 | |  | יוהנס ואן אייק היה כאן |  |
|  |  | סיפורו של יאן שחלם להיות מפורסם |  |
|  |  | |  |  | כמו ילדים רבים שגדלים להיות ציירים, יאן הקטן לא יכול היה להסתיר את אהבתו לציור. הוא היה מוכשר. הוא רשם ושרבט על כל מה שמצא. "יוהנס ואן אייק היה כאן, 1434" רשם האיש בציור המפורסם ביותר, שיצר לפני 567 שנה, נישואי הזוג ארנולפיני. כן, פעם כשעוד לא המציאו את הווידאו, את מצלמות הסטילס ואת צילומי החתונות, היו מזמינים צייר לחתונה. צייר אמיתי. ואם היה צריך, הצייר שימש גם כעד, והציור... הציור היה עדות משפטית (כמו מסמך על עורךדין) לקיום הנישואים. קראו את סיפורו של יאן ואן אייק, צייר חתונות פלמי.1385. בכפר קטן, לא הרחק מהעיר הפלמית לימבורג נולד התינוק יוהנס, ובקיצור יאן. הוא לא נולד למשפחה חשובה וידועה. הוא לא נולד למשפחה עשירה. אבל יוהנס הקטן הפך לבן משפחה חשובה. הוא הפך מילד איכרים קטן לאיש אמיד ומפורסם. והוא לא עשה את זה לבד. אחיו הקטן, הוברכט, היה איתו לאורך כל הדרך, כמעט. יאן ואחיו אהבו לצייר ולגלף בעץ יותר משאהבו את עבודות השדה. הם חלמו להיות ציירים של כתבי יד. ציירי מיניאטורות שמצירים ציורים קטנטנים בצבעים זוהרים ובזהב. והם הגשימו את חלומם, בגדול. הסוד של שני האחי ם היה שרף עצים שהם אספו והוסיפו לצבעים. הצבעים שלהם נצנצו יותר משל ציירים אחרים, בשל השרף כמובן. והם לא מיהרו להסגיר את סודם.לא חלפו שנים רבות ויאן המוכשר הוזמן לחצרות דוכסים, נסיכים ומלכים רק בשביל... לצייר. הוא צייר בארמונות של נסיכי גרמניה, הולנד וצרפת. נסיכים ודוכסים רבו למי הוא יגיע קודם. נראה שהפעם הזוכה היה הדוכס פיליפ מבורגונדי, שנקרא פיליפ הטוב. הוא מינה את יאן ואן אייק לצייר החצר שלו באופן רשמי. באופן פחות רשמי, יאן היה מרגל! חשבו לעצמכם איזו הסואה טובה נתן לו הדוכס ששלח אותו לרגל בעבורו בארמונות פורטוגל. איש לא חשד בצייר המבוקש שהוא מרגל. אפילו המלכה איזבל, מלכת פורטוגל. פיליפ שלח את הצייר למשימת ריגול רומנטית. היה עליו לבדוק האם איזבל תסכים להינשא לפיליפ. כשנה בילה הצייר בארמון בפורטוגל מנסה לברר את התשובה למשימה שהוטלה עליו. הוא צותת לכל שיחה בשעה שצייר, רשם או טייל בארמון.כעבור שנה חזר הצייר לנסיך פיליפ הטוב עם הבשורה: "אולי". יאן שצייר באופן נפלא כל כך, לא התעלה לאותה המידה בריגול הרומנטי. למזלו הרב, כעבור שנה התקיימה החתונה הנכספת בין פיליפ לאיזבל . פיליפ שעכשיו היה למלך, גמל למרגל הרומנטי בכל לב ובכל כיס. יאן עשה משהו שבני כפר קטן לא עושים: הוא קנה לעצמו בית אחוזה גדול בעיר ברוז' בבלגיה!שנה לאחר שרכש את ביתו הגדול, יאן ואן אייק צייר ציור מיוחד לשכנים שלו. הוא צבע אותו בצבעים זוהרים, על פי המצאה סודית שלו ושל אחיו: נישואי הזוג ארנופליני.ג'ובני אנולפיני, סוחר איטלקי ושכנו של יאן בברוז', נושא לאישה את ג'ובנה צ'נמי, גם היא איטלקיה וגם היא תושבת ברוז'. הכלה בשמלה ירוקה ארוכה המסתירה בטן תופחת (נכון שנראה כאילו היא בהריון?) ולמרגלותיה כלב קטנטן. הכלב, חברו הטוב של האדם, מסמל את נאמנות בני הזוג זה לזה, וחוץ מזה הוא נורא חמוד. ואן אייק מנציח את הארוע המשפחתי (אז כולם התחתנו בבית) וחותם, לעדות, במרכז הציור.הביטו היטב בציור. בין בני הזוג, מעל למראה ומתחת לנברשת, כתוב בלטינית על הקיר: "יוהנס ואן אייק היה כאן, 1434". אבל ואן אייק הערמומי לא הסתפק בגרפיטי. הביטו היטב בתוך המראה: גבה של הכלה, גבו של החתן וביניהם, מי אם לא הצייר?! אולי בכל זאת יאן היה מרגל לא רע...כשיאן נולד, איש לא רשם את הולדתו בספר הלדות של הכפר. אולי שכחו, אולי הוא היה חולה, ולא חשבו שישרוד. אבל יאן שרד. הוא הפך לאחד הציירים המפורסמים עוד בחייו. דווקא אחיו, הוברכט, שהיה צעיר ממנו בעשר שנים, נרשם בספר הלידות של הכפר. אולי ההורים כבר הרגישו שצומח להם בבית כשרון אמיתי, אולי כבר חלחלה בהם תחושת ההיסטוריה. צחוק הגורל הוא, שדווקא הוברכט שכל פרט בילדותו נרשם ותועד, גדל והיה לאמן אלמוני, ואילו יאן, שילדותו לוטה בערפל, הפך לצייר שכל צעדיו מתועדים ורשומים. אבל שניהם היו אמנים גדולים, שאהבו לצייר בקטןקטן. |  |  |  |  |
|
|  | |