היי- טק OUT ביטחון IN אחרי שכמעט כל האוויר יצא מהבלון של ההיי- טק הישראלי, משנסת התעשיה הבטחונית מותניים טל שחף 06/11/01 הדיכדוך האופף את ההיי­טק הישראלי באחרונה, עומד ­ כנראה ­ להסתיים בקרוב. כושר ההמצאה והאילתור, הגניוס היהודי והחוצפה הצברית ­ כולם מתעוררים שוב לחיים. המלך, ההיי­טק, אולי עדיין לא מת, אבל המלך החדש ­ תחום הביטחון והאבטחה ­ כבר חי ובועט.כיום ניתן למצוא מאות אנשי עסקים בתזזית, שלא זכורה כמותה מאז ימי בועות הנאסד"ק והחלומות הדיגיטליים. משקיעים ישראלים וזרים תרים אחר אפיקי השקעה בתחום הבטחוני, במקום בתחום הווירטואלי, אנשי אבטחה וצבא מגישים תוכניות עסקיות, במקום תוכניות שמירה, וותיקי עולם ההיי­טק מגייסים את נסיונם הצבאי ומשרטטים טכנולוגיות בטחוניות עתידניות. וכולם מאזינים במתח לחדשות, ומתפללים שהמתיחות בעולם תגאה והמלחמה במזרח תימשך. לא שהם לא בעד שלום, זה פשוט עניין של עסקים. רק לפני שנים ספורות התבשרנו על מותן של התעשיות הבטחוניות בעולם, בעקבות קיצן של המלחמות הגדולות. ואז באו זירות כמו קוסובו וצ'צ'ניה, והזכירו לכולם שיש עוד כמה מלחמות על הפרק. זירת הקרב הנוכחית באפגניסטן, מחזירה את הממשלות אל מרכולי הנשק ואל מומחי הביטחון. מדינות רבות באירופה הגדילו באחרונה את תקציבי ההצטיידות הבטחונית שלהן וגיבשו תוכניות למלחמה בטרור, ובארצות­הברית גובלות ההיערכות וההצטיידות בהיסטריה של ממש.וכל זה עוד כלום לעומת ההכרה של המדינות הדמוקרטיות ­ כמו גם של ראשי חברות התעופה והתאגידים העסקיים ­ בכך שהטרור הבינלאומי חוזר, וכי עוצמתו כיום מסכנת את עתיד המדינות ואת עסקי החברות. לא מדובר בכנופיות מקומיות של צעירים מתוסכלים, נוסח שנות ה­70, אלא ברשת בינלאומית מתוחכמת ובעלת אמצעים, שמטרתה חיסול המשטרים המערביים ומלחמה עולמית בין תרבויות. ובמלחמה ­ כמו במלחמה, מסירים את הכפפות ופותחים את הארנק.בישראל משקיפים מומחים בטחוניים על העצבנות העולמית בשעשוע מסוים, של מי שחושבים: 'אמרנו לכם'. מדברים על כך שבעולם מבינים עכשיו את הדאגות הבטחוניות הישראליות, ומצפים שהעולם ישלם תמורת הידע שישראל צברה ב­50 שנות מלחמה בטרור. עם כל­כך הרבה כסף בינלאומי, שמיועד לאמצעי לחימה ופיתוח שיטות לחימה, ברור שישראל עומדת על סיפו של תור זהב חדש.ובכן, לא כל­כך ברור. התעשיה הבטחונית הוותיקה של ישראל משקיפה על ההתלהבות בספקנות ובכובד­ראש. העסקים שעושות חברות כמו התעשיה האוו ירית, התעשיה הצבאית ורפא"ל, לא מתקדמים לפי מצב­רוחם של משקיעים פרטיים. מדינות וממשלות מעורבות בכל עיסקה, והדבר מכתיב איטיות בקבלת החלטות, והרבה שיקולים של פוליטיקה מקומית ובינלאומית. זו ­ אולי ­ הסיבה לכך, שבחברות האלה לא מאמינים בזינוקים ובמחטפים.