ורדה תנגן לנו ביטלס הפסיכולוגית ורדה רזיאל- ז'קונט ואחיה, המהנדס אריה רזיאל הקימו להקת רוק ליאורה הכהן 10/12/01 בגיל 61 החליטה הפסיכולוגית המשדרת ורדה רזיאל ז'קונט לצאת במופע משותף עם אחיה הצעיר, אריה רזיאל, וחברי להקתו, "אקס בנד". לאחר מבול הטלפונים שהיא מקבלת, כשאנחנו מתיישבות בביתה העמוס בספרים ובשני פסנתרים, היא מיד עוברת למגננה ומודיעה לי שהיא מקליטה את הראיון, מחשש שאשבש את אוטוסטרדת הדיבור שלה.כשאריה, הצעיר ממנה בעשר שנים, אומר ש"חברי הלהקה קיבלו אותה כחלק מהעניין", היא יורה לעברו: "שם אני מאוד צנועה וקטנה, ממושמעת ועושה מה שאומרים לי", ומיד נסחפת לנוסטלגיה: "כשהייתי בת עשר החיים היו נורא משעממים. בואו של אחי אריה לעולם הביא צבע לחיי. ההתעניינות הפסיכולוגית הראשונית היתה באח שלי. בגיל חמש, למשל, הוא מיאן ללבוש בקיץ מכנסיים קצרים וסירב בכל תוקף להיפרד ממכנסיו הארוכים. הלכתי איתו לאורך כל רחוב שינקין והבטחתי לו מתנות, רק כדי שיסכים לעבור למכנסיים הקצרים. אמא שלי השתגעה מזה. השכנים הסתכלו עליה כמו על משוגעת שמלבישה את הילד במכנסי צמר ארוכים בקיץ. בסוף אמי החליטה לגזור לו את כל המכנסיים, ולקחה אותו למסיבת יום העצמאות בוכה ומפרפר, אבל עם מכנסיים לבנים קצרים", נזכרת רז יאל­ז'קונט.היא מרעיפה עליו המון אהבה וסימפטיה. הקשר החם ביניהם ניכר גם בצילומי ילדות. אריה רזיאל, מהנדס במשרד הביטחון, משמש בלהקה כגיטריסט. היא מלווה אותו בפסנתר. יחד איתם בלהקה ברק מדר (שירה), קובי כהן (בס), רוני אורגד (תופים), ועמוס עדני (גיטרה מובילה).אריה: "אנחנו חבורה של מהנדסים ואנשי היי­טק. את הלהקה הזאת הקמנו בשנות השבעים. אחר­כך כל אחד מאיתנו פרש לקריירה משלו. במשך שני עשורים לא יצא לנו להיפגש מוזיקלית. לפני שלוש שנים החלטתי לאסוף את החברים מחדש, בשביל הכיף."מאז שהייתי ילד קטן ורדה אחותי חינכה אותי למוזיקה קלאסית. גם אחינו הבכור, יחזקאל, שאיננו עוד בין החיים, הכניס אותנו למוזיקה הקלאסית. יחזקאל, שנפטר ממחלה לפני כעשר שנים, בגיל 53, למד מוזיקה וקיבל מילגה בארה"ב. האהבה השנייה שלו היו לימודי הכימיה, והוא הגיע לפרופסורה. הוא התחתן בארה"ב והיה אמריקני לכל דבר, אך תמיד נתן לנו השראה מוזיקלית. ורדה היא האחות האמצעית וכשהייתי ילד היא חינכה אותי למוזיקה קלאסית. בגיל 14 'יצאתי לתרבות רעה' והתחלתי לשמוע גם ביטלס. בשנות השבעים כבר הבאתי איתי את התקליטים למסיבות ש ל ורדה".ורדה: "נכון, הוא תמיד היה מוזמן והיה האחראי על המוזיקה במסיבות שלי".אריה: "המוזיקה שלי לא דיברה אל ורדה. היא היתה יותר בעניין אופרות, מוזיקה של ואגנר, שומאן. מה שעשה לה הטריגר היה כשידיד שלה התחתן, ב­1993, וביקש ממנה לנגן בחתונה את שירי הביטלס. כשהיא ביקשה ממני ייעוץ מוזיקלי הצעתי לה שנופיע וננגן ביחד, גם כדי לאמן אותה". תפקיד כפול כאחות צייתנית היא רכשה ספר תווים של שירי הביטלס, ואריה הפך למורה הפרטי שלה, מספרים השניים.ורדה: "מעניין, שאנחנו מדברים על הביטלס בדיוק יום לאחר מותו של הגיטריסט האגדי ג'ורג' הריסון, שנפטר ממחלה בגיל 58. יד הגורל, כמו שנאמר. למעשה, כבר חודשים ושנים אנחנו מתעסקים בשירי הביטלס".