העוקף מימין התנהגות הנהג בכבישי הארץ גורמת למרבית התאונות הקטלניות - הוא לא שומר מרחק, עוקף מימין, סוטה מהנתיב ומצפצף על הולכי הרגל ניר ברזילי 21/10/01 בשנה שחלפה נהרגו בתאונות דרכים 440 בני אדם ונפצעו 39,499. על פי המועצה הלאומית למניעת תאונות, סיבת רוב התאונות הן התנהגות הנהג ולא תשתית לקויה. הולכי הרגל, למשל, אחראים רק ל­%14.9 מהתאונות הקטלניות. בדיקה פרטנית מגלה שמהירות מופרזת אחראית ל­%15.9 מהתאונות הקטלניות, סטייה מנתיב ל­%15.7, אי מתן זכות קדימה להולכי רגל ל­%6.6, אי ציות לרמזור ל­%5.6, ואי שמירת מרחק ל­%5.1. ותאונות לא קטלניות זה אותו יחס? בשבוע שעבר פרסמנו טור זעיר בעניין חוקי העקיפה מימין והופתענו כשקוראים האשימו אותנו בפרסום טעות כביכול. שבנו ובררנו את החוק ואכן אמת פרסמנו, אולם האפיזודה עוררה בנו דאגה לגבי ידיעת החוקים והתקנות על ידי בני ישראל. ביקשנו מצחי אורי, מרצה בכיר במכון הארצי לתחבורה, להאיר את עיננו בשאלות שחוזרות על עצמן ושבהן לישראלי חסר, לדעתו, מידע.­ מתי באמת מותר לעקוף מימין?אורי: "תכניסו את זה טוב טוב לראש ­ אסור לעקוף מימין. אפילו אם הנהג שמשמאלך מעצבן, נוסע לאט או לא מוצא חן בעיניך. גם אם מדובר באוטוסטרדה. המקרה היחידי בו עקיפה מימין אינה מוגדרת כעבירה, הוא כאשר יש שני נתיבים או יותר, ובכל אחד מהנתיבים יש לפחות שתי מכוניות או יותר הנוסעות בטור. פקקבעברית. במקרה כזה, אם הטור הימיני מתקדם מהר יותר מהשמאלי, 'עקיפה' מימין אינה נחשבת עקיפה".­ ומה אם יש שלושה, ארבעה או חמישה נתיבים?"גם במקרה כזה אסור בשום אופן לעקוף מימין. גם לא את מי שנוסע במסלול האמצעי. אם ברצונך לעקוף עליך לעבור תמיד לנתיב השמאלי. ואחרי העקיפה לחזור לנתיב הימני ביותר שאפשר. לפי אותו הגיון אסור להמשיך לנסוע בנתיב האמצעי אם יש מקום בנתיבים שמימינו. באחרונה בוטלה ברירת הקנס על עבירה זו והעוקף מימין יוזמן לבית המשפט".­ ביצעתי פרסה במקום שלא היה תמרור שאוסר זאת. בכל זאת קיבלתי קנס. למה?"זה לא מספיק. מותר לבצע פניות פרסה רק במקום בו מותר לפנות שמאלה, בו אין שלט האוסר על פניית פרסה וכשניתן לבצעה ללא הפרעה לתנועה. בכל מקום בו יש תמרור או סימון על הכביש המורה רק על נסיעה ישר, פניית פרסה אסורה. העונש, למי שלשון החוק לא מרתיעה אותו, 1,000 שקל קנס וארבע נקודות.­ חייבים לתת להולכי רגל, במעבר חציה, לחצות את הכביש? "כן, בתנאי שאתה יכול לאפשר להם לחצות בביטחה. כלומר, עליך ל וודא שהרכב שמאחוריך לא יפגע בך או בהולך הרגל עקב העצירה. ככלל, החוק מחייב אותנו להאט לפני כל מעבר חצייה ובמידה שיש הולך רגל המבקש לחצות את הכביש יש לאפשר לו אם על ידי האטה או עצירה מלאה. אסור בתכלית האיסור לעקוף סמוך למעבר חציה, לפניו או עליו. עקיפה לפני מעבר חציה משמעותה הזמנה למשפט".­ מתי מותר לנסוע לאחור?"החוק מתיר נסיעה לאחור בשני תנאים מצטברים: כאשר קיים צורך תחבורתי וכשאין כל ברירה אחרת. כלומר, כשמנסים לחנות או כשנכנסים לדרך ללא מוצא. גם במקרה שהחוק מתיר נסיעה לאחור, ההיתר הוא למרחק הקצר ביותר האפשרי. כלומר, אם יצאנו מסימטה ברוורס ויש מפרצון בו ניתן להסתובב, חובה עלינו להסתובב. מי שנוסע רחובות שלמים אחורה, עובר על החוק. העונש ­ 1,000 שקלים וארבע נקודות.