לצד התעשיה הבטחונית המסורתית, היה ממוקם מאז ומעולם ענף שלם של שירותי אבטחה ומוצרי אבטחה, שלרוב אינם סוחרים באמצעי לחימה ממש. שירותי אבטחה והכשרת מאבטחים, מוצרי שמירה, סינון ואיתור, ציוד הגנה אישי ועוד עוד ­ וכאן כבר מריחים את הבוננזה הכלכלית. לצידם של אלה מתייצבים אבירי התעשיות המתוחכמות בישראל, שסמוכים ובטוחים כי פיתוח טכנולוגיות חדשות לתחום הביטחון הוא הדרך לחלץ את החברות שלהם מהבוץ העסקי שבו הן שקועות.אלוף (מיל.) אורי אור, יו"ר התעשיה האווירית, מתקשה לגייס התלהבות כשהוא מדבר על הפוטנציאל הכלכלי לישראל בתחום: "אני לא מאמין שהתעשיות הבטחוניות יוציאו את המשק מהמשבר הכלכלי, אבל הן בהחלט יוכלו להישאר רגל מרכזית שעליה יישען המשק, לעומת תעשיות אחרות ששקעו".לדבריו, אין שינוי משמעותי בשוק העולמי בשלב זה: "כרגע ­ הכל דיבורים. יש בהחלט התעניינות, אבל אני לא יכול להצביע על שום הזמנה. הליבה הצבאית שלנו בהחלט מתאימה, עם המזל"טים והמכ"מים המתוחכמים, ולמרות זאת ­ זה ייקח זמן. הם יחכו לראות איך המלחמה מתפתחת, ואז יבואו ההזמנות".המלחמה בקוסובו, לדוגמה, פתחה שוק למטוסי ה'האנטר' ­ מטוסים ללא טייס מתוצרת התעשיה האווירית. ממש באחרונה ציטט כתב­העת ג'יינס הבריטי את מפקד הכוחות האמריקניים בקוסובו ובמקדוניה, הגנרל וויליאם דיוויד, שבחן את ביצועי הצילום של ההאנטר, ואמר ש"ערכם לא יסולא בפז". המזל"טים טסים בגובה רב, ומסוגלים לתצפת ולצלם את פני השטח, ולזהות כוחות אויב בזמן אמיתי. המלחמה באפגניסטן עשויה להיות תמריץ לרכישות נוספות של ההאנטר.גם מערכת ה'חץ' נגד טילים, חוד החנית של התעשיה הבטחונית הישראלית, עשויה ליהנות מהחשש הגובר בעולם ממתקפות טילים. דורון סוסליק, סגן סמנכ"ל לתקשורת בתעשיה האווירית, מזכיר כי מדובר בפרויקט שמתבצע במימון חלקי של הפנטגון, ומציין שכעת נערכים נסיונות לגיבוש חבילה משותפת לתעשיה האווירית ולחברה אמריקנית בולטת, כדי לקדם סיכוי לעיסקאות בתחום. "זה תהליך ארוך ומורכב", הוא מסביר.אבל התעשיה האווירית משתדלת להישאר עם היד על הדופק, למשל בזכות אחזקותיה ביצרנית הגידור האלקטרוני מגל, שמניותיה קפצו מאז הפיגועים בארצות­הברית.סוסליק מסביר גם, כי חטיבת 'בדק המטוסים' של התעשיה האווירית נערכת למצב החדש, וכעת מתוכננים שם אמצעים למיגון תא הטייס, כחלק מתהליכי שיפוץ מטוסי הנוסעים והתובלה. בחברה מקווים, שאמצעים כאלה יביאו להם עיסקאות שיפוץ חדשות.