שתי קריירות עו"ד ומנכ"ל שדולת הנשים בישראל רותי קדוש 19/12/01 שם: אלה גראגיל: 45מצב משפחתי: נשואה לעודד, נשיא קרן התזמורת הפילהרמונית, אם לאדוארד, 20, ולתאומים רפאל ודניאלה, 19מקום מגורים: כפר שמריהומקום עבודה: שדולת הנשים בישראל, רמת­גןהדרך לתפקיד: את הקריירה שלה החלה במשרד עורכי­דין יוקרתי ותובעני. יום עבודתה נמשך אז 14 שעות לפחות, כשגם לאחר שעות העבודה, הוסיפה להיות קשובה ללקוחותיה העסקיים ללא הגבלת שעות.מאחר והיתה מטופלת באותה עת בשלושה תינוקות, התחבטה קשות בין מחויבויותיה כאם לילדיה וכאשת קריירה לעבודתה. בשנת 93', כעבור שבע שנים, פרשה מהמשרד לטובת ליווי משפטי של פרויקטים שונים. בנוסף, עבדה במשך כשנה וחצי ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה", ועסקה בייצוג חברות שהתמודדו במכרז על סלילת כביש חוצה ישראל.עם השנים צברה מודעות פמיניסטית, ובמקביל לעיסוקיה השונים היתה מעורבת בעשייה בארגוני נשים. בשנת 98' התמודדה על ראשות המועצה המקומית כפר שמריהו, ולמרות שלא נבחרה לתפקיד, למדה משהו על קשיים הניצבים בפני נשים היוצאות למאבקים פוליטיים. בשל כך, נרתמה ליוזמה להקמת קרן ששמה לה למטרה לסייע (בעיקר כספית) לנשים המתמודדות ע ל תפקידים פוליטיים. לפני כחצי שנה מונתה למנכ"ל שדולת הנשים. זו היתה תקופה לא קלה לשדולה, בין היתר כתוצאה מחילוף מסיבי של בעלות התפקידים, ירידה בהיקף התמיכה של גופים חיצוניים בה ועוד. בימים אלה היא מוציאה לאור את פרויקט הדגל שיזמה השדולה ­ קורסי העצמה לנערות בכיתות י'. "צריך לגלות להן את הבשורות הרעות כבר בגיל 15, על מנת שלא יתעוררו בגיל 30 ויגלו את מצבן העגום של הנשים", היא אומרת. בין היעדים הנוספים שהציבה לעצמה: המשך הפעלת הלובי למען זכויות נשים, קידום ענייני נשים בחקיקה ואכיפת החוקים.היא נולדה באנגליה לאם ישראלית ואב אנגלי, ובילדותה נדדה בין אנגליה לישראל. בשנים 73­76' השלימה תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית, ובשנת 85' סיימה לימודי משפטים באוניברסיטת תל­אביב. לאחר מכן נסעה עם משפחתה לאנגליה ל­3 שנים ושבה ארצה ב"שארית כוחותיה הציוניים", כהגדרתה. האידיאולוגיה הפמיניסטית המנשבת בחייה בעת האחרונה מתקבלת בחיוב בסביבתה הקרובה, בעיקר מכיוון בעלה, עודד גרא, מעצב האופנה לשעבר, שבו היא רואה פמיניסט מושבע, שעבד שנים רבות בקרבת נשים, והוא תומך בעשייתה "מקיר לקיר".סדר יו ם: מתחילה לעבוד ב­8:00 בבוקר ומסיימת "לא לפני 19:00".עזרה בבית: 4 פעמים בשבוע, בניקיון.בילויים: מוזיקה קלאסית, אופרה ובילוי עם חברים סביב השולחן, "בעלי הוא טבח מעולה ואנחנו מארחים הרבה מאוד".נסיעות לחו"ל: פעמיים בשנה בממוצע. "מאז שהילדים בצבא אני ממעטת בנסיעות".הנאה בעבודה: "מהיכולת לעזור לנשים, ולהשפיע על איכות חייהן".אמביציה: "להחזיר את שדולת הנשים לאיתנה".מה רצית להיות כשהיית קטנה: "טייסת".