 | | | הסיפור שאינו נגמר | |
|  | | רון מיברג מסכם את אופיה של תעשיית הדי.וי.די ומשלים את סקירת הסרטים שבהם צפה | |
| | | | |  | למרות שלא עצרו אותי ברחוב וטפחו על כתפי בהכרת תודה, נורא נהניתי. בעיקר נהניתי מהזכות שהוסוותה כחובה מקצועית לצפות בעשרות הסרטים, התוספות המיוחדות והבונוסים יצירי הדי.וי.די שעליהם כתבתי. עם הגב לקיר, אודה ולא אבוש שסקירה לא מחייבת של מה שהצטייר כטעמי בקולנוע לא היתה מזכה אותי בכרטיס חבר של כבוד בסינמטק. אינני מתכוון להתנצל. כל אדם ועולמו הרוחני. אבל טוב לקוראים שיידעו שעיקר פועלה העכשווי של תעשיית הדי.וי.די הוא בהמרת סרטים אטרקטיביים, שוברי קופות, עתירי אקשן ורבי מכר היסטריים, וכי התעשייה טרם התפנתה להמיר לפורמט החדש והמנצח את הסרטים הקטנים, העדינים, המזרח אירופאיים, היוקרתיים והאנינים. לא שהייתי מתנפל על אלה כמוצא שלל רב, אלא שהיחס הנוכחי נוטה בצורה מובהקת לטובת התוצרת של הוליווד על חשבון הקולנוע הצרפתי, הצ'כי, האוסטרלי ואפילו האמריקאי העצמאי, המינורי ונטול היומרה. לא שהיה חשוב לי להגן על טעמי. חשוב להבהיר זאת למי שמחפשים את "תותי בר" או את "האשליה הגדולה". כמה מאלה כבר קיימים בדי.וי.די, אבל רוב המאמץ מושקע בתחומים שהזכרתי. אני מודה שכאשר אני כבר מתפנה לצפות ב סרט, בסופו של יום עמוס תלאות ומטלות, לא תמיד אני ערוך נפשית להתמודד עם איב מונטאן שותק במשך שעתיים רצופות או באמיל ג'נינגס ב"מלאך הכחול".לקראת פרידה, רציתי להביא משל עדכני על טיבה, אופייה ומרצה של תעשיית הדי.וי.די. שמח וטוב לב על העובדה JFK"ש" מאת אוליבר סטון שוכן לבטח בספרייתי אני לא מת על סטון אבל סרטיו על הפוליטיקה האמריקאית הם תמיד משלים מאתגרים על רעיונות קונספירציה שלהם אוהדים רבים ראיתי את העניין כגמור. עד שבמהלך שיחה שגלגלתי בחנות הדי.וי.די שאותה אני נוהג לפקוד לעתים עלתה העובדה שנעלם מידיעתי שגרסת JFK"" שבידי היא הגרסה "הקודמת". "קודמת" בז'רגון המדובר משמעה שהסרט שבידי הוא העותק שהופץ לפני שסטון התפנה להעניק לסרטו תשומת לב אישית מחודשת. כאשר תהיתי מה ההבדל, הסבירו לי שבגרסה הדפיניטיבית (בינתיים, רק בינתיים) הוסיף סטון 20 ומשהו דקות מרצפת חדר העריכה שאינן מופיעות בסרט שבידי. מיד מיהרתי לתקן את המעוות. כמובן שפעם נוספת הפכתי קורבן של תקוות שווא. לעולם לא אשיג את סטון. מהסיבה הפשוטה הבאה: בעוד שנה או שימצא 20 דקות נוספות שלא מופיעות בגרסה הסופית, או שיצלם 2 0 דקות נוספות כדי להתקרב לגרסה המלאה. מה שאומר שאינני יכול להפסיק לרגע את עמל יומי. כל עוד סטון מסתובב חופשי ומעדכן את סרטיו ללא רחם, עלי להיות ערוך, נפשית וכלכלית, לפגוש את האתגרים הקיומיים שיציב בדרכי."יונה בודדה" Lonesome Dove"("); במאי: סיימון ווינסראחד היתרונות הבולטים של הדי.וי.די הוא העברתן של סדרות טלוויזיה מיתיות לפורמט החדש. לא רק שדיסק דק גזרה אחד (או שניים) מחליף ארבע קלטות וידאו עבות וזוללות מקום על המדף, גם איכות התמונה והצליל משובחת לאין ערוך. אני עדיין ממתין ליום והוא אינו רחוק שבו ישכנו זו לצד זו "יונה בודדה"; "בחזרה ליונה בודדה"; "רחובות לארדו" ו"גבר מת מהלך", אבל בינתיים אני מסתפק בעונג שמעניקות לי "יונה בודדה" ו"רחובות לארדו" שכבר הוסבו לדי.וי.