לשטוף את העיניים 27/12/01 * זאת היא הלנה ספיר, עכואית בת 16, שנבחרה לייצג את ישראל בצילומים של אופנת "ריפלי" באיי באלי. לשטוף את העיניים.* נפצח בהגדה: היה היתה, בארץ קטנטנה במזרח התיכון, עיר קטנה בשם חיפה. ולעיר עירייה. ולעירייה ראש עירייה, ולו סגן. שמו היה הרב אבי ויצמן. יום אחד (נגיד ראשון האחרון) נכנסה אל משרדו של הרב ויצמן אשה, תושבת העיר, כבת 50. בידה אחזה הגברת שקית ניילון גדולה. פנתה האשה אל הסגן והציגה בבכי תמרורים את עצמה ואת תוכן השקית. הנה ההמשך.* כשהניחה את השקית על השולחן ופתחה את תכולתה, נחשף תוכנה אל מול עיניו המשתאות של הרב הסגן ויצמן. בתוך השקית היה כלוב (ולא מוזהב, אלא סוג של מלכודת) ובתוכו שלושה עכברים מלכותיים. יש המשך, אל תזוזו לשום מקום.* בבכי וצעקות היא פנתה אל הסגן ומיררה כי אינה יכולה להמשיך כך לחיות. תנו לחיות לחיות, אבל לא אצלי בבית, היא אמרה. הסגן ויצמן, שדבריה נגעו לליבו, הרגיע את הגבירה, החטיף מבט אל העכברים, ואמר שהכל יהיה בסדר.* נוסיף ונאמר כי ויצמן המשיך ושלח את האשה למחלקת התברואה ושם דרש שתקבל טיפול נאות. נשמה.* שרון זליקובס קי ואיתי אנגל הפגינו סוג של צמידות באיזה פאב. שרון, לטובת הקוראות, תגידי שאתם רק ידידים טובים. "אפילו את זה אני לא יכולה להגיד. איתי הוא חבר ילדות של ניב, ידיד שלי, שאיתו באנו לפאב".* מבזק רדיו חיפה: ביום ראשון האחרון נחגג בתחנה "יום השלף". מה? יום השלף. שזה אומר שבשעה ,9:30 על הבוקר, התכנסו כל העובדים ליד שולחנה של מנהלת מחלקת החדשות, עירית שלף, שרו לה שיר ("היום יום השלף, היום יום השלף..." וגו'), והיו נורא במתח, כי לאף אחד באמת לא היה מושג מה זה אומר.* אז מה זה אומר? בשעה 10:30 הגיע נישליס וחשף את האמת לאמיתה: בכל שעה משעות היום הוא הכין הפתעה לשלף (שכמעט התעלפה מהתרגשות). נו, אז למה? כי בחודשים האחרונים היא הצליחה להתמודד מול קשיים רבים כל כך ועוד מעל ומעבר למצופה ­ וה"גרנד קניון" (שלקח חסות על אירועי יום הילד) הרעיף עליה כל כך הרבה מתנות שחבל על הזמן.* ועוד מרדיו חיפה: זיוי ברמן מצאה את עצמה עונה לסלולרי באמצע הלילה. על הקו היה נדב שהרבני, שסיפר לה כי המחשב באולפן נפל, והיא ממש חייבת להגיע ולהרים אותו (פיזית) בעצמה. אז אחרי אי אילו חילופי דברים, ה שתכנעה לבסוף הברמנית, ואחרי מילמולים של שינה עמוקה התכוננה לשנס מותניה ולצאת מהמיטה. ואז אמר לה שהרבני שתחייך, כי היא אכלה אותה...* שלוה ברטי חזרה ממסע הופעות בצרפת. ברטי: "מה נשמע בארץ?". את שרית חדד. היה קשה המעבר החד מאולם שרת בפתח תקוה?"היה פיצוץ. אנשים בכו כששרתי את 'התקוה'".