בשם כל הכאבים ד"ר כריסטיאן נורת'רופ טוענת שרוב המחלות הנשיות הן בעצם פסיכוסומטיות, ושמאחורי כל תסמונת טרום וסתית עומדת מצוקה נפשית גדולה רויטל ברכה­פדרבוש 25/07/01 תפיסת עולמה של ד"ר כריסטיאן נורת'רופ, רופאה גינקולוגית, השתנתה מקצה לקצה בעקבות מחלה. בעודה מנסה להיניק את בתה התינוקת ובאותו זמן לעבוד 60 שעות בשבוע כרופאה בבית חולים, פיתחה דלקת שדיים חריפה. היא רשמה לעצמה אנטיביוטיקה, אבל המחלה רק החריפה, והיא פיתחה חום גבוה מלווה בצמרמורות. ד"ר נורת'רופ טיפלה בעצמה עם תרופות חזקות יותר, שגם הן לא הועילו. גופה לא הגיב לתרופות.מיואשת ומותשת, ניסתה ד"ר נורת'רופ לשנות גישה. היא החליטה להקשיב לגופה ולגלות מה משמעות הדלקת. מהר מאוד הבינה, שבלתי אפשרי לעבוד 60 שעות שבועיות בבית החולים וגם להיניק ולטפל בתינוקת. גופה ביקש ממנה להאט את הקצב. רק אחרי שעשתה זאת, הדלקת חלפה. "למדתי שיעור חשוב", כותבת ד"ר נורת'רופ בספרה החדש "גופה של אשה, תבונתה של אשה" (הוצאת אור­עם). "לסימפטומים הגופניים שלנו יש משמעות מעבר לבעיה הבריאותית המיידית, שהם מזהירים אותנו מפניה. למדתי להאמין, שאנו יכולים לזכות בתועלת רגשית וגופנית אם נקדיש תשומת לב למסרי הגוף שלנו. הדלקת בשד השפיעה לא רק על אמונותי באשר לבריאותי, אלא גם על עבודתי כרופאה. התחלתי להבין, כי תס מונת טרום וסתית, כאב עמוק באגן הירכיים, דלקת רחם כרונית ובעיות אחרות שהמטופלות שלי לקו בהן, היו קשורות להרגלי החיים שלהן. כאשר למדתי את התפריט שלהן, מה מצב העבודה שלהן ומה מצב מערכות היחסים שלהן, היו לי רמזים שלימדו על מקור המצוקה שגופן סובל ממנה".ד"ר נורת'רופ מטפלת בנשים כבר 20 שנה. "מניסיוני", היא אומרת, "לא ניתן לזקוף את המחלות אך ורק לחובת האוכל, ולא ניתן לרפאן אך ורק באמצעות תרופה או ניתוח. תפריט מסוים או ריצה בת חמישה ק"מ מדי יום לא יביאו את האשה לידי כך שתרגיש טוב, אם היא מוסיפה לחיות עם שתיין או עם מכור לעבודה או אם היתה קורבן לגילוי עריות, ולא התירה לעצמה לחוש את הרגשות הקשורים לכך. ריפוי אינו יכול להתרחש כל עוד לא נבחן באופן ביקורתי כמה מאמונותינו והנחותינו, שכולנו יורשות ומפנימות באופן תת מודע מהתרבות שלנו. כל אחת מאיתנו, חייבת לפתח דרכים להקשיב לצורכי הגוף שלה."אנחנו יכולות להתחיל בדברים פשוטים. כאשר את עייפה, נוחי. כאשר עלייך ללכת לשירותים, לכי. כשאת קוראת פסקה מסוימת בספר וחשה שאת רוצה לבכות, בכי. אם אינך יכולה לקרוא חלקים מסוימים של הטקסט, שימי לב א ליהם: יתכן שהם מתייחסים לנושאים המכאיבים לך. שימי לב לתגובותייך. כדי שנוכל לרפא את גופנו, עלינו לשוב ולהיכנס לתוכו ולחוות אותו."