די. העבודה על שתי הסדרות הנוספות ממש בעיצומה, ומי שחשים את חילופי העונות בעצמותיהם הזקנות, חשים כבר את הגעתן. אין כמו צפייה חוזרת ונשנית כשמיכה שנשארה מהילדות ברוברט דובאל בתפקיד אוגוסטוס מקריי וטומי לי ג'ונס בתפקיד קפטיין וודרו קול, שרעיון העוועים שלהם להוביל עדר פרות מטקסס הצחיחה למונטנה הד שנה השיק את אחת מהפקות הטלוויזיה האמריקאית הגדולות של כל הזמנים, אם לא הגדולה שבהן. שמונה השעות של "יונה בודדה" הן בדיוק מה שרשם הפסיכולוג לימי סגריר ששום דבר, חוץ מבקבוק מים חמים, אינו מצליח לחמם את הרגליים הקפואות. תנו לבקבוק לחמם את הרגליים ול"יונה בודדה" לחמם את הלב. נכון ש"יונה בודדה" היא בסך הכל מערבון. אבל לקטלג אותה ככזה, ועוד בגסות, אינו שונה מלכנות את "מלחמה ושלום" רומן רוסי.בגלל: האופן שבו מחליק דובאל את שפמו בתנועת יד קולחת והעובדה שלי ג'ונס לעולם כבר לא יהיה טוב ומשכנע יותר."תשעה שרכבו" The Long Riders"("); במאי: וולטר הילמערבון קשוח, קומפקטי, אכזרי ומבוסס על סיפור אמיתי שצופים ישראלים רבים מדי החמיצו, מצוות את כנופיית ג'יימסיאנגר בשחקנים אחים: קית, דיוויד ורוברט קאראדין; ג'יימס וסטייסי קיץ'; דניס ורנדי קווייד; בסיפור על מסע שוד והרג שתחילתו בתום מלחמת האזרחים וסופו בהרגל ובאורח חיים שקשה להיפטר מהם. באחד מרגעי השיא הנדירים שלו מצליח וולטר היל סם פקינפה של מעוטי היכולת למחזר מיתוס אמריקאי רווח לסרט שעניינו בנזק שמסב קליע בקוטר של 45. לאנ טומיה האנושית גובל בעניין פתולוגי שרק פרופ' יהודה היס מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר מוסמך לשמש כמבקר שלו. זה המקום שבו נאספים גברים אמריקאים שקטים וקשוחים לעשות את שהם עושים טוב מאחרים: להרוג ולמות בשם הזכות להיות אמריקאים. הגרסה המוצלחת והחזקה ביותר למיתוס של פרנק וג'סי ג'יימס.בגלל: שגימיק ליהוק האחים אינו רק הברקה אלא גם עובד; ומכיוון שכל סרט שריי קודר לפני שנשבה בקסם המוזיקה הקובנית והפך לנושא דגלה חיבר את פס הקול שלו הוא יצירת מופת בהגדרה וטרם שעלו כותרות הפתיחה על המסך."ביל הפראי" Wild Bill"("); במאי: וולטר הילניסיון אמיץ נוסף של היל לכרות את העורק העשיר של מיתולוגיית המערבונים האמיתית מעניק לג'ף ברידג'ס שחקן ענק שריבוי בני משפחה בעלי שם דומה מכסה לעתים על הישגיו לשחק את וויילד ביל היקוק, האקדחן רע המזג, בערוב ימיו. משתין דם; ראייתו הולכת ונחלשת; שנוא על כל בני תקופתו; נערץ על קאלמיטי ג'יין (ג'יין בירקין המצוינת) ונדחף על ידי תסריט המוביל אותו אל מותו בידי נער חומד תהילה; מגלם ברידג'ס, בשיער ארוך ובשפם שופע, את היקוק בדיוק כמו שטובי הביוגרפים שלו תיארו אותו. רוצח שהסתתר רוב חייו מאחורי כוכב שריף או מרשל.בגלל: שג'ף ברידג'ס נפלא בתפקיד נטול תהילה ואפוף בסיטואציה טראגית מבלי שהיל ינסה לכפות עליו את עצמו כבמאי."טומבסטון עיר ללא חוק" Tombstone"("); במאי: ג'ורג' פ. קוסמטוסהמערבון שהשיב לאקרנים את גרסתם הארכנית והמגלומנית של לורנס קסדן וקווין קוסטנר על ווייאט ארפ, איש החוק ששם משפחתו נשמע בעיני רבים כשיהוק, מוכיח לרגע קט בלבד שקורט ראסל, כאשר התסריט, הבמאי והתנאים מרשים זאת, הוא שחקן מרשים מבלי להירשם כמיתוס. עם סם אליוט וביל פקסטון כאחיו וואל קלימר בתפקיד דוק האלידיי השחפן, "טומבסטון" הוא מערבון נטול נוסטלגיה וחף מאמפתיה המוסר את סוף ימיו של המערב הפרוע כרבקרב מדמם בין רעים לרעים פחות.בגלל: שוואל קלימר, שחקן בעל פוטנציאל בלתי ממומש שעשה יותר סרטים רעים מטובים, זוכה לרגע נדיר של חסד קולנועי כאשר הוא מתייצב לדו קרב מול ג'וני רינגו המהיר במקום ארפ ידידו ואומר לו: "אני האיש שלך, האקלברי"."