מחלקה ראשונה / יואב יצחק מי התיר את פעילות האיחוד האירופי במזרח ירושלים 06/07/01 הצרכניה. "שקרים לבנים" ­ זאת יודעים רבים וטובים בקהילה המשפטית והעיסקית ­ הם בעיה קשה לטיפול. ולא בכדי: שקרים לבנים נעשים כדי 'להחליק' עניינים, לעגל פינות, או סתם, מתוך חוסר מודעות להשלכות העלולות לנבוע מכך. פעמים רבות קשה להוכיחם, כיוון שהדברים נמסרים בעל­פה, לעתים בחדרי חדרים, ובמידור בין אנשים. החמורים שבהם הגיעו לא אחת לבדיקתם של בעלי המדים הכחולים. אחד השקרים הלבנים נוגע לרשם האגודות השיתופיות אורי זליגמן, המחזיק למעשה בתפקיד מעין שיפוטי. בזאת נטפל להלן.השקר הלבן התגלה הפעם על­ידי עו"ד משה שחל. שחל מייצג את ההסתדרות וחברת העובדים בפרשת 'קו­אופ הריבוע הכחול', אגודה צרכנית שיתופית בע"מ (להלן: הקו­אופ). במסגרת זו, הוא פנה לרשם זליגמן, בבקשה לאפשר מינוי נציג מטעם ההסתדרות וחברת העובדים לוועד הממונה בקו­אופ. בראש הוועד, שמינה זליגמן, עומד עו"ד ליפא מאיר. תפקיד הוועד הממונה הוא להפעיל את אגודת הקו­אופ ולפקח על פעילותה.שחל נימק את הבקשה בזיקה שיש להסתדרות ולחברת העובדים לאגודה, "באשר הן אלה שייסדו אותה ואגודות שכמותה, עוד כשהיו ידועות בשמן ההיסטורי ­ 'הצרכני ה', והן רואות עצמן כנאמן של כלל חברי האגודה. הן אלה הרשומים בפנקסיה, והן האלפים שטרם אותרו, באשר היו אלה שהקימו את המפעל הקואופרטיבי בישראל, עוד בטרם הקמת המדינה, והן היו אלה שעודדו ושלחו את החברים להשקיע ולהצטרף לאגודות הקואופרטיביות השונות, ובהן האגודה שבנדון". ובקיצור נמרץ: ההסתדרות וחברת העובדים הן בעלות עניין באגודת הקו­אופ, ולכן זכותן שימונה נציג מטעמן לוועד הממונה.הטיעון. זליגמן, שקיבל את הבקשה, לא נענה לה. ואולם, במקום להביע התנגדות ­ אישית, מקצועית, או אחרת ­ הוא העלה טיעון בלתי­נכון: היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מתנגד למינוי נציג מטעמכם, אמר. זליגמן העלה טיעון זה מספר פעמים, הן בשיחתו עם עו"ד משה שחל, הן עם יו"ר ההסתדרות ח"כ עמיר פרץ, והן בשיחה שקיים עם השניים.שחל, כמו שחל, לא ויתר. נסער מהתנגדות זו ­ ותמה על סיבותיה ­ הוא פנה אל רובינשטיין, נימק את הצורך במינוי חבר בוועד הממונה, וקבל על התנגדותו למינוי, ככל שנודעה לו מפיו של זליגמן. השיחה הראשונה היתה בעל­פה, ובאותה שיחה השיב רובינשטיין כי אינו זוכר שאמר דבר כזה לזליגמן.לרובינשטיין, וזאת יודע כל מי שמכירו מקרוב, יש זיכרון טוב. בכל מקרה, אמר, "תכתוב לי על זה".וכך עשה שחל. במכתב מיום 28.3.01 הוא כתב: "רשם האגודות השיתופיות טען באוזני יו"ר ההסתדרות וחברת העובדים, כי הוא היה מעוניין שנציג מטעם ההסתדרות וחברת העובדים יהיה חבר בוועד הממונה, אך עקב התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, הוא אינו ממנה נציג כאמור לוועד הממונה".במכתב נוסף, מיום 31.5.01 אל רובינשטיין, הוא ביקש שוב תשובה לגופו של עניין, ונימק זאת, בין היתר, בצורך להביאה בפני בית­המשפט העליון ­ שדן בעתירות שהוגשו בנושא זה, בשתיים מהן מעורבות ההסתדרות וחברת העובדים עצמן.ביום 14.6.01 קיבל שחל מענה למכתבו. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דוידה לחמן­מסר, היא החתומה על המכתב, שבו נאמר, בין היתר:"...