מצלצלי המוסיקה ספינת- הדגל של הקלאסיקה הישראלית מגדירה את מצבה הכלכלי כהישג יהודה שרוני 30/10/01 אין כמעט אדם שקריסת מגדלי התאומים בניו­יורק לא נגעה בו ­ בין אם במישרין ובין אם בעקיפין ­ וכך גם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בקומה ה­101 של אחד המגדלים שכן משרדו של בנק ההשקעות סנדלר אוניל, שבשליטת איש­העסקים הרמן סנדלר. עשרות עובדי החברה ­ והוא בתוכם ­ נהרגו ב­11 בספטמבר. אוניל שימש עד מותו כנשיא 'אגודת ידידי התזמורת בארה"ב', ולכן לאחר מותו גובר החשש לפגיעה בהכנסות התזמורת.אבי שושני, מנכ"ל התזמורת, מרגיע ואומר: "אגודת הידידים בארה"ב נמצאה בדיוק במהלך של החלפת הנשיא, כך שעם כל הטרגדיה שבכך, לא תהיה למותו של אוניל השפעה כלכלית ניכרת".כדי להבין את השפעתן של אגודות הידידים על תקציב התזמורת, די אם נציין כי מתוך תקציב פעולה שנתי של התזמורת, בהיקף של 64 מיליון שקל, מגיעים 16 מיליון שקל ­ שהם %25 מהתקציב ­ מתרומות ומקרנות אחרות.התזמורת הפילהרמונית הישראלית, שהפכה ברבות השנים לאחת המובילות בעולם, נוסדה ב­1936 בידי המוסיקאי ברוניסלב הוברמן. התזמורת מנוהלת בפועל כקואופרטיב שלא למטרות רווח, ומעסיקה 20 עובדים ו­108 נגנים, כאשר 85 מתוך המוסיקאים הם חברי הקואופרטיב, המשתתפים באסיפות הכלליות.האסיפה בוחרת את מוסדות התזמורת וכן את ההנהלה, שבה שלושה נגנים, הנבחרים לתקופה של שנתיים. ההנהלה מהווה, בעצם, את מועצת המנהלים של התזמורת, והיא עובדת תוך שיתוף­פעולה מלא עם אבי שושני. כמנהלה המוסיקלי של התזמורת משמש זובין מהטה.מהטה הוא המוביל בכל הנוגע להחלטות, והוא גם מחזיק בזכות וטו, שבפועל לא נוצלה מעולם. את הרומן שלו עם התזמורת הוא החל בשנת 1969, ובשנת 1981 הוא מונה למנהלה המוסיקלי של התזמורת לכל חייו. אין ספק כי מהטה, שהינו מוסיקאי בעל שם עולמי, הינו 'כרטיס הביקור' הטוב ביותר של התזמורת. הוא זה שמסייע לשמור אותה על המפה, הן מבחינה מוסיקלית והן מבחינה כלכלית. על­פי תנאי העסקתו, ניתן לומר שאת העבודה הוא עושה כמעט בהתנדבות, בהתחשב בכך שעבור קונצרט באירופה הוא משתכר כ­25 אלף דולר ­ סכום שאותו הוא מקבל בישראל עבור 12 קונצרטים. "אנחנו מממנים אותו בסכום כסף השואף לגיחוך, והוא עושה את כל העבודה", אומר שושני.מהטה מגיע לישראל שלוש פעמים בשנה. התזמורת מממנת עבורו את כרטיסי הטיסה, מעמידה לרשותו רכב צמוד ("הוא אוהב לנהוג לבד", מסביר שושני) ומשכנת אותו בסוויטה במלון הילטון בתל­אביב.שכרם של נגני התזמורת מסתכם בממוצע בכ­13 אלף שקל לחודש ­ ומדובר בשכר הגבוה ביותר המקובל בתזמורות או בהרכבים מוסיקליים אחרים בישראל. עם זאת, הוא נמוך משמעותית מהמקובל בתזמורות מובילות אחרות בעולם. הנגנים הראשיים מגיעים למשכורת של 20 אלף שקל ­ בדומה לשכרו של מנכ"ל התזמורת שושני. שושני: "הנגנים בתזמורות כמו אלה של ניו­יורק, שיקגו או בוסטון, מרוויחים בשבוע מה שבישראל מרווחים בחודש". הנגנים נהנים מכל התנאים הסוציאליים, ומרביתם מבוטחים בקרן הפנסיה ההסתדרותית קג"מ (קרן הגימלאות המרכזית). הוצאות השכר, המסתכמות בשנת 2001 ב­34.5 מיליון שקל, מהוות את סעיף ההוצאה העיקרי של הפילרהמונית ­ %54 מכלל ההוצאות. וכמה משלמים לסולנים או למנצחים, המגיעים להופעות­אורח עם התזמורת?