בעקבות אותה נגינה בחתונה ורדה נדלקה על השירים והתאהבה בהם, נזכר אריה. "מה שהיה חסר לי באותה תקופה זו להקה עם הרכב רציני. ב­1996 שרנו וביצענו את שירי גרשווין, עם הזמרת נעמה גנות. באותה תוכנית ורדה נתנה הרצאה בנושא 'אהבה ופנטזיה במציאות', והשירים מאוד התאימו לנושא. המופע לא החזיק מעמד, כי הקהל בא לשמוע הרצאה של ורדה ופחות האזין למוזיקה שלנו, ואנחנו רצינו לעשות את זה בגלל המוזיקה."לפני שנתיים אמרתי לעצמי: יש לי להקה. כל מה שאני צריך זה ללמד את ורדה להשתלב בנגינה עם הלהקה, לא רק בתור צמד, אלא להתרגל לווליום ולרעש. התוכנית שלי היתה לצאת בתוכנית שיחות עם הקהל, לצד שירים ונגינה", הוא מספר. אחותו מסבירה, שהצטרפותה ללהקה תהיה בנגינת פסנתר, וחלק מהמופע יהיו שיחות על אהבה בשירי הביטלס."התפק יד שלי יהיה כפול, כפסנתרנית וכנותנת התכנים. אני רוצה לתת במופע קצת מזון רוחני ושכלי, לנפש. הביטלס נותנים מלות אהבה בשיר בצורה שטוחה, ואפילו בדרך מסולפת. למשל: 'נוסי על נפשך, כי הסוף שלך יהיה רע'. זה בדיוק מה שמלמדים בחינוך נגד אלימות, וזה אקטואלי. או 'החביאי את ראשך בחול. אם אני אתפוס אותך עם גבר אחר,זה הסוף שלך, ילדתי הקטנה'. הוא מטיף לה: 'אני מעדיף לראות אותך מתה'. השיר הזה הפך לקלסיקה, וכולנו מתים על השירים הללו. הביטלס מחזקים את המושגים המסולפים על מה שאנשים חושבים על אהבה".ממתי אתם עובדים על המופע המשותף שלכם?ורדה: "התחלנו את החזרות החדשות בחודש מרץ 2001. מתחילת מאי הופענו בפני חברים בלבד. מפעם לפעם אני מארחת בביתי חברים לשבת מוזיקלית. באים חברים ומנגנים. אנחנו, חברי הלהקה, מופיעים בפני החברים וזכינו מהם לתגובות מאוד יפות. בהמשך התחלנו לעשות חזרות באולפן. הכל נעשה בשקט. אריה מגיע אלי לחזרות מדי שבוע ואנחנו נפגשים עם הלהקה לחזרות אחת לשבועיים".איך מהנדס במשרד הביטחון מגיע לעיסוק בהופעות במסגרת להקת רוק?אריה: "אצלי זה הפוך. אני ממוזיקה הגעתי להיות מהנדס. בגיל 14 ניגנתי בפסנתר. התחלתי לשמוע ביטלס, ומה שהיפנט אותי היתה הגיטרה החשמלית. ואז החלטתי שאני רוצה לנגן בגיטרה, אבל הכנסתו החודשית של אבי, שהיה נגר, לא איפשרה לו לקנות לי גיטרה. החלטתי לבנות גיטרה חשמלית בעצמי, וזה מה שהכניס אותי לתחום האלקטרוניקה. ורדה דאגה להביא לי את החלק החשמלי של הגיטרה, 'פיק­אפ', ואני בניתי סביב זה גיטרה מכוערת ועקומה. במשך השנים היא עברה מקצה שיפורים. הכל נבנה בנגרייה של אבא, שם הייתי עובד ועוזר בפרנסת המשפחה. בשעות הפנאי בניתי לי את הגיטרה, כי לא יכולתי לקבל גיטרה חשמלית כמתנת בר­מצווה, כמו חברי. ב­1972 בניתי לי גיטרה נוספת. היום יותר זול לקנות מאשר לבנות באופן עצמאי. עכשיו יש לי באוסף שלי כעשר גיטרות".לוורדה, כאמור, יש שני פסנתרים, אחד מהם חשמלי, כדי לשמור על שלום­בית עם בעלה, הסופר אמנון ז'קונט. בפסנתר החשמלי היא יכולה לנגן מתי שמתחשק לה עם אוזניות, מבלי להרעיש.לאריק קלפטון, מזכיר אריה, היו מאה גיטרות, והוא מכר כמחצית מהן ב­5 מיליון דולר במכירה פומבית. אבל אריה רזיאל אינו משווה את עצמו לקלפטון: "כל העיסוק בגיטרות החשמליות כיוון אותי לע סוק באלקטרוניקה. לפני זה היה לי תחביב אחר, מטוסים, וחשבתי שאהיה בתעשיית האווירונאונטיקה".