הקיבוץ וחלקם סבלו מהמיקום הרחוק. משפחת ליפניצקי חיה כעשר שנים בארץ. לצבעון הגיעה בקיץ 1995. הם פנו לקליטה בקיבוץ בדרך הרגילה והופנו לצבעון על­ידי מחלקת הקליטה של הקיבוץ הארצי. מחמש המשפחות שהגיעו באותה תקופה, הם המשפחה היחידה שנשארה. בינתיים נמשכו אל צבעון ואל גרעין "האח", טיפין טיפין, אנשים שונים שמחפשים אורח חיים אחר. גרעין האח, האחזות אקולוגית חדשה, החליטו שהם רוצים לקשור את גורלם עם צבעון. רובם לא גרו במקום, אלא בסביבה. אנשי הגרעין הם הגרעין הקשה עמו יש לקיבוץ הארצי עימות מתמשך. עם השנים מצטרפים אנשים חדשים לגרעין. ליפניצקי חש בטוב עם חבריו הצעירים ו"האקולוגים". "יש פה קבוצה נהדרת", מבטיח כץ, וקהילה שנפגשת לחגים ומקיימת אסיפות מסודרות. מגוון הגילאים רחב: מגיל עשרים עד חמישים. עם הצטרפותה, משלמת כל משפחה 5,000 ש"ח. הכסף משמש לקופה המשותפת, ולמעשה לניהול המאבקים המשפטיים נגד הקיבוץ הארצי. בעשרים הבתים הקיימים במקום, בתוך דירות קטנות למדי, יושבים תושבים המשלמים שכר דירה. חלקם משייכים את עצמם לגרעין האח וקוראים לעצמם עתה "הגרעין להתיישבות חדשה בצבעון" וחלקם מועמדים להתיישב בהרחבה הקהילתית. כמה מהדירות עומדות ריקות. במהלך התקופה האחרונה נסב סביב חוזה שכירת הדירות מאבק משפטי קשה: הקיבוץ הארצי הפסיק את חוזה השכירות למשפחות והוועד המלווה אף הוציא צו פינוי. כצעד נגד הוציאו אנשי הגרעין צו מניעה. אך היום מנסים כל הצדדים לא להעלות על פני השטח את העימותים המשפטיים האלה וחוששים שכל מילה מיותרת תפגום בפשרה המתגבשת ועשויה להיסגר ממש בימים אלה. אחת הבעיות הקשות ביותר מבחינת אנשי הגרעין הוא גודל השטח המיועד להם. הקו הכחול של צבעון מכיל 600 דונם. נקבע כי הקיבוץ יקבל %10 מהשטח, דהיינו 60 דונם. היתר מיועד לשכונה. מיכאל קישון, רכז מחלקת ההתיישבות בקבה"א, מדגיש כי 60 הדונם מיועדים רק לחלק של המגורים. ומה עם החלק העסקי? האמת היא שאמצעי הייצור המיועדים לקיבוץ צבעון כמעט ואינם בנמצא. מלבד לולים יש במקום כמה מבני תעשייה ששימשו בעבר מפעל של סאסא ואנשי הגרעין מקווים להקים שם מב נה תעשייה לבעלי מלאכה זעירה. שלא לציטוט, מתכוננים חברי גרעין האח לעצור כמה שיוכלו את בניית השכונה. לדאגה של לנקרי יש על מה להתבסס. הוא מכיר את כוחם של הירוקים בוועדות אישורי הבניה. תוכנית השכונה הקהילתית עוד לא הוגשה לוועדה המקומית. כאשר תגיע לוועדה המחוזית תוכל להעצר שם לכמה שנים טובות, בעזרת הירוקים. השכונה תבנה גורמים בקיבוץ הארצי מביעים פחות דאגה. לפחות כלפי חוץ. "יש כוח גדול מאוד של הסוכנות ושל מנהל מקרקעי ישראל מאחורי השכונה", הם אומרים. "הם רוצים לקבוע שהשכונה לא תיבנה", אומר קישון, "אבל זה כבר סגור". אנשי הגרעין מצביעים על קומבינה גדולה של נדל"ן סביב היבנות השכונה. "איזו קומבינה?" מגיב קישון. "מחיר הקרקע הוא אפס. אז על מה נעשה קומבינה? ויש לזכור שהסוכנות מחקה את כל החובות ליישובי קו העימות עם היציאה מלבנון. המקום היחיד שהיא עוד קשורה אליו הוא צבעון. זה בולשיט. איפה הקומבינה?" "יש הרבה אנשים", אומר גברי ברגיל, "שהיו רוצים שיהיה קיבוץ ולא תהיה שכונה, אני יודע את זה. לדעתי, שילוב של שני הדברים יחד ייתן את השילוב הטוב ביותר. אני חושב שאנחנו מתקדמים בצורה הטובה ביותר על פי הפשרה". נקודת מחלוקת מהותית נוספת היא האם הגרעין הוא גרעין לגיטימי שמותר לו לקבוע את אופיו ולקבוע מי יתקבל אליו. הקיבוץ הארצי עומד על כך שהאנשים צריכים להתקבל כיחידים על פי תקנות הקליטה של התנועה. עו"ד ניר: "אם נגיע לבית משפט אני אוכיח שהם לא גרעין ולא קצה קצהו של גרעין. ישנה קבוצה קטנה של מ שפחות בודדות, שנמצאות משך זמן גדול יותר ובמשך הזמן, מתחילת המסע, היו מי שקפצו על העגלה וצרפו את עצמם על­ידי ייפוי כוח. בדרך של צירוף על ידי ייפוי כוח אני יכול ליצור גרעינים כהרף עין. הקבה"א אמר להם תמיד, התכבדו והגישו מועמדות כפרטים. היום הם מקבלים את התנאי הזה. בסופו של דבר תתגבש במקום קבוצה ואז ניתן יהיה ללוות אותם בכלים שנמצאים בתנועה לגבי כל קיבוץ וקיבוץ. היום כבר קיימת במקום הרחבה, היא נמצאת בשלבים מתקדמים מאוד ובסופו של יום, לאחר שההתכתשות תיגמר הם יצטרכו לחיות שם עם ההרחבה. הסוכנות היהודית ומנהל מקרקעי ישראל והמועצה האיזורית והתנועה הקיבוצית כולם פועלים כדי שיהיה שם יישוב קהילתי גדול ותוסס. אם בסופו של דבר תהיה שם התכתשות אינסופית, אני חושב שכולם ינזקו ממנה".