שושני: "יש קבוצה שלמה של סולנים ומנצחים, כמו יצחק פרלמן, פנחס צוקרמן, שלמה מינץ, ראדו לופו, אידה הנדל, אנדריאה שיף, גיל שחם ודניאל ברנבוים, שכמעט ואינם מקבלים שכר עבור הופעותיהם. המנצח קורט מזור, ששכרו לקונצרט ברחבי העולם עומד על 20 אלף דולר, מקבל אצלנו אולי שישית מכך. וג ם הסולנים האחרים מקבלים, בדרך­כלל, פחות ממה שמקובל בחו"ל".תקציב התזמורת, לבד מהוצאות השכר, כולל הוצאות תפעוליות של 17 מיליון שקל, הוצאות מכירה פרסום ושיווק בסך 6.25 מיליון שקל, והוצאות מינהלה בסך 5.9 מיליון שקל. לבד מאלה, יש שני סעיפי הוצאות חוץ­תקציביים, הכוללים את נסיעות התזמורת לחו"ל, ואת רכישת כלי הנגינה. הנסיעות ­ המתקיימות לפחות שלוש פעמים בשנה ­ מתנהלות בפועל כמשק סגור, המכסה את עצמו.בנסיעות לדרום­אמריקה או ליפן, מכסה התשלום של מזמיני התזמורת את ההוצאות. אם ההוצאה בנסיעות אינה מכסה את עצמה, השלמת ההוצאה נעשית באמצעות אגודות הידידים בארה"ב, גרמניה, בריטניה או אוסטרליה, וכן באמצעות קרן התזמורת בישראל, שבראשה עומד עודד גרא. הנגנים בתזמורת מקבלים עבור הסיורים בחו"ל את משכורתם השוטפת, וכן הוצאות אשל בסך 50 דולר ביום.כאמור, גם תקציב ההצטיידות בכלי מוסיקה נעשה במסגרת נפרדת. כעיקרון, כל אחד מהנגנים מחזיק בכלי הנגינה האישי שלו. עם זאת, יש מקרים שבהם התזמורת זקוקה לכלי מיוחד, ואז הרכישה נעשית באמצעות קרן שכל ייעודה הוא רכישת כלי מוסיקה.שושני: "נושא הכלים היה חש וב מאוד למהטה, ולכן הוא פעל להקמת קרן מיוחדת לשם כך. רק באחרונה ניצלנו את כספי הקרן לרכישת כינור איטלקי מסוג גוודניני, שעלות רכישתו הסתכמה ב­1.2 מיליון מארק". (2.3 מיליון שקל).את החזרות מקיימת התזמורת בהיכל התרבות בתל­אביב, שם גם שוכנים משרדי ההנהלה. בבעלות התזמורת בית הארחה, הנמצא בשכונת רמת­אביב, שבעבר אירח את הסולנים והמנצחים מחו"ל, אך באחרונה הושכר לגורמים מסחריים.התזמורת היא אמנם מוסד ללא כוונת רווח, אבל כמו מוסדות מוסיקליים אחרים ­ היא צריכה לעשות הכל כדי להתקיים. מקור ההכנסה העיקרי של הפילהרמונית ­ שיסתכם השנה ב­33.95 מיליון שקל ­ הוא מכירות המנויים, הכרטיסים הבודדים וההכנסות מקונצרטים מיוחדים. בעונת הקונצרטים האחרונה עמד מספר מנויי התזמורת על 25,128, ומספר הנרשמים לעונה הנוכחית כבר מגיע ל­22,700.בהנהלת התזמורת מעריכים, כי למרות המצב הקשה במשק, סעיף ההכנסות הזה לא רק שלא יירד בשנה הקרובה, אלא אולי גם יעלה במקצת. על­מנת להרחיב את מקורות ההכנסה של התזמורת, התחילו לפני כשלוש שנים בפרויקט 'הפילהרמונית בג'ינס' (לחובבי מוסיקה צעירים) וכן את המופעים בסידרה 'קלא סיקה אחרת'. מדובר במופעים של התזמורת עם זמרים ישראלים פופולריים, כמו יהודית רביץ, אסתר עופרים, אחינועם ניני, ריטה ושרית חדד. אגב, בעונה הקרובה, שהחלה בעצם ימים אלה, מתכננת התזמורת הופעה מיוחדת עם הזמרת זהבה בן.