מזל טוב, ליפשיץ המפליציסט מאיר ליפשיץ קיווה שהחמאס יקטול 30 מרצניקים, הומואים ולסביות משינקין * החמאס הגשים את חלומו חלקית נתן זהבי 16/08/01 לפעמים אני כותב עם הרגשת בחילה, והבחילה הרבה יותר גדולה כשאני מתייחס לטקסט שנכתב בעיתון שבו אני עובד כעשר שנים, "מעריב". ב­25 ביולי ,2001 בעמודי הדעות, הופיע מאמר שכותרתו "עיגולדים בלי בושה". בכותרת המשנה שלו נכתב: "רק פיגוע שיקטול בשר מבשרם יגרום למהללי אוסלו ושונאי עצמנו להתפכח". כותב המאמר הוא מאיר ליפשיץ. על האיש עצמו אין הרבה מה לומר, ואת מה שיש כדאי לא לכתוב, כי לעניות דעתי הוא הכותב המגעיל ביותר שאי פעם פרסם מאמרים בעיתונות העברית מאז ראשיתה.הנה חלקים נבחרים ממאמרו של ליפשיץ, שלפחות בחלקם זכו להצלחה נבואית מהירה. ליפשיץ כותב על תומכי אוסלו, על אנשי מרצ ועל שמאלנים אחרים ­ "חיוורי פנים ועטוי עיגולדים. אין להם אלוהים, אין להם בושה, אין להם מעצורים, יש בהם המון שנאה והיא תנצח. הם שונאים את מתיישבי רמת הגולן, הם מתעבים את מתנחלי יש"ע, הם לא סובלים את היללנים מקרית­שמונה, הם חוטפים חררה ממובטלי שדרות. הם שונאים את המזרחיים, החרדים, הדוסים, הרוסים והאתיופים...".במאמר ליפשיץ מייחל שהפיגוע הבא יהיה פיגוע "ממוקד". שימו לב לכמיהתו: "מתאבד בלב מתחם שינקין ביום שישי בצהריים, רצוי במסיבת קבלת שבת של הקהילה ההומו­לסבית וסתם חובבי מוזיקת דאנס. שלושים ומשהו הרוגים, כולם מחוברים בקשרי משפחה וחברות לצמרת מרצ...".מזל טוב ליפשיץ. הצלחה חלקית אמנם, אבל חלפו שבועיים מאז שפכת את ההגיגים המלוכלכים שלך ואנשי החמאס שמעו את קריאתך. היתה להם בעיית תחבורה להגיע לשינקין, אז הם שלחו מתאבד למשולש בירושלים, שם נוהגים שמאלנים חיוורי פנים עם עיגולדים להסתובב ולרבוץ בבתי הקפה, בפיצריות ובשאר בתי העסק.צביקה גולומבק, ,26 מרצניק בן מרצניק, חיוור פנים, עמד בתור ליד דלפק האוכל כשהבן זונה החמאסניק (בטח קרוב משפחה שלך, ליפשיץ) התפוצץ עליו ועל עוד 15 בני אדם שהתרסקו איתו. האלוהים שלך ליפשיץ נענה רק לחלקים מהבקשה­תפילה­נבואה שלך. אני לא יודע אם הומואים ולסביות נהרגו בפיגוע, אני בטוח שכמה חובבי מוזיקת דאנס היו שם, והיה צביקה המרצניק, בנו של אפרים גולומבק, חבר מועצת עיריית כרמיאל מטעם מרצ. איך כתבת? "שלושים ומשהו הרוגים, כולם מחוברים בקשרי משפחה וחברות לצמרת מרצ...".בהמשך הטקסט המתועב שלך המשכת במסת הדם וכתבת "רק אז, כשהבשר הוא מבשרם, בדם הניגר מעורקי ילדי האוליגרכיה המשתמטים מהצבא, ומהבנות עם הפירסינג בלשון ובגבה, הם יהיו הראשונים לתבוע נקמה". לא הצליח לך בקטע הזה, ליפשיץ. צביקה גולומבק היה לוחם בהנדסה קרבית, ואביו, אפרים, לא תבע נקמה אחרי הרצח השפל. הוא אמר שהוא ממשיך להאמין בדו­קיום ובשלום.מאחר שאני בעד חופש הביטוי, אני שמח ועצוב כאחד שנתנו לחלאה כמוך לכתוב את מה שכתבת בעיתון. שמח כדי שאנשים יידעו איזה זבל יש בעם היהודי. עצוב כי במאמר אחד אני מכליל את שמך לצידם של המרצניקים צביקה ז"ל ואביו אפרים יבדל"א, מה שגורם לבני משפחת גולומבק עוול לא יכופר, ואני מבקש את סליחתם.