כדי להישאר בריאות או להבריא, טוב יהיה אם כל אחת מאיתנו תבחין היכן דולפת האנרגיה שלה. השעה הטובה לעשות זאת, היא כאשר את פורשת למיטתך מדי לילה. כדי להתחיל את תהליך ריפוי דליפות האנרגיה שלך שימי לב על מי או על מה את חושבת, למי או למה את דואגת, ממי או ממה את מוטרדת. אילו מחשבות, רגשות, מאורעות או אנשים ממשיכים לעלות בדעתך? בדקי על מי את כועסת. היי פתוחה למסרים ולמסתורין של גופך ושל הסימפטומים שלו. גלי להיטות להקשיב ואל תמהרי לשפוט. ייתכן כי הדברים שאת לומדת, הם בעלי יכולת להציל את חייך". בעיות בנרתיק ובצוואר הרחם "בעיות בפות, בנרתיק, בצוואר הרחם ובדרכי השתן התחתונות, קשורות בעיקר בתחושת פגיעה שאשה חווה במערכת יחסים עם אדם בחייה הפרטיים או במקום העבודה שלה", כותבת נורת'רופ. "כיוון שידוע ש­%80 מתאי החיסון של הגוף מצויים במשטחים הריריים, כמו הנרתיק ושלפוחית השתן, וכיוון שידוע שתפקודם של תאים אלה מושפע מאוד מהורמוני מתח כמו קורטיזול, לא קשה להבין כיצד פגיעה עלולה להחליש את התפקוד באזור זה של הגוף. חוסר היכולת להתנגד להפרת הגבולות, עלול להוביל לרגישות מוגברת לזיהום. חשבו על כך בדרך זו: כל תפיסה של פלישה אל תוך חייו הרגשיים של אדם, עלולה להביא לחדירות מוגברת של גבולות מערכת החיסון שלו, הן על פני שטח הגוף או בתוכו."זה נכון במיוחד בקרב נשים, שחוו טראומה נפשית­מינית בשנותיהן המוקדמות. אשה שניהלה יחסי אהבה פעילים מבחינה מינית ונדחתה, עלולה לתפוס את הדחייה כפגיעה, וכתוצאה מכך עלולות להתעורר אצלה בעיות בפות או בנרתיק. אם היא איננה יכולה לחוש ולשחרר את כעסה, היא עלולה לפתח סימפטומים חוזרים ונשנים במערכת השתן שלה."זיכרונות של גילוי עריות, פגיעה מינית ורגשות אשם כלפי מיניות יכולים גם הם להביא למקרים חוזרים של דלקת בנרתיק. אשה עם בעיה בנרתיק, בפות או בצוואר הרחם עשויה להיות מעורבת במצב שבו היא מנוצלת מינית, או שהיא חשה לא מסופקת בעבודתה. לעתים, היא חשה שהיא נאלצת לעשות משהו בניגוד לרצונה או לפעול בדרך מינית שרגשותיה חצויים לגביו. במצב כזה, גופה עלול להגיב בבעיות שאנו קושרים לפגיעה מינית. תופעות אלו יכולות להופיע, אם היא מנצלת את יחסי המין כדי לזכות בביטחון כלכלי, פיזי או רגשי. תחושות של ניצול או של אונס קשורות לדלקת נרתיק כרונית, לכאב כרוני של הפות, ליבלות חוזרות על איברי המין, לשלבקת, לסרטן צוואר הרחם ולמשטחים חריגים של צוואר הרחם (פאפ סמיר). "בעיות כרוניות של הפות, כמו כאב וגירוי, קשורות גם למתח עקב חרדה, ורוגז הנובע מכך שהאשה נשלטת בידי בן זוג או בידי מצב, שבמונחי אנרגיה שווה בערכו להשקעה בבן זוג. אחת הדוגמאות לכך, היא אשה החשה נשואה למשרתה אשר שולטת בה לגמרי, עד כי באופן תת הכרתי היא איננה חופשייה."