והמנצח הוא כנר לשעבר בסימפונט רעננה תובע מהתזמורת כרבע מיליון שקלים, בטענה שהתופים פגעו בשמיעתו מיכל כהן 29/11/01 תביעה יוצאת דופן, שמתנהלת כבר שלוש שנים בבית המשפט המחוזי ובבית משפט השלום בתל אביב, מוסיפה לרשימת מקומות העבודה המובעדים לפורענות מקום בסגנון שונה לגמרי ­ תזמורת סימפונית, ולרשימת כלי המשחית ­ תוף. על ספסל הנאשמים יושבת הסימפונט רעננה. נגן תזמורת לשעבר, הכנר אלפרדו מאיו, תובע מהסימפונט רבע מיליון שקלים בקירוב בגין ליקויי שמיעה לצמיתות, שנגרמו, לטענתו, בגין הצבתו במספר חזרות וקונצרטים בסמוך לכלי ההקשה ולתופים. מאיו הוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגע תאונת עבודה, ולעולם לא יוכל לשוב ולעסוק בנגינה. מנגד טוען בא כוחה של התזמורת, כי נזקי השמיעה מהם סובל מאיו לא נגרמו בחצי השנה בה עבד כנגן בסימפונט רעננה.הכרעתו של בית המשפט בסוגיה תהווה תקדים, ולא מעט נגנים, מנהלי תזמורות, שוחרי מוזיקה ואפילו רופאי אוזניים בישראל ממתינים לשמוע אותה. אם יקבל בית המשפט את טענתו של מאיו והכנר יהפוך למנצח, צפוי שיוגשו תביעות נוספות של נגנים נגד התזמורות שלהם. שכן זהו אחד מכללי הנגינה בתזמורת: אחרי הכינור הראשון נשמע קולו של הכינור השני. אם תידחה טענתו, ישובו התזמורות לנגן בהרמוניה, ללא חש ש תביעות ושאר אקורדים צורמים. כך או כך, שלב ההוכחות הסופיות במשפט זה, המרתק לכשעצמו, יישמע בחודש הבא. רעש וצלצולים הסימפוניה הבלתי גמורה, עדיין, בין מאיו לסימפונט החלה לפני ארבע שנים. מאיו (40), נשוי ואב לילד, עולה חדש מארגנטינה, התקבל לסימפונט כנגן כינור. בכתב התביעה שהגיש באמצעות בא כוחו, עו"ד אורן לוקץ', הוא מתאר את נסיבות האירועים שגרמו לפגיעה באוזניו: "במהלך חזרה שקיימה הנתבעת לקראת קונצרט, בהשתתפות התובע, הוצב התובע בקרבת כלי ההקשה ובסמוך מאוד לתופי התזמורת ­ במרחק של כ­20 ס"מ מהמתופף הקרוב אליו. במהלך החזרה, ועקב רעש ההקשה והתיפוף בתופים שמאחוריו, חש התובע כאבים עזים באוזניו. משגברה עוצמת הרעש התלונן התובע על כך בפני הכנר הראשון, ניתאי צורי, וכן בפני אריה קאופמן, האחראי על הנגנים. במהלך קונצרט בו ניגן התובע, שב המקרה האמור לעיל וחזר על עצמו. משגברו כאביו, פנה התובע לקאופמן בשנית בטענה כי אינו יכול לנגן בעוצמת הרעש לה הינו נתון מצד התופים הממוקמים מאחוריו, ואולם דבר לא נעשה בנדון. "במהלך חזרה שנערכה באודיטוריום יד לבנים ברעננה, ובעת שהתזמורת מנתה, באופן חריג, כ­50 נגנים שהצטופפו על גבי הבמה הקטנה, הוצב התובע בשלישית בקרבת כלי ההקשה, במרחק של כ­50 ס"מ בלבד מתוף גדול שע מד מאחוריו. במהלך החלק הראשון של החזרה ועקב הקשה ותיפוף בלתי פוסק בתוף הגדול שהוצב מאחוריו, חש התובע כאבים עזים באוזניו. משגברו כאביו והפכו לקשים מנשוא, פינה עצמו התובע לקבלת טיפול רפואי בקופת חולים".