אווירה של ספקנות זהירה קיימת גם ברפא"ל. ד"ר אודי גנני, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי, מתבטא במה שניתן להגדיר כאופטימיות זהירה: "רב הנסתר על הנגלה. המצב יצר צורך אקוטי באמצעי אבטחה, ובהחלט ניתן ­ בטווח הארוך, לא המיידי ­ לנצל טכנולוגיות קיימות, שיענו על הצורך הזה".המוצרים הבולטים של רפא"ל בשנים האחרונות הם שורה של טילים חדשניים. למשל פרויקט 'מואב', הוא יחיד מסוגו בעולם בתחום המלחמה נגד טילים. הפרויקט כולל טילי אוויר­אוויר, שישוגרו ממטוסים ללא טייס של התעשיה האווירית. מוצר אחר הם טילי 'גיל', טילי קרקע­קרקע נישאים נגד שריון. הולנד רכשה השנה 2,400 טילים כאלה, בעיסקה שהיקפה 150 מיליון דולר, וברפא"ל מקווים שמדינות נוספות בנאט "ו יבואו בעקבותיה.אבל זו בדיוק הבעיה של רפא"ל: עיסקאות מול מדינות ולא מול השוק הפרטי, משא­ומתן ארוך מאוד, רגישות פוליטית בינלאומית, ומעורבות עמוקה של פוליטיקאים בתהליך. ברפא"ל מעריכים כיום, שהשפעת האירועים תורגש בעיקר בתחום המלחמה בטרור והביטחון השוטף, ולכן אין בהם פוטנציאל עסקים גדול לחברה, אלא אם כן תשכיל להיכנס לתחומי פיתוח חדשים, כמו: אמצעי גילוי חומר נפץ, אמצעי מילוט מגורדי שחקים, ועוד רעיונות שצצים באחרונה למכביר. בכיר ברפא"ל אומר, שהתעשיה הבטחונית הישראלית אפילו ניזוקה מהאירועים הנוכחיים: לא די שמדובר במדינה הנמצאת באזור מלחמה ­ גורם שאינו מעודד שום סוג של עסקים ­ אלא שכינון הקואליציה של המדינות המערביות נגד הטרור גורם לכך שעיסקאות עם ישראל עלולות להצטייר כשילובה בקואליציה ­ דבר שיטרפד את העיסקאות. קובי תורן, יו"ר חברת מגל, העומד בראש הוועדה לקשרי התעשיה עם מערכת הביטחון, של התאחדות התעשיינים, מתבטא בקצת יותר אופטימיות: "כבר אי­אפשר להתעלם מאיומי הטרור. התברר, שאפילו דברים שההסתברות להם נמוכה ­ קורים. ולכן מבינים היום, שגם איומים של טילים מצפון קוריאה או מאיראן עלולים להתממש. השאלה היא, איפה אנחנו נכנסים למשחק הזה ­ ופה התמונה לא ברורה: המלחמה באפגניסטן משפיעה בעיקר על התעשיה האמריקנית, ולעומת זאת ­ אצלנו יש ניסיון; יש לנו מקדמה בחשיבה ובעבודה על פתרונות. עכשיו צריך רק לשקלל את הכל, ולראות".בתעשיה הצבאית כבר שיקללו ומצאו דרך להשתמש בניסיון הישראלי. עכשיו, כשתע"ש שוב נאבקת על המשך קיומה, תולים בחברה הרבה תקוות בהתעוררות השוק העולמי לביטחון. מוטי רוזן, סמנכ"ל בתע"ש, עומד בראש קבוצה חדשה בחברה, שמוגדרת 'מערכות ביטחון משולבות'. אם תרצו, זו הבשורה של תע"ש במלחמה נגד הטרור."