בעיות גניקולוגיות בפות, בנרתיק ובצוואר הרחם, קשורות לחוסר יכולת של האשה לומר 'לא' לכניסה לאזור זה של גופה. בעיות אלה קשורות, פשוטו כמשמעו, ל 'הידפקות'. אחת המטופלות שלי פיתחה דלקת נרתיק כרונית, כאשר המכללה שלה סירבה באופן לא חוקי להעניק לה נקודות זיכוי עבור שיעורים שהשלימה. תחילה החליטה, שאין לה ברירה אלא לקבל את היחס הגרוע הזה, מפני שלא רצתה לעורר מהומות. למרות שנטלה תרופות חיצוניות רבות לטיפול בדלקת הנרתיק, מצבה השתפר ברגע שערערה על החלטת המכללה בעניין נקודות הזיכוי, וסירבה לסגת מערעורה. בסופו של דבר, היא קיבלה את נקודות הזיכוי ודלקת הנרתיק שלה נעלמה". זיהום בדרכי השתן לדברי ד"ר נורת'רופ, נשים הסובלות מדי פעם מסמפטומים במערכת השתן מגלות כי מקרים אלו מלווים בכעס או בתחושה של רוגז. "זיהום בדרכי השתן, יכול להיות דרכו של הגוף לשחרר כעס. אני נוהגת לבקש מהמטופלות שלי לשים לב מה קורה בחייהן ובמערכות היחסים שלהן, 24­48 שעות לפני התפרצות הסמפטומים". גידול שפיר ברחם שרירנים (גידולים שפירים) ברחם אחראים לשליש מהאשפוזים הגינקולוגיים. הרפואה הקונבנציונלית לא יודעת מה גורם להתפתחותם. נורת'רופ כותבת בספרה ששרירנים מייצגים את היצירתיות שלנו שלא באה לידי מימוש, כולל דימויי פנטזיה של עצמנו, שמעולם לא ראו אור. "שרירנים נוצרים גם כאשר אנו מזרימות את אנרגיית החיים לדרכים ללא מוצא, כמו משרה בעבודה או מערכות יחסים שנטשנו. נורת'רופ ממליצה לנשים הסובלות משרירנים לבדוק את היחסים שלהן עם אנשים אחרים, וגם את דרך הבעת היצירתיות שלהן. "אחת המטופלות שלי אמרה לי, לאחר שהתבוננה בשרירן שלה, כי קל לה לראות אותו כצורה של כעס קשה שאין לפייסו. ייתכן, כי העובדה שנשים רבות כל כך סובלות מגידולים אלה היא עדות לאנרגיה החסומה בתרבות שלנו". סרטן צוואר הרחם "המחקר המדעי תומך בהנחה שגורמים רגשיים מסוימים קשורים לבעיות כרוניות במערכת השתן, בנרתיק, בפות או בצוואר הרחם, כולל סרטן צוואר הרחם. מחקר אחד גילה, כי בהשוואה לנשים הסובלות מסוגים שונים של סרטן, נשים הסובלות מסרטן צוואר הרחם לוקות בדו ערכיות מינית, בשכיחות נמוכה של אורגזמה ובשנאת המגע המיני עד כדי תיעוב ממש. יש להן יותר בעיות בחיי הנישואים, והדבר ניכר בשכיחות גבוהה יותר של גירושים, נטישה או פרידה."מחקר אחר גילה, כי גידולים בצוואר הרחם וסיכון מוגבר לסרטן פולשני, צפויים להתפתח יותר אצל נשים שגילו פסיביות ביחסים שלהן, נמנעו מסגנון התמודדות פעיל והיו פשרניות ומפוייסות יותר מבחינה חברתית, בהשוואה לנשים בקבוצת הביקורת, שמשטחי צוואר הרחם שלהן היו שפירים". בעיות בדימום הווסתי מה את מרגישה כלפי הווסת שלך? רוב הנשים חשות את מה שהחברה משדרת להן מיום הפיכתן לנערות ­ הווסת היא מטרד מסריח, שצריך להסתיר ולהתבייש בו, ואשה עם וסת היא לא שווה. נורת'רופ טוענת שגישה זו היא הסיבה לכך, שרוב הנשים סובלות מתופעות שונות לפני ובזמן הווסת שלהן. "כמה שונה יכול היה הדבר להיות, אם ביום הווסת הראשון שלך היתה אמך מעניקה לך זר פרחים ולוקחת אותך לארוחת צהריים, ואחר כך הייתן הולכות לפגוש את אביך אצל הצורף, שם היו מנקבים את אוזנייך, ואביך היה רוכש למענך את זוג העגילים הראשון שלך, ואז היית הולכת בחברת כמה מידידותייך ומידידותיה של אמך לבחור את השפתון הראשון שלך, ואז היית הולכת בפעם הראשונה לאכסניית נשים ללמוד את חכמת הנשים? עד כמה היו חייך משתנים?"המחזור הוא מקור לעוצמה נשית, מדגישה נורת'רופ. "ברגע שאנו מתחילות להעריך את מחזור הווסת שלנו, אנו מתחילות להירפא מבחינה הורמונלית ורגשית. לאחר 20 שנות עיסוק ברפואה, אני עדיין נדהמת מהאופן הברור שבו מחזורי הווסת והדימום של הווסת מתחברים להקשרי חיינו. בדרך כלל דימום רחמי לא רגיל, קשור לבעיות משפחתיות. רוב בעיות הדימום מקו רן בחוסר איזון במערכת שלנו: עודף רגש וחוסר באנרגיה נפשית, שמטרתה לאזן את המערכת. סטיות שונות בדימום קורות כאשר האשה מפנימה סימנים מבלבלים, שבני משפחתה או החברה משדרים לה באשר להנאה מינית ולצרכים המיניים שלה. ייתכן, שהיא לא תהיה מודעת לסכסוך פנימי זה".נורת'רופ טוענת שהתחברות למחזור החודשי, תכיר לנשים את חוכמת הווסת. כמה ימים לפני הווסת, נשים צפויות לחוש מופנמות ומחוברות לכאב האישי שלהן ולכאבו של העולם. מתחילת הווסת ועד הביוץ אנחנו מבשילות ביצית, ובאופן סמלי לפחות מתכוננות ללדת. בתקופה זו מגלות נשים רבות, שהן נמצאות בשיא ההתבטאות שלהן, האנרגיה שלהן מתפרצת והן מלאות התלהבות ורעיונות חדשים. ביוץ מייצג יצירתיות שכלית ורגשית בשיאה, ובכלל תקופה של פתיחות לאחרים. הימים שלאחר הביוץ מובילים לווסת. זהו זמן של הערכה והרהורים, תוך כדי סקירה לאחור של הדברים שנוצרו ובחינת ההיבטים השליליים והקשים של חיינו שיש לשנותם. בשלב טרום הווסת אנו זקוקות לזמן להיות לבדנו, לשעות מנוחה ולהתרחקות מחובות היום­יום שלנו.איך נוכל לחשוב באופן שונה על המחזורים שלנו? איך נוכל לחגוג את זמן הדימום שלנו , את מועד הקשר אל ההוויה הנשית הכלל עולמית? "שבי בשקט ושאלי את עצמך: מהי האמת שלך באשר למחזור הווסת? אילו מסרים אודות מחזור הווסת וההורמונים למדתי מבני משפחתי? מה הם יכולים ללמד אותך? לא חשוב היכן את נמצאת, נהגי בעצמך בעדינות. העניקי לעצמך זמן להתכונן למחזור שלך ולשקם אותו. את תרגישי מחוברת אל החיים בדרך חדשה לגמרי, ותרחשי לעצמך ולהורמונים הנפלאים שלך כבוד רב יותר". תסמונת טרום וסתית כ­%60 מהנשים סובלות מעוויתות וסת. גם