שלום לתמימות מישל חדד וד"ר דורית זילברמן חיברו ספר בשביל מי שרוצים לדעת מה בדיוק הבן זוג שלהם עושה כשהם לא נמצאים עדי כץ 07/11/01 חיי הנישואים שלכם שלווים מדי? נדמה לכם שהכל בסדר? אולי כדאי שתקראו את המדריך החדש "האם הוא בוגד/האם היא בוגדת", מאת ד"ר דורית זילברמן ומישל חדד (בהוצאת "מח הפקות 2000"). ייתכן ובין עמודיו תגלו שאתם בעצם ב"קבוצת הסיכון" לבגוד או להיות נבגדים, ושיש דרכים לברר את זה. "לא עוד לילות ספוגי זיעה ודמעות", נכתב על הכריכה, "לא עוד מריטה של עלי חרציות בשאלה הנצחית בוגד/לא בוגד, לא עוד מעקבים חובבניים באישון לילה. פטנט חדיש מאפשר לך לבדוק את החשד האמוציונלי בדרך רציונלית".בספר מופיעה רשימה של סימנים מרשיעים. בן הזוג נוסע לרגל עבודתו? סביר להניח שיש לו מישהי מהצד. בת הזוג לומדת בקורס ערב? היא עושה את זה עם מישהו אחר. יש לכם קשיים כלכליים? אחד מכם בטח מוצא את פורקנו מחוץ לבית. וכנ"ל גם במקרים של מוות או נכות במשפחה, משבר אמצע החיים, היריון והולדת ילד, אבטלה ושאר מרעין בישין.בגידה, מזהירים הכותבים, יכולה להתרחש גם בתחילתה של מערכת היחסים ומבצעיה אינם רק אנשים בעלי מוסר ירוד או אופי חלש. זה יכול לקרות לכל אחד מכם ומי יודע, אולי בעת קריאת שורות אלה בן זוגכם מצמיח לכם קרניים. לחיזוק מובאים בספר נתונים סטטיסטיים, הקובעים שאחוז הבוגדים עולה בהתמדה.החלק הבא של הספר מכיל שאלון מפורט, באמצעותו תגלו האם בן הזוג אכן בוגד בכם. סימנים לבגידה יכולים להיות פתקים עם מספרי טלפון שטמונים במגירות או ברכב של בן הזוג, בן זוג שבא הביתה ומצהיר שאיננו רעב, חיובים לא ברורים בכרטיס האשראי, ביקורים תכופים בחדר הכושר, שינוי תסרוקת או פגישות של בן הזוג עם חברים מחוץ לבית. אפילו כשבן הזוג מפסיק לכנות אותך בשמות חיבה או להחמיא לך על הופעתך, חייבת הנורה האדומה להידלק.אם כל הסימנים קיימים, מציעים הכותבים כמה דרכי פעולה. לפנות לחוקר פרטי או לעורך דין לענייני גירושים, או לחלופין לצאת למסע בילוש בעצמך. אם החלטת להגיע לחקר האמת בכוחות עצמך, עומדים לרשותך שלל אמצעי בילוש (חלקם בלתי חוקיים), המפורטים בספר בצורה דקדקנית, החל מבדיקת מד הקילומטרים במכונית של בן הזוג, חיטוט בפח האשפה ורחרוח המצעים, ועד מעקב ברכב או ברגל, ציתות לטלפון, הטמנת מיקרופונים ומצלמות, תצפית באמצעות משקפות וחורי הצצה ושימוש בתוכנה מיוחדת לשחזור תכתובת באינטרנט. האמצעים הקיצוניים ביותר הם תרסיס יפני לאיתור סימני זרע על התחתונים וג'ל מיוחד שיש למרוח בסתר על גבו של הבוגדן, כדי לגלות האם הוא התקלח מחוץ לבית. הלו, תדליקו נורות אדומות זה לא הפרויקט המשותף הראשון של מישל חדד, חוקר פרטי ואיש משטרה לשעבר, שזכור כמי שפיצח את פרשיית חוה יערי ואביבה גרנות, ושל הסופרת וחוקרת הספרות ד"ר דורית זילברמן. השניים הריצו ביחד ערב ראיונות בשם "סיפורי מתח מהחיים" וכתבו את "אחושרמוטה אהבה", רומן בלשי רומנטי.