אפשר גם בלי חרדל שני פולנים ואחד חצי סקנדינבי יצאו למסעות תוניסאיים חריפים במחוזות הפריקסה * בבית תאילנדי השרימפס עשה שלום ליאור דובדבני 20/12/01 באחד מהערבים הגשומים שפקדו לאחרונה את אזורנו הודיע לנו ד' ידידנו בהתראה קצרה על כוונתו לבוא ולבקרנו. הערבים במחיצתו של ד' מתאפיינים בדינמיקה חיובית, שכן המדובר בדמות מעניינת למדי, בעלת תובנות משעשעות למדי, המעוררות בשומעיו רצון לאו בר כיבוש לצבוט את לחיו ולשלחו בחזרה לכיתה, מה שהיה אפשרי אילולא סיים הנער את חוק לימודיו לפני כשני עשורים. בתקופה האחרונה עבד ד' בגרמניה, וכיוון שהח"מ נהנה תמיד מטיוליו במדינה האירופית הנהדרת הזו, בעוד זוגתו מסרבת לראות בה יעד לטיול בעתיד הנראה לעין, היה ברור שכל צד יעמיד את ד' בחקירה צולבת, על מנת לאשש את טיעוניו. רק בעיה קלה אחת עוד דרשה פתרון בטווח השעתיים שהואיל ד' להעניק לנו בין צלצול הטלפון לבין מועד הביקור הצפוי, והיא סוג התקרובת שתספק את חיכו האנין של ידידנו.ד', זאת יש לדעת, למרות מוצאו ­ חצי סקנדינבי וחצי יווני, הוא בעל מנהגי אצולה פולניים של ממש. אותם מנהגים (וכיוון שאנו נמנים עם בני הגזע הפולני אין צורך במכתבים זועמים למערכת) כוללים את הריטואל שבו האורח מביט בשפע המונח על השולחן, מתלונן בצער ש"לא הייתם צריכים, אני ממש לא רעב", ולאחר מכן טועם כזית, ועוד זית, וכך עד לחיסולו של מטע הזיתים עד תום. וכמובן, למרות ש"לא הייתם צריכים", רק חסר שעל השולחן לא יהיה מכל טוב, ואתם והבייגלך החרבים שהגשתם לאורח המכובד תיטחנו כלאחר כבוד בכל פורום אפשרי. אשר על כן, נשלחנו כלאחר כבוד לשלב מנהג הכנסת אורחים עם חובת כתיבה נעימה, כשהבחירה נפלה על פריקסה.במשך שנים התקשר אצלנו הפריקסה עם נסיעות לגליל העליון, למשחקי הכדורסל של קבוצתנו האדומה. האוטובוס היה יוצא בבוקר, השחקנים מתפזרים בין חדרי בית ההארחה, ואנחנו יחד עם הנהג היינו נוסעים לקרית­שמונה, נהנים ממטעמי הפריקסה, אותו סנדוויץ' תוניסאי נפלא, ומהמרגז ­ הנקניקיות החריפות המרוקאיות, ומשם, עם בטן מלאה, מגיעים למגרש. בחודשים האחרונים, כמנהג מגיפות המזון הפוקדות את ארצנו באחת (פרוזן יוגורט), הפך הפריקסה ללהיט של ממש, כאילו גדלו כל תושבי ת"א על אותה ארוחה שלמה, הנדחסת לתוך אותה לחמניה אוורירית, חצי מטוגנת­חצי אפויה.