המורה מס' 1 בישראל. דיוקן מזכ"ל הסתדרות המורים, אברהם בן- שבת אינו מבין מה רוצים ממנו שרי מקובר 14/12/01 בסמפטבר 97' הוזמן נשיא לטביה לירושלים על­ידי שלוחת האוניברסיטאות ברלינגטון ולטביה הפועלות בישראל. אברהם בן­שבת, מזכ"ל הסתדרות המורים, הוצג בפני הנשיא כ"סטודנט המצטיין של השנה". מורה ותיק שהשתתף בכינוס החגיגי זוכר שבן­שבת היה נרגש ביותר וציין שהשיג את התעודה ואת הציון לשבח בעמל רב. "אני מזמין את כל הציבור, מורים ותלמידים" ­ אמר בענווה ­ "לקחת ממני דוגמה אישית".יש לקוות שמורי ותלמידי ישראל לא התייחסו להמלצתו הצנועה של בן­שבת. שכן הדוגמה והמופת נעצר השבוע בחשד שקיבל כשוחד תואר אקדמי פיקטיבי משלוחת אוניברסיטת לטביה, ובכך השיג תוספת משמעותית לשכרו. בן­שבת הודה בחקירתו במיוחס לו, ושוחרר למעצר בית מלא. "זאת היתה מעידה של פעם בחיים" ­ אמר בעגמומיות, והוסיף באותה נשימה ­ "אינני מתכוון להתפטר מתפקידי. אין שום סיבה שלא אמשיך לייצג את אוכלוסיית המורים".* * * פרשה זו, יותר משהיא מצביעה על מידותיו של בן­שבת, מלמדת על יחסו של האיש אל ציבור בוחריו. "כמי ששייך לאוכלוסיית המורים, מעליבה אותי המחשבה שאברהם בן­שבת מאמין שאני צריך להמשיך לתמוך בו" ­ אומר מורה ותיק ­ "בן אדם שהשיג תואר אקדמי באמצעות שוחד, והתקשט בתעודה מזויפת, אינו יכול לעמוד בראש אירגון של אנשים שרכשו השכלה גבוהה ביושר ובעמל".בעוד הציבור בישראל מתקשה לעכל את העובדה, שהאיש המייצג את העוסקים בחינוך ילדיו מתאפיין, על­פי הודאתו, גם באי­אלו מידות לא טובות, הגיבו במערכת החינוך באנחה מוכרת. בן­שבת, אמרו שם, נושא על גבו קופת שרצים ותיקה. אין זו לו המעידה הראשונה.כמספר התומכים בבן­שבת בהסתדרות המורים ובמשרד החינוך, כך מספר המתנערים ממנו. מורים ומנהלים, וכן נציגים במשרד החינוך מתארים אותו כאיש אפור וחלש, עסקן עילג, שאינו פדגוג גדול וגם לא איש אירגון מבריק. ומנגד, מורים ואנשי סגל רואים בו נציג שנלחם בנחישות לקידום תנאי העבודה של צוות ההוראה בישראל. שרי החינוך שעבדו מולו ממלאים פיהם שבחים על אמינותו ואופן התנהלותו. "התרשמתי שמדובר באיש שבקיא מאוד בחומר, שהיה נציג אותנטי של המורים והקיף עצמו תמיד ביועצים משפטיים" ­ אומר עליו שר החינוך לשעבר יצחק לוי; "אני חושב שבן­שבת מילא את תפקידו נאמנה. הוא היה מסור למורים, והמורים היו מסורים לו" ­ מציין השר לשעבר יוסי שריד; "כיבדתי את בחירת ו של בן­שבת, וההתנהלות בינינו היתה שגרתית ומקצועית" ­ אומרת גם שרת החינוך הנוכחית לימור לבנת. עם זאת, שריד, לוי ולבנת קובעים פה אחד שלאור החשדות