ברצוננו להעמיד דברים על דיוקם. הסמכות למנות את הוועד הממונה היא של רשם האגודות השיתופיות, אשר החליט מראש, כי לוועד הממונה ימונו גורמים ציבוריים חיצוניים שאין להם נגיעה במישרין או בעקיפין לאגודה או לחבריה. החלטה זו (המלה 'זו' הודגשה בקו ­ י.י) היא אשר הובאה בפני היועץ המשפטי לממשלה וקיבלה את הגיבוי הנדרש". לא צריך להיות רש"י כדי לפרש את האמור במכתב, לפיו רובינשטיין אימץ וקיבל החלטה מוגמרת, ומכל מקום ­ הוא לא שלל ולא אסר, בשיחה עם זליגמן, מינוי נציג מטעם ההסתדרות וחברת העובדים לפורום של הוועד הממונה. יחד עם זאת, ברור מהתשובה כי עו"ד לחמן­מסר, שביקשה בפתח דבריה "להעמיד דברים על דיוקם", נמנעה, משום מה, ממתן תגובה ישירה והולמת שתקבע האם אכן שיקר זליגמן או לאו. תחת זאת, היא נקטה במדיניות של עמימות, השמורה בישראל למדיניות הגרעין.העמימות. בכך לא תם העניין. שכן שחל, כמו שחל, החל לאבד את סבלנותו. במכתב חד וברור מיום 1.7.01 אל לחמן­מסר, הוא ביקש שוב מענה לשאלה: "הואיל ועמדת רשם האגודות השיתופיות היתה חד­משמעית, כאמור לעיל, נבקש הבהרה שאינה משתמעת לשתי פנים: האם היועץ המשפטי מאשר או מכחיש את שנאמר על­ידי רשם האגודות השיתופיות". על שאלה זו טרם קיבל מענה.כל העניין שלעיל יכול היה לשמש אנקדוטה לתיאור המתרחש במקומותינו. כאילו מדובר באי­דיוק ותו­לא. אלא שכאן מדובר בבעלי תפקידים במעמד שיפוטי: רשם האגודות השיתופיות מצד אחד ­ העושה כל שלאל ידו כדי להכתיב כיצד יפעל הקו­אופ, והיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מצד שני, המחזיק לעתים בפוזיציה של או"מניק. במערכת מתוקנת אמור היה רובינשטיין להזדקף על רגליו האחוריות, ולנקוט את הצעדים המתאימים נגד זליגמן. אך כאן, משום מה, נבחרה דרך העמימות וההתעלמות. ככה בונים את ועדת החקירה הבאה.היועץ המשפטי לממשלה נמנע ממתן תגובה, ואמר כי התייחסותו הובעה במכתב שהובא לעיל.תגובתו של אורי זליגמן לא התקבלה עד סגירתצ הגיליון. התביעה מתקשה למצות את הדין עם ח"כ בשארה ח"כ עזמי בשארה עומד, ככל הנראה, ליהנות מאוזלת ידו של המחוקק. בבדיקה שנערכה במשרד המשפטים, מתברר כי החוק הקיים אינו מכסה את הפרצות בהם השתמש בשארה בביקורו האחרון בסוריה. חקירתו של בשארה, הנעשית בהוראתו של היועץ המשפטי לממשלה, ובמיוחד סיכויי הגשת כתב אישום נגדו, נראים עתה רחוקים מאוד ממיצוי הדין עמו, כראוי וכרצוי במדינה דמוקרטית הנאבקת על קיומה.הספקות עלו שוב, לאחר שנשלפה שוב חוות­דעת שנכתבה עוד ביום 23.4.01, שהתייחסה לנסיעות קודמות של בשארה לסוריה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז, הוא שכתב את חוות­הדעת, ובסופה כתב כי על­פי החוק הקיים ­ או יותר נכון מחמת היעדר איסור בחוק ­ "אין מנוס מהמסקנה, כי נסיעת חבר­הכנסת לסוריה, או למדינה אחרת המנויה בסעיף 1א' לחוק למניעת הסתננות, ללא היתר, אינה בגדר עבירה".על­פי אותו סעיף בחוק למניעת הסתננות, נקבעו המדינות: לבנון, סוריה, מצרים, עבר הירדן, סעודיה, עיראק ותימן, כמדינות בהן אסור על­פי החוק לבקר, אלא על­פי היתר מפורש של שר הפנים. העובר על סעיף זה, יואשם בעבירה, ודינו ­ מאסר שנה אחת או קנס. "יצוין", כותב מזוז, "כי בנוגע לירדן הוצא היתר כללי על­ידי שר הפנים". העולה מכך: גם לגבי מצרים, עימה נחתם הסכם שלום עם ישראל, קיים עדיין איסור שכזה.