שותפות גורל חברת לוטונט - והפטריות שצצו אחריה - הצליחו להרגיז את מפעל הפיס איתי אשר 08/01/02 אחרי שהחלו לתקצב את פעילות המשטרה, במלחמתה נגד בתי הקזינו הבלתי­חוקיים, מנסים עתה במפעל הפיס להתמודד עם תופעה חדשה: חברות פרטיות, המקימות 'מועדוני חברים', אשר מוזילים באופן משמעותי את דמי ההשתתפות במשחקי הלוטו. הן עושות זאת תוך פגיעה בהכנסות הפיס, ובחסות אישור בית­המשפט, שקבע כי פעילותן היא "לגיטימית, ומשרתת את האינטרסים של המהמרים".תחילתה של הפרשה ביולי 2000, כשבמפעל הפיס החליטו לשנות את התבנית המסורתית של משחק הלוטו, שבו כדי לזכות בפרס הראשון היה על המהמר לנחש שישה מספרים, מתוך 49 אפשרויות. מתוך רצון להגדיל את מספר המבקשים להשתתף במשחק, הורידו בפיס את מספר האפשרויות, שמתוכן על המשתתף לנחש שישה מספרים, מ­49 ל­45 (עלות ההשתתפות נותרה 2.2 שקל ל'טור' אחד, אך הפיס מחייב את המהמר למלא מינימום של שני טורים). במקביל, הוסיפו לטופס הלוטו משחק נוסף ­ ה'סופרבול', שבו על המהמר לנחש אות אחת מבין חמש אותיות, ועלות ההשתפות בו היא 8 שקלים. מי שמצליח לנחש שישה מספרים מתוך 45 האפשרויות זוכה בלוטו, אולם מי שמצליח לנחש את ששת המספרים, וגם אות אחת מבין חמש, זוכה בפרס הראשון ב'סופרל וטו', שהוא הפרס המשולב ללוטו ול'בול'.* * * כשנה וחצי מאוחר יותר מבינים כעת במפעל הפיס, כי בעצם השינוי הם פתחו לאזרחים פתח להרוויח באמצעותם כסף רב, ולא רק על­ידי זכייה ב'חיש­גד' או בלוטו. הראשונים שעלו על השיטה להרוויח כסף, דרך מפעל הפיס, היו חברת לוטונט מראש­העין. בעלי החברה פתחו מועדון חברים, המוזיל באופן משמעותי את דמי ההשתתפות, למי שמבקש להשתתף בהגרלת הלוטו. כך, למשל, עבור השתתפות במשחק הלוטו והבול נדרש מששתף לשלם בדוכן הפיס סכום של 10.2 שקל ­ 2.2 שקל עבור טור אחד בלוטו, ו­8 שקלים עבור הבול. בלוטונט מציעים ללקוח לשלם סכום של 7 שקלים בלבד. הלקוח מנחש שישה מספרים ואות אחת בבול, ומקבל כרטיס פלסטי. בסוף כל רבעון, מתחייבים בלוטונט, יועברו לו כספי הזכיות שלו.ה'שיטה' של הלוטונט מתבססת על העובדה, שמשחק הבול נמכר בצמוד לטופס הלוטו, ואין זה משנה אם המשתתף ממלא שניים או 12 טורים בטופס. אנשי לוטונט מרכזים בטופס אחד 12 טורי מספרים של לקוחות שבחרו באותה אות במשחק הבול, ובכך חוסכים לעצמם וללקוחותיהם, על חשבון מפעל הפיס, את דמי ההשתתפות המלאים למשחק הבול. 12 לקוחות שהיו ממ לאים בטפסים נפרדים משבצת אחת בלוטו (אם הפיס היה מתיר למהמרים למלא טור אחד בלבד) ואות אחת בבול, היו משלמים ביחד לפיס סכום של 122.4 שקל. ללוטנט הם משלמים ביחד 84 שקל, והלוטונט משלם לפיס עבור 12 הטורים של לקוחותיו, שבחרו באותה האות בבול, 34.4 שקל בלבד, תוך שהוא גורף לכיסו סכום של כ­50 שקל עבור כל טופס.