* וברביעי שעבר נצפה אריה גוראל, הראיס הקודם של חיפה, ברחובה החלוצי של הדר, כשהוא לוחץ ידיים לעוברי אורח שונים ומשונים. עבר ליד פושט­יד, הכניס יד אל הכיס ותרם תרומה. ביד יפה. יפה, לא?* אהרון ברנע משתדל לא להפגין התלהבות יתרה מגינוני האהבה כלפיו של לימור ב"רק בישראל".אז מה, ברנע, לימור לא עושה לך את זה?"אני בנאדם אמיתי, לימור זה הצגה".אולי באמת יותר עדיף לעשות שוב יומולדת לדליה איציק.* שירלי ברנר קפצה לביקור בארץ. ברנר: "בשביל להצליח בהוליווד צריך הרבה מזל".מה קורה?"הצטלמתי לשלושה סרטים, ועשיתי פיילוט לתוכנית 'אמת או חובה' שאני מפיקה".אמת או חובה?"אמת".אמת שצריך לשכב עם מפיקים כדי להצליח?"תשאל את אלה שעושות את זה. אם הייתי עושה את זה, אולי הייתי היום מישל פייפר".אז זהו, שלא.* איזה מישוב התעצבן על נאור ציון שהתקשר אליו והתחזה לבחורה באחת ההופעות שלו, אז הוא התלונן על ציון במשטרה. ציון: "זה אחד שמחפש תשומת לב. זה אנשים שחיים בקנזס, שחייזרים חטפו אותם". אה? "זה מין גוון של אופי של בני אדם שחיים באוקלהומה או בקנזס". וואט? "ורוצים תשומת לב. מה הוא יגיד במשטרה? 'נאור ציון התקשר אליי בקול של בחורה?', מה יגידו ב'בשידור חוקר'? לא קולט. אולי הוא התאכזב. בנה ציפייה, כי זה קול סקסי במיוחד. כן, לפעמים אני מדליק את עצמי עם הקול הזה. אני מתקשר לעצמי. תסלח לי, אני כרגע עם אנשים שכבר מתחילים להסתכל עליי". הברנג'למנט הפעם, במיוחד לכבוד הסילבסטר, החלטנו לברר, איזו מסיבת סילבסטר היתה הטובה ביותר בה השתתפו חברי הפרלמנט שלנו. אם הם בכלל חוגגים בסילבסטר, ומהי נשיקת הסילבסטר שהם ינצרו תמיד?* רנא רסלאן, מלכת היופי לשעבר: "המסיבה הכי טובה היתה ב­,2000 אחרי הזכייה שלי. היינו כל המשפחה ביחד, התאחדנו, למרות שאני גם מוסלמית, אני ממש אוהבת את החג הזה, כי למדתי בבית ספר נוצרי, כי זה כיף. והנשיקה שאני הכי זוכרת היתה עם אמא שלי".* סמי הורי, שחקן: "אני לא חוגג ממש את הסילבסטר. מבחינתי, ערב הסילבסטר זה ערב רגיל, לפחות בנושא הבילויים. אבל אני זוכר את חגיגות המילניום: הסתובבתי עם חברים בין המסיבות. לגבי הנשיקה, חצות וכל המסביב ­ מאחר שזה לא חג שלי, אז גם אין נשיקה".* דנה דנטס, דוגמנית: "הסילבסטר שאני הכי זוכרת היה במילניום, שנכנס לי פקק שמפניה לעין. זה היה במסיבה בקפריסין, ומאז אני לא שוכחת את זה. זה היה כואב. נשיקה... נשיקה... נשיקה... נעבור לשאלה הבאה".* נמרוד שיין, איש רדיו: "אני בחיים לא אשכח את הסילבסטר, כי בסילבסטר שבין 93' ו­94' הכרתי את אשתי, לימור. זה היה בפאב ה'שלולית', וגם שם היתה נשיקת הסילבסטר. ב­95' במסעדת 'וואלה' ירדתי על ברכי והצעתי לה נישואין. מאז ועד היום אנחנו חוגגים ב'וואלה' את הסילבסטר. השנה, בניגוד לשנים הקודמות, נחגוג גם עם חברים".