הספר הנוכחי נולד לאחר שקבוצת פסיכולוגים, שחקרו את סוגיית חוסר הנאמנות בחיי הנישואים והרכיבו שאלון מגלה בגידות, פנו לזילברמן וחדד בבקשה שייתנו פרסום ל"פטנט". השניים עבדו על הספר במשך כשנה, כשהם בודקים את השאלונים בשטח ומוסיפים להם נתונים והדרכה מעשית.­ למי מיועד הספר?חדד: "אני אומר קודם למי הוא לא מיועד. הוא לא מיועד לאנשים שלא רוצים לדעת, לכאלה שנוח להם במצב הקיים. הוא מיועד לאנשים שרוצים לדעת מה קורה סביבם. הוא אמור לתת סימנים, כדי שהדברים יעלו על פני השטח ובני הזוג יוכלו לשבת וליישר את העניינים. הספר לא בא להגיד לאף אחד מה לעשות, הוא רק נותן דרכי פעולה אפשריות".זילברמן: "בגידות היו קיימות מקדמת דנא. זה לא נכון שהיום בוגדים יותר בגלל תרבות הפנאי ובגלל שנשים יוצאות לעבוד מחוץ לבית. הספר מיועד למי שנתפסת לו הבטן, שמרגיש שמשהו רע קורה. אני יודעת מניסיוני שמצבים של אי ודאות הם הכי קשים. אנחנו רוצים לדעת איפה אנחנו עומדים, אחר כך נשקול מה הלאה".­ והספר יכול להוביל אותנו לחקר האמת?"זאת הפעם הראשונה שפותח כלי רציונלי, שיכול לעזור לאדם לתרגם את התחושות התת הכרתיות שלו לידע. אדם שיישב ויענה על השאלון בצורה שיטתית ומסודרת, יעבור משלב אי הוודאות לשלב הוודאות".­ השאלון מכיל הרבה סיטואציות שיכולות להיות תמימות. אין סכנה שמי שיקרא בו יפתח פרנויה בכל פעם שבן הזוג יוצא לעבודה?זילברמן: "אם האמון בבן הזוג מעורער, זה עלול לעורר תהיות. כפי שסטודנט לרפואה עלול להתחיל לגלות בעצמו את כל התסמינים שהוא לומד עליהם, כך אדם שקורא את הספר יכול להתחיל לחשוד כשהוא מוצא פתק עם מספר טלפון לא מוכר במכונית, או כשמגיעים הביתה טלפונים של טעות במספר. חשוב מאוד להתייחס למכלול הסימנים ולא לסימן בודד ולשים לב האם קיימת חריגה מהשגרה. למשל, כשבן הזוג יוצא לשפוך את הזבל או לריצה ופתאום לוקח איתו את הפלאפון, למרות שאם הוא רופא במקצועו ונמצא בתורנות, זה חלק מהותי מאורח חייו".­ התעמקות בסי מנים המרשיעים שבספר, לא יכולה לגרום לכך שבני זוג יתחילו להגביל את בני זוגם בפעילויות שמחוץ לבית, או במקרים הקשים יגיעו לאלימות ורצח של נשים?חדד: "רצח קורה כשהסכסוך כבר קיים. ההפך, אנחנו מנסים בספר למתן, להרגיע. אני לא יכול לגרום לסכסוך שלא היה קיים קודם, אבל אני יכול להביא להתפכחות ואולי אחר כך להתקרבות מחדש. לפעמים בגידה היא תוצאה של חוסר תשומת לב והתייחסות מצד בן הזוג. צריך לשבת, לדבר, ללכת לייעוץ עוד לפני שמגלים שקורה משהו. הראייה שלי היא חיובית ואני מקווה שמי שיחזיק את הספר המטרה שלו תהיה בנייה."