חברים, יש ג'ובים! הצעת חוק עוקפת- בג"ץ שיזם ח"כ הירשזון, תאפשר גם לחברי המרכז להתמנות לדירקטורים בחברות ממשלתיות מאת יעל וינר 02/11/01 זוכרים את השאלה הנוקבת של השרה לימור לבנת בוועידת מרכז הליכוד: "אתם רוצים ג'ובים?", ואת התשובה החד­משמעית, שנישאה בקול רם על­ידי חברי המרכז: "כן!"? ובכן, מאז ספטמבר 1999, לאחר שבג"ץ פסל את מינויו של מוריס ניסן לתפקיד מנכ"ל עמידר, יכלו לבנת וחבריה לישון בשקט, ולרחוץ באוזלת ידיהם למנות את חברי המרכז לתפקידים בכירים בדירקטוריונים, כפי שהיה מקובל במשך עשרות שנים.בג"ץ ניסן הציב רף גבוה לוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות בבואה לבחון מועמדים בעלי זיקה פוליטית, ופירש לחומרה את הדרישה לכישורים מיוחדים או כשירות מיוחדת, שדורש החוק ממועמדים בעלי זיקה פוליטית או עסקית לשר. בג"ץ קבע, כי הצעת מועמדים למינויים בחברות ממשלתיות ובתאגידים סטטוטוריים בעלי זיקה אישית או פוליטית לא תהיה דבר שבשיגרה, וכי על מינויים אלה להיות ראויים מעל לכל ספק ובעלי תרומה ייחודית ונכבדה ביותר.החלטה זו סיכלה לא מעט מינויים פוליטיים, ולאו דווקא של אנשים נטולי רקורד של עשייה. גם הח"כ לשעבר חגי מרום, שביקש לנוח מהסלאלום הפוליטי שעשה בדרכו ממפלגת העבודה למפלגת המרכז ומשם אל מחוץ לכנסת, בכיסא הנוח של יו"ר רשות הרכבות והנמלים, נפסל לתפקיד לאחר שהוועדה, בראשות השופט יצחק רביבי, לא התרשמה מכישוריו המיוחדים.אבל למרות שעברו יותר משנתיים ונראה היה כי כולם התרגלו למצב החדש, תשובתם של חברי המרכז ללבנת המשיכה כנראה להדהד באוזניו של ח"כ אברהם הירשזון, מהליכוד. בהצעת חוק עוקפת בג"ץ שהגיש לאחרונה ואשר עברה כבר את משוכת ועדת השרים לענייני חקיקה, מציע הירשזון לתקן את חוק החברות הממשלתיות באופן שיסיר מחברי המרכז את חובת ההוכחה שבג"ץ הטיל עליהם, וזאת באמצעות הרחבת הסייג המאפשר מינוי חברי מפלגה לתפקידים בדירקטוריון על­ידי הוספת המילים: "חברות במפלגה ­ לרבות חברות במרכז מפלגה".הירשזון מסביר בהצעת החוק, כי "הצעת חוק זו באה לאפשר גם לחברי המרכז, שהם אוכלוסיה רחבה למדי, להיבחר כדירקטורים בחברות ציבוריות מבלי שחברותם במרכז המפלגה תהיה להם לרועץ". ההצעה עברה, כאמור, את ועדת השרים לענייני חקיקה, וסיכוייה לעבור את ההצבעות בכנסת גבוהים מאוד ­ במיוחד לאור העובדה שחברי המרכז צופים בבית בערוץ 33, רואים וסופרים את הקולות.להצעת החוק יש גם לא מעט מתנגדים. אחד החריפים שבהם הוא ירון יעק ובס, מנהל רשות החברות הממשלתיות. במכתב שכתב יעקובס, הוא מציין: "ניהולן של חברות ממשלתיות מחייב כישורים וידע רלוונטיים. לכן, מינויים פוליטיים הנעשים על חשבון מינויים מקצועיים, עלולים להשפיע באופן חמור על ניהולן של חברות אלה, ומכאן שגם על תוצאות פעילותן".למעריב אומר יעקובס: "מספטמבר 1999, %13 מכלל המינויים הם של אנשים שהיו בעלי זיקה פוליטית ועברו את הרף של כישורים מיוחדים. זה נראה לי שיעור ראוי ומכובד, שמשקף גם את שילובם של אנשים פוליטיים במסגרת הדירקטוריונים". גם היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מתנגד להצעת החוק.