אמא אוסקר
ביום שאחרי אמו של במאי "חתונה מאוחרת" לא נרגעת
מיקי טימן
14/11/01
"אני כל כך מתרגשת, שלכמה שעות הפסקתי לדבר. שכחתי גם את השפה הגרוזינית, וגם את
העברית", מחייכת לילי קוסאשווילי, כלת פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע, האוסקר הישראלי, לשחקנית
המשנה הטובה ביותר על תפקידה הסרט "חתונה מאוחרת".



לילי קוסאשווילי בת ה­52, אמו של דובר, במאי "חתונה מאוחרת" שגרף את
עיקר הפרסים, עובדת כטבחית בפנימיית בנות דתיות באור יהודה. כאשר עלתה
לבמה אי אפשר היה שלא לראות את התרגשותה. היא מחתה את דמעותיה ורק
בקושי הצליחה לומר כמה משפטים.



בבוקר שלמחרת הטקס, הטלפון בבית משפחת קוסאשווילי באור יהודה לא
מפסיק לצלצל. חלק גדול מההמטלפנים היו מטלפנות שגילו עניין במצבו האישי
של דובר ושדכנים, אבל היו גם טלפונים אחרים. "אנחנו חוגגים היום", סיפרה
לילי, "יש אורחים, ואפילו המשפחה שלנו מאמריקה צלצלה לברך אותנו. לא
ישנתי כמעט בלילה. אחרי הטקס הלכנו למסעדה, חזרנו הביתה ב­4 בבוקר".



לילי, אם לארבעה ילדים וסבתא לשני נכדים, התחתנה בגרוזיה גיל 16 ועלתה
לישראל ב­72. בעלה עובד בתעשיה האווירית והשנה הוא יוצא לפנסיה.



­ איך דובר הצליח לשכנע אותך לשחק בסרט?



לילי: "הוא לא שכנע
אותי, הוא הודיע לי. עם כל הייסורים שעברתי בצילומי
הסרט, במשך שלושה חודשים, אני שמחה ושלמה עם ההחלטה".



דובר: "ליהקתי אותה כי לא הצלחתי ללהק שחקנית ישראלית בתפקיד הזה.
הדמות בסרט מבוססת עליה והייתי צריך מישהי שתדבר גרוזינית. כשלא מצאתי,
חזרתי למקור. באתי ואמרתי לה: 'את משחקת בסרט'. סימנתי לה את הדיאלוגים
שלה ואמרתי לה: 'קודם תלמדי בעל פה'. לא היתה לה ברירה. מבחינתה, שכנעתי
אותה כשאמרתי לה: 'או שאת באה, או שאין לי סרט'. אז היא באה, מה יכלה
לעשות? ואת יודעת מה מדהים? כשהיינו מצלמים תמונות סטילס בבית, אמא
שלי היתה בורחת מצילום בגלל שקצת התביישה בגודל שלה. ואני כל כך שמח
שזה נפתר בעקבות הסרט. רווח נקי שלה".



­ מה את אומרת על הבן?



"הוא ילד טוב, עשה לנו כבוד, וגם אנחנו עשינו לו כבוד ותמכנו בו. בהתחלה
היה לנו קשה שהחליט ללמוד קולנוע, אבל אחר כך קיבלנו את זה, כי מילדות זה
היה חלום שלו".



­ נראית מאוד נרגשת על הבמה.



לילי: "התרגשות חזקה. בכיתי וכמעט נפלתי. לא יצאו לי מילים מהפה. שמחתי
מאוד כי אני אוהבת אותו וגם היתה לי הפתעה גדולה לזכות. הוא כבר בן 35,
והשיער שלו הלבין מה
סרט הזה".



דובר: "עשיתי את הסרט הזה כי קיבלתי גב מהמשפחה. בלי המשפחה, אי אפשר, חבל על הזמן. שיעבדתי את
המשאבים הכלכלים של המשפחה שלי, של הורי, של האחים שלי, בלי בושה. אחר כך שיעבדתי אותם פיזית, את
אמא שלי בעצמה. מה שהיה לי זה רק האמונה במה שאני עושה, ולשמחתי לא התרסקנו. הורי חטפו הרבה
הערות. כולם ירדו עליהם על זה שיש להם בן קולנוען. זה כאילו שיש להם בן מסומם. בטקס הכל התהפך בבת
אחת, ואני מאוד שמח בשבילם".



­ איך היה להצטלם בסרט, ללא נסיון קודם במשחק?



לילי: "כשקראתי את התסריט כאילו קראתי ספר. דובי אמר לי 'אמא תדברי', וגם
בשבילו היה קשה. אבל בסוף יצא טוב, כי אחרי כמה זמן כבר הבנתי איך צריך
לדבר".



דובר: "מהר מאוד הבנתי מה היא יכולה לעשות ומה לא. יש רגשות שהביכו
אותה, אז באתי לקראתה. בחיים היא צוחקת ומתבדחת הרבה, אבל בסרט היא
יצאה עצובה ועצבנית".



­ מה היה הקטע הקשה ביותר בסרט, עבורך?



לילי: "כשאני מחזירה לו את כרטיס האשראי. היו לי דמעות בעיניים, אבל
התאפקתי חזק ללא לבכות. אני מאוד אוהבת את הסצינה שמוני מושונוב אומר
לבן שלו: 'איפה היית כל הלילה?' והכי הרבה, את סצינת
החתונה בסוף".



דובר: "היתה סצינה יפהפיה בה היא מספרת איך היא התחתנה בגרוזיה, ואיך
אחותה התחתנה. אבל זה היה לה יותר מדי אישי, אז הורדנו את זה בעריכה".



­ אז מה קורה עכשיו עם חתונות בעדה?



"עכשיו יש דור חדש, כבר לא מתחתנים ככה. פעם אחת הלכנו עם דובי לשידוך,
אבל זה לא יצא. היום הילדים קשים, עושים מה שהם רוצים. בגרוזיה, לפני 37
שנה, זה היה משהו אחר".



­ דובר, אז מה עם חתונה?



"יהיה בסדר. רק כשזה מגיע לילדים של האחים שלי, שאני כל כך אוהב, עד
שאני מתפרץ בחינוך שלהם כי אני רוצה שיהיה בהם קצת ממני, אני מבין
ומרגיש שכבר מאוחר".