כאן עדן אז ככה: 1. כל אחד יכול להיות מאושר (זה רק עניין של גישה).2. האושר טמון בכל דבר (כסף, זוגיות, בריאות). 3. הכי בריא לא להשוות, אלא ליהנות ממה שיש לנו חן דגן 01/01/02 בדיחה עממית מספרת על אדם שמת ועולה לשמים. הוא מתייצב על מאזניים ששוקלות את מעשיו הטובים והרעים, ונמצא כי אלה שווים לאלה. המלאך הממונה מציע לאדם לעשות סיבוב בגן העדן ובגיהנום, "ואחר כך נחליט". השניים מגיעים לגן העדן בו רואה האיש אנשים שמחים, ונהרה של אושר שפוכה על פניהם. בגיהנום רואה האיש אנשים אומללים, מוכים ונצלים באש. בדרך חזרה הם עוברים ליד בקתה קטנה, אשר בפתחה יושב זקן מופלג, עירום כביום היוולדו, ועל ברכיו יושבת צעירה יפהפייה. "מה זה פה?", מתבלבל האיש, "גן עדן או גיהנום?". עונה לו המלאך: "בשבילו זה גן העדן, בשבילה ­ גיהנום".האנשים הראשונים בעולם שחוו אושר צרוף היו דיירי גן העדן ­ אדם וחווה. הם התרוצצו להם עירומים, יפים וחופשיים בטבע הקסום, ואכלו לשובע מפרי העץ ומפירות האדמה. הם לא היו צריכים לדאוג לתלוש בסוף החודש, לתשלום המשכנתה או למצב התורים בקופת חולים, ואולי היו ממשיכים כך עד עצם היום הזה, אלמלא פגשה חווה בנחש."בתודעה האנושית האוניברסלית", אומרת שרה אוסטרוב, מרצה על רגשות דרך ספרות וקולנוע ומנחת קבוצות, "כולנו גורשנו מגן העדן. לכן, החוויה הקיומית ה בסיסית שלנו מלווה בגעגוע לגן העדן האבוד. הגעגוע הזה גורם לנו לשאוף לאושר, אשר בלעדיו אין טעם לחיים שאחרי הגירוש".אושר הוא תמהיל של רגשות חיוביים ­ אהבה, שמחה, שביעות רצון, אמון, סיפוק, תחושת שייכות, ביטחון עצמי, גאווה, תקווה, עניין ומשיכה. שנות האלפיים מציעות שפע של שיטות ודרכים שמבטיחות לסלול לנו שבילים בחזרה אל גן העדן האבוד. אפשר להיתקע ולהמשיך לכעוס על הנחש, אבל אפשר גם לצאת וללקט אושר בקורסים, סדנאות, מפגשים רוחניים, סוגי מדיטציה שונים, טיפולים נפשיים ופינוקים גופניים.בתקופה עתירת הלחצים והסכנות הקיומיות בה אנו חיים, החיפוש אחר האושר הפך להיות לגיטימי, שלא לומר צו השעה. אוסטרוב: "לפני מאה שנה, השאיפה לאושר לא היתה לגיטימית, ומי ששאף להשיג את האושר נחשב לאגוצנטרי. שנות ה­2000 נתנו לגיטימציה לאדם לחפש את אושרו. החברה דוחפת אותנו לממש את עצמנו, להיות מאושרים. הדרישה להיות מאושר הפכה לתובענות חברתית. החברה אומרת לנו 'תהיה מאושר, למה אתה לא מגשים את עצמך? איך זה שאתה אומלל?' זה יוצר מציאות של אנשים שזורמים עם זה, אבל גם של כאלה שמרגישים לחץ חברתי להיות מאושרים, וזה דווקא גורם להם להרגיש משותקים. החברה כל כך רוצה שנהיה מאושרים, עד שזה מאמלל אותם, כי הם לא עומדים בתקן".