המחפשים" The Searchers"("); במאי: ג'ון פורדאחד מסרטיו הטובים ביותר של ג'ון וויין, מי שנאמר עליו שהתנ ועע יותר מאשר שיחק, הוא ההזדמנות הנדירה בעבור מועדון שונאיו לאכול את מגבעת הסטטסון (או כובע הטמבל) שלהם. בתפקיד איתן אדוארדס הממורמר השב אל משפחת אחיו בתום מלחמת האזרחים רק כדי שאלה ייטבחו בידי הקומנצ'ים זמן קצר אחרי שובו ובנות המשפחה ייחטפו, מוכיח וויין כי כל מה שנאמר ונכתב בגנותו נכתב בידי מבקרים שמצחם הנמוך הסתיר מעיניהם את יופיו ואיכותו הנדירים של הסרט הזה מאת ג'ון פורד. למרות שיש לצופה סיבות טובות להניח שוויין יהרוג את דבי החטופה (נטלי ווד הנערה) כאשר ימצא אותה, ולכן דבוק אליו ג'פרי האנטר הקלוש כקרציה לכלב, הרגע שבו אוסף וויין את ווד בידיו ונושא אותה אל סוסו וחזרה אל הציוויליזציה הלבנה הוא אחד הרגעים הגדולים של הקולנוע האמריקאי.בגלל: השנאה הרושפת מעיניו של וויין; האופן שבו הוא חוזר ואומר: That'll be the day""; ותמונת הסיום המבהירה שנגזר על וויין להמשיך ולנדוד משום שאין לו מקום בעולם המתורבת ההולך ומתפרק מערכי עוינות ולוחמנות."איש ההפקר" The Outlaw Josey Wales"("); במאי: קלינט איסטוודלמרות שלטעמי הגדיר איסטווד את גדולתו ומקצוענותו כבמאי שנים רבות לפני ה מערבון הקשה והמורבידי הזה, היה זה "איש ההפקר" שגרם למבקרים בעלי ביאה מתאחרת להכיר בו. במעבר מאיכר שהכל נלקח ממנו והוא עולה על משעול נקמה לגיהנום, מצליח איסטווד להלחים את הצופה למסך ולגרום לו לחכות בסבלנות לרגע הנקמה האולטימטיבי. מן הסתם, היום לא היה מלהק איסטווד את סונדרה לוק הקלושה בתפקיד האינטרס הרומנטי שלו (אחרי שנאלץ להגיע איתה מחוץ למסך להסדר פיצויים על שנות חיים משותפות), אבל לזכותו כמו אדוארדס לפניו לא נשאר איסטווד במעוז החדש של הציוויליזציה אלא מעדיף לרכוב אל עבר השקיעה.בגלל: שקלינט איסטווד, גבר נאה בדרך כלל, מעולם לא נראה טוב, גברי, מחוספס ונאה יותר; ומכיוון שבעבור סרטים כאלה המציאו את ז'אנר המערבון.The Shootist""; במאי: דון סיגלכשהוא גוסס מסרטן ריאות מפושט, בחר ג'ון וויין בתסריט על אקדוחן רב תהילה ובעל בית קברות על שמו, המגיע לעיירה מודרנית רק כדי לשמוע מרופאו (ג'יימס סטוארט המקשיש בבחירת ליהוק מבריקה) כי נותרו לו חודשים מעטים בלבד לחיות. נערץ על ידי הנער רון האוורד, בנה של לורן באקאל שבביתה הוא מתאחסן, בוחר וויין למות כשם שחי: מעופרת לוהטת. לש ם כך הוא מזמן לעיירה את מי מאויביו הוותיקים לשואו דאון רב משתתפים שאותו אין הוא מבקש לשרוד אך גם להיכנע ללא קרב אינו מתכוון.בגלל: שהשחקן שרק אחרי קריירה ארוכה ומפוארת הכירה הוליווד בכשרונו כאשר נתנה לו אוסקר בעבור "אומץ אמיתי" (69') השתתף באקדוחן זמן קצר לפני מותו כשהוא מגדיר את אומץ לבו אכן לא שדה קרב אמיתי אלא באמצעות סרט על אקדוחן שאינו מוכן למות מייסורים עזים במיטת חוליו."בלתי נסלח" Unforgiven"("); במאי: קלינט איסטוודגם אם הסרט המופלא הזה על וויליאם מאני, רוצח מקשיש המפר הבטחה שנתן לאשתו המתה וחוזר לסורו מכיוון שהוא זקוק לכסף לקיים את ילדיו, הוא כפי שאומרים אכן המערבון האחרון מאת קלינט איסטווד, איזו יציאה נהדרת ומלאת הוד היא זאת. עם מורגן פרימן, ג'ין הקמן וריצ'רד הריס הבריטי בהופעת אורח נדירה, דווקא איסטווד ולא ג'ון פורד, האוורד הוקס, וולטר היל או אחרים הצליח להפוך את המערבון למשל מאלף על טיבו של הרשע. בסופו של דבר, לא הכסף אלא חברות לידידו המת היא שמניעה את איסטווד לסיים את המשימה שבה החל. הסוף הזה, נטול כל אמת פיוטית והמשלח את הקמן האכזר אל הגיהנום שאיסטווד מסכים איתו ששם ישובו וייפגשו, הוא המקום שבו נפגשים כל המערבונים שאיכותם מפרידה אותם מסתם סרטים על אקדחים וסוסים.