אינטרנט על הצלחת הדיל מפתה: לגלוש במהירות גבוהה, באמצעות לווין אסף מרגלית 23/12/01 כבר לפני שנתיים, ניסתה חברת SpaceNetwork לחדור לשוק עם שירות של אינטרנט לוויני. בעיקר בגלל בעיות רישוי, היא נמוגה כלא היתה. אבל עכשיו, היזמים מחדשים את הפעילות, כשבאמתחתם רישיון ממשרד התקשורת לניסוי שיקיף 500 משתמשים.במשרדי החברה ביהוד, שמח המנכ"ל, איתן קונדה, להדגים את הפלא החדש. מתברר, כי מדובר במערכת פשוטה ביותר: מחשב רגיל, שאליו מחובר מודם ישן במהירות 28,800 ק"ב לשנייה (שנועד להדגים את יכולת המערכת לפעול בקווים גרועים), המחובר לקו טלפון רגיל של בזק ומודם מיוחד המתחבר אל צלחת לווינית קטנה (בקוטר של מטר ועשרים ס"מ), בכבל מיוחד.המחשב מתחבר לאינטרנט בדרך הרגילה, שבה מתחברים כל המחשבים המחוברים לקו חיוג. בהדגמה לכבודנו, עלה אחרי כמה שניות דפדפן האקספלורר ופתחנו בגלישה. באתרים הישראליים קשה היה להבחין בשינוי מהותי בזמן הגלישה. אבל כאשר עברנו לאתרים מחו"ל, הם החלו לקפוץ אל המסך במהירות גבוהה. כדי למדוד את מהירות העברת הנתונים, התחברנו לאתר (הורדות http://www.downloads.com) וניסינו להוריד משם כמה קבצים בגדלים שונים.לגירסה האחרונה של ICQ, בגודל 4.1 MByte, זמן ההורדה היה 38 שניות בסך הכל. הורדת קובץ בגודל 38 MB של המשחק QUAKE II, נמשכה חמש דקות ורבע. האתר הישראלי KARMA, לדוגמה ­ כמו אתרים ישראליים אחרים ­ עלה במהירות המוכרת, איטית הרבה יותר מהגלישה באתרים מחו"ל. השוואה מחמיאה מהירות הורדת הנתונים מהאתרים הזרים היא מרשימה, ללא ספק, אך היא היתה משתפרת לו המחשב שבו השתמשנו בהדגמה היה מחובר לקו ISDN, למשל. ניסינו להשוות את מהירות ההורדה של המערכת הלווינית למהירות ההורדה באמצעות קו ADSL של בזק במהירות של 1.5 MBit לשנייה, וכן למהירות ההורדה באמצעות האינטרנט בכבלים. הורדנו את אותם קבצים בשתי המערכות. התוצאות: ADSL­ב ­ ההורדה היתה איטית ביותר מ­%10 מהלוויני (50 שניות, לעומת 38 שניות; 6 דקות, לעומת 5:15 בלוויני).בכבלים, התמונה היתה שונה. ההורדה מאתרים ישראליים היתה בקצב מהיר פי חמישה ויותר מהלוויני. לעומת זאת, ההורדה מאתרים מקבילים בחו"ל היתה איטית עוד יותר ADSL­המ.כדי לאשר את המימצאים שלנו, בדקנו גם את שביעות רצונם של שני לקוחות אקראיים של השירות החדש. יאיר קנטרגי מחיפה דיווח שהוא נהנה מהשירות, וחזר באוזנינו על היכולות שלהן היינו עדים בהדגמה במשרדי החברה. הלקוח השני הוא רומה פרונסקי מלבונה שבדרום הר חברון. גם הוא היה מלא התפעלות מהשירות, לעומת החיבור האיטי שהיה לו לפני כן. לדבריו, אפשר לחבר את הציוד הלוויני בכל מקום שיש בו מחשב (נייד עם סוללה), טלפון רגיל או סלולרי, ואפשרות לכוון את הצלחת.המעונינים יכולים לצפות גם בשידורי טלוויזיה שהם תוצר­לוואי של הצלחת, המכוונת ללווין טלסטאר 12 של חברת לורל. בין הערוצים אפשר לראות את MSNBC וכמה ערוצים בערבית מאיראן ומדינות אחרות. בעתיד, יהיו ערוצים נוספים. איך זה פועל? אינטרנט לוויני הוא המצאה ישנה למדי. חברה גילת רשתות לווין הישראלית כבר גרפה, באמצעותה, כסף רב. גילת עובדת בשיטה הנקראת VSAT, לשידור דו­כיווני מהצלחת שעל הקרקע אל הלווין ­ ובחזרה. בשיטה הזו, אפשר לקיים קשר ישיר ולהיות מחוברים לאינטרנט מהיר מאוד. היא רווחת באירופה, ארה"ב, ובמקומות נוספים שבהם זקוקים לקשר אינטרנטי אמין. החיבור בתחנת הלווין חשוב מאוד למהירות הקשר, ורצוי שיהיה קרוב ביותר לשדרת האינטרנט. השיטה של גילת אינה מקובלת בארץ, בגלל שהחוק אינו מאפשר שידור מצלחות לווין, אלא רק קליטה.