התמורות חלו, מסתבר, גם בחברה הישראלית. "השאלה האם תקום מדינת ישראל כבר לא מתעוררת בכל יום מחדש", אומר רוני כימיא, המרצה על אינטיליגנציה רגשית ברחבי הארץ. "לפני חמישים שנה נאבקנו על הצרכים הבסיסיים ביותר שלנו ­ הישרדות וביטחון, ומימושם גרם לנו לסיפוק ואושר. היום אנחנו שואפים למלא צרכים גבוהים יותר, כמו צרכים אינטלקטואליים, אסתטיים ומימוש עצמי".ובכל זאת, שנות ה­2000 מספקות לנו סיבות טובות להיות עצובים. מגדלים שהיו פעם יציבים מתפוצצים, הבורסות מתנדנדות, הכלכלה בשפל וכמעט מדי יום נהרגים אזרחים בפיגועים.­ מותר להיות מאושר גם כשהמצב בארץ ובעולם הוא בכי רע?אוסטרוב: "אני מאמינה במה שחז"ל אמרו: 'עניי עירך קודמים'. בהשאלה לכך, יש את האושר הפרטי, ומעליו האושר הזוגי והמשפחתי, מעליו האושר הלאומי, ומעליו האושר האוניברסלי. מי שלא מחויב לצרכים הפרטיים שלו, לא יעניק למשפחתו, ללאום ולקוסמוס. לכן, התשובה היא שגם בימים קשים של פיגועים אפשר ומותר להיות מאושר ולחוות חוויות טו בות עם עצמנו מבלי לפגוע ברגשות של אחרים. לא נצא לרקוד בשמחה ברחובות מיד אחרי פיגוע, אבל עדיין אפשר לשמוח ולבלות מבלי לחוש רגשות אשם". אושר וכסף ונחייה באושר ובעוני פרופ' אהרון בן זאב, ראש "המרכז לחקר הרגשות" באוניברסיטת חיפה, מבחין בין שני סוגים של אושר: הראשון, קצר מועד, מורכב מניצוצות, רגעים של שמחה גדולה ושל התרוממות הנפש. השני הוא אושר מתמשך שפירושו סיפוק ושמחה מתמשכים לאורך השנים, וביסודו עומדת הערכה חיובית כוללת כלפי החיים.השאלה היא אם כן, מה מניע אנשים לצאת לריקוד מאושר עם החיים? האם כסף, למשל, הופך את חיינו ליותר מאושרים? בעולם המערבי, כן. עשירים מדווחים על רמה גבוהה יותר של שביעות רצון, כפי ששרה הזמרת בטי סמית: "הייתי ענייה והייתי עשירה, ויותר טוב להיות עשירה"."מחד גיסא, ההשקפה הרומנטית, שחיים ללא כסף ונכסים הם חיים מאושרים, היא שטותית", טוען פרופ' בן זאב. "מאידך גיסא, טוב להיות עשיר, אבל העושר עדיין לא מבטיח את האושר. נכון שאנשים עלולים להיות פחות מאושרים אם אין להם יכולת למלא אפילו את הצרכים הבסיסיים שלהם, אבל מעל רמה מסוימת של הכנסה, תוספת של כסף לא מוסיפה הרבה לאושר שלנו. כמו שאמר בני גאון, 'מיליון אחד יותר לא יעשה אותי יותר מאושר'".ממחקר שנערך בקרב אנשים שזכו בסכומים גדולים בהגרלות, התברר כי הזוכים לא תמיד היו מאושרים. "זכייה בהגרלה היא מאורע חד­פעמי, שגורם לאושר מאוד גדול בטווח הקצר", מנמק פרופ' בן זאב, "אבל אושר מבוסס גם על השוואה. אדם שזכה בעשרה מיליון שקלים במפעל הפיס, כבר לא יכול להתרגש ולהיות מאושר ממאורעות קטנים שקורים לו אחרי הזכייה. הוא כבר לא יתרגש מיופיים של תפוחים על העץ, או מכך שבנו מביא ציונים טובים מבית הספר. לפי אותו עיקרון, חולי סרטן שעברו טיפולים קשים אבל החלימו, מדווחים על רמת אושר גבוהה יותר מזו שמדווחים עליה אנשים בריאים".