שונאים אותי כי אני עושה ואומרת דברים לא שגרתיים איך חגגה הפסיכולוגית ורדה רזיאל- ז'קונט, הגורו של מאזיני "רדיו ללא הפסקה", את יום הולדתה ה- 60, ומדוע הממסד האקדמי מסתייג ממנה 06/08/01 הפסיכולוגית השנויה במחלוקת ורדה רזיאל­ז'קונט, שמככבת מדי יום במשך שעתיים בתוכנית הייעוץ שלה ב"רדיו ללא הפסקה" והפכה לגורו של מאזינים רבים, כיכבה באחרונה גם בסרט תיעודי של הבמאית המחוננת ג'ולי שלז, "יום בחייה של ורדה". הסרט פתח את מוסף התרבות החדש של ערוך 8 בליל שישי. "יום אחד הופיעה אצלי בחדר ג'ולי שלז עם צוות ההפקה שלה, ועשתה עלי סרט שבמהלכו היו לנו שיחות נפש, ניגנתי עם אחי בפסנתר את הביטלס, שחיתי בבריכה, עניתי לשאלות המאזינים ברדיו ועשיתי מה שאני עושה בחיי היומיום. זה היה יום רגיל בחיי", היא מספרת.בניגוד למיליטנטיות שהיא משדרת ברדיו, רזיאל­ז'קונט היא אשה זעירה, שברירית למראה. הראיון שערכתי איתה בדירתה שבקומה החמישית במרכז תל­אביב היה בהחלט יכול להופיע, חס וחלילה, כ"ראיון לזכר", כיוון שבימים אלה היא ניצלה ממוות כאשר רוכב אופנוע פגע בה כשחצתה את הכביש עם נכדתה בת התשע. בבית החולים גילו אצלה סדק בירך והורו לה לנוח בביתה, אבל היא נעדרה רק יום אחד מהרדיו. קיפצה על קביים, ירדה ועלתה חמש קומות יום­יום, נמרצת כרגיל. חלק משיחתנו התנהל כשהיא מדדה במטבח ומבשלת בסיר גדול מרק ירקות שהיה אמור להתחלק בינה לבין בתה נטליה ("יש לי מערכת שלמה של צנצנות שמיועדות לאחסון המרקים ויתר התבשילים במקרר ובמקפיא"). הבת היא קופירייטרית ומטפלת אלטרנטיבית, וזה כל מה שרזיאל­ז'קונט מוכנה לספר עליה ("יש לה רגישות לפרסום ואני מכבדת זאת"). צנצנות האוכל האלה שהיא מעבירה לבתה הן עבותות של אהבה.רזיאל­ז'קונט מחלקת את חייה ל"עד אמנון" ו"מאז אמנון", והכוונה לסופר אמנון ז'קונט, מאהבה וכיום בעלה. בספרה "ימי הפקר" (בהוצאת כתר), אחד מתריסר ספרים שפרסמה (קבצי רשימות, סיפורים, טורי ייעוץ, רומן ופרקי יומן), היא הנציחה את פרשת היכרותם ואהבתם, ובעיניה זה הספר הטוב ביותר שכתבה. הספר שהיא כותבת עכשיו, "קרוב רחוק", עוסק בניתוקי יחסים בין הורים לילדיהם המבוגרים ("הרעיון בא לי מהעבודה ברדיו. יש בתחום הזה כל­כך הרבה סיפורים קשים, ממש טרגיים"). הבית, המשפחה, העבודה היא בעלת תואר ראשון בספרות עברית, ספרות אנגלית ופסיכולוגיה ותואר שני בפסיכולוגיה חברתית וקלינית, מקצוע שבו היא עוסקת כיום. לכל פציינט חדש היא נותנת דף ובו כללי העבודה שלה, מבחינה טכנית, ובסופו שורה של הסתייגות: "בפגישות הייעוץ לא ניתן 'לרפא' דכאונות, חרדות, התמכרויות, התנהגות כפייתית וכיו"ב", מה שמזכיר שלט מעל מחלבה: "כאן לא מוכרים תוצרת חלב".מדוע הממסד הפסיכולוגי האקדמי תוקף אותך ומכנה אותך "שרלטנית"?"לא כל הממסד הפסיכולוגי תוקף אותי. למה הם שונאים אותי? מפני שאני עושה ואומרת דברים בלתי שגרתיים".עקרונית, היא פסולה בעיני אנשי המקצוע משום שלא עברה התמחות בפסיכולוגיה קלינית. בתוכניתה ב"רדיו ללא הפסקה" היא נוהגת להפגיז את המאזינים בעצות נוסח: "תצאי, תבגדי", "תיפטרי מן הבתולים שלך, זה מגוחך", "אל תלכו לפסיכולוג, הוא לא יועיל. קחו פרוזאק". ולא, היא לא חושבת לעשות דוקטורט, "כי הד"ר לא חסר לאף אחד, גם לא לי".יש לך קווים אדומים בסטריפטיז שאת מוכנה לעשות בספריך ובשיחות הרדיו שלך?"