הבטן הרכה לכל משבר נפשי יש כתובת פיזית בגוף. הפעם, איך מתח נפשי מכווץ את הקיבה וגורם להופעת מחלות דוקטור נאדר בוטו 01/01/02 על הקשר בין מתח נפשי ומחלות קיבה ידוע כבר שנים רבות, אך עדיין אין תשובה לשאלה מהו בדיוק אותו מתח ולמה הוא פוגע רק באנשים מסויימים. בשנים האחרונות חלה התעלמות משמעותית מהמתח כגורם לכיב בקיבה או בתריסריון, ואת מקומו תפס הגורם החיידקי. דוגמה מצוינת לכך שבקלות ניתן לבלבל בין הגורם האמיתי למחלה לבין הסימפטום שלה. לעיתים קרובות הרפואה מעדיפה להתפס לגורמים שניתנים לאיתור, כימות ומדידה ומוותרת על מציאת הסיבות האמיתיות והעמוקות יותר.* * * הקיבה כמקור לאנרגיית החייםלפני שדנים בהיבטים הנפשיים, עלינו להבין מהו תפקידה של הקיבה. בקיבה מתרחש תהליך העיכול של המזון ותהליך הטרנספורמציה של אנרגיית החיים המשוחררת מהמזון. האנרגיה החיונית המשוחררת מהקיבה בזמן עיכול המזון נספגת ומוטמעת בטחול. שם היא עוברת תהליך טרנספורמציה ונשלחת באמצעות מחזור הדם לריאות, כדי שתעבור תהליך טיהור.אנרגיה שאיננה נחוצה לגוף נפלטת מהריאות דרך הנשימה (לפעמים מכאן נובע הריח הלא נעים מהפה), והאנרגיה החיונית לחיזוק המערכות האנרגטיות, נשארת בזרם הדם ונשלחת בעזרת משאבת הלב לשאר איברי הגוף, במיוחד לכבד ולכליות שם העודפים נאגרים.כדי שתהליך זה יתקיים באופן פיזיולוגי דרושים כמה תנאים הכרחיים:1. קיבה שמתכווצת ומתרחבת בקצביות.2. הפרשת חומציות במטרה לאפשר לאנזים הקיבה לעבוד באופן תקין.3. הפרשת אנזימים בריכוזים שמתאימים לסוג האוכל.מכאן נובעות שתי השלכות מעשיות חשובות: הראשונה ­ המזון חייב להפיץ לא רק חומרי מזון אלא גם אנרגיית חיים (מאכלים טריים או מעט מעובדים). השניה ­ הקפדה על הרגלי אכילה נכונים: המנעות משתיית נוזלים (מים, מיצים) בזמן הארוחה, שמבטלים את החומציות ומפריעים לתהליך העיכול; המנעות מערבוב פחמימות וחלבונים הדורשים סביבות עיכול שונות ­ החלבונים זקוקים לסביבה חומצית חזקה ואילו לפחמימות דרושה סביבה בסיסית (מכאן בא האיסור בדת לערבב חלב עם בשר) ועוד.לכן הקיבה והטחול משלימים זה את זה ­ הקיבה שולטת על העיכול והטחול מופקד על החלוקה. כאשר הקיבה אינה מסוגלת לעכל את המזון ­ הטחול אינו יכול להטמיע את אנרגיית המזון ולהפיץ אותה.מכאן שלקיבה יש חשיבות מרכזית בגוף, וכל מחלה בקיבה תתבטא ותשתקף באיברים אחרים: לקיבה תקינה דרושה רירית שלמה והפרשת ריר טובה. אלו קש ורים בזרימת דם טובה. זרימת הדם וההפרשות נמצאות תחת שליטת מערכת עצבים מרכזית, וזו מושפעת באופן ישיר מהמצב הנפשי של האדם.ניתן לחלק את הגורמים המזיקים לקיבה לכמה מישורים:1. גורמים שמביאים להתפרצות המחלה והופעתה באופן פיזי (חיידק ההליובקטר).2. גורמים שמפחיתים את ההגנה בקיבה וחושפים אותה להשפעת החיידקים או להופעת גידולים (שתיית אלכוהול, עישון, אספירין או תרופות אחרות, מתח נפשי כתוצאה מפגיעה גופנית, ניתוח כירורגי, זיהום קשה).3. גורמים נפשיים הפוגעים באופן ספציפי בקיבה.כשם שהקיבה מעכלת את האוכל שלנו היא גם מעכלת את מה שעובר שעובר עלינו מבחינה רגשית. קושי לעכל אירוע מסוים מחליש את הקיבה וחושף אותה לגורמים שעלולים לפתח בה מחלה פיזית.* * * הסתגר בתוך עצמוכך במקרה של עובד הדפוס בן ה­50, שהגיע אלי לטיפול. הוא היה אחד ממקימי בית הדפוס וחש הזדהות עמוקה עם המקום. העסק אכן הצליח ושיגשג. במהלך השנים השתנתה ההנהלה והוחלט על צעדי יעול והכנסת אמצעי טכנולוגיה חדישים. כתוצאה מכך הוא קיבל מכתב פיטורים. הוא לא תאר לעצמו אי פעם שיכול להגיע למצב הזה. לא היה מוכן לעכל את האירוע והחליט להסתגר בתוך עצמו ולשמור הכל בבטן. ההסתגרות גרמה לו למתח נפשי שכיווץ את הקיבה. כתוצאה מכך איבד תאבון והגביר את כמות עישון הסיגריות. אחרי כמה חודשים החל לסבול מכאבים בקיבה, עבר בירור רפואי, ביצע בדיקת גסטרוסקופיה ואובחן כיב קיבה שנגרם כתוצאה מחיידק "הליובקטר­פילורי". הוא טופל באנטיביוטיקה ומצבו השתפר.