בראש חברת לוטונט עומד מיכה שריג, יבואן מוצרי חשמל ומי שעמד בעבר בראש חברת טוטוקארד ­ מועדון חברים למששתפי הטוטו. לדבריו, יש לו כיום ­ כחצי שנה לאחר שהחל לשווק את ה'ווינר­לוטו' ­ כ­3,200 לקוחות, וזאת לאחר שהקים מערך מכירות בדוכנים בקניונים ובאמצעות טלמרקטינג. "עלינו על רעיון יפה, שמאפשר לנו להרוויח כסף, בלי להתאמץ", אומר שריג. "אני יודע שאני מרגיז את מפעל הפיס, אבל אני גם זה שנותן את השירות והמחיר הכי טוב ללקוח. אני שומר לו את הטופס בכספת, גובה ממנו כסף, ומפקיד לו את סכומי הזכיות בחשבון הבנק שלו. אני עושה לטובת הציבור, כי אני פונה לסוג אוכלוסיה שאינו ממלא לוטו באופן קבוע, ובכך מגדיל את מספר הלקוחות של מפעל הפיס".* * * במפעל הפיס הבינו מהר מאוד, שיש בלוטנט פוטנציאל פג יעה בהכנסות שלהם. תחילה לקחו לשריג את הזיכיון להפעיל תחנת פיס בראש העין, ולאחר מכן פירסמו בכל העיתונים היומיים מודעות, המזהירות את הציבור כי "כל מי שרוכש כרטיסי הגרלה מנציגי לוטונט וחברות דומות, שם כספו על קרן הצבי". שריג, מצידו, לא נשאר חייב, והגיש באמצעות עו"ד דרור חוטר­ישי תביעת לשון הרע נגד מפעל הפיס, בבית­המשפט המחוזי בתל­אביב.בתצהיר שהוגש לבית­המשפט טען הפיס, כי לוטונט עוברת על הוראות חוק העונשין, בדבר איסור הגרלות והימורים, וכי פעילויותיה נעשות שלא כדין. השופט יהודה זפט דחה את טענות מפעל הפיס, וקבע כי מאחר שכל פעילות הלוטונט תלויה בהגרלות שאותן מארגן מפעל הפיס ­ לא ניתן לומר שהיא מארגנת משחקי הגרלה בעצמה. השופט זפט קבע גם, כי זכותו של אדם להשתתף בהגרלת הלוטו לא הותנתה בכך שיבצע את הפעולות הדרושות באופן אישי, כך שגם לא חל איסור לחבור ולשתף פעולה עם אחרים, לצורך הימור מאורגן בלוטו. "ייתכן שבפעילות לוטונט ודומות לה יש כדי לפגוע ברווחיו של מפעל הפיס, אולם פגיעה זו לגיטימית ומשרתת את האינטרסים של המהמרים". השופט זפט ­ שהורה להוציא צו המונע ממפעל הפיס פרסום שיש בו הוצאת לשון הרע נגד הלוטונט ­ קבע גם כי "על מפעל הפיס למצוא את הדרכים המתאימות לקידום מטרותיו העיסקיות, תוך התחשבות בקיומם של גופים דוגמת לוטונט".בעקבות החלטת בית­המשפט המחוזי בתל­אביב, שאותה הגדירה מנכ"לית מפעל הפיס, ענת קינן, כ"לא נעימה", החליטו בפיס לערער לבית­המשפט העליון. אולם, מעבר לאי הנעימות, החלו לצוץ בעקבות החלטת בית­המשפט מועדוני חברים רבים, שהגדולים בהם הם: 'לוטוקרד', 'לוטוקל' ו'לוטוטק', המציעים ללקוחותיהם להשתתף במשחקי הלוטו במחירים זולים מאשר בתחנות המכירה של הפיס. "מועדוני החברים האלה צצים כפטריות אחרי הגשם", אומר יורם אביגד, מנהל אגף המכירות במפעל הפיס. "כיום יש כשמונה חברות. אנשים מתקשרים אלינו ומתלוננים: 'הם אמרו לנו שהם שייכים אליכם, אבל כשהגענו לדוכן לא נתנו לנו את הפרס'"."