הפתרון שפותח על­ידי הצוות של SpaceNetwork הוא שונה, והופעל כבר בתחילת פעילות החברה בשנת 1999. הוא בנוי על צלחת לקליטה בלבד, ושידור מקווי טלפון רגיל או סלולרי. השיטה היא א­סימטרית, ומהירות הורדת מידע אל המחשב הקולט תהיה בה גבוהה בהרבה מהמהירות למשלוח המידע.פרוטוקול האינטרנט מחייב חיבור דו­כיווני, כדי לאשר כל חבילת מידע PACKET() שמגיעה אל המחשב שלנו. האישור הזה יכול להיות במהירות נמוכה, שמספק מודם טלפוני כלשהו (ככל שמהירותו תהיה גבוהה יותר ­ תגדל מהירות ההורדה). התשובה לשאלה, איך תגיע בקשת המידע שלנו מהאינטרנט אל המחשב שברשותנו, ולא למקום אחר ­ קשורה לכתובת MAC ייחודית, שיש לכל מודם לוויני המחובר לצלחת. בנוסף, כשלקוח מתחבר לספק האינטרנט בישראל SpaceNetwork(, למשל), הוא מקבל כתובת IP קבועה למשך כל הגלישה. על­פי שתי הכתובות הללו של הלקוח, תשאב תחנת הבסיס שנמצאת בארה"ב, את המידע משדרת האינטרנט האמריקנית. הוא יתחבר למידע המיועד לשאר המתחברים, ייכנס לערוץ שרוחב הפס שלו הוא 1 MBit­כ לשנייה, יעבור דרך הלווין טלסטאר 12, ישר לצלחת של המנוי והמודם שלו.בעתיד, כשיגדל מספר הגולשים בשיטה זו, תנצל החברה רוחב­פס גדול פי ארבעה ששכרה בלווין. במקביל, מתכוונת החברה לדחוס נתונים כדי לשפר את היכולות שלה. תחזית אופטימית מנכ"ל החברה, איתן קונדה, וקבוצת המשקיעים שלו ­ שהשקיעו יותר ממיליון דולר במיזם ­ צופה כי בקרוב יצליח לגייס 500 מתחברים למסגרת הניסוי, שאושר על­ידי משרד התקשורת. לפני שנתיים, התחברו ­ ללא כל פירסום ­ 400 איש, שגם שילמו עבור האינטרנט. כעת, בתקופת הניסוי, האינטרנט עצמו יהיה חינם (חוץ מהצורך לרכוש צלחת ולחבר אותה בעלות של 351 דולר). בנוסף, יש גם תשלום לשירות חודשי של חברת ההתקנות ­ 33 דולר, בתוספת מע"מ (לא חובה). אבל הסכומים הללו עשויים להשתלם למי שיש לו היום רק חיבור טלפון איטי, והוא גר במקום ללא סיכוי להתחבר לאינטרנט מהיר.אם הניסוי יצליח, תבקש החברה רישיון קבוע ממשרד התקשורת, ואז היא צופה שיהיו אלפי מתחברים בתשלום, שישלמו לחברת הלווין כמה עשרות דולרים בחודש תמורת האינטרנט. את הכישלון של בזק לאסוף מנויים רבים לאינטרנט המהיר תולה קונדה בזמינות, טיב השירות, המחיר הגבוה ויציבות השירות בשעות העומס. הוא מאמין, שלחברת הלווין לא תהיה בעיה כזו.על התחרות מכיוון חברת YES אין כרגע על מה לדבר. YES מציעה, בשיתוף עם חברת קומברס, שירותים אינטראקטיביים באמצעות הטלפון. היא יכול ה להעביר אל הטלוויזיה בבית הלקוח הודעות קצרות של SMS ודואר אלקטרוני. כמו כן, יוכל הלקוח לשלוח תמונות מהמחשב לטלוויזיה, דרך האינטרנט, וגם לצ'טט. אולם גלישה באינטרנט באמצעות YES עדיין רחוקה מאוד, כיוון שהלווין YES­ש מחוברת אליו מתאים להעברת שידורי טלוויזיה מקודדים, ולא למידע אינטרנט. הלווין גם נמצא במקום שלא מאפשר קליטה מכיוון ארה"ב. כדי שהחברה תוכל להציע שירות דומה, היא צריכה לווין אחר (למשל, לווין עמוס החדש), וכמו כן ­ להחליף ללקוחות את הצלחת ואת ציוד­הקצה.בינתיים, ההרשמה לניסוי בעיצומה, החברה בוחנת הצעות שקיבלה להתקין צלחות במדינות אחרות, והיא כברמתכוננת להנפקת מניות.