התעשיה הצבאית עשתה הערכת מצב כבר לפני שלוש שנים, וחזתה את הסטת התקציבים להתגוננות מפני טרור", אומר רוזן. "כתוצאה מכך, הוקמה הקבוצה למערכות ביטחון משולבות, שיודעת להציע פתרונות שכוללים ייעוץ בתחום האבטחה, נשק קל, תחמושת קלה, אימונים והדרכה". בשנת פעולתה הראשונה, הקימה הקבוצה בית­ספר לאימוני לוט"ר (לוחמה בטרור), מהבולטים בישראל, שבו מתורגלים אנשי מערכות ביטחון ממשלתיות ישראליות, קבוצות צבאיות ממדינות אקזוטיות, מאבטחי בנקים ממזרח אירופה ועוד. רוזן אומר, כי תע"ש נמצאת בשלב מתקדם של פתיחת פעילות אימונים דומה גם בחו"ל: "אנחנו ערוכים לתת ייעוץ בתחום האבטחה, אבטחת שדות תעופה, אבטחת מתקנים ואבטחת אירועים".וכך מוצאת עצמה התעשיה הצבאית ­ שקמה כמפעל לייצור נשק ותחמושת ­ במהלך אסטרטגי למכירת ידע וניסיון, שנצברו בישראל. "אנחנו מבצעים פרויקטים של סיוע לממשלות בחו"ל, בנושא תפקוד העורף והיערכות למצבי חירום, בתחום כוחות אכיפת החוק, ואפילו הקמת בתי­סוהר", אומר רוזן. הוא מעריך כי בארה"ב ובאירופה התקציבים רק מתחילים להתגבש, ובכיווני הפעולה רק מתחילים לדון: "כולם מתייעצים עם כולם ­ גם עם גורמים ממשלתיים ישראליים. בשלב כלשהו יוציאו הגדרות חדשות בתחום האבטחה, כנראה רק בסוף השנה, ואני צופה שבעקבות זה יהיו ביקושים. אבל איך הפירות העסקיים יבואו מהדבר הזה? זה לא מובטח".אם רוצים ואם לא ­ התעשיה הצבאית מוצאת את עצמה נכנסת לתחומי העסקים שאל"מ (מיל.) בני טל נמצא בהם כבר שנים. חברת בני טל היא מהבולטות שבין עשרות חברות אבטחה ישראליות, העוסקות בימים כתיקונם באבטחת מוסדות, הצבת מאבטחים במרכזי עסקים וחנויות, אבטחת אישים ואבטחת אירועים. בני טל נשמע כמי שמצא מכרה זהב: "נושא הביטחון הוא ההיי­טק של 15 השנים הבאות", הוא מצהיר בהתלהבות רבה. "מה שקרה לנו ב­10­15 השנים האחרונות, יקרה עכשיו ­ בלי שום ספק ­ בארה"ב ובמדינות הקואליציה. אבל אצלנו זה לא הגיע ללוחמה כימית וביולוגית, ואצלם זה בא בקפיצת מדרגה. הפיגוע במגדלי התאומים היה מבצע צבאי ברמה בינלאומית, מבצע רב­יבשתי ללא שום דליפה, וכולם ישנו בשמירה".בני טל מתאר את העתיד הקרוב כסרט הוליוודי: "ברגע שהאמריקנים יילחצו באפגניסטן ויכניסו כוחות יבשה, תהיה פעילות בנוסח 'תמות נפשי עם פלישתים' של המוסלמים, והם יעיפו הכל ­ מכל הבא ליד. יש כל­כך הרבה מוסלמים פנאטיים בארה"ב ובאירופה, שזה יהיה כמו מלחמת עולם שלישית, כמו מלחמת צלבנים מול האיסלאמים. הפיגועים הבאים יהיו מטענים ברכבות, או מכוניות תופת, או פיגועים במשחקי כדורסל. רק מהדריסות ימותו אלפי אנשים. ארה"ב נרדמה בשמירה, ועכשיו כל פיסה וכל תסריט כזה או אחר נלקחים בחשבון".