בגלל: המשפט שאומר איסטווד לסקופילד קיד, הנער שדרדר אותו לפרשה המצערת והקטלנית הזאת: "זה לא דבר קל להרוג בן אדם"."נהר האדום" Red River"("); במאי: האוורד הוקסלמרות שלא מעט תאורטיקנים חוכמולוגים של הקולנוע טוענים שליהוקו של מונטגומרי קליפט הצעיר ודק הגזרה מול ג'ון וויין במיטבו הנרגן היה לא יותר מבדיחה פרטית בליהוק הומו מול מאצ'ו, המערבון האפי הזה בשחורלבן, על ידידות אמת שנקטעת לרגע ארוך בשל הסתלקות המחשבה הישרה, לא ייעדר מרשימת עשרת המערבונים הגדולים של כל הזמנים.בגלל: שהבלט היפה ביותר אינו מחזיק נר לרגלי כל פריים שבו מתנועעים בצוותא וויין וקליפט."האיש שירה בליברטי ולנס" The Man Who Shot Liberty Valance"("); במאי: ג'ון פורדבעת שבה מגדיר לי מרווין המצוין את הנבל הקולנועי בשיא נבזותו, נאבקים ג'יימס סטוארט, בתפקיד עורך דין רכרוכי הנאלץ לעמוד על שלו, וג'ון וויין, גבר שבגברים, על הסרט ועל לבה של הנערה. וויין מפסיד לאורך כל החזית, עובדה המעוררת לא מעט כעס בקרב הצופים שמעדיפים היו להריע לוויין, אבל לסטוארט יש לפחות את הכנות לספר מי באמת ירה בליברטי ואלאנס.בגלל: שענטוזו עב הישבן של וויין מעולם לא היה מודגש ואפקטיבי יותר כפריט כוראוגרפי."בוליט" Bullit"("); במאי: פיטר ייטסלמרות שהמותחן המוצלח הזה נמדד לרוב כאמת המידה למרדף מכוניות בכבישיה התלולים של סן פרנסיסקו, כוחו האמיתי במשחקו המינימליסטי והלקוני של סטיב מקווין, בתפקיד מפקח המשטרה פרנק בוליט המופקד על שמירת עד מאפיה מסתורי. חוץ מהעובדה שהסרט הזה עשה למקווין מה שלא עשו רבים לפניו ולפורד מוסטנג אף יותר מזה, המותחן הזה, שבדרך כלל מראה נטייה להיראות מיושן, עומד נפלא בשיני הזמן. בגלל: שאם ז'קלין ביסט לא מגיעה למקווין, היא לא מגיעה לאף אחד."בקו האש" In the Line of Fire"("); במאי: וולפגנג פטרסןבשנים האחרונות מוביל קלינט איסטווד, בראש קבוצת שחקני קולנוע מקשישים כהריסון פורד, טומי לי ג'ונס, דונלד סאתרלנד, וורן בייטי ואחרים, את הדיון העיוני והקולנועי, כיצד אמורים הללו לעשות את המעבר הלא קל כלל מאיקונות שגילמו בעבר גיבורי ם אלמותיים כהארי קאלאהן ואינדיאנה ג'ונס, לשחקנים שכרסם שמוטה, קו שיערם נסוג והם כבר אינם כשירים לסוג האקשן שאפיין את בחרותם. ב"בקו האש", שבו מגלם איסטווד את סוכן השירות החשאי פרנק האריגן שהנשיא ג'ון קנדי נרצח מתחת לאפו, הוא מנסה לסוכך בגופו 30 שנה אחרי על נשיא חדש. אלמלא הביא איסטווד כל כך הרבה חסד, איפוק וקסם אישי לתפקיד כפוי הטובה הזה שמגחך אותו יותר מאשר עושה לו כבוד, היה הסרט מתמוטט. אבל מול חרונו של המתנקש הבודד ג'ון מלקוביץ', ועם רנה רוסו לצדו, מצליח האריגן איפה שנכשלים צעירים וטובים.בגלל: שאין כמראה הארי המזוהם פורט על פסנתר בבר אפלולי בניסיון להשיג את הנערה."השיחה" The Conversation"("); במאי: פרנסיס קופולהאיפה שבדרך כלל לא מנסה ג'ין הקמן להביא לסרטיו חזות כובשת של שובר לבבות או סקס סימבול, בתפקיד המצותת המקצועי האפור שבמקרה עולה על שיחה רבת רבדים וקשה לפענוח ביוניון סקוור בסן פרנסיסקו, נדמה שכולם מהתלים בו כל הזמן. מתחריו, מעסיקיו, שותפו הבוגדני; כולם. הסרט הזה, שהיה אטיוד קאמרי קטן של קופולה שבין שני "הסנדקים" בדרך למגלומניה הבומבסטית של "אפוקל יפסה עכשיו", הוא סרט מתח במובן המלא והמדויק של המילה.