­ אז אולי בריאות טובה היא תנאי לאושר? "לא בהכרח. מחקרים מצאו כי מפגרים, עיוורים או בעלי מום, לא מאושרים פחות. רוב הנחקרים אמרו בביטחון מלא שהם מעדיפים למות בתאונת דרכים מאשר להיות משותקים בארבע הגפיים, אבל אנשים שנפצעו והפכו למשותקים, מדווחים אחרי שנה על רמת אושר דומה לזו של אנשים בריאים."באופן כללי, אנחנו מעריכים את עצמנו כמאושרים או כאומללים באמצעות השוואה לאנשים אחרים, ולמצבנו בעבר. באחד המחקרים על אושר שאלו אנשים שהיו בחדר, האם הם מאושרים. חלק מהנחקרים היו לבדם בחדר, וליד חלק מהם נכח אדם נכה. הנחקרים ששהו בחדר לצדו של הנכה, אמרו שהם מאושרים יותר. אלא שהרעיון הוא לנסות להיות מאושר, מבלי לערוך השוואה מתמדת עם הזולת. אם נחיה רק ביחס למעלות האחרים, תמיד נמצא בסביבה מישהו יותר חכם, יותר יפה ויותר עשיר".­ אנשים פחות שאפתניים יותר מאושרים?"לא, כי שאפתנות דוחפת אותנו לשפר את מצבנו, וגם מספקת לנו אושר כשאנחנו מתקדמים ומשיגים דבר מה. יחד עם זאת, הרעיון הוא גם להיות מודעים למגבלות של עצמנו, לא לנסות לקפוץ מעל הפופיק ולהיות שמחים בחלקנו".­ אז מה הסוד? האם יש טכניקות שיכולות לעשות אותנו יותר מאושרים?"הסוד הוא לייחס הערכה חיובית לדברים שאנחנו עושים", מגלה פרופ' בן זאב, "ליהנות מעצם העשייה, ולא להעריך אותה רק לפי התוצאות. אפשר, למשל, לצאת לרקוד כדי לפלרטט, לחזר ולהכיר בני זוג, ואפשר סתם לרקוד מאחר ואנחנו אוהבים את הריקוד עצמו, וליהנות ממנו גם אם חזרנו הביתה לבד".כדאי גם לאמץ את היכולת ליהנות מהדברים הקטנים. "הרבה שמחות קטנות יוצרות חיים מאושרים. אנחנו לא צריכים לחפש את המאורע הגדול והאולטימטיבי שיעשה אותנו מאושרים מאוד, אלא מספיק להתמקד בדברים היומיומיים".­ עם שלל הטכניקות וה סדנאות שמוצעות לנו, האם בשנות ה­2000 אנחנו אנשים מאושרים יותר מאשר בעבר?"במחקרים לא נמצאו הבדלים משמעותיים ברמת האושר בהשוואה לעבר. למרות העלייה ברמת החיים, אי אפשר להגיד שאנשים מאושרים היום יותר או פחות בהשוואה לאנשים שחיו לפני חמישים או מאה שנה". אושר וזוגיות היא לו והוא לה התפיסה הרומנטית טוענת שרק חיבור נכון בין גבר ואשה יכול להעניק את האושר המושלם. על פי אפלטון, הגבר והאשה נולדו מחוברים ואילו האלים, שחששו מפני היצור המושלם, חצו אותו לשני חלקים, ומאז כל חלק מחפש את חלקו האחר. לפי תיאוריה זו, גבר ואשה יכולים להרגיש שלמים ומאושרים רק כאשר יפגשו את החצי השני שלהם ויתאחדו תוך כדי אהבה גדולה.שרה אוסטרוב מאמינה, שאסור להיות פרקטיים מדי אבל גם לא רומנטיים מדי בכל מה שקשור לאהבה, ושאת האושר הגדול באמת אפשר למצוא בעיקר באהבה זוגית. "האושר הגדול ביותר מצוי באהבה וביחסים עשירים בין בני זוג, בחברות טובה שיש בה רגשות חיוביים והפריה הדדית".