נורת'רופ סבלה מהתופעה. "כשקיבלתי לראשונה את המחזור שלי לקיתי בקוצר ראייה. היה עלי להרכיב משקפיים ושנאתי את זה. כיום אני מאמינה, שהיה משהו שלא רציתי לראות. אני חושדת שהייתי מבולבלת בשל התבגרותי, ממש כמו אמי. הלחץ המוגבר של ההתבגרות ביחד עם מאכלי חלב רבים שאכלתי הגבירו את רמת האדרנלין והפרוסטגלנדין PGF2 בדמי, וגרמו לעוויתות חמורות. העוויתות נעלמו וחזרו לפרקים, מה שמחזק את דעתי שכשחיי מאוזנים אינני סובלת מעוויתות. כאשר אני עסוקה יתר על המידה או לחוצה מאוד, יעברו עלי כמה שעות של עוויתות ביום הראשון של הווסת. הן גורמות לי להאט את קצב חיי, ומשמשות תזכורת טובה לכך שעלי לערוך מספר שינויים ולהתאים את עצמי לתבונת הגוף שלי".רוב הנשים סובלות משינוי בהרגשה לפני קבלת המחזור החודשי. התסמונת הטרום וסתית מתבטאת ביותר ממאה סמפטומים כמו דיכאון, זעם, אכילת יתר, כאבי גב, כאבי ראש, עייפות ועוד. במקרים הקלים מציעה נורת'רופ להקשיב לגוף ולפעול לפיו. וזה אומר, להאט קצת את הקצב לפני קבלת המחזור ולדרוש מבני הבית התחשבות.תופעות קשות של תסמונת טרום ו סתית, קשורות להתמסרות טוטלית לאחרים והתמכרות למערכות יחסים. בספר מתואר המקרה של לזלי, עקרת בית בת 49, מורה לשעבר שסבלה לפני הווסת מטלטלות חריפות במצבי הרוח, כמיהה לסוכר ועייפות. "כאשר בדקתי את עברה, מצאתי שבעלה היה שתיין ושהיא מתעבת את עבודתה", כותבת נורת'רופ. "לזלי הבינה שבעלה התעלל בה מילולית במשך שנים, ושהיא ביטלה את עצמה לחלוטין בפניו. היא הצטרפה לקבוצת תמיכה והפכה לאדם, שמחליט מה לקבל ומה לא לקבל בהתנהגות בני משפחתה. רוב חודשי השנה היא לא סובלת מתסמונת טרום וסתית, וכשהיא חוזרת לסבול ממנה היא מקדישה לה תשומת לב, מאיטה את הקצב ועורכת את שינויים המתבקשים בחייה כדי לענות על צרכיה שלה. דימום יתר יש נשים שמדממות כל כך הרבה, עד שהן אינן מסוגלות לעזוב את הבית במהלך ימים מסוימים. נורת'רופ טוענת שווסת קשה קשורה למתח כרוני עקב בעיות של הצ'אקרה השנייה, שכוללת יצירתיות, מערכות יחסים, כסף ושליטה באחרים. "אחת המטופלות שלי, שסבלה לעתים מווסת קשה, ציינה שהווסת היתה קשה במיוחד כשהיא היתה נרגזת וביקשה לבכות. כשפינתה לעצמה זמן בו היתה יכולה לשים לב לבעיותיה השונות, והניחה לעצמה לחוש את אכזבותיה ואת כאבה, הפכה הווסת שלה תקינה. מטופלת אחרת הגיעה למסקנה, שהדימום הקשה קשור לצורך העז שלה ליצירתיות. היא החלה להקדיש מדי יום שעה אחת לפיסול. הכאב באגן שלה והדימום הלכו ופחתו מדי חודש", היא אומרת. סרטן השד הרגש העיקרי מאחורי גושים בשד וסרטן השד עצמו, הוא פגיעה, צער ועניינים רגשיים בלתי פתורים. מבחינה אנרגטית, רגשות כמו צער ולב שבור מאוחסנים במרכז זה של הגוף. האשמה עקב חוסר יכולת לסלוח לעצמך או לאחרים, חוסמת את אנרגיית השדיים.