טל משוכנע לחלוטין, שמורכבות האיום הטרוריסטי הנוכחי תביא עסקים רבים לישראל: "ישראל נמצאת במקסימום, מבחינת הידע והניסיון. מגיעים לכאן אנשי הון, שמ חפשים אפיק השקעה. הם מבינים שזה הדבר החם הבא. כבר למחרת הפיגוע בתאומים הגיעו אליי עשרות טלפונים של אנשי וול סטריט ונאסד"ק ­ גופים כלכליים רציניים, שרוצים להקים סטארט­אפ בטחוני".המיזם הכלכלי כבר בדרך. טל מדבר על שיתוף­פעולה ההולך ונרקם עם חברות אמריקניות. האמריקנים יביאו את הקשרים והשיווק, הישראלים את הידע, והמשקיעים ­ את הכסף. הכוונה היא לספק ייעוץ, הקמה וניהול בפועל של מערכות אבטחה, כולל כוח­אדם ישראלי, ואפילו להקים מרכזי הדרכה למלחמה בטרור ולאבטחת אישים בארה"ב. מה יכולים הישראלים ללמד את האמריקנים? טל משוכנע, שהרבה מאוד: "עכשיו מתקרב חג המולד, ויש חשש שהאנשים ידירו את רגליהם מחנויות הענק. שם מדובר במחזורים כל­כך גדולים, ששווה להם להשקיע במיגון, בסינון רחוק­טווח, בשערים אלקטרוניים, בשיקוף ברנטגן. בנושא כוח­אדם, למשל, צריך להשתמש בסינון אתני של עובדים. לא כמו בעלי חנויות בארץ, שמעסיקים עובדים מדיר­אל­בלח. בנושא אבטחת מובילי דלק, צריך גם להתמקד ­ תאר לעצמך שחוטפים מיכלית עם טונות של דלק, שמים עליה פצצה, ושולחים אותה למרכז העיר".הנטייה של מומחי האבטחה לתאר פיגועי ם אפשריים בצבעים חיים, נופלת על אוזניים קשובות במסגרת ההיסטריה הכללית בארה"ב. אחת התוצאות היא ביקוש רב לאנשי אבטחה ישראלים ­ בעיקר מנהלים וראשי צוותים. "החבר'ה הכי טובים עוזבים לארה"ב, כמו שבזמנו הטובים בהיי­טק עזבו לעמק הסיליקון", אומר טל. עם שכר מובטח של 5,000­6,000 דולר בחודש, קשה להשאיר אותם כאן. טל: "אנשים מתירים חוזים, עוזבים הכל ועולים על העגלה החדשה. כולם נוהרים לשביל הזהב, שנקרא ביטחון בארה"ב".דובר משרד הביטחון, שלמה דרור, ששימש בעבר כמאבטח בשגרירויות ישראל ובטיסות אל על, תמה על ההתלהבות בקרב המאבטחים הישראלים: "לאמריקנים יש כוח­אדם מעולה. המאבטחים הישראלים אולי חושבים שיצליחו שם, אבל לא בטוח שהם מתאימים לזה. אני בטוח שהרבה ישראלים שיש להם מושג כלשהו באבטחה, ינסו וייכשלו. אלה מביניהם שעובדים בפרופיל גבוה ­ זה רק ידפוק אותם. הבעיה האמריקנית כרגע היא להבין שיש שינוי מצב. אף אחד שם לא חושב בראש של טרור, וזה מה שאנחנו כן יכולים להביא להם: זיהוי דרך המחשבה של טרוריסטים". בינתיים מנדב דרור כמה טיפים לאמריקנים, כמו ­ למשל ­ העדפת מאבטחים ממוצעי­קומה וזריזים על­פ ני 'גורילות' רחבות­מימדים. הוא גם אומר, שהאמריקנים צריכים להחליף את האקדחים האישיים הענקיים שלהם באקדחים קטנים, המתאימים לתגובות מהירות. אך בעיקר יצטרכו האמריקנים לגבש אסטרטגיה בטחונית, שאינה רואה בכל אדם מחבל פוטנציאלי. לדבריו, בימים האלה אפילו ילדים וזקנים נבדקים ביסודיות בשדות התעופה האמריקניים: "אם אתה מנסה לבדוק 400 נוסעים באותה יסודיות, הרי שאחרי 20 איש כבר לא נעשית עבודה כמו שצריך. צריך לנסות ולאתר את המחבל הפוטנציאלי, ולא לטרטר את כל הנוסעים".