האחרונים, מזכ"ל הסתדרות המורים לא יוכל להמשיך ולכהן בתפקידו. מכונית צמודה ומשכורת נאה אברהם בן­שבת, בן 68, הוסמך כמורה בכיר לפני שנים רבות. בתקופה שקדמה לכהונתו כמזכ"ל כיהן כיו"ר אגף אירגון הסתדרות המורים, היה חבר בדירקטוריון 'מסד', חבר ועדת הגזברות של הסתדרות המורים, חבר הנהלה בגוף זה, ואף עמד בראש הנהלת תא המורים של העבודה. אוסף התפקידים איפשר לו מכונית צמודה וחשבון הוצאות פתוח לצד משכורת נאה. למרות זאת התעקש בן­שבת לנהל, הגם שבמישרה חלקית, בית­ספר בחיפה בשכונת מצוקה. מקור בכיר במשרד החינוך נזכר השבוע כי הציעו לבן­שבת לפרוש מהתפקיד ולפנות את כסאו, אבל הוא סירב.בשנת 92' נחשפו אי­סדרים, מירמות והפרות אמונים בין כתלי הסתדרות המורים. גזבר ההסתדרות דאז, צבי כהן, נחשד שהזרים עבודות בהיקף של מאות­אלפי שקלים לבני משפחתו על חשבון קופת המורים. בנוסף, הואשם כהן בכך שהשתתף בבחירות להסתדרות המורים כמועמד המפלגה של בן­שבת, והפך לאיש הנהלה, למרות שלא היה מורה אלא פקיד. עוד נטען כי כהן המשיך לכהן בתפקידו ארבע שנים לאחר שעבר את גיל הפנסיה. היות שאברהם בן­שבת נחשב למקורבו של כהן, גורמים בהסתדרות המורים האשימו אותו שידע על השחיתות ולא טרח להתריע עליה. בן­שבת עצ מו, נבוך מהסערה שעוררה הפרשה, הגיב באותה תקופה: "אני יודע שצבי כהן לא היה מורה. יכול להיות שזו טעות מצידי. אני נשבע שלקחתי את הדברים לתשומת לבי".לצד צבי כהן נחשד גם יצחק ולבר, המזכ"ל שכיהן בקדנציה שקדמה לבן­שבת, בפזרנות ובשימוש בכספי ציבור, וכן במגורים במשך 13 שנים בבתי­מלון מפוארים על חשבון המורים. גורמים בהסתדרות לא הסתירו את מורת רוחם מהעובדה שאברהם בן­שבת וחבריו בהנהלה ידעו על המחדלים הללו ולא מנעו אותם. "אני חושב שיצחק ולבר שגה בעניין הזה", אמר אז בן­שבת.צבי כהן הודח ממישרתו. יצחק ולבר התפטר. אבל שעתה המכוערת באמת של הסתדרות המורים היתה בסוף אותה שנה, כשנחשפה פרשת נשיא הסתדרות המורים, ד"ר שלום לוין. לוין כיהן עד לשנת 80' כמזכ"ל הסתדרות המורים. כשהגיע מועד פרישתו, נתפר לכבודו תפקיד "נשיא", שכלל לישכה, מזכירה, חשבון הוצאות הולם ואף עמותה פרטית למלחמה באנטישמיות שניזונה מכספי ההסתדרות. על­פי החשד, הוליך ד"ר לוין שולל אלפי מורים קשישים: במקום לגלות לציבור הגימלאים כי הוא וראשי רשימתו חברים במפלגת העבודה, הוא בחר להציג את רשימתו כבלתי­מפלגתית. אברהם בן­שבת ידע על ההונאה, אך לא עשה דבר להפסיקה. "היה לו נוח מאוד שהנשיא יאסוף קולות עבורו" ­ טוען גורם בהסתדרות המורים שניהל באותה תקופה מאבק נגד בן­שבת ­ "הוא תמיד אמר שחברי