רק רציתי לשאול בעיות שמטרידות הורים אורנה שנייד 10/07/01 חורק שיניים בשנתובני בן השנתיים, ילד פעיל וסקרן, לאחרונה מתקשה להירדם בלילה. הוא מתעורר פעמים רבות, אינו רגוע בשנתו וחורק שיניים בתדירות גבוהה. מה משמעות חריקת השיניים? ואיך להתמודד עם קשיי השינה?ד"ר מרים הרמן, רופאת ילדים מחוזית, ב"מכבי שירותי בריאות": "ראשית, צריך לבדוק מה מטריד את הילד ­ האם הוא נמצא במתח כי הוא עומד לסיים את הגן? האם יחסי ההורים מתוחים? האמא בהריון? האם יש עצבנות סביבו? האם קורה משהו עם המטפלת?"יכולות להיות סיבות רבות למתח, וחשוב לדעת שילדים קולטים הכל. לאחר מכן כדאי לבדוק גם האם הוא נינוח מבחינה חברתית, האם הוא אינו סובל מאיזה חסר תזונתי הגורם לו להיות חסר מנוחה. אולי הוא ישן בחדר אחד עם אח תינוק המתעורר פעמים רבות בלילה וכו'. יש גם גילים בהם סובלים ילדים מחרדה בלתי מוסברת הגורמת להם להתעורר בלילה, וזאת ניתן לפתור בעזרת הענקת חום, ותשומת לב שיחזירו אותם לשינה.אם כל הסיבות שנזכרו נשללות, הרי שלחריקת שיניים כשלעצמה אין הסבר. זה הרגל תת הכרתי שאינו קשור לתהליך הצמיחה. כדאי לקחת את הילד לבדיקה כללית אצל רופא המשפחה ורופא השיניים, כדי לשלול סיבות בריאותיות לתופעה". יורק את הברזל אני אם לתינוק בן ארבעה חודשים. בטיפת חלב המליצו לי לתת לו תוספת ברזל, והילד שלי ממש שונא את הטעם ויורק את הסירופ. האם שווה להילחם על זה?ד"ר אורנה ברוך, רופאת ילדים, "מכבי שירותי בריאות": "מאז ומתמיד היה ידוע כי לתזונה עד גיל שנתיים יש השלכות מרחיקות לכת על גדילה בכלל ועל התפתחות שכלית בפרט. ההמלצה היא לתת תוספי ברזל בכפוף להנחיות משרד הבריאות מגיל ארבעה חודשים ועד לגיל שנה ובמקביל, ליתר ביטחון, לבצע לפחות ספירת דם אחת סמוך לגיל שנה כדי לוודא שאין אנמיה. תפקידו העיקרי של הברזל הוא בניית כדוריות דם אדומות, המספקות אנרגיה לכל אברי הגוף, אולם בשנים האחרונות הסתבר כי לברזל יש גם תפקיד מפתח בתאי המוח ­ העברת מסרים בין תאי המוח וחלקים שונים בתוך התאים עצמם."ידוע כי חוסר ממושך בברזל גורם לאנמיה (חסר דם), אולם, עם זאת, בה בשעה שבאנמיה ניתן לטפל בקלות יחסית, הסתבר כי חוסר בברזל עוד בשלבים המוקדמים, לפני שהופיעה האנמיה, פוגע פגיעה בלתי הפיכה בתאי המוח, עם השלכות משמעותיות על יכולת מוחית הן בחיות מעבדה והן בבני אדם. לכן כדאי לפעול על פי הנחיות טיפת חלב, גם אם זה כרוך בא י נוחות". כשהבטן רועשת בני בן השש החל לאחרונה להתלונן על כאבי בטן ו"רעשים מוזרים בבטן". בהתנהגותו חל שינוי, והוא נעשה עצבני, עייף, מתקשה להתרכז ומתקשה להירדם. נראה לי שיש לכך קשר לאירועים המתרחשים לאחרונה בארץ והפיגועים, אולם בשלב זה אינני מתכוונת לפנות לטיפול תרופתי קונבנציונלי. מה אתם מציעים?עופר ונציה, מומחה לטיפולי שיאצו מהמרכז הרפואי "מדיקליניק" בתל אביב: "ניתן לטפל בילדך בטיפולי שיאצו, המבוססים על מגע ישיר, ומטרתם, במקרה זה, להרגיע אותו, לגרום לתפקוד טוב יותר של האיברים הפנימיים (המשפיעים מבחינת הרפואה הסינית על הפרעות שינה, עייפות יתר, חרדה, חולשה, מתח נפשי ו'רעשים בבטן' הנגרמים ממערכת העיכול) וכן לחזק את כוח הריפוי הטבעי ולשפר את תפקודי מערכת העצבים."באמצעות המגע/הלחץ על העור בגוף ובראש, נוצרת השפעה ישירה על המוח, והמתח הקיים במקרה זה מתפוגג במשך הטיפול. שיטת הטיפול מיועדת לוויסות הצ'י ­ אנרגיה המניעה את הגוף ­ וזאת על ידי איזון ה'ין' וה'יאנג', שהם שני כוחות מנוגדים הנמצאים בגוף. רק כאשר הם מאוזנים האדם הינו בריא בכל המובנים.יש לבדוק, במקביל, את נושא תזונת הילד: האם ק יימת הפרזה בצריכת חלב ומוצריו, אוכל מטוגן, ממתקים וקולה, אשר מבחינת הרפואה המשלימה מהווים גורם המשפיע לרעה על בריאותו הכללית של האדם. שוקו­שיק התחלנו לתת לבננו בן השנתיים לשתות שוקו. הוא מאוד אוהב את זה ואינו סובל משינויים במערכת העיכול, אולם שמענו ששוקו מונע ספיגת סידן. האם יש אמת בשמועה, והאם קיימת בעיה כלשהי בשתיית שוקו?בתיה מוסקוביץ, דיאטנית קלינית: "בציבור רווחת הדעה שהשוקו (או הקקאו) מפחית ספיגת סידן, אך אין זה מדויק. קקאו אומנם מכיל חומצה אוקסאלית (חומר קושר סידן שמקורו בצמחים ונמצא, לדוגמה, בתרד) וזו נוטה להתחבר לסידן וליצור איתו סידן אוקסאלט ­ אשר אינו נספג בגוף. אולם חלב מכיל כמות הרבה יותר גדולה של סידן, לעומת כמות החומצה האוקסאלית בקקאו, כך שנשארת כמות גדולה של סידן הנספג בגוף. למעשה רק כשישה מ"ג סידן נקשרים לחומצה הזו, מתוך 250 מ"ג סידן בחלב בכמות של כ­250 מ"ל. אם בנכם שותה שוקו זה בסדר גמור, כי חשוב לפעוטות לקבל כמות מספקת של סידן הנדרש בתהליך הצמיחה ובניית העצמות".