שכר חודשי: "כעו"ד הרווחתי הרבה יותר. אני מודעת לכך שההכנסה מעשייה ציבורית אינה פנטסטית, אבל יש בה הרבה מאוד סיפוק". זהבה פורת, בעלת חברת ביטוח גיל: 37מצב משפחתי: חיה עם בן­זוג, ואם ליובל, 4, ולמאיה, בת שנתייםמקום מגורים: גבעתייםמקום עבודה: "פורת סוכנות לביטוח" בתל­אביבהדרך לתפקיד: מחלתו הקשה של אביה החזירה אותה הביתה מטיול ארוך בעולם, ולאחר מותו בגיל צעיר יחסית ויתרה על רצונה לקריירה אקדמית. בשנת 89', כשהיא רק בת 24, התיישבה על כיסא המנהל למורת רוחם של עובדי החברה שהקים האב. "אמרתי, 'לא באתי לבקש, אלא להודיע לכם שמהיום אני המנהלת'". למרות שלא היה לה מושג בענייני ביטוח התקשתה להיפרד ממפעל חייו של האב האהוב, והחליטה לנסות ולהמשיך את דרכו. היא התמחתה בקורסים בתחומי הביטוח השונים, התגברה על ניסיונות סמויים וגלויים להכשילה ולהקשות עליה, דחתה הצעות של חברות ביטוח גדולות לרכוש את החברה, הספיקה להתחתן ולהתגרש, עברה שנים של עבודה מאומצת, החליפה חלק מהצוות, מיחשבה את המשרד ("למרות שלא הבנתי דבר במחשבים") וקבעה לעצמה אינספור פגישות עם אנשי מקצוע מהתחום, "על מנת להכיר אותו היטב".כיום, מבטחת חברת הביטוח הוותיקה שבראשה היא עומדת, עשרות אלפי לקוחות המשתייכים לגופים גדולים כמו "הסתדרות המורים", תיאטראו ת ועוד. רבים ממבוטחיה הם מבוטחות שלמענן היא נושאת את נס ביטוחי הנשים. תוכניות הביטוח המוצעות כוללות ביטוח כנגד מחלות ייחודיות לנשים, תוכניות ביטוח לניתוחי נשים כגון שחזורי שד, צניחת רחם, ניתוחים קיסריים ועוד. אלו תחומים שתפסו תאוצה בשנים האחרונות בשל הגברת המודעות מחד גיסא, ועוניה של מערכת הבריאות מאידך גיסא.היא חיה עם בן זוגה ואבי שני ילדיה ("סיפקתי מספיק רכילות עסיסית בעולם הביטוח"), ומתגוררת בבית בו גדלה בילדותה. היא בוגרת לימודי חינוך וספרות באוניברסיטת תל­אביב, משמשת חברת מועצה של לשכת סוכני הביטוח ומקווה להיות הנשיאה באחד הימים. בשנה הבאה תתחיל ללמוד משפטים אבל את עתידה היא רואה בביטוח. היא מאמינה שהצלחתה נובעת בין היתר מהקסם האישי שלה ("יש לי שרביט קסמים, חוץ מזה אני בלונדינית עם עיניים כחולות ושוקלת 50 ק"ג", היא צוחקת), מהידע המקצועי, וההבנה האנושית. למרות כל אלה היא טוענת ש"אני עדיין לא מרגישה בטוחה על כיסא המנהל, וכעצמאית אני חושבת תמיד על יום המחר".סדר יום: קמה ב­6:00 בבוקר. לאחר פיזור הילדים בגנים, שותה קפה בבית הקפה השכונתי וב­8:45 פותחת את סבב הפגישו ת היומי שנמשך עד 18:00. בבית היא זמינה בטלפון בכל שעות היממה.עזרה בבית: בניקיון, ועזרה צמודה של בייבי סיטר עם הילדים.בילויים: לשבת בבתי קפה, להיפגש עם חברים בסופי שבוע ולקרוא ספרים.נסיעות לחו"ל: "הייתי בכל העולם". אוהבת ומרבה לנסוע לגיחות קצרות וארוכות. באחרונה טסה לטורקיה, כרתים, רודוס ולאס וגאס.הנאה בעבודה: "מביצוע עסקאות חדשות, סיום מוצלח של תביעות ומהמפגש עם אנשים".אמביציה: להיות מפורסמת ובעלת סוכנות ביטוח גדולה, "להגיע לחוגים שעד כה נחסמו בפני כמו תעשייה כבדה, קבלנים ועוד".מה רצית להיות כשהיית קטנה: "לא זוכרת".שכר חודשי: "הרבה מעל הממוצע, משתווה לשכרם של מנהלים בכירים".