העבודה ברשימת הגימלאים מהווים חלק בלתי­נפרד מתא המורים של העבודה. לא היתה לו שום בעיה לשבץ קבוצה גדולה של גימלאים מהרשימה ה'בלתי­מפלגתית' של לוין בגוף הבוחר של תא מורי העבודה". בן­שבת, אגב, הודה שהסיפור נכון. "זאת הצעה של ולבר", אמר להגנתו, "לא ידעתי, לא ראיתי. לא שמעתי. לא בדקתי. אולי טעיתי". "תפיסת שלטון כוחנית" הגילויים הללו חשפו את הניתוק המוחלט בין הנהגת הסתדרות המורים לבין המורים עצמם, שהאשימו את חברי ההנהלה בנהנתנות, שיריון תנאי שכר מפליגים לעצמם, שוחד ושחיתות. המורים המיואשים, שתדמיתם נפגעה אנושות, ציפו שבן­שבת וחבריו ילכו הביתה, ולהם תהיה הזדמנות לחפש הנהגה חדשה, לנקות את האורוות ולהשיג, סוף­סוף, ייצוג אמיתי.אבל חבריו של אברהם בן­שבת החליטו כי היו"ר יהפוך ליורש תפקיד המזכ"ל, וכי פורום פנימי של אנשי שלומם יהיה זה שיבחר את המועמד. כתוצאה מכך החלה תסיסה אדירה נגד הנהלת הסתדרות המורים. בישיבה סוערת שקיימה ועדת החינוך בכנסת, דרשה לימור לבנת, אז חברת­כנסת מטעם הליכוד, מבן­שבת להציג לחברי ועדת החינוך את תלושי משכורתו, כדי להוכיח האם יש אמת בטענה שההנהלה ריפדה את עצמה במשכורות שמנות על­חשבון ציבור המורים. בן­שבת סירב לבקשתה והודיע שהוא מייצג את כלל המורים. לבנת, מצידה, הטילה בכך ספק. "ציבור המורים קופח ומקופח כבר שנים" ­ אמרה לבן­שבת ­ "ומאבק צודק כזה צריך להתנהל על­ידי הנהגה שידיה נקיות ולא על­ידי מי שלציבור המורים אין אמון בו".המאבק על כיסא המזכ"ל צבר תאוצה וכלל ח ילופי מהלומות מילוליות בין הנהלת ההנהגה שתמכה בבן­שבת, לבין ראשי הוועד שהובילו את המאבק נגד מינויו. "בן­שבת גייס את רוב מזכירי הסניפים לכנס תמיכה בו" ­ נזכר המקור מן הוועד ­ "והמזכ"ל היוצא החתים אותם על מכתבי תמיכה בבן­שבת. הם הקימו 'ועדה פנימית לבחירת מזכ"ל', בניגוד מוחלט לחוק המפלגה הקובע שמזכ"ל נבחר אך ורק בפריימריס. זה היה מחטף".באפריל 93' נבחר אברהם בן­שבת למזכ"ל הסתדרות המורים, בניגוד להמלצת ועדת החוקה של מפלגת העבודה בראשות פרופ' דוד ליבאי, לפיה לא תאפשר המפלגה לבן­שבת להיבחר כמזכ"ל משום שהליך בחירתו כמועמד מטעם תא העבודה בהסתדרות המורים לא היה תקין. "מועמד העבודה לתפקיד מזכ"ל הסתדרות המורים, אברהם בן­שבת, נבחר לתפקידו בהליך בלתי­דמוקרטי" ­ קבע עו"ד חיים קמחי, יו"ר המוסד לביקורת במפלגת העבודה ­ "הוא איננו מייצג את המפלגה ואינו מוסמך לפעול בשמה". עו"ד קמחי המליץ לסלק את בן­שבת מהמפלגה, וציין במפורש כי לא התקיים הליך בחירות דמוקרטי, אלא "תפיסת שלטון כוחנית" של קומץ אנשים.