בגלל: שאין תמונת סיום אומללה ומדכאת יותר מהקמן, יושב בדירתו שאותה קילף לגורמים בחיפוש אחרי מיקרופונים סמויים, כשהוא מנגן בסקסופון שלו."היט" Heat"("); במאי: מייקל מאןהבטיחו לנו את אל פאצ'ינו ורוברט דה נירו (סדר השמות אינו מקרי) שורפים יחדיו את המסך, וקיבלנו אותם מנהלים שיחה מאיימת בדיינר דרכים לעשר דקות. ועדיין, המותחן הארוך, האלים והמודרני הזה מאת מייקל מאן, שמסגנן את לוס אנג'לס כשם שסגנן את מיאמי ביץ' בסדרה "מיאמי וייס", הוא סרט פעולה ראוי ביותר מאת במאי שגיחותיו מעטות אך מנומקות להפליא.בגלל: שבסוף, ועם מטוסי נוסעים מנמיכי טוס מעל ראשיהם, מנהלים פאצ'ינו ודה נירו (סדר השמות אינו מקרי) קרב יריות הדדי שבסופו הצדק מנצח."צייד" Manhunter"("); במאי: מייקל מאןמעטים יודעים ומעטים צפו בפרק הראשון והמוצלח בטרילוגיה של "שתיקת הכבשים". משום שב"חניבעל" הדוחה אני מסרב לצפות ו"שתיקת הכבשים" היה בעיני סרט סביר, אני מוצא שהמפגש הראשון עם ד"ר חניבעל לקטר (בריאן קוקס הסקוטי) שנלכד בידי וויליאם פיטרסן, שחקן שהקר יירה שלו נעצרה בהילוך סרק, הוא סרט מרתק שהבאים אחריו מחזרו ללא רחמים. גם כאן נקרא סוכן האף.בי.איי שלכד את לקטר ונפשו נצרבה לשוב לשירות כדי לעזור וללכוד רוצח סדרתי.בגלל: וויליאם פיטרסן המצוין שעושה את שעשתה ג'ודי פוסטר מבלי שזכה ברבע מהתהילה."המקור" The Insider"("); במאי: מייקל מאןלמרות התקינות הפוליטית הנושבת מהסרט הזה שעניינו מקור מלב תעשיית הסיגריות המסגיר את סודותיה הכמוסים ביותר למפיק פעלתני של תוכנית התחקירים "60 דקות" (ראסל קרואו ואל פאצ'ינו), נגמרת התקינות בנושא עצמו. לבטיו של קרואו קורעי לב ואותנטיים; פאצ'ינו מנסה לשכנע בתפקיד מפיקו היהודי המחויב לאמת העיתונאית של מייק וואלאס בימי שיא הדיכאון הקליני שלו; וכל האפוס הזה המתגלגל על פני שלוש שעות הוא תיעוד המתיימר לאמת בדיווח על מקרה אמיתי שהסיר את מכסה המנוע מעת תעשיית הסיגריות הממכרות למוות.בגלל: האנרגיה המתפרצת כולל פרצי רוק של פאצ'ינו ודמותו החלקלקה של וואלאס כפי שהוא מגולם בידי כריסטופר פלאמר."שלום לך יקירתי" Farewell my Lovely"("); במאי:דיק ריצ'רדסרק בשבוע שעבר, ואחרי שהחמצתי אותו פע ם אחרי פעם בחיפוש באתרי הדי.וי.די, מצאתי את "שלום לאהובתי" (עם רוברט מיצ'ם המצוין בתפקיד פיליפ מארלו), בגרסת די.וי.די.נכון שאני עדיין עומד על האמת שלי, ש"שלום לנצח" עם אליוט גולד בבימוי רוברט אלטמן הוא מארלו האולטימטיבי (טרם בדי.וי.די), אבל מיצ'ם דולק אחריו במרחק נגיעה. עם שרלוט רמפלינג, שממה שאני קורא בעיתון חורכת את המסכים בימים אלה ממש, ועם אנתוני זרבי החלקלק, מארלו מעולם לא היה משכנע, לקוני ומרגש יותר.בגלל: סילבסטר סטאלון, באחד מתפקידיו הראשונים, שעוזר למיצ'ם לחסל את האשה הגדולה והמכוערת שממכרת אותו להרואין."כל אנשי הנשיא" All the President's Men"("); במאי: אלאן ג'יי פאקולהמעולם לא היה סרט שסופו, כמה פרטיו, פומביים וידועים כל כך, ועדיין עיתונאים וצופים ממקצועות אחרים אינם יכולים להפסיק ולצפות בו, פעם אחר פעם. רוברט רדפורד ודסטין הופמן בתפקיד בוב וודוורד וקרל ברנסטין מוציאים שם טוב וחד פעמי למדי לעיתונות, כשהם עוזרים לפרום את נשיאותו של ריצ'רד ניקסון בעקבות פרשת ווטרגייט, שורה אחרי שורה.בגלל: ג'ייסון רובארדס המנוח בתפקיד בן בראדלי, עורך ה"וושינ גטון פוסט", שאחרי שהנשמה יוצאת אומר לבסוף: Print it Baby"" והולך לדרכו שמח וטוב לב."