בהידרדרות רגעית לרמה שלך ליפשיץ, אני מאחל לך שהחמאסניק הבא שיפגע בתחומי ישראל יחבר מטען בין הרגליים שלך. שרק תיפצע, אבל שלא תוכל להביא לעולם נבלות כמוך. בורסה ­ מורסה כדי להגן על מעט המזומנים שצברתי בעמל רב אני מתעניין בעניינים שקשורים בחסכונות ובשמירת ערך הכסף בלי שכרישי הממון יזמברו אותי בכל מיני טריקים מלוכלכים. האמנתי שאחרי ההונאות בפרשיית מניות הבנקים, כשפיתו אנשים תמימים והשחילו להם אחר כך את הצינור מהרקטום עד הכבד, תהיה הבורסה שלנו נקייה וצחה כשלג.בחודשים האחרונים אני עוקב אחרי מדורי הכלכלה של "מעריב", "ידיעות אחרונות", "הארץ" ו"גלובס", קורא כל מילה, מנתח את המצב, בודק את כל האפשרויות, איך לא ליפול כפי שנפלתי כבר פעמיים בנפילות הגדולות של שנות ה­80 ושנות ה­,90 שבהן מעט חסכונותי נמחו מהמפה.כמו מנתח קר שמתי את כל הנתונים נגד העיניים ונעשה לי שחור ­ כלכלת ישראל מתמוטטת, הייצוא בירידה, האבטלה עולה בצעדי ענק, המצב הבטחוני מעורר פחד ופלצות, המתאבדים מאבדים לנו את הסיכוי לחיים שפויים בעתיד הקרוב, המשקיעים הזרים בבריחה, ענף ההייטק, שהכניס לנו מיליוני דולרים, נמצא בצניחה היסטרית, אלפי עובדים נזרקים לשוק האבטלה, התעשיות הישנות בנסיגה, מפעלים נסגרים יום יום בכל רחבי הארץ ועובדיהם נזרקים לרחובות עם פיצויים מעוררי גיחוך, התייר ות, שהביאה למשק מיליארדי דולרים והעסיקה 220 אלף עובדים בשיאה, כמעט נמחקה כליל ממפת התיירות העולמית, ועשרות אלפי עובדים שקשורים בתיירות מחוסרי תעסוקה. בתי מלון נסגרים, ענף הטקסטיל הישן והוותיק, שהעסיק אלפי עובדים, לא יכול לעמוד בתחרות, סוגר מפעלים, מפטר עובדים ועובר לרעות בשדות זרים (ירדן­רומניה). נוסף לכל הצרות אין מים, יש אנשים שטוענים שמרוב צרות גם אין להם אוויר.במצב כזה מחורבן אצלנו, וכשבורסת הנאסד"ק צונחת בעשרות אחוזים והתחזית הכלכלית של ארה"ב ­ האמא הגדולה שלנו ­ אומרת שהמצב לא ישתפר, מה שאומר שהם לא יקנו הרבה ובטח לא מאיתנו, אז מכל המישמש הזה המסקנה היא שהבורסה הישראלית צריכה לרדת. במצב כזה הבנאדם הנבון קונה אופציות פוט על מניות המעו"ף, כך שבמקרה שהן תרדנה, כפי שסביר להניח מהמצב הכלכלי המחורבן, אולי יהיה לו רווח חביב אחרי ספיגת המהלומות מהמורסה הבורסאית.אבל מדינת ישראל היא לא מדינה נורמלית. הבורסה שלה היא לא בורסה נורמלית, וגם אלה שמנווטים את העניינים הם לא צדיקים. החל מהברוקרים דרך כמה מהכתבים המפרסמים את ענייני הכלכלה במדורי הממון למיניהם.וראה זה פלא, הב ורסה הישראלית עולה ועולה ועולה (נכון ליום שני בערב) כאילו הכל ורוד, העתיד מזהיר, הייצוא פורח, המשק זורח, וכל הנתונים הכלכליים כאילו אינם. מתו. נאדה.ומי שהשקיע כמוני (גילוי נאות) באופציות פוט, חוטף בראש. אני קורא בעיתון איך כל מיני נוכלים עושים תרגילים בשוק המעו"ף, איך כל מיני קרנות של הבנקים מזרימים מאות מיליוני שקלים של פנסיונרים ומבוטחים למניות המעו"ף (אחרי שיקיריהם קנו אופציות קול, שגורמות להם גריפת רווחים במקרה שמדד מניות המעו"ף יעלה), והכותרות הכלכליות בעיתונים פתאום משתנות. הכתבים פתאום מבינים שהעסק מתלכלך, אבל זה לא מזיז לבורסה ולמי שמריץ אותה. מה זה בשבילם פיגועי תופת, מה זה בשבילם עלייה של 3.7 אחוז במספר דורשי העבודה בחודש האחרון, מה זה בשבילם שחברות התעופה מהפחד מפסיקות להשאיר את צוותי האוויר בארץ, מה זה בשבילם כשהם יכולים בקומבינות להגדיל את רווחיהם ­ רווחי הקרנות ורווחי הבנקים ורווחי שחקני שוק האופציות.