הקווים האדומים שלי הם יקירי. לכן בספר 'ימי הפקר' עשיתי ערבוב של חשיפה והמצאה. אני בהחלט מתחשבת בבני המשפחה שלי".הבעיה שלה, אם ישנה כזאת בעיניה, היא שפיה הולך לפניה. היא מאוד החלטית, אומרת מה שהיא חושבת ואין לה אלוהים ביחסה לטיפול פסיכולוגי: "זו טעות לומר שהפסיכולוגיה מבינה הכל. הפסיכולוגיה, למשל, לא יודעת לטפל באנורקסיה, ובמשך שנים הפסיכולוגיה פילצצה בנושא ההומוסקסואליות ולא הודתה שאינה מסוגלת לעזור בתחום זה".את נעלבת בקלות?"מפציינטים בטח שאני לא נעלבת. במשך הזמן פיתחתי יכולת לקבל ביקורת ולהתמודד איתה. אם אכתוב משהו גרוע ואמנון יתן לי ביקורת ­ ואנחנו שנינו חסידי ביקורת ­ אני לא אעלב".הניהול הכספי של משק הבית שלהם נתון בידיה, ענייני עקרות הבית בידיו של ז'קונט, שגם מפקח על האשה שמגיעה אליהם אחת לשבוע לנקיונות. "אני לא עקרת בית", מודה רזיאל ז'קונט. "עד שהכרתי את אמנון היה לי בית מבולגן ומלוכלך, אבל הוא לקח אותי כמות שאני ומאחר שאני טיפוס ממושמע, אני משתדלת. רק בחדר העבודה שלי הוא לא מתערב".אמנון ז'קונט, עורך ספריית העיון של הוצאת כתר, סיים עכשיו רומן מתח על רקע חיי האקדמיה. בין יתר עיסוקיו הוא גם מלמד כתיבה והיסטוריה באוניברסיטת תל­א ביב. "בין שנינו, הוא האינטלקטואל", אומרת רעייתו.עברת בחייך תקופה של מחסור?"כן. זה היה בתחילת חיי הבוגרים, כשהתגרשתי. היה לי מאוד קשה עם ילדה בת שלוש וחצי, ללא כסף, ללא בית, ללא עבודה. ידעתי שהורי לא יפקירו אותי, אבל כיוון שהם לא אהבו את אורח חיי, לא רציתי שהם יעזרו לי, כך שחלק מהזמן עמדתי לבדי. 18 שנה, מ­1966, הייתי רווקה, אבל חיי השתפרו כל הזמן. היו לי פרשיות אהבה עם גברים לא משגעים; חכמים ומוכשרים, אבל לא בשבילי. ואני מאלה שחותכים ללא הרדמה. פרט לאחד, שחתך איתי, אני הייתי זו שחתכה עם כולם. בימי רווקותי נעזרתי במוסד 'החברות הטובות'. הן מאוד תיגמלו ובנו את איכות חיי. חלקן היו פסיכולוגיות, ומשום מה נפגע אצלי המוסד הזה ואני מרגישה בחסרונן של החברות הטובות".בעלה הראשון היה המשורר מאיר ויזלטיר, אחד הגברים היפים בארץ, שלא לדבר על חוכמה. על בעלה השני, אמנון ז'קונט, שאותו היא מגדירה כ"איש מדהים", היא אמרה פעם בראיון: "אני לא מבינה איך קרה שהוא אוהב אותי". כיום יחסיה עם ויזלטיר קורקטיים, ללא משקעי עבר.נתקלת פעם אישית בהטרדה מינית?"לא. אני כנראה לא מעוררת חשק להטר יד אותי מינית. אולי כי אני משדרת 'אל­תיגע­בי'. המסקנה היא שאני לא אובייקט מיני, ועובדה שבמשך שבע שנים עבדתי בחיל האוויר בחברת גברים בלבד, כשהעברתי שם סדנאות, ואיש לא ניסה את מזלו אצלי".אם אחד משניכם יחדל לאהוב זה יצדיק פירוד?"בעיני, כן. אם אין אהבה לא צריך להיות ביחד. והכוונה היא להנאה זה מזה, לא ללהט ולתשוקה הבוערת".כשהיחסים בין ההורים בלתי נסבלים עדיף להיפרד, למען הילדים, או שלמענם מוטב להמשיך ולשמור על מסגרת?"יש להיפרד למען עצמכם, אבל כל מקרה לגופו".מה את עושה למען החיצוניות שלך?"