האנטישמיות חדשה העיסוק האינטנסיבי של סגן שר החוץ, הרב מיכאל מלכיאור ('מימד'), בהתגברות האנטישמיות והגזענות ברחבי העולם, הפך אותו לפסימי מיכל קפרא 29/06/01 "מאז אינתיפאדת אל­אקצה מתקיימת אנטישמיות חדשה בעוצמה שלא היתה כמוה מאז הנאציזם", אומר סגן שר החוץ, הרב מיכאל מלכיאור. ובשעה שהמשפט הזה נאמר בחדות, וברהיטות שאינה מכירה בספקות, לא נותר אלא לתהות על מידת עיוורון המבט הישראלי, או שמא על מידת הגזמת תיאור המתרחש.אלא שבתיק השחור של הרב מלכיאור יש שפע של מאמרים ומסמכים וציטוטים וכתבות, שתומכים בהתלהבות רבה בתזה של סגן שר החוץ, שמבקשת לנער את האדישות המקומית, שאינה מתעניינת ממש בגילויי השנאה והשטנה דלילי הרייטינג.האדישות הזאת שלנו לא פחות מרתקת מהגילויים עצמם. האם עייפנו מהם? האם מאסנו? האם שיכורי כוח אנחנו? ואולי יהירים מכדי להתחשב בדעותיהם הרעות של הזרים?ואולי גם לא ממש שמנו לב איך העולם השתנה, ואיתו הטרמינולוגיה החדשה של זכויות האדם, שהשתלטה על המערב. ומה שנתפש כאן כצדק אבסולוטי, נראה ממרחק שעת טיסה והלאה כמעשים נפשעים שאין מקומם ב'עולם החדש' הזה. עולם שהבין שבכוחו להעמיד לדין שליטים שפשעו נגד האנושות ולערער על לגיטימיות מעשים שנעשו במשך שנים בחופשיות גדולה. וסיכסוך פנימי הופך לאינטרס עולמי של שמירה על זכויו ת אדם, וישראל ניצבת, מאז אוקטובר האחרון, במרכז המטרה.כך או כך, טורניר הטניס בווימבלדון, יש להניח, יעסיק כאן יותר אנשים, ביוני 2001, ממאמר נוטף ארס בשפה זרה זו או אחרת.* * * נקודת המיפנה הדרמטית שהביאה אינתיפאדת אל­אקצה, מוכרת בארץ דרך הפריזמה המקומית. ניפוץ תקוות תהליך השלום, החרדה לנסוע בכבישי השטחים, מחיר הפיגועים והפחד ממלחמה כוללת. אבל האינתיפאדה הזאת הביאה לעוד נקודת מיפנה, דרמטית לא פחות, גם אם פיסית, רחוקה הרבה יותר ­ והיא תאוצת הדה­לגיטימציה המוחלטת של מדינת ישראל והציונות, שעל­פי מלכיאור, שווה לדה­לגיטימציה של הקיום היהודי. ובמילים שלו: תופעת "האנטישמיות חדשה"."במשך ההיסטוריה", הוא אומר, "היכרנו תחפושות רבות לתופעת האנטישמיות. מימי המן, ששלל בצורה מתוחכמת מאוד את הקיום היהודי, על­ידי הצגתם כבוגדים במלכות. אחר­כך הגיעה האנטישמיות הדתית שהתבססה על הבוגדנות בישו ועד לימי האנטישמיות הלאומנית, ששיאה בתורת הגזע. הפעם יש פריחה של אנטישמיות חדשה, מסוכנת מאוד, שנובעת מהסיכסוך בין ישראל לפלשתינים ולעולם הערבי".אולי לא כל ביקורת חריפה על מדיניות ישראל צרי כה להפוך לז'אנר חדש של אנטישמיות."העובדה שהפלשתינים ועמי ערב תוקפים אותנו, היא לא עניין חריג מהרבה סיכסוכים לאורך ההיסטוריה. רוב ההתקפות היו סבירות, במסגרת המאבק החריף וזה עדיין לא הפך את הטיעונים שלהם לאנטישמיים, גם אם חלקם ניטלו ממסורת האנטישמיות האירופאית."השינוי הגדול, הקיצוני ושלוח הרסן קרה עם פריצת האינתיפאדה האחרונה, שהביא את הוויכוח הלגיטימי למימדים של שלילה מוחלטת של הלגיטימציה של הקיום היהודי. ומבחינתי, דה­לגיטימציה של מדינת ישראל היום, היא שלילת הקיום היהודי בכלל."הרובד האחד בו זה נעשה, הוא הפיכת הסיכסוך המדיני לסיכסוך דתי. על­פי גישה זו, כל מטרת ישראל היא להילחם באיסלאם ולכן גם אריאל שרון עלה להר הבית כדי לפוצץ את המסגדים. סיכסוך על טריטוריה אפשר לפתור על­ידי חלוקה, אבל ברגע שמדובר על אמונה ­ אותה אי­אפשר לחלק. זה אינו ניתן לפיתרון."