­ אפשר להיות מאושרים בלי אהבה רומנטית?מרים ברנהרט, מרצה ויועצת זוגית, סבורה שכן. "אפשר למצוא משמעות לחיים באהבת היצירה, ההשפעה או באהבת הביטוי העצמי שלך בעולם. מחיאות כפיים על זה שאתה מוצלח יכולות להוות פיצוי על חוסר אהבה רומנטית. פעמים רבות, אנשים קרייריסטים לא מוצאים עניין באהבה רומנטית, כי זה נראה להם פחות חשוב. ראיתי טיפוסים הרפתקניים שגרים על קצה הר, בבדידות, אך עדיין מוצאים אושר בטבע, בחי ובצומ ח".גם אבי יסעור, פסיכולוג קליני וטראנס­פרסונלי, המשלב פסיכולוגיה קלינית עם עבודה רוחנית, סבור שאפשר להיות מאושרים בלי אהבה רומנטית, אבל, הוא אומר, אי אפשר להיות מאושרים בלי אהבה בכלל. "אהבה היא המפתח לאושר", הוא אומר. "הסוד הוא לנסות לחוות אהבה ולהביא אהבה לכל רגע, גם אם הדברים מאוד קשים, ואני לא מתכוון בהכרח לאהבה זוגית. אני יכול להרגיש אהבה למטופלים שלי, לשכנים שלי, לאלוהים ולעצם העובדה שאני קיים. בעיני, אי אפשר להיות מאושרים ללא חוויה פנימית של אהבה, וככל שנוכל לחלחל את רגש האהבה גם לתוך הרגעים הקשים, נכוון את עצמנו לאושר".­ ההבדלים בין גברים ונשים הם תהומיים. איך אפשר לחיות בזוגיות מאושרת?"באמצעות היכולת לקבל את בן הזוג כפי שהוא. אנחנו מתאכזבים כשבן הזוג לא עומד בציפיות שלנו. הדרך היא לעבוד ביחד, ללמוד אחד את השני, כי כך אנחנו לומדים גם על עצמנו. כל צד צריך ללמוד לבטא את הצרכים שלו בדרך אוהבת, ולא בדרך ביקורתית".­ זה לא תמיד עובד. במציאות יש הרבה אהבות אומללות."אני לא מאמין באהבות אומללות. אם אדם נמצא בזוגיות או באהבה פוצעת וכואבת הוא צריך לשאול את עצ מו האם זאת באמת אהבה, או שאלה פצעים מהעבר שמתחזים לחווית האהבה". אושר ועצב מה נשים רוצות ובכל זאת, דווקא הכאב, הסבל והעצב, הם בני בריתו של האושר. "אי אפשר להיות מאושר, מבלי לחוות חוויות קשות ולהרגיש כאב", אומרת אוסטרוב, "בעיני, היכולת שלנו לחיות חיים מספקים, עשירים ומתגמלים תלויה במידה בה אנו מרשים לעצמנו להיות במגע עם רגשותינו. יש אנשים שעברו משברים, אבל אור קורן מפניהם כי הם התמודדו והצליחו להתגבר על המשבר. הייתי בהרבה מצבים מאוד קשים, אבל יצאתי מחוזקת, וזה מאפשר לי לחוות רגעים של אושר בעוצמה אדירה. מישהו פעם אמר 'אני לא מספיק מאושר, כדי להרשות לעצמי להיות אומלל'. היום אני מספיק מאושרת כדי להרשות לעצמי להיות מפעם לפעם גם אומללה".­ היכולת לחוות רגשות בעוצמה גדולה, היא גם אחד ההבדלים המשמעותיים בין גברים ונשים."נכון", מסכים רוני כימיא, "נשים רגישות ורגשניות יותר. הן מאופיינות במחזוריות במצב הרוח, שנובעת כנראה מהמחזור הביולוגי. לכן הן גם חוות תנודות רגשיות גדולות יותר ­ תקופות של שמחה ואופטימיות לעומת תקופות של עצבות. גברים שטוחים יותר מבחינה רגשית, ולכן הם יחוו פחות עצב אבל גם פחות אושר".