חסרה לי שאלה על הנקודות מתי זה שלילה וכו­ האם רכב הפוגע ברכב שלפניו אשם תמיד? ומה קורה בתאונת שרשרת?"העקרון הוא שאם נהג פגע ברכב שלפניו הוא אשם, מאחר שלא שמר מרחק. עם זאת, יתכנו מצבים בהם הנהג הפוגע אינו אשם כמו במקרה שהנהג שלפניו בלם באופן פתאומי שלא במקרה חירום (חברה שלו ישבה בבית קפה, לדוגמה). בין חברות הביטוח יש הסכם ג'נטלמני, לא כתוב, שתמיד הרכב שפוגע מאחור משלם, אבל זה לא אומר שהוא בהכרח אשם. המטרה היא למנוע התדיינויות אינסופיות. בכל מקרה, רוב התאונות מסוג זה נגרמות עקב אי שמירת מרחק. במקרה של תאונת שרשרת ישלם הרכב האחרון על הנזקים של כולם, מהטעם הפשוט שכל אחד מהנהגים האחרים יטען שהוא עצר ולא פגע ברכב שלפניו, ואז בא האחרון ודחף את כולם. לא שמרת מרחק ­ 270 שקלים ושתי נקודות. אם נגרמה תאונה ­ הזמנה לביהמ"ש".­ אמבולנס עמד מאחורי בצומת וחורר לי את האוזן. האם אני יכול להיכנס לצומת באדום כדי לפנות לו את הדרך?"לא. במקרה של הופעת רכב חרום, צריך לסטות לשולי הכביש ולעצור עד אשר הוא עובר. בשום מקרה אסור להיכנס לצומת ברמזור אדום, גם אם אין שוליים. חציית צומת באור אדום ­ הזמנה לביהמ"ש. עצירה שלא על קו העצירה ­ 1,000 שקלים וארבע נקודות".­ מהי נקודת העצירה כשיש תמרור עצור?"לפני קו עצירה ובסמוך לו. כלומר, אם עצרת כמה מטרים לפני הקו זו לא עצירה. אם אין קו עצירה יש לעצור בקו הדמיוני של קצה המדרכה. אם אין מדרכה, לעצור לפני הכניסה לצומת, בנקודה המאפשרת ראות טובה. הע ונש על אי עצירה ­ 1,000 שקל קנס וארבע נקודות.­ אם אני עד לתאונה אני חייב לעצור ולעזור?"כן. לעזור בכל דרך אפשרית, כולל הזעקת כוחות ההצלה והביטחון והמתנה להם. בעבר נהגים לא אהבו לעשות זאת, כי היו חייבים להמתין זמן רב ולמסור עדות. היום שונה החוק. ברגע שמגיע רכב ההצלה הראשון הנהג המסייע רשאי לעזוב". יותר מכוניות, פחות הרוגים בישראל, כמו בכל העולם, מסתמנת מגמת ירידה מתמדת במספר ההרוגים הן יחסית לגודל האוכלוסיה (ירידה של כשליש במספר ההרוגים) והן אבסולוטית ­ 550 הרוגים בשנת 1995 לעומת 440 בשנת 2000. זו ירידה משמעותית של %20. הירידה משמעותית עוד יותר אם לוקחים בחשבון שבמשך השנים עלה מספר כלי הרכב ומספר הנהגים.האם הירידה במספר ההרוגים מבשרת על שינוי לטובה בתרבות הנהיגה של הנהג הישראלי? חנוך כרמון, מנכ"ל המכון הארצי לתחבורה: "זו תופעה ברוכה שקיימת בכל העולם. הסיבה לכך אינה בהכרח נהיגה טובה יותר, אלא מכוניות בטוחות יותר (כריות אוויר, קורות צד סופגות זעזועים, ABS וכד'), אכיפה יעילה ותשתית משופרת. גם למצב הכלכלי יש תרומה חיובית. בזמן מיתון אנשים מקצצים בנסיעות, והנסיעות הן למרחקים קצרים יותר."בשנים האחרונות גדל מאד מספר הנוסעים ברכבת, וגם לכך יש השפעה על מספר תאונות הדרכים. עם זאת, ברור שגם לחינוך יש השפעה. המכון הארצי לתחבורה פועל מאז 1986 ובכל שנה עוברים כרבע מיליון נהגים את קורסי הרענון של המכון. בוגרי הקורס מודעים יותר לסכנות בכבישים, מכירים טוב יותר את חוקי התעבורה ולכן הם גם זהירים יותר".