השאלה בהקשר זה היא, עד כמה מוכנה התזמורת לכופף את עקרונותיה האומנותיים, בשם הקופה, והאם ­ בתנאים מסויימים ­ תהיה מוכנה להפוך לתזמורת טיילת? מגמה זו הטרידה גם נגנים בתזמורת, שחלקם ביקר בחריפות את התופעה. טוען שושני: "מדובר בסוגיה לגיטימית מאוד. סדרות הקלאסיקה הן מוצר לגיטימי, שיש לו זכות קיום. מי שרוכש כרטיס למופעים, מקבל גם כרטיס בונוס למופע קלאסי. אני מודה כי המופעים הללו מגדילים את רמת החשיפה התקשורתית של התזמורת, מעבר לקונצרט רגיל, ויש לכך חשיבות. זה נכון שבתחילת הדרך היתה ביקורת, אבל היא פחתה עם הזמן. אנשים צריכים לעשות מה שהם מאמינים. הם למדו לכבד זמרים מקצועיים, כמו ריטה ואחינועם, המובילים בתחום אחר".אבל מהי נקודת האיזון? שושני: "זו באמת השאלה. אני לא חושב שמי שבא לשמוע את ריטה יבוא אחר כך לשמוע את ברהאמס או את ברוקנר, אבל יש כאן פתיחת דלת, כפי שהיה במופעי הפילהרמונית בג'ינס. הכיוון החדש של התזמורת מעורר עניין גם ברמה הבינלאומית, והם מעוניינים ללמוד מאיתנו".מנהל השיווק של התזמורת, חיים בר­יוסף, אומר: "אנחנו מתייחסים למוסיקה כמו אל מוצר מדף בכל תחום אחר. עם זאת, מכיוון שאנחנו ספינת­הדגל של המוסיקה, אנחנו רוצים לנגן ברמה הגבוהה ביותר האפשרית. הרבה יותר קל לי למכור אופרה פופולרית. אנחנו עוסקים בשיווק אגרסיבי בכל השיטות המודרניות. אני לא אומר שקל לעשות טלמרקטינג אחרי פיגוע, אבל הנתונים מדברים בעד עצמם, ואנחנו מצליחים יפה".האם זה מכובד להציב מכונית מדגם הונדה אקורד, כגימיק שיווקי לעידוד רכישת מנויים? בר יוסף: "אנחנו מפגרים בשנות­דור אחרי המקובל בעולם. חבל שאיננו יכולים להעניק מכוניות כמו לקסוס או יגואר, כמו שמקובל באולמות הקונצרטים בניו­יורק. בדאלאס שבטקסס יש מחלקה שלמה שמטפלת בהשכרת אולמות התזמורת גם לאירועי שמחות. שם המשחק הוא הישרדות".האם במקום לנגן במופעי ג'ינס או ללוות זמרים, לא עדיף היה להשקיע יותר בחינוך מוסיקלי בגיל הצעיר, כדי לגדל את דור המאזינים הבא? בר יוסף: "אני לא חושב שהתפקיד שלנו הוא לח נך, אלא לנגן בפני אלה שכבר חונכו. למרות זאת, אנחנו מחוברים למערכת החינוך באמצעות תוכנית 'מפתח', שבמסגרתה מקיימים מוסיקאים שלנו מפגשים עם הנוער בבתי­הספר. אנחנו גם מקיימים שישה קונצרטים לנוער בשנה".סעיף ההכנסות השלישי בגודלו בתקציב התזמורת מגיע ממשרד החינוך והתרבות, והוא עומד על 9.4 מיליון שקל ­ סעיף שלא חלו בו שינויים בשנים האחרונות.שושני: "מדובר בתמיכה המהווה פחות מ­%15 מתקציב התזמורת, וזאת לאחר שנאמר כי אנחנו התזמורת הלאומית, המייצגת את המדינה בחו"ל. אבל אין לנו טענות".התמיכה הלאומית בתזמורת מאושרת רק אם מוגש תקציב מאוזן. כאשר התקציב אינו מאוזן, מתנהל משא­ומתן על סעיפיו השונים. ספרי התזמורת פתוחים בפני הרשויות, המעניקות את התמיכה.קברניטי התזמורת מרוצים מאוד ממצבה הכלכלי, במיוחד בהשוואה למוסדות תרבות אחרים בישראל, כמו האופרה הישראלית. "תקציב הפרסום והשיווק מסתכם ב­3.5 מיליון שקל", מבהיר בר­יוסף, "ולו היה לנו קצת יותר כסף ­ היינו יכולים לעשות הרבה יותר. שקלנו פרסום בערוץ הראשון בטלוויזיה, אבל דרשו מאיתנו סכומים דמיוניים. אבל למרות כל המגבלות והמצב הכלכלי הק שה, אנחנו מצליחים יפה. בהתחשב במה שקורה מסביב, זהו הישג של ממש. רק שלא יהיה יותר גרוע".