מזכיר סניף הסתדרות המורים בפתח­תקווה, הגדיר את בחירת בן­שבת "ההונאה הגדולה". כדי להרגיע א ת המתנגדים למחטף הזה, הבטיח ניסים זוילי, אז מזכ"ל מפלגת העבודה, שהמינוי זמני, עד בחירת מזכ"ל הסתדרות המורים בפריימריס, כנהוג, בתוך שנה. ואולם כמה מחברי העבודה האשימו את זוילי ב"מריחת העובדות" וניבאו כי כהונתו של בן­שבת תמשך ארבע שנים. והם צדקו. יד קלה על נשק ההשבתה תקופת כהונתו של בן­שבת כמזכ"ל הסתדרות המורים, שהתארכה פעמיים, שנויה במחלוקת. יקי גוב­ארי, פעיל בהסתדרות המורים, אומר שבזכות בן­שבת הוטבו תנאי העבודה של המורים בישראל באופן משמעותי. "מאז שבן­שבת התמנה לתפקיד מזכ"ל, החלה תקופת פריחה למורים. בזכותו המורים התחילו להרגיש שהם אירגון עם כוח. סל ההטבות למורים גדל באופן משמעותי, וכך גם המשכורות שלנו. בן­שבת התייחס לתפקידו באופן מאוד רציני. הוא דאג לנו לבילויי סופשבוע, להרצאות, לטיולים, לקידום מקצועי. מעמד המורה בישראל התפתח בשנים האחרונות בעיקר בזכותו"."אברהם בן­שבת נהג להפעיל עלי לחץ כדי לקדם או להעלים עין מבכירים בהסתדרות המורים" ­ אומרת שלומית עמיחי, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך ­ "כמה חודשים לפני שעזבתי את המשרד, בן­שבת הפעיל עלי לחצים קשים שאתן קביעות בעבודה למפקח שהתברר שהכין עבודת גמר במירמה, העתיק קטעים מאחרים ונטל את הקרדיט לעצמו. כמובן שסירבתי לתת לאדם כזה קביעות. אבל בן­שבת לחץ עלי בכל דרך להעלים עין מהמעידה הזו. שבוע אחרי שעזבתי את משרד החינוך, האיש שנתפס בפלגיאט קיבל קביעות".עוד לא היה מזכ"ל בישראל שידו היתה קלה כל­כך על נשק ההשבתה, כפי שהיה בן­שבת. השבתת מערכת הלימודים הכללית היתה תחביבו האישי. כמעט בכל שנה התקיימו שתיים­שלוש שביתות ביוזמתו. לגבי תועלתן של השביתות הדעות חלוקות. לצד הדאגה המוצדקת לשכרם של המורים, המבצעים את העבודה החשובה ביותר במדינת ישראל, ניצבה גם מצוקתם של ההורים, שלא יכלו לצאת לעבודה, ואשר כמעט שיתקו את המשק. בשנת 98', כשבן­שבת הודיע על עיצומים ממושכים, יצאו תלמידים והורים להפגנה גדולה בירושלים. המפגינים טענו שההשבתות התכופות של בן­שבת אינן מוצדקות, וכי הן גורמות לנזק אדיר למשק: אלפי מפוטרים, נזקים למפעילי טיולים ופעילויות, פגיעה אנושה בענפי התיירות והתרבות. עשרות עובדים הישוו, באותה הפגנה, את הנזקים לנזקי החיזבאללה וקראו לבן­שבת להתפטר לאלתר. הממשלה העריכה את נזקי השביתה בכ­260 מיליון שקל וקראה למזכ"ל להתעשת ולגלות אחריות. בן­שבת השיב בתגובה: "נמשיך בעיצומים ונשקול להרחיבם אם משרד החינוך לא ייענה לנו"."