ורדה: "לי אין הכישרון של אחי, ולא של בתי. לי יש רק אהבה ותחת. אני לא מסוגלת לאלתר. אין לי שמיעה אבסולוטית כמו שיש לבת שלי. אני יכולה לנגן רק מתווים, למרות שלמדתי הרמוניה, אני יודעת אקורדים ומנגנת שנים. כשאחי או בתי יושבים ליד הפסנתר הם יכולים לנגן לא מתווים יותר טוב ממני. אני קוראת לזה מסתרי הכישרון, כמו שלי יש כושר אלתור מילולי. אני יכולה לשעשע את עם ישראל ללא ליאות בעזרת היכולות המילוליות שלי, אבל במוזיקה אני מוגבלת. אני מנגנת מוזיקה קלאסית, ונכון שהמשקיענות שלי הביאה אותי להישגים בלתי שגרתיים לגבי חובבת, אבל אני לא קוראת תווים בקלות. אני צריכה לחרוש. אז אצלי זו מסירות וחרשנות. אגב, אני לא רק מלווה את הלהקה של אחי, אלא גם מנגנת את 'סטאבאט מאטר' של פרגולזי".את ואחיך תופיעו בפני הקהל הרחב?ורדה: "בחודש פברואר הקרוב אנחנו חושבים לצאת במופע שייקרא 'אינך יכול לקנות אהבה ­ אהבה וזוגיות דרך שירי הביטלס', ויש כעת דיבורים עם כמה מקומות שהתעניינו בנו להופעה. תמיד עבדנו בשקט ולא פרסמנ ו את עצמנו, עד שהתוודענו למועדון ה'ברבי' התל­אביבי. שמוליק טיאר מ'רדיו ללא הפסקה', שחגג שנתיים לתוכנית שלו, ערך מסיבה גדולה במועדון. יום לפני המסיבה הוא צלצל להזמין אותי. אמרתי לו שאני נורא מצטערת, אני גברת זקנה ובורחת אפילו ממסיבות חתונה של חברים שלי בגלל הרעש, וביקשתי שיוותר על נוכחותי, אבל הוא הציע לי לבוא וללוות בנגינה את אחד הזמרים במסיבה. ואז עלה בדעתי הרעיון שנופיע אצלו עם שירי הביטלס והלהקה, והוא שמח מאוד. באנו, הופענו והיה היסטריה בקרב הצעירים. הכריזו עלי ועל הלהקה בקטע של סטנד­אפ קומדי, וזו היתה הצלחה אדירה".אריה: "המופע יהיה מורכב משירי הביטלס וילווה בהרצאה של ורדה, עם שאלות ותשובות של הקהל".הפופולריות של ורדה ברדיו תורמת ללהקה?אריה: "אני נתקל בתגובות, בעבודה ובכל מקום אפשרי. רבים מבקשים להעביר תגובות לדברים שהיא משמיעה ברדיו. לפעמים אומרים דברים חיוביים, לפעמים משמיעים ביקורת, וזה כלל לא קשור ללהקה שלנו. הצורך שלי ושל חברי ללהקה לצאת במופע נבע גם מכך שלא רצינו להיכנס לשגרה. חשבנו שמן הראוי להציב יעד יותר אתגרי, גם לקהל, לא רק לעצמנו". סוגרים מעגל רזיאל­ז'קונט לא מוותרת בהזדמנות זו על איזכור ספרו החדש של בעלה. "בדיוק ביום שחגגנו את הופעת הבכורה שלנו במועדון ברבי יצא הספר החדש של בעלי, אמנון ז'קונט, 'מבוא לאהבה'. לא מעניין?"בעצם, את ואחיך סוגרים עכשיו מעגל?ורדה: "אנחנו סוגרים מעגל של 40 וכמה שנים. במשך השנים היו בינינו השפעות מוזיקליות הדדיות. כילדה, אני, הגדולה ממנו, ישבתי וניגנתי בפסנתר ואריה היה יושב מתחת לפסנתר ומקשיב. כיום הוא המדריך שלי בלהקה. אני התלמידה שלו והוא כל הזמן נותן לי פידבק. במהלך כל חיי המוזיקליים אני מודרכת על­ידי אחרים. זה שומר על תחושת רעננות."מאז שנות נעורי ועד גיל 48 לא ניגנתי בפסנתר, ובכלל לא התכוונתי לחזור ולנגן. ב­1988, כשאמנון ואני עברנו לגור ביחד, הכרתי בחור שידע לנגן ורציתי שינגן אצלנו. אמנון, שראה שאני כל­כך רוצה לנגן, דאג להביא לי את הפסנתר הרוסי הישן של בתי. זה היה סיפור, לסחוב את הפסנתר הזה לביתנו שבקומה הרביעי, אבל ברגע שהפסנתר נכנס הביתה התחלתי לנגן ונסחפתי, וזה נתן טעם לחיים. מכל מקום, אריה לא מתכוון לעזוב את ההנדסה, כשם שאני לא אנטוש את הפסיכולוגיה. אנחנו רק רו צים לגרום הנאה, לעצמנו ולאחרים".