בתביעה מכונה סדרת האירועים הללו "תאונה", שכן אובחן כי מאיו סובל מ"טראומה אקוסטית". "בבדיקות שמיעה שנערכו לתובע אובחן ליקוי שמיעה מסוג עצבי באוזן שמאל. כמו כן, סובל התובע מטינטון מתמיד בשתי אוזניו, המתגבר בסביבה שקטה", נכתב בתביעה. עוד נטען, כי שמיעתו של מאיו נפגעה לצמיתות ועקב כך הוא אינו יכול לעבוד יותר במקצועו ככנר. לתביעה מצורפת חוות דעתו של פרופ' גיורא מרשק, מנהל מחלקת אף, אוזן גרון וכירורגיית ראש­צוואר בבית החולים "קפלן" ברחובות, שקבע כי "לפנינו מקרה ברור של 'חבלה אקוסטית חריפה' הטינטון המתמיד בשתי האוזניים ללא פגיעה בתדירויות הדיבור גורם למאיו נכות צמיתה בשיעור של .%10 למעשה לפנינו מוזיקאי שהקדיש את כל חייו המקצועיים אך ורק למוזיקה, ועתה, לאחר שנפגע ב'חבלה אקוסטית' על ידי הקשת תופים שהושמו קרוב מדיי אליו בזמן נגינת התזמורת של רעננה, אין ביכולתו להמשיך יותר במקצוע . מקרה זה הוא חריג ביותר מבחינת חוקי הנכות ויש להתייחס אליו ככזה. משום כך אני מעריך את נכותו המקצועית ב­%100". הביטוח הלאומי הכיר במאיו כנפגע תאונת עבודה וקבע לו %15 נכות. חצי שנה לאחר שהתקבל לעבודה בסימפונט פוטר מאיו. בתביעה מנומקים הפיטורין "ככל הנראה עקב פגיעתו בתאונה". מאז הוא מובטל ומצבו הכלכלי קשה. "הואיל ובתאונה איבד לצמיתות את מקצועו, לו הוכשר שנים רבות", נכתב בתביעה, "והואיל ואין ביכולתו להשתלב בחזרה במקצועו או בכל מקצוע הכרוך בחשיפה לרעש, על בית המשפט לחשב הפיצוי בגין הפסדי השתכרותו ואובדן כושר ההשתכרות לפי שיעור נכותו הפונקציונלית". הציר המרכזי עליו סובבת התביעה הינו כי התאונה נגרמה עקב מעשיה הרשלניים ומחדליה של הנתבעת, היינו ­ סימפונט רעננה. מאיו מאשים את התזמורת כי לא סיפקה לו שיטת עבודה בטוחה, סיפקה לו מקום עבודה בסביבת רעש מזיק, לא סיפקה לו אמצעי הגנה מפני הרעש המזיק אליו נחשף במהלך עבודתו, לא ערכה לו בדיקות שמיעה תקופתיות לגילוי מוקדם של הנזק, צופפה אותו יחד עם נגנים נוספים על במה קטנה ממידות במה המקובלת לתזמורת סימפונית, לא שעתה לתלונותיו ולא פעלה להרחיקו מכלי ההקשה ומהתופים, והעסיקה מנהלים ועובדים "בלתי אחראים ובלתי סבירים", כלשונו. עו"ד אורן לוקץ', בא כוחו של מאיו, תוקף את הסימפונט בחריפות. מבחינתו, המקרה הזה הוא מאבק דוד בגוליית: "מדובר בכנר קטן דל אמצעים שיוצא כנגד עורכי דין של חברות ביטוח. בכל מה שנוגע לנושא הבטיחות, הייתה פה חוץ מרשלנות פושעת גם הפרה של החוק. הם חזקים ביחסי ציבור, אבל כשמדובר בלהגן