מדובר בתקדים, שמתיר לכל אחד לעשות שימוש במוצרים של מפעל הפיס", מוסיפה קינן. "אנחנו מפסידים תדמיתית ומוסרית. מגיעים לדוכני המכירה שלנו אנשים, שמציגים את כרטיס הפלסטיק שהם מקבלים מהלוטונט, ואומרים: זכיתי, אבל בעל הדוכן לא יודע על מה הם מדברים, כי הוא לא מכיר אותו. הם עושים שורה של צעדים, שעלולה ליצור טעות שמדובר במפעל הפיס. הם שמים כרזות שלנו על דוכני המכירה שלהם, משתמשים במודעות שלהם במסיכה שלנו, והלוגו שלהם דומה. אנשים מאמינים שהם קונים מוצר של הפיס, בהנחה שמדובר בגוף אמין. אם יזכה אדם שקנה כרטיס בלוטונט, ויבוא אלינו ­ הוא לא יקבל דבר. מעבר לזה, כל טופס לוטו מקנה לבעליו השתתפות בהגרלה נוספת, שבה ניתן לזכות בפרסים של 3­20 אלף שקלים. את הכסף הזה לקוחות הלוטונט אינם מקבלים, כי הם לא מחזיקים את הטופס בידיהם".בלוטונט טוענים, שמפעל הפיס מרוויח כי הם מגדילים את ציבור המשתתפים הקבועים. אז מדוע להילחם בהם? קינן: "כאשר אנחנו מעסיקים משווקים, הם עוברים מבחנים, ושמים ערבויות כספיות גדולות. הם לא יכולים לברוח עם הכסף. לוטונט לא העמידו שום ערבויות, ואנחנו לא יודעים מי הם. אין לנו בעולם דבר יותר חשוב מהאמינות שלנו. מה יהיה אם מישהו יזכה דרכם בפרס הראשון, והם ייעלמו לו?""אני לא מתבייש להגיד שאני מרוויח כסף. רק לגנוב זו בושה, ולי יש עסק לגיטימי", אומר שריג. "כשניהלתי את הטוטוקרד, הרווחתי בשנה חמישה מיליון שקל לאחר מס. מי שמרוויח ככה יברח עם הזכי יה בפרס הראשון בלוטו? אם מישהו היה זוכה ב­500 מיליון שקל, הייתי בורח. יש לחברה עו"ד נאמן, והכל נעשה על השולחן. הטענה של מפעל הפיס, כאילו אני לוקח את הפרסים ללקוחות שלי, כיוון שהם לא מחזיקים את הטפסים, היא נכונה, אבל במקביל מקבלים הלקוחות שלי ­ מדי רבעון ­ ספר מתנות, שהם זכאים לבחור מתוכו כל מתנה שיחפצו, ובכך אני מפצה אותם. כל מה שאני רוצה זה להיפגש עם אברהם כץ­עוז ועם ענת קינן, ולהסדיר איתם את כל העניין, כי גם ככה הם הולכים להפסיד בעליון. או שמפעל הפיס ישתפו איתנו פעולה, או שיעזבו אותנו לנפשנו. מפעל הפיס היה צריך לאמץ אותנו, וליהנות מהפירות שלנו. אם הם רוצים פיקוח ­ אני מוכן, אבל במקום זה הם ממשיכים במלחמת התשה, כי מדובר במונופול דורסני".עד שמפעל הפיס יגיש את הערעור לעליון, מנסה הנהלת החברה למצוא דרכים שלא יאפשרו למועדוני החברים להתקיים. לדברי ענת קינן, אחת האפשרויות שנבדקות היא, לאפשר ללקוחות לרכוש טור אחד, ולא להתעקש על מינימום של שני טורים, כפי שקיים כיום. אולם גם לפיס ברור, שהמפתח למלחמה בתופעה טמון במשחק ה'בול'. "האפשרות היחידה שלהם לנצח אותנו היא על­ידי משחק הבו ל", אומר שריג. "אבל אז הם כורתים לעצמם את הענף שעליו הם יושבים".