­ אילו דברים הופכים נשים למאושרות לעומת הגברים?"א צל נשים, תפיסת העולם היא של אינטימיות וקירבה. לכן, כשאשה משיגה קירבה ואינטימיות עם בני זוג, חברות ועמיתים לעבודה, היא מרגישה שהיא מימשה צורך מרכזי ולכן תהיה מאושרת. גברים שואפים יותר להישגים ומעמד, ולכן כשגבר יתקדם בתפקידו בעבודה, ישיג הישג מקצועי או כלכלי או יעלה במעמד החברתי, הוא יספק צורך משמעותי מבחינתו, וזה יעשה אותו מאושר יותר".בעיני כימיא, אושרנו תלוי במימוש צרכים. בתחתית הפירמידה נמצאים הצרכים הבסיסיים כמו הצורך במזון, מים, נשימה וסביבה פיזית שתגן עלינו מפני חום וקור. ברמה גבוהה יותר, נמצאים הצורך להיות נאהב, הצורך בחברים, בהישגיות, במעמד וביוקרה. צרכים גבוהים עוד יותר הם הצורך באסתטיקה ובגירויים אינטלקטואליים, ובראש הפירמידה נמצא הצורך במימוש עצמי. "ככל שהצרכים הבסיסיים מסופקים, אנחנו עולים בשלבים של סולם הצרכים. כאשר הצרכים הגבוהים יותר מסופקים, הצרכים הנמוכים כבר לא גורמים לנו אושר עילאי, אלא רק שביעות רצון מסוימת. זאת הסיבה שגם עשירים עלולים להיות אומללים, אם צרכים אחרים שלהם לא מסופקים, וכך אשה לא יפה ולא מחוזרת בטוחה שדוגמניות הן מאושרות, אבל אותן דוג מניות יכולות להיות אומללות בגלל שהן מרגישות שמעריכים אותן רק על פי יופיין. הצרכים מניעים אותנו במובן שבכל פעם שאחד מהם לא מסופק, אנחנו מרגישים כאב, וכשרוב או כל הצרכים המשמעותיים שלנו מסופקים, אנחנו מרגישים אושר". אושר ואופי הכישרון להיות מאושר יש חוקרים שסבורים, שדווקא הנטייה הגנטית היא זאת שקובעת באופן מכריע את יכולתנו להיות מאושרים. פרופ' בן זאב: "יש אנשים שבהחלט נולדו אופטימיים ומאושרים יותר. אלה האנשים שרואים את חצי הכוס המלאה ומסוגלים להיות מאושרים כמעט תמיד, ללא קשר למצבם. לעומתם יש כאלה, שלמרות שיש להם כמעט הכל בחיים, הם אומללים רוב הזמן. כריסטינה אונסיס, שהיתה האשה העשירה בעולם, התאבדה. גם מרילין מונרו, שהיתה מושא הקנאה של רוב הנשים, ככל הנראה התאבדה".לפי הגישה הזאת, את הכישרון להיות מאושר אפשר לאתר כבר בילדות, כאשר אותה מגמה נשמרת לאורך השנים. ברבים מהמחקרים על אושר השתתפו תאומים זהים שהופרדו בילדותם. נמצא שהם דומים מאוד במידת האושר שלהם, למרות שגדלו וחונכו בנסיבות שונות. לפיכך, סבורים חלק מהחוקרים כי לנטייה הגנטית יש חלק מכריע, עד %80, ביכולתו של אדם להיות מאושר, ואילו חוקרים אחרים מייחסים יותר משמעות לסביבה.