תחום אבטחת התעופה מצטייר היום כמכרה יהלומים של ממש, שוק שהיקפו קופץ עכשיו במאות מיליוני דולר ­ גם בגלל חרדות הנוסעים, וגם בגלל ההנחיות, הקיימות והעתידיות, של מינהלי התעופה בעולם. אין ספק, שמומחים לאבטחת טיסות יש בישראל בשפע רב, והמומחים הישראלים כבר בדרכם לעולם הרחב. למשל, רפי רון, מי שהיה מנהל חטיבת הביטחון ברשות שדות התעופה ולפני כן מנהל האבטחה בנתב"ג, ואשר התמנה באחרונה ליועץ לנמל התעופה 'לוגאן' שבבוסטון, שממנו המריאו שניים מהמטוסים שפגעו במגדלי התאומים.יואל פלדשו (תא"ל מיל.), מי שהיה מנכ"ל אל על ומשמש כיום בתפקיד מ נכ"ל גנדן טכנולוגיות, הלך רחוק עוד יותר. תחת מטריית גנדן, שבבבעלות נוחי דנקנר ואבי פישר, הוא הקים את GS3 ­ חברה לייעוץ בתחום אבטחת הטיסות. פלדשו משמש כיו"ר החברה, ולצידו מנכ"ל נמל תעופה בן­גוריון בעבר, ישראל בן­חיים, וראש מינהל התעופה האזרחית בעבר, עו"ד אבנר ירקוני. מנכ"ל החברה הוא עופר עינב, בכיר בשב"כ שניהל עד כה הקמה של פרויקט חשאי בתחום אבטחת התעופה, היה ראש אגף האבטחה באל על, ונחשב למומחה בקנה­מידה עולמי בתחום.פלדשו אומר, כי יש כיום תחושה של בהילות באוויר, וחברות רבות בעולם מחפשות פתרונות לאלתר לבעיית האבטחה: "הצורך הקיים חזק, ומי שרוצה לפתור אותו מהר, הולך למי שיש לו הכי הרבה ניסיון, כמונו, שמתמודדים כבר 30 שנה עם הדברים האלה. בניגוד להיי­טק, מי שלא בנה את הידע לאורך שנים ­ יתקשה להגיע מהר לתוצאות. לוח הזמנים כאן מאוד קריטי". עינב אומר, כי החברה נמצאת בתהליך של התקשרות חוזית עם יצרנים ישראלים, לשיווק טכנולוגיות אבטחה וגם להסבת טכנולוגיות שלא נועדו לאבטחה במקור. לדבריו, הכוונה היא לחתום הסכמי שיתוף פעולה עם חברות אמריקניות, לצורך חדירה לשוק הזה, והסכמים ראשונ ים מסוג זה כבר נמצאים בשלבי גיבוש. מי שמחפש חשיבה ממשלתית בתחום הזה, עלול להתאכזב. הממשלה מעולם לא טיפחה, יתר על המידה, את עולם ההיי­טק הישראלי, ודומה שהיא עומדת לחזור על השגיאה הזו גם עם התעוררות התחום הבטחוני. הממשלה, שעסוקה בימים אלה בבעיות קיומיות כמו לוליינות תקציבית, לא קיימה דיון משמעותי בתעשיה הבטחונית ובתעשיית האבטחה. מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, האיש שעתיד התעשיות הבטחוניות מוטל על כתפיו, התקשה למצוא את הזמן להתייחס לנושא בכתבה זו.