מזכ"ל הסתדרות המורים היה משבית אותנו פעם­פעמיים בשנה, כדי להזכיר לחברים שיש להם מזכ"ל וכדי להזכיר לאוצר שיש לו מורים" ­ טוען גורם בכיר במשרד האוצ ר ­ "עם כל הכבוד למורים, עדיין החופשות שלהם הן מהארוכות ביותר שיש לעובדים במשק, ותנאי הפנסיה שלהם גבוהים יותר מתנאי הפנסיה של עובדי מדינה אחרים. בן­שבת אף פעם לא התחשב בקורבן האמיתי של השביתות המרובות שלו: ציבור ההורים שהשביתה הפכה את ילדיו לבני ערובה".יוסי שריד: "היתה עליו ביקורת בזמן השביתה האחרונה. אני חושב שהוא טיפס קצת על העצים וזה היה חבל, כי הוא גרר את המערכת לברדק שנמשך למעלה משבוע, והיה עלי לעמול קשה כדי להעמיד את הדברים במימדים הרגילים". מו"מ 'ברמה של שוק' גם על תיפקודו של בן­שבת בזמנים כתיקונם הדעות חלוקות. אדם שעבד מולו במשרד החינוך טוען שבן­שבת ניהל משאים­ומתנים 'ברמה של שוק'. "לא היתה לו שום יכולת ללכת על חזון איכותי. עמיתו רן ארז לפחות הוביל את הנושא של עוז ותמורה. אבל בן­שבת לא היה מוכן לשמוע על שום שינוי וקידום במערכת. הוא הוביל מהלך להתנגדות ליום לימוד ארוך ונלחם נגד הכנסת קרן קרב לבתי הספר".יקי גוב­ארי: "יום לימודים ארוך לא מומש בכל הארץ, אלא בחלקים קטנים ממנו, כיוון שלא היה תקציב. בן­שבת אמר תמיד שהוא בעד יום לימודים ארוך, אבל רק בתנאי שהמורים יקבלו תמורתו שכר מלא והגון. הוא קידם את קרן קרב ברשויות המקומיות ובבתי­ספר ברחבי הארץ. מי שאומר שהוא נלחם נגד קרן קרב, לא יודע על מה הוא מדבר. אברהם בן­שבת הוא אדם לבבי, הגון, יורד לשטח. הטיפול בפרט היה בראש מעייניו. האיש מעד, זה נכון, אבל מכאן ועד לקטוף לו את כל הזכויות ­ זה לא יפה!"במאי 97' זכה בן­שבת פעם נוספת בבחירות להסתדרות המורים. כהונתו כמזכ"ל הוארכה בארבע שנים נוספות. ראשון מברכיו היה חבר­הכנסת אהוד ברק. השנה הוארכה כהונתו בשלישית. השבוע, בדיון בהארכת מעצרו, ביקש מהשופטת לאפשר לו להשתחרר כדי להמשיך בתפקידו, ולחתום על הסכם שכר במשרד האוצר עבור המורים. "אני בסדר גמור", הוא אמר לה, "אני מודה שאכן הסכמתי לקבל עבודות, אבל אני מבקש להתחשב, כי זוהי המעידה הראשונה בחיי". * * * * אברהם בן­שבת סירב להגיב לכתבה זו. יצחק ולבר ושלום לוין הלכו לעולמם. * ניסים זוילי: "לא היתה כל כוונה 'למרוח' את הבחירות. הבחירה של בן­שבת היתה אכן זמנית. אבל כשהגענו אל הפריימריס התברר שלא היו מועמדים. בן­שבת היה המועמד היחיד, ולכן נבחר. יצחק ולבר התפטר כשהתגלו החשדות נגדו. משטרת ישראל נכנסה לעובי הקורה, וגילתה, לאחר חקירה, שאין בסיס מוצק להאשמות נגדו. למרבה הצער, הפרשה קיצרה את ימיו של ולבר".makover@maariv.co.il