על העובד ­ הם נכשלים. התזמורת עברה על החוק בכך שלא דאגה לערוך בדיקות לגילוי רעש מזיק אצלה. יש בידינו תעודה החתומה בידי מפקח אזורי באגף הפיקוח על העבודה במשרד העבודה והרווחה, ובו אישור כי לא נתקבלו במשרד העבודה תוצאות בדיקות סביבתיות לגילוי רעש מזיק מתזמורת סימפונט רעננה, דבר שבניגוד לדרישות תקנות הבטיחות בעבודה". לוקץ' מוצא אסמכתאות לכך שנגני תזמורת לא חשופים רק לצלילים ערבים לאוזן: "בעלון המוסד לבטיחות וגיהות נכתב כי 'בבדיקות עוצמות קול שערך המוסד לבטיחות ולגיהות בין נגני תזמורות בשעת קונצרט, נמצאו בקרבתם מפלסי רעש של 90 דציבלים ויותר. מן העובדות הללו עולה שיש להתייחס לנגנים בתזמורות כאל עובדים ברעש מזיק ש מחייב ביצוע בדיקות רפואיות תקופתיות וניהול פנקס בריאות'".להדגשת טיעוניו של מאיו, צירף עו"ד לוקץ' לתביעה תצהיר של אנה רטנר, אף היא כנרת בסימפונט רעננה. בתצהיר כתבה רטנר: "ניגנתי ביחד עם התובע ויתר נגני הנתבעת בחזרה בבית יד לבנים ברעננה. זכור לי כי הושיבו אותי ואת התובע בסמוך מאוד לתופים. בעת החזרה תופף המתופף על התופים בחוזקה ובעוצמה רבה. הרעש שבקע מהתופים היה חזק מאוד".מאיו דורש מהסימפונט פיצויים בסך של כ­250 אלף שקלים לא כולל ריבית והצמדה, בשל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה: הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות, הפסד מיוחד בגין הוצאות לימודים אקדמיים ובגין השתלמויות ושיעורים פרטיים שירדו לטמיון בעקבות התאונה, אובדן כושר ההשתכרות עד גיל 70 לפחות, אובדן זכויות סוציאליות, הפסד לעתיד בגין שיקום מקצועי, הוצאות ההשתלמות, לימוד מקצוע חדש והסתגלות והשתלבות בשוק העבודה, כאב וסבל ואובדן הנאות החיים. רעש? צלצולים? מנגד, מהסימפונט רעננה נשמעת מוזיקה שונה לגמרי. אם מציבים את טענות הצדדים אלו מול אלו, מתקבלת קקופוניה של ממש. התזמורת מעלה בכתב ההגנה שהגישה שורה של ארגומנטים, ומהם ניכר כי היא רואה את התביעה כאבסורדית לחלוטין. באמצעות בא כוחה, עו"ד אורון מייל, מגדירה התזמורת את התביעה "טרדנית וקנטרנית" ומציינת כי "כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה כנגד הנתבעת, שכן אין כל קשר בין אירוע התאונה המתואר והפגיעות המתוארות על ידי התובע למעשה או מחדל כלשהו מצד הנתבעת".בהתייחסות ספציפית לטענותיו של מאיו טוענת התזמורת, כי "ברוב רובן של התזמורות בישראל ובעולם, ובמשך מאות שנים, סדר הישיבה של תזמורות הינו קבוע וזהה, וכך גם ישיבתו של התובע. מיקומו של התובע, ביחס לכנרים אחרים בתזמורת היה מרוחק מהתופים ומכלי ההקשה, וכל טענותיו של התובע כי ישב במרחק ס"מ ספורים מהתופים טענות שווא הן. כל נגן מתחיל יודע כי לא ניתן לנגן מבלי להיות חשוף לצלילי המוזיקה. תזמורת הנתבעת הינה תזמורת קטנה יחסית, וכדוגמה ­ קטנה פי שלושה מתזמורת הפילהרמונית, ולפיכך גם עוצמת הרעש בה קטנה הרבה יותר".