בחוות­דעתו כותב עו"ד מזוז, כי על­פי החוק הקיים, מוגן ח"כ בשארה מפני העמדה לדין בשל יציאתו לסוריה. "אכן", כתב, "נראה כי אין כל הצדקה עניינית לאי­תחולתו של האיסור לנסיעה למדינות אוייב על חברי­הכנסת, ודומה שתקלה יצאה מתחת ידי המחוקק, שלא התכוון כלל לתוצאה זו".ובהמשך הוא כותב: "על פני הדברים, נראה כי ההוראה בדבר אי­תחולת האיסור בתקנות על מי שנושא דרכון דיפלומטי או דרכון שירות של המדינה, נועדה למצב של נציגי המדינה, הנוסעים בשליחותה למדינות אוייב למטרות מדיניות, ולא נועדה להגן על חברי כנסת המנצלים לרעה דרכון שירות שניתן למטרות של נסיעה לגיטימית. דא עקא, שחזקה עלינו מצוות המחוקק, ונראה כי כל עוד לא יתוקן החוק, אין מנוס מהמסקנה, כי נסיעת חבר­הכנסת לסוריה, או למדינה אחרת המנויה בסעיף 2א' לחוק למניעת הסתננות, ללא היתר, אינה מגדר עבירה".אך פטור בלא כלום אי­אפשר. כמי שצפה אולי פני העתיד, כתב מזוז כי בעצם הכניסה לסוריה מוגן ח"כ בשארה מפני העמדה לדין, אך אין בכך כדי להכשיר עבירות אחרות, ככל שאלה נעשו במהלך הנסיעה והשהות בסוריה. מזוז כיוון לשיחות ו/או לפגישות שהתקיימו, וכך הדברים עומדים כיום. אלא שגם בעניין זה קיימת עתה מחלוקת בפרקליטות. שם מתלבטים עתה בשאלה, כיצד ניתן יהא להגיש כתב אישום על דברים שנאמרו, אם הנסיעה לשם הותרה, וההשתתפות בכנסים שם לא הוצאה בישראל אל מחוץ לחוק. מי התיר את פעילות האיחוד האירופי במזרח­ירושלים לפני שבועיים חשפנו כאן הזרמות כספים מפוקפקות לעמותות ואירגונים מן השמאל. כתבנו, כי האיחוד האירופי מזרים מיליוני דולרים לגורמי שמאל, כדי שיפעלו למעבר של מצביעים מהימין לשמאל. הצבענו על עבירות לכאורה על חוק מימון מפלגות מצד עמותות, הנוטלות חלק במערכת הפוליטית.החשיפה כאן הכניסה את חברי­הכנסת לתזזית, ואף הניעה את מבקר המדינה להתחיל בבדיקת הפרשה. ואכן, ח"כ רומן ברונפמן כבר נדרש על­ידי חברי­כנסת להשיב את הכספים שקיבל לעמותה בראשה הוא עומד ­ 320 אלף דולר; ח"כ מוסי רז כבר נאלץ לחפש חוות­דעת משפטיות, כדי לבדוק שמא חרג מהחוק. ושניהם אינם היחידים שנקלעו למצב ביש.גם במשרד החוץ החלו לנער את האבק מהרשאות כתובות שניתנו לאיחוד האירופי. אחת מהן, הנוגעת לענייננו, היא מתן אפשרות לאיחוד האירופי להקים 'משרד טכני' במזרח­ירושלים. מדובר למעשה בנציגות של האיחוד, לכל דבר ועניין, הכפופה לשגרירות האיחוד האירופי בתל­אביב. זהו מצב מוזר ­ מדינת ישראל, המסרבת לאפשר למדינות פרו­ערביות לפתוח שגרירויות ונציגויות במזרח­ירושלים, על­מנת שלא יכירו בה כבירת הפלשתינים, איפשרה זאת לאיחוד האירופי. עתה מתברר, כי מרבית המהלכים בהם מדובר, התנהלו ממשרד האיחוד האירופי, השוכן במזרח­ירושלים. השאלה היא מי התיר ולמה לאיחוד האירופי לפתוח נציגות במקום זה.כדי לקבל מענה מוסמך לכך, פניתי למשרד החוץ ולהלן תשובתם: "מדובר במשרד טכני של נציבות האיחוד האירופי, אשר מעמדו זמני וייעודו לקיים פרויקטים של האיחוד האירופי. אין מדובר בשגרירות או בקונסוליה. עצם קיומו עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה הנוכחית, לסייע לאוכלוסיה הפלשתינית. בנוגע למעמדו הזמני של המשרד, המשרד יעבור לשטחי הרשות הפלשתינים, כאשר התנאים יאפשרו זאת".