נורת'רופ כותבת, שכבר במאה שעברה הצביעה הספרות הרפואית על הקשר בין סרטן השד לבדידות, צער, זעם וכעס. נשים הסובלות מסרטן השד נוטות להקרבה עצמית, מיניות מודחקת, הן אינן יכולות לראות את עצמן נסמכות על אחרים והן חסרות יכולת לפרוק כעס או עויינות. הן נוטות להסתיר כעס ועויינות מאחורי חזות של נעימות, ויש להן סכסוך לא פתור עם אמהותיהן. במחקר אחר שמרו חולות סרטן שד יותר מנשים אחרות על חזות של אדם נחמד וטוב. הן גם נטו יותר לדכא ולכבוש את רגשותיהן, בעיקר כעס. נורת'רופ מדגישה שלא הרגש עצמו מחולל את הבעיה אלא חוסר היכולת להביע אותו, לשחרר אותו ולהגיב למצב בדרך בריאה ומסתגלת. בעיות פוריות יותר נשים כיום סובלות מבעיות פוריות, בהשוואה לעבר. נורת'רופ טוענת, שהתופעה קשורה בין היתר, לקריירה. במחקר שמצוטט בספרה, נמצא שנשים שלא הצליחו בטיפולי פוריות היו מוצלחות יותר מבחינה קריירה לעומת נשים שהרו. נורת'רופ מסבירה, שלנשים אלו יש כמות רבה של אנרגיה של הצ'אקרה השנייה. "אם אשה משתמשת בשאפתנותה להצלחה מקצועית וטרודה מאוד בתחום זה, ייתכן שאין בגופה כמות מספקת של מעגלי אנרגיה זמינים כדי להרות, אלא אם היא מצמצמת את התחייבויותיה. נשים לא פוריות רבות עובדות הרבה מאוד שעות בשבוע, ונתונות במצב של תשישות."אני רוצה להדגיש שמשרה או קריירה מקצועית, אינן צריכות להשפיע על הפריון שלך. בעיות יכולות להתעורר כתוצאה מגורמים אחרים הקשורים בקריירות, כמו אי יכולת לענות על צרכייך, תחושה של חוסר שליטה בחיים, הרגשה רעה כלפי עבודה שאת עושה או כלפי מה שהמשרה מייצגת בחייך, או קריירה שאיננה שלוחה של תבונתך הפנימית. אי פריון עלול להתחולל, גם כאשר אשה זוכה בנישואיה להתייחסות של ילדה תלותית. בכמה מחקרים תיעבו הנשים הלא פוריות את התחלת הווסת שלהן, והשתוקקו להישאר ילדות. היחסים בין בעלים ל נשים לא פוריות נחקרו גם הם. רבות מבין הנשים במחקרים אלה פיתחו תיעוב כלפי מגע מיני. היו להן רמות נמוכות של אורגזמה כאשר קיימו יחסי מין, והן חשו חוסר הרמוניה בזוגיות שלהן. כאשר אותן נשים מצאו בני זוג מתאימים יותר, הן הפכו לפוריות. קל לחוש אשמה על כך שאנחנו "יצרנו" מחלה בגופנו, אבל ד"ר נורת'רופ מדגישה שמדובר באמונה פשטנית שעלולה להזיק. "לעתים המחלות שלנו קיימות, כדי ללכוד את תשומת לבנו ולהחזיר אותנו למסלול. התחושה כי אנחנו אשמים במחלות שלנו, היא ההפך מריפוי. התחושה שאנחנו אשמים, שומרת שנישאר תקועים ולא נוכל לנוע קדימה בריפוי. החלק שבנו שיוצר את המחלה אינו החלק המרגיש את כאב המחלה. אין זה חלק מודע שלנו, אבל התודעה שלנו יכולה להשפיע עליו ברגע שנפעיל את תהליך הריפוי שלנו.