מרים ברנהרט, מחלקת את הטבע האנושי לארבעה טיפוסים עיקריים: היוזם, השתלטן, המרצה והנמנע, כשכל אחד מהם, לדבריה, יכול ליהנות מהאושר בדרכים אחרות. הטיפוס היוזם הוא טיפוס פעלתן ופתוח, זקו ק לפופולריות, להכרה ולמחיאות כפיים. זה מה שנותן לו את משמעות החיים, ועושה אותו מאושר. הטיפוס השתלטן, זקוק לכוח, השפעה וניהול של אחרים, ואלה מעניקים לו בתמורה את האושר הנכסף ואת המשמעות בחיים. הטיפוס המרצה, מתעניין במיוחד בנתינה ובקבלה. "תנו להם אהבה, הרמוניה, מילה טובה של הערכה על הנתינה והזדמנות להיות בקשר חם וקרוב, והם יהיו מאושרים". ולבסוף, הטיפוס הנמנע, יהנה בעיקר מיציבות, שקט ושלווה. "את מרבית חייו הוא חי עם הרגל על הברקס ומה שעושה לו טוב הם שגרה, יציבות, וביטחון כלכלי מינימלי. תנו לו לשבת יום יום באותה כורסה, לצפות באותן סדרות, להכין לעצמו את אותו סנדביץ' ולשחק רמי ארבע פעמים בשבוע עם אותם חברים, ואין יותר מאושר ממנו". אופי או גנים, אל ייאוש. אולי מודעות עצמית היא שתוביל בסופו של דבר לאושר הנכסף. אבי יסעור: "האושר קיים בכל אחד ואחד מאיתנו בפוטנציאל, ואנחנו יכולים לנסות ולהגיע אליו בעזרת עבודה פנימית כדי לשחרר כעסים, מועקות, דפוסי חשיבה והתנהגות שאנחנו סוחבים איתנו. כשאדם מתחבר לעצמו או אל האלוהים הפנימי שבו, הוא מגיע לשלום פנימי ולקבלה עצמית, וכך גם לאושר, ורק אז הוא יכול להשפיע אהבה על אחרים. אם כל אחד ואחד יגיע למקום הזה של שלום פנימי, וישפיע אלפית מילימטר על הסובב אותו, העולם כולו ישתנה". עשר בסולם תשע מה עושה אותם מאושרים, ואיפה הם על הסקאלה? המפורסמים והמאושרים* 8­9 / יפה ירקוני, זמרת, 77"אני אמא לשלוש בנות, וסבתא לשמונה נכדים ושתי נינות. את האושר אני מוצאת במשפחה. לפגוש אותם בארוחות משותפות ולשמוע מה חדש. הנכדה הזאת גמרה בית ספר, ואילו זאת התחילה ללכת רק עכשיו, נכד אחד התקבל לאוקספורד. תמיד יש בשורות טובות, וזה גורם לי אושר".­ איפה את ממקמת את עצמך על סולם האושר?"היו לי חיים קשים וסוערים עם הרבה אבידות והרבה שמחות. עברתי כל כך הרבה מלחמות והמציאות בארץ כואבת לי בכל הגוף, ולכן קשה לי להגדיר ולהגיד, אם כי אני בסך הכל אדם מאושר, ועל סולם האושר אני ממקמת את עצמי בין שמונה לתשע".* 9 / ג'וזי כץ, זמרת"אני מאושרת כשהילדים שלי בריאים ושמחים, כי כשהם במצב רוח רע, גם אני בדאון. שיר חדש שהופך לשלאגר גורם לי אושר, וכך גם כל יום שאני בריאה ומצליחה לעזור לאנשים שזקוקים לי."אני מאושרת שחזרתי הביתה אחרי 16 שנה בחוץ, ועם כל הבלגן וכל הבעיות, טוב לי להיות פה. הלב שלי מלא כל הזמן, ואני מרגישה שישראל זה הבית שלי. אנשים מעניקים לי המון פרגון ואהבה. מה שעוד גורם לי אושר הם הדברים הקטנים שנורא התגעגעתי אליהם: פלאפל, הריח של הים בתל­אביב, הריחות של הבישולים של יום שישי בצהריים. אני אופטימית נצחית, וזה מה שהחזיק אותי כל השנים, וממקם אותי על 9 בסולם האושר".