אני חושב שיש יתרון גם במתן הרקע שבספר על ממדי התופעה. הידיעה שבגידה היא דבר כל כך נפוץ יכולה אולי להרגיע. אתה מבין שהצרה שלך לא כל כך גדולה, שזה לא סוף העולם".זילברמן: "אני מכירה כמה וכמה גברים שגילו שהנשים שלהם בגדו בהם וזה לא גרם לאלימות ורצח. רוצחים הם אנשים מאוד חריגים ואני לא יודעת אם הם נמנים על קהל היעד של הספר."אני חושבת שלספר יכול להיות דווקא אפקט הפוך. בעל קנאי שיענה על השאלון ביושר, יכול גם להגיע למסקנה שאין לו סיבה לחשוד. יש לי חברה שהיו לה חשדות כלפ י בעלה, אבל היא לא אחת שתוציא בלש, אז היא מילאה את השאלון ומצאה שהניקוד של בעלה נמוך, כלומר הוא נאמן לה ואז היא נרגעה. "בכל מקרה, עדיף לדעתי לדעת. הכרתי זוג שהיה נשוי עשר שנים והוא, בתשובה לשאלה למה הוא מתרחק ממנה, כל הזמן היה אומר לה שהיא ילדותית ואנוכית. היא לקחה על עצמה רגשות אשמה והלכה לטיפול. בהדרגה עלה בה החשד והיא שכרה בלש, שגילה שבעלה בוגד בה. הגילוי הזה גרם קודם כל לאגו שלה להתגהץ, היא הבינה שהיא לא אשמה. היא התמלאה כוח ושכנעה אותו לבוא לטיפול, שבעקבותיו הוא ניתק את הקשרים עם המאהבת. הם טיפלו בבגידה וביררו למה זה קרה, ורק כך התאפשרה החזרה זה לזו". הי, אל תוותרו על האהבה משרד החקירות של חדד, "מח חקירות", עוסק, בין היתר, במעקבים אחר בני זוג. "באחד המקרים שחקרתי, הבאתי ללקוחה תמונות של בעלה נפגש עם אשה אחרת. כשהאשה ראתה את התמונות היא כמעט התעלפה. האשה היתה אמא שלה. היו גם מקרים של בגידה עם החברה הכי טובה של האשה. אלה דברים שאם יודעים עליהם, אפשר לקטוע אותם באיבם. אז אם מישהו רוצה להשלים עם המצב, זה בסדר, אבל לא יכול להיות שצד אחד יהיה נאמן וישקיע בנישואים והשני יחגוג בחוץ ולפעמים גם יביא מחלות הביתה".­ במסגרת העבודה שלך אתה צריך לפעמים להציץ לחדרי מיטות?"ממש לא. אנשים מדמיינים שאנחנו תופסים בני זוג ביחד במיטה, אבל זה לא כך. אין כאן סרטים כחולים. אנחנו יכולים לגלות רק עם מי האדם נפגש ולאן הוא הולך איתו. מספיק שנצלם זוג נכנס לבית מלון, כדי שיהיה ברור על מה מדובר פה". ­ גם הצד הבוגד יכול להשתמש בספר, כדי ללמוד איך להסתיר ראיות?"אני חושב שמי שינסה לשמור על כל הכללים האלה כבר לא יעמוד לו. אני גם לא חושב שזה אפשרי להסתיר את כל הסימנים. כמו שאין פשע מושלם, אין בגידה מושלמת. הסימנים תמיד קיימים, צריך רק לראות אותם".זילברמן , גרושה פעמיים (בעלה השני היה מנחם זילברמן), לא חושבת שפרשיות מהצד הן דבר שלילי באופן מוחלט. "אני יודעת על זוגות שנשואים 20 שנה, ודווקא הבגידה נתנה להם את מרווח הנשימה. אם בני הזוג מסכימים על זה, זה בסדר. סארטר וסימון דה בובואר למשל, חיו בדירות נפרדות והאידיאל שלהם היה שהם בוחרים זה בזו כל יום מחדש. אחר כך, אגב, התברר שהיו לו הרבה קטעים עם אחרות, חלקן חברות טובות שלה. בשורה התחתונה, אני חושבת שגם כשזה נעשה מתוך הסכמה, זה מוביל לפגיעה באינטימיות".