אבל האם הוא הבריא ממחלתו? התשובה היא לא. הטיפול האנטיביוטי שנלחם בגורם הסופי שחשפה המחלה לא הסיר את המתח, שכיווץ את הקיבה והחליש את הרירית. כשם שגם הפסקת עישון לא היתה פותרת את הבעיה המקורית שהביאה לכיווץ הקיבה והחלשת הרירית. כיוון שהעישון מהווה גורם מזרז להחמרת המצב.הריפוי האמיתי למחלה יתרחש ברגע שהמשבר שהוא חווה יעובד כראוי בעזרת פסיכולוג או מרפא אחר, והמתח הכלוא בתוכו ישוחרר. גם אם עבר זמן רב מאז האירוע המקורי.* * * גידול בגודל תפוזבמסגרת עבודתי כקרדיולוג בבית החולים התבקשתי לבדוק חולה בן 73 שהתלונן על כאבים בחזה, אך לא נצפו אצלו שינויים בא.ק.ג. כשניגשתי לחולה וביקשתי ממנו לתאר את הכאבים בחזה, הביט בי החולה ואמר לי: "תעזוב אותי מהחזה, זאת הבר ך שכואבת לי". הסברתי לו שאני רופא לב, ובאתי לבדוק לו את הלב, אך הוא התעקש שאבדוק לו את הברך. במהלך הבדיקה ראיתי שאחד השרירים לאורך המרידיאן האנרגטי של הקיבה מנוון. עובדה המעידה על חוסר אנרגיה משמעותי בקיבה. המלצתי על בדיקת גסטרוסקופיה, אך החולה לא הספיק לעבור את הבדיקה, ובאותו ערב החל להקיא דם. משבוצעה גסטרוסקופיה דחופה, נתגלה בקיבה גידול סרטני בגודל של תפוז. החולה עבר ניתוח קיבה דחוף, וניצל.שלושה חודשים לאחר הניתוח, פגשתי במקרה את אותו חולה והיתה לי הזדמנות לשוחח איתו. מסתבר שהוא עבר את השואה, איבד את משפחתו, בכה במשך שנים בכל הזדמנות אבל לא הצליח מעולם לעכל את הזוועות שחווה.ההבעה הרגשית הממושכת שהופיעה בצורת בכי, הורידה באופן משמעותי את רמת החיוניות בקיבה שהובילה בסופו של דבר להופעת גידול סרטני.צריך להבחין בין שלושה מישורים נפשיים בהקשר של מחלת קיבה:1. הקושי לעכל משבר מסויים, פוגע ישירות בקיבה ונחשב לגורם האמיתי למחלה.2. מתח נפשי שנובע מלחצים בעבודה או משבר כספי, שעלול לזרז הופעת מחלה בקיבה.3. המשבר הנפשי שנגרם בעקבות המחלה.מחלה בקיבה עלולה לגרום ל אדם לדאוג בגלל פרטים קטנים. תאבונו מושפע ישירות ממצבי הרוח שלו וסוג המזון המוגש. בגלל דאגותיו וטרדותיו, הוא לא אוכל ארוחות סדירות וכמות המזון שהוא צורך משתנה לעתים בקיצוניות. מיד לאחר הארוחה חש אדם כזה מנומנם, ולרוב אכן הולך לישון. מצב הבטן שלו מדאיג אותו באופן קבוע, עורו נוטה לחוורון ופניו נטולי הבעה.* * * כל הסימניםחוסר איזון תפקודי בקיבה יכול לבוא לביטוי לאורך המרידיאן של הקיבה, מאזור הפנים עד האצבע הסמוכה לבוהן שברגל. לעתים ההפרעות לאורך המרידיאן שמעידות על בעיה בשריר ובשלד, יכולים לאותת על בעיה בקיבה, עוד לפני הופעות הסימפטומים בבטן.סימנים נוספים שמצביעים על חוסר איזון אנרגטי בקיבה: דלקת ברירית, כיב פפטי בקיבה או בתריסריון, רגישות יתר וכאבים בבטן במיוחד כשנחשפים לקור, מתח באמצע הגב, פיהוק יתר, השמנת הרגליים ותחושה שהן נעשות כבדות, פרקי הברכיים והקרסוליים נעשים מעט גמישים מהרגיל ורגישים יותר לכאב.נטייה לגודש באף עם שיעול קל, ירידה בחומציות הקיבה מה שמוביל לחוסר דם (אנמיה), הקיבה נעשית חלשה ועצלנית, ירידה בכוח שרירי הבטן. הופעת הרפס באזור השפתיים או מת חת לעפעף התחתון.לסיכום: חוסר היכולת לקבל ולעכל אירועים מסויימים בחיים והקושי להסתגל לסביבה חדשה, גורמים לעליה ברמת המתח בקיבה, מחלישים אותה וחושפים אותה להשפעת גורמים חיצוניים (עישון, אספירין, אלכוהול) או פנימיים (מתחים הנובעים מפחד מניתוח או מחלה, מתח מתמשך בעבודה ועוד). גורמים אלו כאמור מחלישים את ההגנה המקומית של הקיבה ומאפשרים לחיידק ההליובקטר להתיישב ולגרום לנזק הסופי, שמופיע בצורת כיב קיבה או דלקת ברירית. וכמו במעגל סגור, המחלה בקיבה תשפיע על המצב הנפשי, המצב הנפשי ישפיע על הקיבה, ובעקבות זה יפגעו מצב הרוח והתאבון.