דרך הג'יפים מזג האוויר הנוח והשבילים היבשים עדין, מזמינים לצאת אל השטח, ואין מקום מתאים יותר השבוע מאשר דרך בורמה שבפארק יצחק רבין 01/11/01 הארבעה בנובמבר ייזכר תמיד כיום שבו נרצח יצחק רבין, למרות שעצרות רבות התקיימו כבר ביום שני ביום השנה על פי התאריך העברי. מאז הרצח ב­1995 הוסט תהליך השלום למסלול מלא מהמורות, שאחת מתוצאותיו היא מיעוט מטיילים בדרכי הארץ.מזג האוויר הנוח והשבילים היבשים עדין, מזמינים לצאת אל השטח, ואין מקום מתאים יותר השבוע מאשר דרך בורמה שבפארק יצחק רבין.דרך בורמה היא חוט השדרה של הפארק, הנמתח מן השפלה בואך ירושלים. לכן היא עשירה בחניונים, בנקודות תצפית ומנוחה, ובשלטי הסבר שהותקנו בידי קק"ל. מקור שמה הוא בדרך שסללו הבריטים בג'ונגלים של בורמה כדי לעקוף את היפנים, ולאפשר מעבר בטוח לסין. דרך בורמה הישראלית, שנסללה במאי 1948, אינה חוצה יער עבות. לכל היותר, יש לאורכה עצי אלה ושיטה. תחילתה של הדרך במישור, ליד מושב בקוע מדרום מערב למצודת לטרון, והמשכה חותר בין שלוחות הרי ירושלים עד לבית­מאיר וחורשת המסרק. מטרתה היתה לעקוף ישובים ערבים וכוחות ירדנים ומצריים בדרך להעברת אספקה לירושלים הנצורה. בעוד הירדנים החזיקו בלטרון ושלטו על דרך המלך לירושלים, והמצרים ישבו מדרום להם בצרעה, כבשו כוח ות חטיבת הראל את הישובים הערבים בית ג'יז (במקום יושב כיום קיבוץ הראל) ובית סוסין, שממזרח לו (בין תעוז לנווה­שלום). כך נוצרה אפשרות ליצור פרוזדור הנסתר מעיני הצבאות והכוחות הערבים. ב­1948 עמלו לוחמי צה"ל כדי להכשיר את הדרך, ולהעביר אספקה מן השפלה לבירה. כיום הדרך עבירה לכל כלי רכב בזכות פעולות ההכשרה של קק"ל. אורי דביר, הציע לנו לעשות את הדרך, מראשיתה ועד סופה, במסלול שבו נסעו השיירות, וזאת ברכב פרטי. המלצה של אורי דביר היא פקודה, ולדרך יצאנו. נקודת ההתחלה היא על כביש מס' 3 בין מחלף בקוע למחלף נחשון החדשים והמצוחצחים, ליד תחנת השאיבה. כאן ראוי להבהיר כי במפת סימון השבילים החלק הראשון של דרך בורמה מסומן כשביל להולכי רגל (שביל אדום שמספרו 9385) אולם כל עוד השביל, העובר לצד מטעי גפן, אינו בוצי הוא כשיר לתנועת כל כלי רכב. המהססים יכולים להתחיל מסעם מכביש 44, בין תעוז להראל, ולנסוע בעקבות השלט למצפה הראל.בחזרה לדרך המקורית. כפי שמסומן במפת סימון השבילים (מפה 9) נוסעים על השביל האדום ולאחר כ­3 ק"מ מגיעים לצומת טי. בפניה ימינה, שצריך לפנות לכיוונה, ניצב שער נעול. הפתרו ן הוא לפנות שמאלה עד שמגיעים למבנה עם חלונות מקושתים, שהיה אחד מבתי הכפר בית ג'וז. במזלג לידו פונים שמאלה לכיוון מבנים נוספים של הכפר. כאן כבר תגלו שלט שיסביר, כי בית ג'וז נכבש בין ה­26 ל­27 במאי 48' בידי חטיבה 7, ואח"כ התמקמה במקום מפקדת חטיבת הראל. עבודות שיפוץ נעשות במקום לקראת פתיחתו של מרכז המבקרים של יקב הראל, שהוקם בקיבוץ היושב במקום. הדרך מן הכפר מוליכה לדרך העפר הכבושה העולה לכיוון מצפה הראל.המצפה עצמו נעול אך ליד החניון תמצאו נקודת תצפית ודגם המציג את דרך בורמה ואתריה. מנקודה זו הדרך היא אוטוסטרדה כבושה. תחילה עוברים על פני "מצפה שיירת הלוחמים" וממשיכים מזרחה. התחנה הראשונה היא עין­סוסין, ששימש מקור המים של הכפר בית סוסין. הכפר הזה נכבש יום לאחר כיבוש בית ג'יז ועם כיבושו התגבשה האפשרות לעקוף את לטרון. בעין­סוסין נפגשו לראשונה הג'יפים שבאו משני הכיוונים. במקום הוקם חניון, "דרך שבע" שמו.