שרת התעשיה והמסחר, דליה איציק, דווקא אוהבת את התחום הבטחוני. לא מזמן התפרסמו ידיעות על מעורבותה בסיום עיסקת רפא"ל בהולנד. לאחר אסון התאומים, היא שיגרה הנחיה לנספחים המסחריים בשגרירויות ישראל בעולם, לשים דגש על קידום יצוא מוצרי האבטחה הישראליים.מנכ"ל מכון היצוא, ישראל שוטלנד, חש מבוכה על השימוש באסון לקידום עסקים: "לא נעים שישראל מנצלת את המצב שנוצר, אבל אין ברירה"... הוא מספר כי המכון כינס בדחיפות 70 ראשי חברות בתחום מוצרי האבטחה, והוחלט להכין מצגת מחשב חדשה, שתופץ לנספחים בעולם. זאת, בנוסף לקטלוג היצואנים הרגיל, המכיל בי ן השאר את מוצריהם. המצגת נועדה לשרטט את כל היתרונות הישראליים ואת היכולת של החברות כאן לתפור פתרונות לפי צורכי הלקוחות. כמו כן, ישתתף מכון היצוא בהקמת הביתן הישראלי בתערוכה בנושאי אבטחה בוושינגטון, והוא פועל לארגן סמינרים בתערוכות נוספות בעולם.* רשימת הקניות של אמריקה הבוננזה האמיתית בתחום הביטחון, טמונה בפיתוח טכנולוגיות חדשות לאבטחה. רכישת אמצעי לחימה והכשרת כוח­אדם הן תגובות צפויות למכת הטרור, אבל התגובה המשמעותית ביותר היא מפח­הנפש מהשיטות הישנות וחיפוש רעיונות חדשים. מכרז 02­Q­4655, שמתפרסם בימים אלה באתר האינטרנט של הפנטגון, משרטט את פוטנציאל הרכש העתידי של ארה"ב, ולרגע נדמה שמדובר בסקיצה של מדע בדיוני, מבית היוצר של חברה עתירת­ידע. רשימת הקניות של האמריקנים כוללת ידע בתחום איתור דיבור בשפות מזרח­תיכוניות בתוך קטעים מוקלטים, בתחומי ההצפנה והפיענוח של מידע בכל מצב צבירה שהוא, מעקב אחר תנועת בני­אדם בעולם, איתור וזיהוי אנשים ספציפיים בתוך תמונות וידאו, מעקב אוטומטי אחר אדם מסוים באמצעות מערכת מצלמות טלוויזיה במעגל סגור, זיהוי חתימת קול של אדם ואיתורה בתוך רצפי הקלטות, ראייה מבעד לקירות, מיפוי וזיהוי מחבלים במבנים תת­קרקעיים, מערכות חיזוי מודיעיניות לניבוא דפוסי התנהגות של ארגונים טרוריסטיים, ועוד ועוד.הרשימה ארוכה, וכאילו ממתינה לנערי ההיי­טק הישראלים שיפיחו בה רוח חיים. הפוטנציאל לישראל, עצום. תא"ל (מיל.) חנן גפן, מ פקד יחידה 8200 בעבר, אומר שהאמריקנים מובילים במהירות את התחום החדש, ואולם אחריהם יבואו גם מדינות רבות נוספות: "מוצרים שיפותחו ויימכרו במכפלות של מדינות ­ ושל ארגונים שונים בתוך אותן מדינות ­ יכולים להוות פוטנציאל אמיתי לתעשיה הישראלית". האופטימי, הפסימי והמפוכח חזרה למסלול הצמיחהדב נרדימון, מנכ"ל S&W ישראל, פירסם באחרונה הערכה, לפיה כלכלת ישראל תחזור למסלול הצמיחה, בעיקר בזכות הביקוש למוצרי ביטחון והיי­טק בטחוני. על פי המיתווה הזה, התעשיות הבטחוניות יובילו את התנופה המחודשת במשק ­ בין השאר, בזכות