אבל למרות המתנגדים המכובדים והציניות שבה קיבל הציבור הרחב את ההצעה, דרכה של הצעת החוק שיזם הירשזון נראית סלולה. חברי המרכז במפלגות השונות יכולים, אם כן, לתפור חליפות ולהתחיל לבדוק את השטח: באילו דירקטוריונים יש משרות פנויות, כמה ישיבות מנהל הדירקטוריון, וכמובן ­ מה השכר שמקבלים חברי הדירקטוריון. ומנגד, מה החובות שבהם יישאו כדירקטורים. 1,120 שקל לישיבה לתפקיד דירקטור בחברה ממשלתית כשיר להתמנות תושב ישראל שמלאו לו 25 שנה לפחות, ושהוא בעל תואר אקדמי בכלכלה, מינהל עסקים, משפטים, ראיית­חשבון, מינהל ציבורי, הנדסה, או בעל השכלה גבוהה אחרת, או שלמד לימודי עבודה בתחום עיסוקה של החברה. גם מי שאינו בעל תואר אקדמי יכול להתמנות לתפקיד, וזאת בתנאי שיש לו ניסיון מצטבר של חמש שנים בתחומים הקבועים בחוק.בישראל יש 105 חברות ממשלתיות. החברות מחולקות לעשר קטגוריות, כאשר סיווג החברה משמעותי לקביעת גובה השכר שמקבל הדירקטור ולמספר ישיבות הדירקטוריון והוועדות שמקיימת החברה. בסיווג 10, הסיווג הגבוה ביותר, נמצאות 7 חברות הדגל של רשות החברות הממשלתיות: אל על, בזק, בתי­הזיקוק, התעשיה האווירית, חברת החשמל, תע"ש ורפאל.חבר דירקטוריון בחברה המסווגת בסיווג 10 מקבל 1,120 שקל עבור כל ישיבה, כשיו"ר הדירקטוריון מקבל 1,340 שקל לישיבה. מספר הישיבות המירבי הדרוש לקבלת התגמול הוא 60, כשבתחשיב זה נכללות גם ישיבותיהן של ועדות המישנה של הדירקטוריון. כך, יכול כל חבר דירקטוריון להוסיף להכנסתו השנתית 67,200 שקל.בסיווג 9 נמצאות 4 חברות: אלתא, מקורו ת, בזק בינלאומי ועמידר. חברת עשות אשקלון מסווגת בסיווג 8.חבר דירקטוריון בחברות בסיווג 8­9 מקבל 925 שקל תמורת ישיבת דירקטוריון, ויו"ר הדירקטוריון מקבל סכום של 1,150 שקל לישיבה. 45 ישיבות יזכו את הדירקטורים בתגמול.25 חברות זכו לסיווג הנע בין 5 ל­7, ובהן: תשתיות נפט (סיווג 7), נתיבי אילון (סיווג 6), חלמיש, אפרידר ועוד. חבר דירקטוריון בחברות מסיווג זה יקבל 750 שקל לישיבת דירקטוריון, ויו"ר הדירקטוריון יקבל 960 שקל לישיבה. מספר הישיבות המירבי לקבלת התגמול הוא 24 ישיבות.בין הסיווגים 1­4 ניתן למצוא 19 חברות, ובהן: החברה הממשלתית למדליות ומטבעות (סיווג 4), החברה לפיתוח מרכז ירושלים (סיווג 3), מרכז הבנייה הישראלי (סיווג 2) ומדרשת שדה בוקר (סיווג 1). דירקטור בחברות אלה יקבל 565 שקל עבור נוכחותו בישיבות, ויו"ר הדירקטוריון יקבל 630 שקל. בסיווג זה דרושות רק 12 ישיבות כדי לזכות בתגמול.המשרות הנחשקות מצויות ­ כמובן ­ בדירקטוריונים של החברות המסווגות בסיווג גבוה, ולא רק בגלל הכסף. חברות בדריקטוריון של אחת מהחברות הממשלתיות המובילות, היא ­ למעשה ­ כרטיס כניסה לעולם של קשרים, היכ רויות והתחככויות עם בכירי המשק הישראלי. קרש זינוק טוב לתפקידים אחרים, בשרניים יותר. כמו באמריקה לשמחת חברי המרכז, במרבית הדירקטוריונים יש כעת משרות פנויות. באל על מאויישות רק 12 מתוך 15 משרות אפשריות, בחברת החשמל מכהנים רק 4 דירקטורים מתוך 21, ובחברת מקורות מותר למנות 15 דירקטורים בעוד שבפועל מכהנים כיום רק 9 כחברים בדירקטוריון. בתעשיה הצבאית מאויישות כיום עשר משרות מתוך 17, בבתי­הזיקוק 8 מתוך 12, בבזק ניתן למנות עוד 9 דירקטורים, באלתא עוד 5, בעמידר נותרו 4 מקומות פנויים, ובעשות אשקלון חסרים 6 דירקטורים.