כפי שנתיב המשאיות לירושלים נחסם כך גם נותרה העיר ללא אספקה סדירה של מים. פריצת דרך בורמה איפשרה גם את הנחתו של קו צינור מים חלופי, מקיבוץ חולדה עד לעיר במצור, ואת המלאכה הזא ת עשו בתוך חודשיים אנשי מקורות. הכינוי שניתן לצינור היה קו השילוח וגם את זכרו מציינים בשטח. בעין­סוסין היתה משאבת העזר (בוסטר) שדחפה את המים במעלה ההר, אך עוד לפני כן צריך לעבור מכשולים אחדים. כ­1.5 ק"מ משם מגיעים ל"מעלה התאנים". זהו המקום שאליו הגיעו המשאיות מן השפלה. שם פרקו את הציוד והעבירו אותו על גבי ג'יפים, פרדות וגמלים עד עין­מסילה, שם המתינו כלי הרכב שבאו מן הבירה, וזאת עד שנסללה הדרך.ליד מעלה התאנים ולפני "הסרפנטינות" ­ העיקולים, מצויה צומת דרכים. השלט של קק"ל מדבר על אפשרות לפנות שמאלה ל"מעקף", לכיוון נווה שלום, כדי לעקוף את הסרפנטינות שהיקשו גם על מובילי השיירות (הפניה הנגדית, ימינה, היא לתעוז). אנחנו המשכנו עם הרכב הפרטי לסרפנטינות ויכולנו להן. קטע הסרפנטינות הוכשר ב­48' למעבר כלי רכב בעזרתן של "שפאלות". אלו הם פסי מתכת שהונחו על הדרך כדי למנוע את שקיעת המשאיות. משקמי הדרך הותירו במקום תזכורת של שפאלות. הן יחד עם פסלי מתכת של אדם ורכב נועדו להמחיש את שהתרחש שם ב­1948. סיומו של קטע הסרפנטינות, בתחתית הנחל, הוא ליד "צינור השילוח", עם דוגמה של הצינור. אם תפנו ימינה בצומת תוכלו לנסוע לאשתאול. הנוסעים בדרך בורמה, המרוחקת משם מאות מטרים, יפנו שמאלה לנקודה שבה פוגש מעקף הסרפנטינות בדרך. נסיעה של ק"מ נוסף תביא אתכם למצפה דרך בורמה, ממנו משקיפים גם על המסרק, הר אורנה ועל צלליות רכבי הברזל. אם ממשיכים הלאה מגיעים לחניון עין­מסילה ומפגש דרך האיילות עם דרך בורמה, בקרבת שער הגיא וכביש 38 (שער הגיא ­ אשתאול). אם תסעו צפונה במקביל לכביש תגיעו למצפה שער הגיא. אם תחצו אותו, תגיעו לפרק האחרון של דרך בורמה.קטע הדרך האחרון של דרך בורמה, העוקף את שער הגיא מדרום, מכביש 38 עד למסרק מכונה "דרך הג'יפים" על כי רק כלי רכב עם הנעה קדמית יכלו להעפיל במעלה הגיא. כיום זו דרך כבושה העבירה לכל כלי רכב. סעו 3 ק"מ במעלה הדרך לכיוון בית­מאיר, כחצי ק"מ מסיומה. כאן צריך לקבל החלטה: לסיים את הטיול ולעלות למסרק, למנוחת הלוחם, או להוסיף עוד קטע ­ שלוחת השיירות. אם בחרתם בשלוחה עליכם לפנות שמאלה לכיוונה במסלול שבו עובר גם שביל ישראל. יא משלטי שביל ישראל צועד על חלק מדרך בורמה. נקודת המפגש המערבית היא ליד צינור השילוח בין מחלף שער הגיא למושב מסילת­ציון. השביל מטפס על שלוחת שיירות הצופה על כביש ירושלים ­ תל­אביב מדרום, בעוד שלוחת משלטים צופה עליו מצפון. אנשי קק"ל דאגו גם למטייל של שנות ה­2000, זה שאינו אוהב להיפרד מכלי רכבו, ובזכותם אפשר לעשות את מרבית שלוחת שיירות על גלגלים ממוזגים, מבלי להידרש לרכב 4X4. ההמלצה שלנו היא לעשות את שלוחת שיירות לאחר שתסיימו את דרך בורמה. שני משלטים שולטים על כביש 1: המשלט הראשון בדרככם הוא משלט 16. התפאורה שמאפיינת את כל נקודות הציון של דרך בורמה מצויה גם כאן: שלטי הנצחה והסבר עם סיפור השיירות וסיפור כיבושו של המקום במסגרת מבצע מכבי, ב­9 במאי 1948. אין מקום ראוי יותר מאשר להדפיס את מילותיו של באב אל­ואד של חיים גורי מאשר משלטי הדרך לירושלים, ואכן השיר הכולל את השורה "לנצח זכור את שמותינו" חקוק שם. בין המשלטים מצויה תצפית רמה הצופה על הר ארנה וגם על כביש מס' 1 בזווית מיוחדת. אין לנו ספק שהרעיון לשבת שם על הספסל בשעת ערב קסם לזוגות רומנטיים. ביום טוב רואים משם גם את תל­א ביב. המשלט השני: משלט 21, המערבי יותר, מציע מבט על השפלה ­ הבניינים החדשים של מודיעין ­ ועל מחלף שער הגיא. לא צריך להסביר הרבה על חשיבותו של המשלט, ולמטייל לא נותר אלא להציץ בעמדות שהותקנו שם לפני למעלה מ­50 שנים. לא בטון ולא שקי­חול אלא רק חפיר ואבנים. כדאי גם לפנות לכיוון הכביש לנקודת תצפית מרשימה נוספת עליו. מכאן חוזרים לדרך בורמה והביתה. נשאר רק לקוות, שהקרב על ירושלים 2001 יסתיים על שולחן המשא­ומתן.