זה לא בורסה ­ זה מורסה, ואם הרשות לניירות ערך תתעורר ותעשה חקירה לעומק ותעקוב אחרי המסחר באופציות ותראה את הדאווינים שמתרחשים שם ­ אז הפרשה הכלכלית הגדול ה הבאה שתתפוצץ למשק הישראלי בפנים תהיה פצצת המעו"ף. ותאמינו לי, שזו פצצה שתעיף הרבה אנשים לאבו כביר. גם צדוק מ"מציצים" הלך כשגיגי קליין, המציל המיתולוגי של חוף מציצים, צלצל אלי בשבוע שעבר בשעת לילה, ידעתי שמשהו לא טוב קרה. "תשמע", אומר לי גיגי, "מצאו את צדוק מת בחצר של הבית שלו". אני לא מכיר הרבה אנשים שקוראים להם צדוק, לכן ישר עולה לי בראש דמותו של צדוק חזק, שהגיע בתחילת שנות ה­70 לחוף מציצים ועסק עם יוסי היפה בהשכרת כסאות נוח של האחים אביגדור ז"ל ויחיא יבדל"א צברי.באותם ימים אני משמש חלק מצוות אביגדור ומוכר אבטיחים בקיוסק ויוצא מדי פעם עם מגש לסיבוב מכירה בין כסאות הנוח. צדוק, שכמו כולנו היה מוטרף, היה צועק כל הזמן "גיגי דה וילה", למה בדיוק אני לא יודע, אולי בגלל שגיגי ושיסל גרו אז בבית שכונה הווילה, ששכן ממש מול החוף בצמוד לצריף של אביגדור.בשבוע שעבר ראו עוברים ושבים את צדוק יושב בחצר ביתו ברחוב הושע. הם לא שמו לב שהוא לא זז. בעצם הם לא שמו לב שהוא מת בישיבה. ביד הוא החזיק את המשאף, שעזר לו להתגבר על התקפי אסטמה.בשנים האחרונות עבד צדוק בעיריית ת"א, אחראי על הסירות של אגודת ספורט זבולון על גדות הירקון. עוד כמה שבועות היה אמור לקבל קביעות, דבר שחלם עליו הרבה שנים מתוך דאגה לעתיד משפחתו (נשוי פלוס שניים).צדוק היה נחשב לאחד שמפנק, תמיד ידע להביא כל מה שביקשו ממנו באמצעות קומבינציות ותחמנות ממזריים שאפיינו את תקופת "מציצים". חוץ מהשכרת הכסאות היה צדוק מחלטר בעבודות צבעות, שיפוצים, שליחויות ­ סופר קומבינטור.כששיסל עשה את סרט המתיחות "ישראלים מצחיקים", אחד הקורבנות היה צדוק.כשאביגדור היה רוצה להוציא עצבים היה מוריד כאפות. אני אכלתי אותה ממנו, אורי זוהר אכל אותה, אריק איינשטיין (בעדינות) וכמובן גם צדוק, שתמיד היה בסביבתו בעמדת סטנד באי לבריחה מהכאפה.בתור נער צעיר בחוף האכזר היה צדוק תמיד אוכל אותה, אבל גם הוא ידע להנדס אנשים ולהאכיל אותם בחזרה. מי שנדלק על הנער הצעיר ועזר לו מאז אותה תקופה היה אחד מהמתרחצים המכובדים בחוף, שלמה (מהביטוח) אליהו, כולל בדיור בדירה בבית ברחוב הושע הסמוך לחוף (הדייר הקודם בבית היה אלי "גוטהההההההההה" סבאג).ליד קברו הפתוח של צדוק בבית הקברות ירקון התפרק גיגי המציל והבטיח בדמעות לצדוק הקטן שהיה איתו כמעט 30 שנה בחוף שלא ישכח אותו. לי היו רק ארבע­חמש שנות צדוק, אבל כל פעם שמישהו מהחוף ההוא, של הימים היפ ים ההם, הופך ז"ל, זה שורף לי את הביפנוכו. אני מקווה שיהיה מי שיעזור למשפחה של צדוק הקטן שככה סתם הלך פתאום. אפילו לא הגיע לגיל ,50 אללה איסטור.לאט לאט נעלמים אנשי החוף: צדוק כסאות, יהודה הפקח, אביגדור הגדול, אורי זוהר של פעם, שמחה העיראקי ועוד רבים וטובים שאינם עוד. בחיים לא היה לך אף פעם זמן לנוח, צדוק הקטן. עכשיו תוכל לנוח הרבה זמן בלי שאף אחד יבלבל לך את המוח.