|
 | זיהומים ב"דרכים" |  |
|
 |
 | זיהומים בדרכי השתן מהווים את המחלה החיידקית הנפוצה ביותר ביניהן |  |
|
 |
 |
|
 |
 | זיהומים בדרכי השתן מהווים את המחלה החיידקית הנפוצה ביותר בקרב נשים. |  |  |  |  |
|
 |
 |  |  | שכיחות הבעיה
|  |  |  |  | | שכיחותם של זיהומים בדרכי השתן נעה בין 510 אחוזים בקרב ילדות ונשים צעירות, ועולה ל2030 אחוז בנשים לאחר הפסקת הווסת. לעומת זאת, זיהומים אלה נדירים ביותר בקרב ילדים וגברים צעירים, ושכיחים ב10 אחוזים מהגברים לאחר גיל 40, כתוצאה מהגדלת בלוטת הערמונית. |  |  |  |  |
|
 |
 |  |  | אפיון הזיהומים
|  |  |  |  | | רוב הזיהומים בדרכי השתן אצל נשים ממוקמים בשלפוחית השתן או בשופכה (זיהומים בדרכי שתן תחתונות), אך אחוז קטן מהם יכול לפגוע בכליות (זיהומים בדרכי שתן עליונות).זיהום בדרכי שתן תחתונות בנשים אינו מחלה בניגנית, המתבטאת בעיקר בצריבה, תכיפות, דחיפות וכאבים במתן שתן, ללא חום או צמרמורת. במקרים אלה ניתנת אנטיביוטיקה לצורך טיפול בסימפטומים של המחלה. לעומת זאת זיהום בכליה מלווה באחוזי תחלואה ואף תמותה, וכמובן מחייב טיפול אנטיביוטי אינטנסיבי. |  |  |  |  |
|
 |
 |  |  | זיהומים אצל ילדים
|  |  |  |  | | ילדים לא תמיד מסוגלים להגדיר תלונות אורינריות. ולכן, מחלות חום, או בעיות גדילה, מחייבות בדיקות שתן כדי לשלול זיהום זה.שלילת מומים מולדיםזיהום בדרכי שתן בילדים מחייב בירור מקיף, על מנת לשלול מומים מולדים.סיכונים בכליותזיהומים בכליות בילדים עד גילאי 56 עלולים לגרום לצלקות בכליה, אשר יתבטאו לאחר 2030 שנה באי ספיקה כלייתית.לעומת זאת, זיהומים בילדות מעל גיל 56 או בנשים אינם פוגעים בתפקוד הכלייתי בטווח הארוך, בתנאי שדרכי השתן תקינות. |  |  |  |  |
|
 |
 |  |  | לא למהר עם אנטיביוטיקה
|  |  |  |  | | לילדות או לנשים בריאות, שבמקרה מתגלים אצלן חיידקים בשתן ואינן סובלות מסימפטומים, אין צורך לתת טיפול אנטיביוטי. |  |  |  |  |
|
 |
 |  |  | קבוצות בעלות סיכון
|  |  |  |  | | נשים בהריון, נשים עם הפרעות בדרכי השתן או עם מחלות שפוגעות במערכת החיסונית, חייבות לקבל טיפול אנטיביוטי, גם אם הן אסימפטומטיות. |  |  |  |  |
|
 |
 |  |  | אבחנה
|  |  |  |  | | הסימפטומים של זיהומים בדרכי שתן אינם ספציפיים. לכן, בחשד לזיהום בדרכי שתן יש לשלוח דגימת שתן (רצוי שתן ראשון של הבוקר), לבדיקת שתן כללית ותרבית. במידה ואכן יש זיהום בדרכי שתן, בדיקת שתן כללית מראה נוכחות כדוריות לבנות, ובדיקת תרבית שתן תזהה את המחולל ואת רגישותו לתכשירים אנטיביוטיים. |  |  |  |  |
|
 |
 |  |  | דרכי הטיפול
|  |  |  |  | | שתייה מרובה מסייעת כ20 אחוז המנשים הסובלות מזיהום בדרכי שתן תחתונות. במחלה זו ניתן טיפול אנטיביוטי ל35 ימים בלבד, ואין צורך במתן ממושך יותר של אנטיביוטיקה.לעומת זאת, בזיהום הממוקם בכליה יש לתת טיפול אנטיביוטי למשך שבועיים, ולעתים יש צורך באשפוז. |  |  |  |  |
|
 |
 |  |  | זיהום בדרכי שתן בגברים
|  |  |  |  | | זיהום בבלוטת הערמונית, פרוסטטיטיס, הינו קשה ובעייתי. לכן, הטיפול האנטיביוטי צריך להינתן למשך תקופות ארוכות (מספר שבועות). |  |  |  |  |
|
 |
 |  |  | זיהומים חוזרים בנשים
|  |  |  |  | | כ10 אחוז מהנשים סובלות מזיהומים חוזרים בדרכי שתן. התופעה נגרמת עקב נוכחות חיידקי קולי (מקומם בדרכי העיכול) בעלי אופי אלים, הנוטים להידבק לרירית הנרתיק ולגרום לזיהומים חוזרים. |  |  |  |  |
|
 |
 |  |  | למה הם חוזרים
|  |  |  |  | | הסיבות לזיהומים חוזרים יכולות להיות רבות:* גנטיות.* סיבות הקשורות לאלימות החיידק.* קיום יחסי מין אצל נשים צעירות. * חוסר בהורמון אסטרוגן אצל נשים מבוגרות.* צניחה של רחם או שלפוחית וכד'.* פעולות פולשניות בדרכי שתן. |  |  |  |  |
|
 |
 |  |  | טיפול מונע
|  |  |  |  | | מומלץ להציע טיפול אנטיביוטי מונע לנשים הסובלות משלושה אירועים או יותר של זיהומים בדרכי שתן במשך שנה. הכוונה למתן תכשיר אנטיביוטי במינון נמוך למשך תקופה ארוכה.יעיל ללא הפסקהטיפול זה יעיל מאוד, אך אינו מרפא את החולה, ובעת הפסקתו האישה חשופה שוב לזיהום בדרכי השתן.לנשים בגיל המעבראצל נשים לאחר גיל המעבר אפשר לתת משחת אסטרוגן תוך נרתיקי.אמצעים תזונתייםקיימים אמצעים נוספים, כמו שתיית מיץ אוכמניות או אכילת יוגורט עם חיידקי לקטובצילוס (פרוביוטיקה), שיעילותם טרם הוכחה.אנו מתכננים בעתיד הקרוב לבדוק במחקר מבוקר, האם מיץ אוכמניות ו/או חומרים פרוביוטיים יעילים במניעת זיהומים בדרכי שתן בנשים.הכותב הוא מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי "העמק", עפולה |  |  |  |  |
|