גידול בביקושים למוצרי ביטחון לא­מתוחכמים בשוק הישראלי: חידוש מלאי התחמושת, ריענון ימ"חים והצטיידות העורף. במקביל, תחול התעוררות גם במיגזר הבטחוני של התעשיות המתוחכמות. בהנחה שארגונים בעולם יאמצו נורמות בטחוניות המקובלות בישראל, הדבר יביא להרחבה גדולה של תחומים, שעד כה פנו לשוק הישראלי בלבד. להערכתו, הגידול בצרכים הבטחוניים בעולם ישפיע גם הוא על תעשיית הביטחון הישראלית, ובעקבות זאת על שוק העבודה כולו. זאת, מאחר והתעשיה הבטחונית היא עתירת­עבודה, ומועסקים בה עובדים שאינם בעלי יכולת ניידות לתחומים אחרים. אין דברים חדשים להציע אמרי טוב, ראש הפרויקט לכלכלה וביטחון במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים ומי שהיה היועץ הכלכלי למערכת הביטחון, מעריך ששום דבר משמעותי לא יקרה בזמן הקרוב: "התקציבים עוד לא זורמים, ואם כבר משהו זורם ­ זה למענה מאוד נקודתי: ניהול המלחמה. אז יקנו עוד כמה מזל"טים מהתעשיה האווירית ­ זה עוד לא שינוי דרמטי. גם בתעשיה הצבאית אין דברים חדשים להציע, שלא היו קודם. בכלל, התעשיות הבטחוניות הישראליות אינן ענק ­ בסך הכל מועסקים בהן 20­30 אלף עובדים, ולכן הצלחתן או כשלונן אינם משפיעים מהותית על המשק הישראלי. מי שיחגגו הם אלה שעוסקים באבטחה, אבל גם זה לא משמעותי במונחי מאקרו. זו לא תהיה נקודת­מפנה". טוב מעריך, שבחלוף הזמן תגבר התובנה בעולם, שמדובר במצב ביניים שאינו מלחמה ואינו שלום, ובעקבות זאת ישתנה אופי תקציבי הביטחון והיעדים שלהם: "אם זה יימשך לאורך זמן, אז המגמה בתעשיות הבטחוניות צריכה להשתנות". האויב בקירבם, ואף אחד לא ערוך לזה תא"ל (מיל') חנן גפן, סמנכ"ל בגילת תקשורת לוויינים ומי שהיה בעבר מפקד 'חממת ההיי­טק הצה"לית', יחידה 8200, מעריך שהפוטנציאל האמיתי במצב החדש הוא במלחמה בטרור: "הצרכים הבטחוניים כיום שונים לגמרי מאלה שהיו לפני 11 בספטמבר. מה שהשתנה זה עליית הטרור הבינלאומי. לא רק אפגניסטן ואל­קאידה, אלא מערכת שלמה של גורמים קיצוניים ­ רובם ככולם מוסלמיים ­ שמקיפה את כל העולם: מניגריה ועד הפיליפינים, כולל בוסניה, צ'צ'ניה, אינדונזיה וקשמיר, וכמובן ­ המזרח­התיכון. ההכרה מתחילה לחלחל למדינות שהאויב נמצא בקירבן ונהנה מחסות הדמוקרטיה. ואף אחד לא ערוך לזה". בין התוצאות שכבר נראות לעין, אפשר לציין את תהליכי החקיקה בארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות, שנועדו להגדיל את סמכויות זרועות הביטחון במאבק בטרור, ואת המכרזים שמתפרסמים לרכישת ייעוץ וטכנולוגיות בטחוניות חדשניות. "נוצר פה תחום חדש, ובישראל יש הרבה תעשיות שיודעות לעבוד בתחום הזה," אומר גפן.