אני שוחה בבריכה 45 דקות, שלוש פעמים בשבוע, בסגנון חתירה­גב. אין קוסמטיקה טובה משחייה. אני מזינה את עור פני ברטין A, לפי מרשם רופא, ועשיתי מתיחת פנים. אני מנגנת בפסנתר, וזה תובע ממך המון אנרגיה. צבעתי את שפתי חסרות הפיגמנט באודם שמחזיק מעמד שנתיים וחצי. אני צועדת על מכונת הליכה מתי שמתחשק לי, או אם בא לי לראות באותו זמן טלוויזיה, ואני עולה ויורדת חמש קומות ברגל. הדירה נעשתה קצת צפופה עלינו וחיפשנו דירה מרווחת יותר. אבל כבר בתחילת החיפוש היה לי ברור שאת הדירה הזאת לא אעזוב ל עולם. אני כל­כך אוהבת אותה".מה המסר שלך לבת 60 שמתבאסת מהגיל?"כבר בגיל 18 חשבתי על ההזדקנות, ואמרתי שאני רוצה להזדקן יפה. כיום אני נורא נהנית מהגיל שלי, מפני שהתכוננתי לו הרבה שנים. המסר שלי הוא: במקום קוסמטיקה תעשי ספורט. כבר בגיל 40­30 חפשי מה ללמוד. אל תחיי על חשבון ההישגים של בן הזוג. תתנהגי כאילו את לבד בעולם. אזני את השקעת הרגש שלך בין האנשים שאת אוהבת, ילדיך למשל, לבין עצמך".איך את שומרת על הרזון שלך?"בגיל 32 שמתי לב שהירכיים שלי מתעבות. חטפתי שוק ומאז אני שומרת, מדי עשור מגדילה את כמות הפעילות הגופנית. אני אוכלת הכל, אבל כשאני חוזרת הביתה מארוחה שבה זללתי בלי הגבלה אני מיד עולה על מכונת ההליכה".כשהפכת למלכת הייעוץ הרדדיופוני זה השפיע על שכרך?"כמובן. ככל שהפופולריות שלך גואה גם השכר עולה".מתי את כותבת?"אין לי שעות קבועות, אני כותבת בין לבין".מה קונים לך כמתנה ליום הולדת?"אין מה לקנות לי. אני לא צורכת תכשיטים, וספרים ואלבומים יש לי ככל שארצה. מבתי ביקשתי מתנה: שתכתוב לי מכתב".את רק בת 60 וחצי, אבל מציגה עצמך כבת 61. זה מלמד על ה ביטחון העצמי שלך?"לא, זוהי ההתרסה שלי נגד הגיל". ההרגלים, הטיפולים, הבילויים עוד דברים שלא ידעתם על ורדה רזיאל­ז'קונט:* היא בת מזל עקרב, אבל זה פרט זניח בעיניה.* בעבר היא קראה לעצמה ורדה רזיאל­ויזלטיר. את השם רזיאל, שם משפחתה המקורי מהבית, היא זנחה כמה שנים וחזרה אליו כשכתבה ב"את". במשך כמה שנים היא המשיכה להיקרא ויזלטיר, על שם בעלה הראשון, מאיר ויזלטיר (שכאשר רצה להקניטה, היה קורא לה רזיאל). מאז נישואיה לאמנון ז'קונט היא זנחה את השם וילזטיר ונקראת היום רזיאל­ז'קונט.* בארון הבגדים שלה אין אף חצאית, רק מכנסיים וחולצות. הסיבה: "אני לא אוהבת את הרגליים שלי".* היא מבוגרת מבעלה בשמונה שנים, אבל פער הגילים ביניהם מעולם לא הפריע לה, "כי אמנון כל­כך בוגר בהתנהגותו ובהשקפותיו, כך שהוא מרגיש מבוגר ממני".* לה ולבעלה אין עניין לבלות חופשה במלון פאר או בשיט תענוגות בחו"ל. "בבית הכי טוב לנו", היא אומרת.* אין להם סדר יום קבוע, אבל הם מיידעים האחד את השני לגבי התוכניות שלהם.* הטלוויזיה לא מהווה מרכז בביתם. היא מקליטה תוכניות וצופה בהן רק כשהיא משתמשת במכונת ההליכה שלה.* כדי להגיע לדירתם שבקומה החמישית צריך לטפס כ­80 מדרגות, ועל אף שבקרוב תותקן בבית מעלית, היא מתכוונת להמשיך לטפס ברגל, כדי לשמור על כושר.* היא לא מחשיבה את עצמה כ"עובדת קשה", כי לדבריה "לעבוד קשה זה להתאמץ ואני, בניגוד לאמנון, לא מתאמצת".* לפני שנים רבות, היא קיבלה טיפול פסיכולוגי במרפאת החוץ בתל השומר במשך שנתיים. "זה נתן לי תמיכה", היא מודה, "אבל אני לא יודעת אם זה עזר".* את יום הולדתה ה­60 ציינו בני הזוג בטיול רגלי עד נמל תל­אביב, הצצה במסעדה, חזרה רגלית הביתה ופתיחת קופסת סרדינים, שנאכלה עם המון צחוקים.* הם כמעט אף פעם לא אוכלים במסעדה.* היא צובעת את השיער בבית, בעזרת בן זוגה.* היא רואה את עצמה כסבתא במשרה שלמה.