סודות אל.איי" L.A Confidential"("); במאי: קרטיס הנסוןהבונוס הוא שג'יימס אלרוי, שעל ספרו מבוסס הסרט, הוא אחד הסופרים האהובים עלי. המהות היא שהסרט התקופתי הזה, הממוקם בלוס אנג'לס המושחתת של אמצע המאה שעברה, מניח לראסל קרואו להתפוצץ במלוא העוצמה שלו על המסך; לקווין ספייסי להיות חלקלק עד אנושי; לדני דה ויטו להיות פאתטי; ולגאי פירס לעבור מהפך נדיר מפוץ ממושקף העובד על פי הספר לשוטר נחוש בעקבות האמת.בגלל: קים בסינג'ר בתפקיד הזונה שעוצבה בדמותה של ורוניקה לייק ושמוסריותו הלקויה של הסרט אינה פוסלת אותה מלהפוך למושא אהבתו של השוטר הצדיק."אלוף" Junior Bonner"("); במאי: סם פקינפההזדמנות חובה לתקן את העוול שנעשה ליצירת המופת המוחמצת הזאת מאת סם פקינפה המנוח, אודות רוכב רודאו (סטיב מקווין) שחוזר הביתה לאמו האהובה (אידה לופינו), אביו השתיין (רוברט פרסטון), ואחיו כריש הנדל"ן (ג'ו דון בייקר), כדי לגלות שלמרות רצונו אין לו היכן להניח את אוכפו המהוה.בגלל: סטיב מקווין."ב ראש מורם" Walking Tall"("); במאי: פיל קרלסוןמבוסס על מקרה אמיתי במעבה חגורת הנאנדרטליות האמריקאית אדומת העורף במדינת טנסי, שעניינו מאבקו חסר הפשרות של שריף אידאליסטי בשם ביופורד פאסר באלמנטים של פשע שהשתלטו על עיירת הולדתו; הסרט הזה שנע ממוסרניות בסנט לאקשן בסגנון המכות היבשות שקדם לאקסטרווגנצות עתירות פעלולים שזכה לשני סרטי המשך (בלי ג'ו דון בייקר המצוין בו), הוא מסרטי הקאלט האמריקאיים של תחילת שנות השבעים, כמו "בילי ג'ק" וסרטי ההמשך שלו. צמוד באורח חסר פשרות ונטול מעקפים לנרטיב החד ממדי שלו, "בראש מורם" הוא סרט שאינך יכול שלא להריע מהטריבונות לגיבור היווני שעובר שבעה מדורי גיהנום ומשלם מחיר אישי כבד כדי להשליט את זן הצדק הבלתי מתפשר שלו.בגלל: אלת העץ הגדולה שמגלף דון בייקר ושבאמצעותה הוא מרסק את כל שניצב בדרכו וראוי לריסוק."המסעדה של אליס" Alice's Restaurant"("); במאי: ארתור פןבלדה ארכנית שחיבר ארלו גאטרי, בנו של זמר העם המיתולוגי וודי גאטרי וגיבור נעוריו של בוב דילן, אודות חג הודיה תמים בעיירה קטנה במסצ'וסטס ותלאות שאריות הזבל שייצרה אותה ארוחה, ע ובד בידיו האמונות של ארתור פן לסרט שהתיימר ללכוד את רוחן האנרכיסטית של הסיקסטיז והצליח באופן חלקי בלבד. ארלו גאטרי היה ונשאר אחד האנשים החביבים בתחום מוזיקת העם האמריקאית, אבל כתפיו דלות מכדי לשאת את הסרט שמבקש להיות יותר מתרגום ויזואלי לשיר בן 20 דקות.בגלל: השיר."חופי הכרך" On the Waterfront"("); במאי: איליה קזאןמבכירי הקלסיקה האמריקאית והסרט שהבהיר לעולם איזה גאון קולנועי הוא מרלון ברנדו, הוא מהסרטים הנדירים הללו שעמיד בפני שיני הזמן. ברנדו נפלא, טרי ומשכנע כשהיה; קארל מאלדן, רוד סטייגר, לי ג'יי קוב ואווה מארי סיינט, משלימים חמישייה פותחת נהדרת; הסיפור על השתלטות המאפיה על נמלי הים והקרב נגד ההשתלטות הזאת, נותר רלוונטי ואמיץ. למרות שמאז עטה עליו ברנדו מאה קילו נוספים וקאזאן הלשין על חבריו לתעשיית הקולנוע בפני הוועדה ציידת האדומים של מקארתי, דבר מכל אלה אינו מצליח לגרוע מהמראה האפור, המדכא והאותנטי של בני הצווארון הכחול נלחמים על חירותם מעל ממסד מושחת כאשר ברנדו, גבר צעיר ורפה שכל, נדחף אל לב המאבק.בגלל: הסצנה האלמותית במונית בין ברנדו לאחיו (סטייגר): " הייתי יכול להיות אלוף"."