חמש אפשרויות למילוי יש ב"פריקסה", ואנו דגמנו ארבע מהן: תוניסאי ­ טונה, תפוח אדמה, ביצה קשה, לימון כבוש, טורשי (סלט דלעת), משוויה (סלט עגבניות, פלפ לים אדומים וירוקים), עגבניות ומלפפון חמוץ (16 שקל); מרוקאי ­ נקניקיות מרגז חריפות, מיונז ומשוויה (19 שקל); בלקני ­ לבנה, חציל מטוגן, פטרוזיליה ועגבניות (16 שקל) וסביח בהרכב המוכר לכל (14 שקל). כל ארבע האפשרויות היו טריות וטעימות מאוד, ואנו מתקשים להמליץ על אחת מהן יותר מאשר על אחיותיה. איש איש והמילוי המועדף עליו.בכל מקרה, כל אחת מהפריקסות היוותה ארוחה של ממש, אם כי בתוקף הנסיבות נאלצנו לחלוק את התענוג. ד' המנומס, בפה מלא, ציין שלא היינו צריכים להתאמץ כל כך, והודיע על שובע תוך שהוא אוחז את בטנו, עוד מנהג פולני שדוברי השפה מבינים ללא קושי, ובתרגום חופשי ­ שאפשר להביא את הקינוח. הקינוח ­ ספינג' מא בוז'ה ­ לחמניית פריקסה מתוקה וחמה ממולאת בריבת חבושים וגלידת וניל (תשעה שקלים) הזכירה לנו את הפאפאנש הרומני המצוין של "מאמאיה", והיתה טעימה להפליא. ד' הודיע באנחה שיש לו דרך ארוכה בחזרה הביתה, ושוב בתרגום חופשי מפולנית מדוברת ­"הבנתי שאין יותר אוכל, אז אפשר ללכת". בכל מקרה, פה אחד החליט שצריך לבקר בצפון גרמניה. הבעיה היא שהפה השני עדיין מתנגד. באמת חבל שלא הגרלנו את בורוסיה דור טמונד.פריקסה. יהודה הלוי 52 פינת נחמני, טל': .5600935 פתוח א'­ה' 22:00­,10:00 ו' 16:00­,10:00 מוצ"ש 22:00­19:00.***לעומת אופנת הפריקסה המצויה בשלבי התהוות, האוכל התאילנדי הוא דייר "בון טון" ותיק במקומותינו, ו"בית תאילנדי" שברחוב בוגרשוב נחשבת לאחת מהאושיות הבולטות בתחום, הישג ראוי לציון לאור המיקום הלא ממש אטרקטיבי, ברחוב ששלח כבר לא מעט מסעדות לפגוש את אלוהי המזון. פתחנו עם סומטאם ­ סלט שמורכב מרצועות פאפיה ירוקה, עגבניות שרי, לוביה, בוטנים כתושים, שום ולימון, מתובל בסגנון בנקוק מסורתי (23 שקל), שהיה מעניין ופיקנטי. מאגף האטריות דגמנו פאד תאי ­ אטריות אורז מוקפצות עם ביצה טרופה, טופו, נבטים, בצל ירוק ובוטנים כתושים מפוזרים מעליו (32 שקל).שלא כרבות מאחיותיה לשם של מנה זו, הפאד תאי של בית תאילנדי היה נטול שמנוניות מיותרת וטעים מאוד. המשכנו עם נמטוק מו ­ בשר לבן שנצלה מדיום, נפרס ומעורבב בנענע, כוסברה, בצל אדום, פלפל חריף כתוש יבש ולימון סחוט (59 שקל). כאן נרשמו בינינו חילוקי דעות. האחד נהנה מאוד, השנייה, לעומתו, לא ממש התרגשה. במנה הבאה כבר חזר השלום לשכון בי ן הפיות. הגנג קיאו וון גאי ­ תבשיל חלב קוקוס עם שרימפס, חצילים ועלי בזיליקום, מתובל בקארי ירוק (65 שקל) היה חריף במידה, פיקנטי וטעים. את הארוחה המהנה סיכמנו בכך שכדאי באמת לנסוע בהזדמנות לתאילנד. מתי יחזרו משחקי עמי אסיה?בית תאילנדי. בוגרשוב ,8 טל': .5178568 פתוח כל השבוע 24:00­.12:00