התזמורת אף מתארת את מאי ו בתשובתה באופן שלילי ביותר מבחינה מקצועית: "התובע התקבל כנגן כינור לתקופת ניסיון של שישה חודשים אצל הנתבעת, שהחליטה לתת לו הזדמנות מאחר שהיה עולה חדש, שבמשך שנתיים מאז עלה לארץ לא מצא עבודה ולא הצליח אף שניסה להתקבל לתזמורת כלשהי, דבר האומר דרשני לגבי רמתו המקצועית של התובע. אכן, לאחר תלונות חוזרות ונשנות על רמתו המקצועית של התובע הוחלט עם כל הרצון הטוב, שרמתו אינה מספקת". מאיו, על פי התזמורת, הינו "נגן ברמה נמוכה מבחינה מקצועית. לתובע לא ציפתה כל קריירה מזהירה. התובע נחשב למבוגר יחסית והישגיו המקצועיים, אם היו כאלה, כבר התגבשו. התובע כנר ממוצע ומטה, שכמותו, במיוחד מאז העלייה הרוסית, יש אלפים, שרובם עוברים הסבת מקצוע ורק מתי מעט והעילויים האמיתיים מוצאים עבודה בתחום המוזיקה המקצועית. מעניין כי מתוך 20 שנות עבודתו של התובע ככנר צורפו לכתב תביעתו שני מסמכים בלבד המעידים לטענתו על השתכרות".התזמורת גורסת כי "התובע פוטר על רקע מקצועי טהור ללא כל קשר למחלתו או פגיעתו הנטענים והמוכחשים". עוד טוענת התזמורת, כי "הנזקים להם טוען התובע הינם תוצאה של פגיעה או מצב רפואי קודם, ואינם קשורים לעבודתו בתקופת הניסיון הקצרה אצל הנתבעת". לגבי חוות הדעת הרפואית של פרופ' מרשק, נטען בכתב ההגנה כי "אין בחוות הדעת לשקף את מצבו האמיתי של התובע, ובכל מקרה אין כל קשר סיבתי. נזקיו של התובע נגרמו בשל חוסר זהירותו או רשלנותו של התובע עצמו. בין היתר לא התריע בפני הנתבעת על רגישותו לרעש ולא יידע הנתבעת על בעיותיו הרפואיות, לרבות בתחום האוזניים, לא צפה את הסכנה אף על פי שיכול וחייב היה לעשות כן בנסיבות העניין, לא ביקש לעבור למקום שקט לאחר שנוכח כי הוא סובל מבעיות שמיעה, לא נהג כפי שנוהג נגן סביר ונבון בנסיבות העניין".עו"ד אורון מייל, בא כוחה של הסימפונט רעננה, מפנה אף הוא אצבע מאשימה לכיוונו של מאיו: "מדובר בתלונה שטרם נמצאו לה סימוכין אובייקטיביים. המומחה מטעמנו שולל כל קשר סיבתי. אותו מר מאיו עבד מעל ל­20 שנה ככנר בארצות שונות בעולם, ולפתע ­ הפלא ופלא ­ לאחר מספר חודשים בתזמורת ברעננה טוען לליקויי שמיעה. זהו דבר לא הגיוני. כל כנר יודע שאם קיימים סימפטומים של רעש, זה בא מתיבת התהודה של הכינור עצמו וזה לא קשור למרחק מכלי ההקשה. לא הייתה כאן שום עוצמה חריגה מהרגיל. בתלונתו אף שחזרנו את היצירה, ונמצא כי לא רק שלא הייתה חריגה מהרגיל ומהמקובל אלא אף מדובר