הבריחה" The Getaway"("); במאי: סם פקינפההסרט המקורי עם סטיב מקווין המצוין בתפקיד שודד הבנקים דוק מקוי ועם אלי מקגראו הקלושה בתפקיד אשתו כה חזק, אפקטיבי ומרתק שחבל על הכסף והמאמץ שהושקעו בגרסה עדכנית עם אלק בולדווין וקים בסינג'ר. גדולתו של מקווין, שמת צעיר מדי ב80', היתה בכך שבכל אחד מסרטיו הטובים אי אפשר היה להסיר ממנו את העיניים. ודאי שלא בסרט האקשן הנחוש והנמרץ הזה, עם פקינפה במיטבו וברגע נדיר של פיכחון.בגלל: סלים פיקנס הנהדר המסיע את זוג השודדים ותיק מלא מזומנים מעבר לגבול עם מקסיקו."מגע של רשע" Touch of Evil"("); במאי: אורסון וולסבתחרות על השוט המדהים הראשון בקולנוע העולמי מככב שוט הפתיחה של הסרט הזה בראש הרשימה. מורים לקולנוע לעולם לא יתעייפו מלהציג בפני תלמידיהם את האתגר לחקות אותו. מאופר כהרגלו כאדם זקן מכפי שנותיו, נותן וולס הופעה נהדרת בתפקיד מפקח המשטרה המושחת האנק קווינלן שנכנע לבסוף לבן דמותו הנמרץ, שוטר מקסיקני בשם וארגס (צ'רלטון הסטון) שאינו מוכן שחבורת פרחחים מקומית תתעלל באשתו ז'אנט לי. עם מרלן דיטריך בהו פעת אורח מהממת כמדאם שחוקה ומרוטה כקווינלן, ועם עלילה שרובה מצולמת בלילה בטריטוריה נטולת חן ומעוררת דיכאון כבד, "מגע של רשע" הוא המשל האולטימטיבי על נצחונו המזדמן של הרשע על הטוב.בגלל: סצנת המוות הארוכה והמשכנעת של וולס."הזוג המוזר" The Odd Couple"("); במאי: ג'ין סאקסהעובדה שוולטר מתיאו וג'ק למון מתו בשנתיים האחרונות הופכת את הקומדיה הוותיקה הזאת, המבוססת על מחזה מצליח מאת ניל סיימון, לציון דרך היסטורי בז'אנר הקומדי. השידוך שאינו יכול לעלות יפה בין כתב ספורט מסמורטט שחי בתנאים תת אנושיים בדירה ניו יורקית ואוכל כריכים ירוקים מירכתי המקרר, עם פדנט פתולוגי והיפוכונדר רב תחלואים ואלרגיות, הוא מסוג תרביות הגידול הנדירות לקומדיה טובה. חוץ מזה שהחיבור בין מתיאו ללמון היה אחד מהתרכיבים הכימיים הנדירים בקולנוע.בגלל: שאינני זקוק שוולטר מתיאו יאמר מילה כדי להתגלגל מצחוק מאחד הפרצופים האקספרסיביים בקולנוע."חמים וטעים" Some Like it Hot"("); במאי: בילי וויילדרבעיני רוחי העדפתי לזכור את הקומדיה הזאת כלא יותר משני גברים מחופשים לנשים עם מרילין מונרו מבליטה את החזה. צפייה נוספת הזכירה לי שמדובר באחת הקומדיות היותר שנונות ומוצלחות של הקולנוע האמריקאי ובסיפור קומי שמחזיק מעמד גם אחרי שכולם חוץ מטוני קרטיס האלמותי מתו. "חמים וטעים" היה ונותר אחת הלבנים המרכזיות בקריירה המפוארת של וויילדר.בגלל: הסצנה בקרון השינה ברכבת וחלוק הלילה של מונרו."סודות אפלים" Twilight"("); במאי: רוברט בנטוןשום דבר שנרקם בין פול ניומן, ג'ין הקמן וסוזן סרנדון אינו יכול להיות ממש רע. במיוחד שהסרט הקודר הזה שב לערכי הפילם נואר של שנות הארבעים ואינו מתבייש בקידת הכבוד שהוא קד אל עבר ריימונד צ'נדלר. בתפקיד בלש פרטי המתגורר בביתם של גיבורי קולנוע מקשישים, כשהבעל (הקמן) נוטה למות ואשתו (סרנדון) אוהבת אותו בדרכה המיוחדת, מגיש פול ניומן הופעה מאופקת ואלגנטית של שחקן המוצא את מקומו ביחס ישיר לגילו, מעמדו והקריירה שלו. גם ג'יימס גרנר, בהופעת אורח מוצלחת, מוכיח שתהילת עולם פסחה עליו שלא בצדק.בגלל: שרוב הסרט משוכנעים ידידיו של ניומן שכדור תועה גזל ממנו את גבריותו."אינסטינקט בסיסי" Basic Instinct"("); במאי: פול וורהובןחבירתם של במאי וצלם אירופאים, פול וורהובן ויאן דה בונט, לתסריט נצלני מנשוא של ג'ו אסטרהאזי המגלומן, לא יכולה להדיח אפילו חובב קולנוע ירוד כמוני (רק לא אינגמר ברגמן) לדבר טובות בסרט הזה שכל עניינו ערוותה הבלונדינית של שרון סטון. אבל מכיוון שבגרסת הדי.וי.די נמסרות סצנות המין המפורסמות במלואן וללא צנזורה, אינני מתכוון להתחסד. למרות שמייקל דאגלס איננו המודל שלי למיתוס סקס, יש בסרט כמה רגעים לוהטים שאינם מקובלים בסרטים שאינם פורנוגרפיים בהגדרה.בגלל: הרגע שבו משכלת סטון בתחנת המשטרה את ירכיה וחושפת את ערוותה נטולת התחתונים. | |  | |  |