* 7­9 / אלונה קמחי, 38, סופרת"דברים שקשורים בעבודה, עושים אותי מאושרת: יום עבודה טוב בו הצלחתי לכתוב, בו הרגשתי שאני מדייקת, הכתיבה היתה טובה, המוזה היתה איתי והמילים זרמו. אני מאושרת כשאמא שלי באה אלי וישנה בחדר של הילד שלי, ואני מרגישה שכמעט כל האנשים שאני אוהבת נמצאים איתי באותו חלל סגור ומוגן. החברות שלי גורמות לי אושר באהבה שלהן, בהיותן משפחה אלטרנטיבית, מעגל תומך אשר ממנו אני יכולה לקחת אושר מאוד גדול. אני מאושרת גם מדברים שקשורים בבן שלי. בדרך כלל הוא נורא אנרגטי, ודווקא ברגעים שהוא עייף, הוא נהיה מסטול מעייפות. אפילו כשיש לו שפעת, יש משהו שהופך את השהייה שלי איתו לחייתית לגמרי, כמו לביאה בטבע, ואז אני מרגישה שאנחנו בהרמוניה מוחלטת."בשנים הללו אני חושבת שאני הכי מאושרת שהייתי אי פעם. הכי הרבה רצונות ומשאלות שלי מתממשים או במגמת מימוש. לכן, אני נעה על סולם האו שר בין שבע לתשע, עם גלישות חריפות לכאן ולכאן, לעשר או לשלוש".* +9 / סי היימן, זמרת ויוצרת, 40 ("פלוס שניים, ופלוס בעל מדהים")"מה שעושה אותי מאושרת זה לחזור מאוחר אחרי הופעה, למצוא את המשפחה שלי בבית ולהספיק להיות איתם. הדבר השני הוא התינוק החדש שלי, שבא ביחד עם המון התחדשויות כמו דיסק שהוצאתי ומשרד חדש שפתחתי. אני מרגישה שגדלתי והתעצמתי, וזה גורם לי אושר."למרות שמבחינה עולמית זו אחת התקופות הכי גרועות, אצלי, במעגל הפנימי, זו התקופה הכי מאושרת, הכי חזקה ומצליחה. מצב האושר עומד אצלי עכשיו על תשע, והוא במגמת עלייה".* 5 / ירון לונדון, עיתונאי, 61"אני לא מאמין שיש דבר כזה אושר, למרות שיש אנשים שאני מזהה בהבעת פניהם אושר מתמיד. יש אנשים שמעידים על עצמם שהם מאושרים, אבל אלה בדרך כלל אנשים מטומטמים".­ אי אפשר להיות גם אינטיליגנטי וגם מאושר?"אפשר להיות אינטיליגנטי ומאושר, אבל אחת הצרות של המאושרים היא שהם מנסים להיות מורי דרך לאושר. אני ממש מתעב את מורי הדרך לאושר, אלה שיגידו לך שאם תאכל עלה של חסה בכל בוקר, או אם תשב מול הזריחה ותמלמל מנטרות או תקיים את מ צוות הדת היהודית בדבקות, תהיה מאושר. אני מתקומם על כל הניסיונות האלו להמיר אותי מאדם נעדר אושר, לאדם מאושר תמידית".­ אתה אדם אומלל?"אני לא אדם אומלל, אבל אני בהחלט לא אדם מאושר. אני לכל היותר נע בין דיכאון קל לניצוצות אקראיים של אושר, ולא הייתי רוצה להיות אחר. אושר בעיני הוא כיוון, מטרה, משאת נפש, אבל אדם נבון יודע שזאת כמיהה שחיים איתה בדואליות ­ האושר הוא תמיד מעבר להר, אבל לעולם לא תגיע לשם וטוב שכך, כי גן העדן הוא המקום הכי משעמם בעולם".­ אז מה בכל זאת עושה אותך מאושר?"ילדי ונכדי מעניקים לי קורת רוח רבה מאוד, וגם הישג ביצירה, ושורה טובה שאני מצליח לכתוב, עד שמתברר שהיא לא שווה את פיסת הנייר שהיא היתה מודפסת עליו... גם אמנות, בעיקר מוזיקה, ולפעמים ספרות גורמים לי אושר. על סולם האושר אני ממקם את עצמי איפה שהוא בסביבות חמש".