­ הספר נוקט לדעתך עמדה נגד יחסי מין מחוץ לנישואים?"הספר לא אומר שום דבר על הצד המוסרי של הדברים. זה מדריך שמתאר את התופעה, הסימנים שלה והפתרונות. זה כלי נייטרלי ואובייקטיבי. יש אנשים שמשכנעים את עצמם שאם הם עדיין אוהבים את בן הזוג ובמערכות היחסים מהצד לא מעורבים רגשות, זה לא נחשב לבגידה. הספר מבהיר, שהבגידה מחלחלת לכל תחומי החיים, שהיא הרסנית לזוגיות".­ אמצעי הבילוש שאתם מציעים הם מאוד פולשניים וחלקם גם לא חוקיים.זילברמן: "בספר אנחנו מפרטים את כל השיטות כדי לשמור על אמינות, ומציינים שחלקן כרוכות בעבירה על החוק".­ אבל ברגע שאתם מפרטים את שיטות הפעולה, אתם מעודדים להשתמש בהן. "ההפך הוא הנכון. ההמלצה המובלעת בספר היא לא לבלוש בעצמך. אנחנו גם מפרטים את רשימת החסרונות של הבילוש העצמי, כמו אי החוקיות, הסיכון להתגלות ולערעור מערכת היחסים במידה שמדובר בחשדות שווא, סכנה למתן פירושים שגויים לדברים בגלל המעורבות הרגשית ועוד. מצד שני, אלה כלים שעומדים לרשותך, ואם אתה כבר עושה את זה, תעשה את זה טוב, כי להיתפס בולש אחרי בן זוגך זה הכי משפיל ודבילי."צורת הסתכלות של בלש היא דבר שלומדים אותו. כשאני הולכת עם מישל ברחוב, זאת חוויה מסוג אחר. אני, עם הראייה הספרותית שלי, מבחינה בקרני השמש מנצנצות על העלים. הוא מבחין בדברים אחרים. הוא רואה אשה שנוסעת לבד בלילה ברכב של קונסוליה ומיד טווה סביב זה סיפור שלם של בגידות ותככים".­ והיית רוצה להתחיל להסתכל על העולם בצורה כזאת?"אני חושבת שלראייה תמימה אין מקום במאה ה­21. ראייה תמימה זאת ראייה טיפשה. אפשר להיות רומנטיים, אבל צריך לדעת מה קורה סביבך. זה לגיטימי לבחור במודע בתמימות, להחליט שאני חיה את חיי ושהוא יחיה את חייו. הנישואים לא מי יודע מה, א בל כל אחד מצא את הנישה שלו והכל טוב ויפה."לבי רק על אלה שנאכלות ונהרסות כי הציפיות שלהן מהזוגיות לא מתממשות. כשידועים לי כל הנתונים, אני יכולה לשקול את צעדיי. השקר ואי הידיעה הם בעיניי דברים שלא מאפשרים לחיות ולתפקד. זה רעל יותר מסוכן מהידיעה על הבגידה, כי את צוברת אשמה ותחושת כישלון. אני אדם רומנטי, שכן מאמין בזוגיות, גם אחרי שתי מערכות נישואים שהסתיימו ואני לא חושבת שכולם בוגדים."המסר שלי הוא, שאם אתם מגלים שנבגדתם, זה הזמן לשבת ולבדוק מה גרם לזה. אני רואה בגידה כסימפטום של מחלה יותר עמוקה. כשמגלים את הסימפטום צריך לברר מה המחלה. אני גם לא חושבת שיש טעם לפרק אוטומטית את הזוגיות, כי אם המחלה לא תטופל, הסימפטום יופיע גם בזוגיות הבאה."זוגיות יצירתית מונעת בגידות. גם אחרי 20 שנה ביחד, אפשר ליצור את היחסים בכל יום מחדש ואז לא צריך לחפש את הריגושים בחוץ".