| |  | |  | די.וי.די: לקסיקון מונחים
| |  | | | | הצצה מזדמנת או התמכרות ארוכת טווח לעולם הדי.וי.די מעמיסות על הצופה הממוצע התמודדות מתמדת עם לקסיקון מונחים (באנגלית טכנית ותובענית למדי) שרובם ככולם הם חלק מהמידע המייגע המופיע על גב קופסת הסרט, בחוברת או בדף המידע השוכנים בתוכו. למרות שכל הדיוט אינו זקוק לדעת יותר מאשר להכניס את הדיסק למגש שנועד לשם כך במכשיר ולהתמודד עם תפריט פשוט לכאורה שבו ייהנה מהסרט אחרי שילחץ על פליי בשלט, יש טעם והיגיון מסוימים להבין מספר מונחי די.וי.די בסיסיים המגדירים את הפורמטים השונים, את המפרט הטכני ואת האופציות המגוונות. להלן תמצית המונחים האלמנטריים ביותר שהם בבחינת מורה הנבוכים של הדי.וי.דיAspect Ratio טווח הגדלים והפורמטים (מלבני, מלבני צר או ריבועי) של הסרט התחום בשני פסים שחורים: מעל הפריים ומתחתיו. יחס של 2.35:1 משמעו שעל כל אינץ' של גובה הפריים, רוחבו 2.35. ככל שהמספר הראשון גבוה יותר, כך יהיה הפריים צר וארוך יותר.* Anamorphic Widescreen במילים אחרות: תוכנן לטלוויזיה בעלת מסך מלבני רחב בפרופורציות של 16X9. הדור הבא של מכשירי הטלוויזיה, שכבר נמכר בשוק האלקטרוניקה היש ראלי, יהיה בעל מסך בעל פורמט מלבני בניגוד למסך הריבועי שבו אנו מורגלים. הפורמט החדש הזה יאפשר לסרטים שצולמו למסך קולנוע ארוך ורחב להיכנס במלואם למסך הטלוויזיה מבלי שהצופה הביתי ייאבד את קצותיה של התמונה. עד עתה היה נהוג להוסיף לפני כל סרט ששודר בטלוויזיה את הכתובית "סרט זה פורמט (טופל) כדי שיתאים למסך הטלוויזיה שלכם". במאי קולנוע נהגו לכעוס על עיוות הפריים שלהם שפגע כמובן גם בקומפוזיציה המצולמת וגרע ממנה מידע. מכשירים מהודר החדש, Wegaכ של סוני, מתרגמים אוטומטית את הסרט לפורמט המקורי ומשדרים תמונה חדה יותר.* Dolby Digital/DTS שתי שיטות שונות של טיפול בסאונד. המספר שמופיע על המסך (או על הקופסה) במיקס דולבי דיגיטלי 2.0, 4.0, 5.1 מעיד על מספר הרמקולים שדרכם יכול להישלח מידע הצליל. DTS מזין אוטומטית את כל ששת הרמקולים. כדי ליהנות מהצליל במיטבו, יש צורך או בדולבי דיגיטלי או במכשיר די.וי.די עם הכנה DTSל ובו מפענחים מיוחדים שינצלו את המידע שהועמס על הדיסק. ככל שמספר הרמקולים רב יותר כן ייטב.* Dual Layer ההסבר הטכני לחידה כיצד העמיסו אינפורמציית צליל ותמונה כה רבים על דיסק אחד, מצריך את הצופה לחשוב על הסרט כשני תקליטורים שהונחו אחד על גבי השני. עינית הלייזר קוראת את המידע שצרוב בתקליטור הראשון ומדלגת לתקליטור שמונח תחתיו. ללא המידע הכפול הזה ייאלץ הצופה להפוך את הדיסק באמצע הסרט, בדיוק כפי שהיה נהוג בימי תקליטי הוויניל.* THX בתמצית, חותמת האיכות של ג'ורג' לוקאס ואשפי הסאונד שלו שנקראת על שם סרטו הראשון THX1138. חלק מסרטי הדי.וי.די עברו עיבוד ושיפוץ כדי לעמוד בסטנדרטים המחמירים של מנהיג "מלחמת הכוכבים" ועברו בקרת איכות בחדרי ההקרנה של לוקאס בחוות סקייווקר שלו. רק מלחינים ברמה של מוצרט או בעלי שמיעה אבסולוטית יבחינו בהבדל בין סרט עם THX או בלעדיו. | | | | |
|
| | |