ביצירה שקטה יותר מנעימות אחרות. "מדובר בתזמורת שקיימת שנים ומעולם לא הופנתה כלפיה טענה מסוג זה. מעולם לא הייתה תביעה כזו וברור לכולם כי מוזיקה זה לא רעש. לא ייתכן שיבוא עולה חדש, עם כל הכבוד לו, ויטען שדווקא בחודשים שהוא בתזמורת הוא סובל מליקויי שמיעה. אם מוזיקה זה רעש, לטענתו, אז אל תנגן, אל תהיה כנר. קל וחומר, איך אפשר לכנות את המוזיקה בתור 'רעש מזיק'? לא לזה התכוונו תקנות הבטיחות בעבודה". הלכה ההרמוניה אלפרדו מאיו דוחה את הדברים שנאמרים נגדו בכתב ההגנה של הסימפונט רעננה. "היחס של התזמורת כלפיי היה נורמלי ורגיל לגמרי לפני התאונה", אמר השבוע ל"זמן השרון", "היחס השתנה אחרי התאונה. מאז איני עובד יותר כנגן. כאשר הגעתי לתזמורת רעננה עברתי מבחן, בדיוק כפי שכל נגן מקצועי צריך לעבור".הם טוענים שהם קיבלו אותך כעולה חדש, מתוך מניע לסייע לעולים."הם לא קיבלו אותי על מנת לעשות לי טובה בגלל שבאתי מחו"ל, מכיוון שאינני ישראלי. הייתה תחרות פתוחה לכל הנגנים המקצועיים. אני ניצחתי בתחרות והתקבלתי, אבל לא בגלל שעשו לי טובה. התקבלתי כי ניגנתי מאוד טוב. אין לכך קשר לנגינתי. יום אחד הייתי צריך לנסוע עם התזמורת לארצות הברית ואפילו עשו לי ויזה, ואז קיבלתי טלפון מאריה קאופמן, האחראי על הנגנים, שאמר לי 'אתה לא יודע כמה אני אוהב אותך, אבל התזמורת החליטה לא להמשיך איתך'".אורית פוגל, מנהלת הסימפונט רעננה, דוחה את טענותיו של מאיו: "הוא לא הצליח בתקופת הניסיון שלו. אנחנו הודענו לו שהוא לא יישאר בתזמורת מטעמים של נגינה, לא מטעמים אחרים, ואז הוא פרש לחופשת מחלה וכמובן שאני לא אפטר אדם ת וך כדי חופשת מחלה. לא חשבתי שזה הומני ­ את יודעת, עולה חדש, אמן, להגיד לו שאנחנו לא נמשיך להעסיק אותו בזמן שהוא חולה, למרות שהודענו לו מראש בעל פה שהוא לא ימשיך. ואז הוא הפסיק להגיע ואז נולדה התביעה הזאת. זה היה מהלך העניינים".אריה קאופמן, האחראי על הנגנים בסימפונט, מצטרף לדבריה של פוגל: "אצלנו בתזמורת, בין הנגנים, הסיפור הולך בתור בדיחה. זה סיפור מצוץ מהאצבע. קודם כל, אי אפשר לדעת מה היה לו עם האוזניים כשהוא בא לתזמורת. אני במקביל גם כן נגן כינור וגם אני יושב ליד כלי הקשה, אפילו יותר קרוב ממנו, במשך 25 שנה".מאיו צירף תצהיר של הכנרית אנה רטנר שגם טענה שהיה רעש גבוה."מה זאת אומרת 'רעש גבוה'? כל הזמן יש רעש בתזמורת. אין קריטוריונים של גבוה ­ לא גבוה".שופטת בית משפט השלום בתל אביב, חדווה וולצקי, תצטרך להכריע בסוגיה המשפטית הלא פשוטה הזאת: האם לצדד בתביעה של מאיו, מה שיהווה עבור הכנר "סוף טוב ­ הכל תוף", או לאמץ את טענות התזמורת, מה שיהווה עבור הכנר רקוויאם.hasharon@maariv.co.il