אהרון גרינשטיין, חבר מרכז הליכוד, שכיהן בעבר כיו"ר דירקטוריון לור"ם וכדירקטור בחברת מלונות לרום, תומך בהצעת החוק של הירשזון: "בציבור מנסים ליצור את הרושם כאילו לחברות הממשלתיות ייגרם נזק ממינוי אנשים בלתי מתאימים, בגלל הרצון של פוליטיקאים לצ'פר את חברי המרכז. בפועל, כל אחד שרוצה להתמנות לדירקטור צריך לעבור את ועדת רביבי, שידועה בקפדנותה, ולא ייתכן שאדם שהפגם היחיד שלו, כביכול, הוא היותו חבר מרכז, לא יוכל להתמנות למשרה בחברה ממשלתית."מי שתומך בהמשך המצב הקיים הם פוליטיקאים שמעולם לא עשו טובה לבן­אדם, ולהם יהיה קשה בפריימריס. חברי המרכז מייצגים את הציבור , וברגע שאין להם עמדת כוח ­ חברי­הכנסת מצפצפים עליהם. הפעילים רוצים להשפיע, להיות שותפים לעשייה, והאפשרות למנותם לחברות ממשלתיות תכניס אנשים יותר טובים לפוליטיקה. כאשר אדם נכנס לפוליטיקה בעבור תמורה הוא פעיל יותר, יש לו יותר מוטיבציה, כך שהצעד הזה יעלה את רמת הפעילים במפלגות. מעבר לכך, מדובר בשיטה שמקובלת בדמוקרטיה הגדולה מכולן, אמריקה, שם מחליפים את כל המינויים כאשר מתחלף השלטון. בעצם, כל הוויכוח בינינו לבין המתנגדים הוא אם ללכת לפי השיטה האנגלית או האמריקנית".עם זאת, כדאי לזכור שחברות בדירקטוריון כרוכה לא רק בכבוד, תרומה לקהילה או צ'ופר; מדובר במשרה שבשנים האחרונות ­ במיוחד לאחר שהתקבל חוק החברות, המחמיר מאוד באחריותם של הדירקטורים ­ נמצאת על הכוונת של בתי­המשפט. משרה בסיכון גבוה.לדברי פרופ' עו"ד יוסף גרוס, המתמחה בדיני חברות, "מאז כניסתו לתוקף של חוק החברות החדש, הדירקטורים חייבים בחובת זהירות על כל פעולות החברה. הם צריכים לתת דעתם על כל מה שקורה בחברה, חייבים להתעמק, להשתתף בישיבות, לקרוא את החומר, להכיר את נושאי המשרה בחברה וכדומה. דירקטורים שלא יעשו זאת, מסת כנים בכך שבמקרה שעסקי החברה ייקלעו לקשיים ­ יפנו לעברם אצבע מאשימה בטענה שהתרשלו במילוי חובתם. היום זה כמעט ספורט לאומי, לשלוח מכתבי תביעה לדירקטורים. כך, לדוגמה, לפני זמן לא רב התרסק מטוס של חברה קטנה ללימוד טיסה. לאחר האסון הסתבר שהחברה לא ביטחה את כל הדרוש, ובית­המשפט קבע שהדירקטורים התרשלו בכך שלא דאגו לביטוח מלא, הטיל עליהם את האחריות וחייב אותם לשלם מכיסם לחברה."היום, זו מגמה כלל­עולמית להטיל אחריות על דירקטורים. בארצות­הברית ניתן פסק דין בפרשת 'סמית נגד ואן גורקום', שם הדירקטורים התקשו להמליץ לבעלי המניות אם להיעתר להצעת רכש, ולאחר שהתייעצו עם כלכלנים ­ הם קיבלו החלטה חיובית. בסופו של דבר, הדירקטורים נתבעו בטענה שלא שקלו מספיק את ההצעה".ומה עם ביטוח דירקטורים?"היום אנשים מקפידים לדרוש שהחברה תבטח אותם, אבל גם כאן יש כמה בעיות. הביטוח חל רק על חובת הזהירות ולא על חובת האמון. הביטוח לא חל גם במקרים של רשלנות חמורה. בנוסף, צריך לזכור שחברות הביטוח אוהבות לגבות פרמיות מהמבוטחים, ופחות אוהבות לשלם".