הגישה הזאת הביאה לביטויים דתיים קיצוניים מעל כל בימה. למשל, המופתי של ירושלים דרש באל­אקצה דרשה ששללה את כל הקיום היהודי כצורך קיומי של האיסלאם. או שלהם או שלנו. והדרשות הללו מופצות בכל העולם הערבי ומלבות את דעת הקה ל".* * * "ישראל: המגיפה של התקופה הנוכחית ומדינת טרור" ­ מאמר מאת ד"ר מצטפא מחמוד, פורסם ביומון המימסדי המצרי 'אל­אהראם', 23.6.2001."מה רוצים היהודים בדיוק? 'הפרוטוקולים של זקני ציון' מבהירים זאת, בשעה שהם מדברים על שאיפות היהודים, על שנאתם לגויים שאינה יודעת גבול ועל האמצעים שהם נוקטים, החל מהשתלטות על בורסות העולם וכלה בהפצת סמים וזריעת מחלוקות וסיכסוכים..."בפלשתין הם חותרים להריסת מסגד אל­אקצה ולבניית בית המקדש. הם הורגים נשים וטף וזורעים חורבן בחסות אמריקנית, והם סבורים כי יש להם זכות לנהוג ככל העולה על רוחם. קרוב לוודאי שידי היהודים הם ששקדו למחוק מהתורה כל איזכור של העולם הבא, כדי שהיהודי יתמקד רק בעולם הזה, ובהשגת שליטה עליו. אותו הסילוף אירע גם בדברי הציונות בנוגע לירושלים, תוך המצאת רקע היסטורי לבעלות היהודים על העיר... לאמיתו של דבר, ישראל מורכבת כיום מאנשים שאינם מהווים צאצאים של בני ישראל, אלא הם בליל של עמים סלאביים, אריים ושרידי העמים הכוזריים, והם אינם שמים. כלומר, אנשים חסרי זהות שעניינם היחיד הוא סחטנות, גזילות והשתלטות על רכוש ואדמה, בסיוע מדינות המערב".סגן שר החוץ מלכיאור: "האינתיפאדה האחרונה יצרה גם חיבור מעניין בין לאומנות ערבית קיצונית, פונדמנטליזם איסלאמי, טכנולוגיה חדשה ומיסחור. כל האלמנטים האלה מתנקזים לטלוויזיית 'אל­ג'זירה', המביאה בעזרת ציוד לווייני משוכלל תמונות קשות מאוד, ממרקש ועד לבנגלדש. יום יום, לכל בית, בכל פינה בעולם. ואז מתקבלת העצמה אחרת לגמרי של הסיכסוך. הסיכון הגדול מכולם הוא שאף מנהיג ערבי לא יוכל להתעלם מדעת הקהל הקיצונית מאוד נגד ישראל, שהולכת ונוצרת."זה לא מקרי שהשיר הכי פופולרי במצרים הוא 'אני שונא את ישראל ואוהב את עמרו מוסא'. תוך שבוע התקליט הזה נמכר ביותר משישה מיליון עותקים. מה שקורה בפועל הוא עירבוב בין המצב המדיני הקיים, לטיעונים אנטישמיים דתיים לאומניים וגזעניים".* * * ב­29 באפריל השנה, לקראת ביקורו של שמעון פרס בקהיר, התפרסם בעמוד הראשון של העיתון הנאצריסטי 'אלערבי' צלב קרס ופוטומונטאז' של פרס במדי נאצי; ב­18 באפריל כתב העיתונאי אחמד רגב בעיתון 'אלאח'באר' המצרי: "תודה להיטלר המנוח אשר נקם מראש את נקמתם של הפלשתינים בפושעים הבזויים ביותר עלי אדמות. עם זאת, אנ ו גוערים בהיטלר על כך שלא נקם במידה מספקת".ב­23 באפריל נעשתה באותו עיתון השוואה בין קציני צה"ל לנאצים, ודרישה להעמידם לדין כפי שנעשה כלפי קציני אס.אס במשפטי נירנברג; בפברואר התפרסם מאמר תחת הכותרת: "המטורף ששולט בישראל", ובו נאמר בין היתר: "הקצב שרון מעוניין להרחיב את הרייך הישראלי לטורקיה, איראן ופקיסטאן, בנוסף לצפון ומרכז אפריקה". זו אינה בדיחה, אלא מידע אמין המבוסס על העיתונאי הישראלי הידוע אורי אבנרי ואשר פורסם ב'שפיגל' הגרמני.ב­13 באפריל כותב הפובליציסט ווגיה אבו ד'כרי ב'אלאח'באר': "בעוד ימים ספורים יחלו חגיגות השיגעון בישראל, מה שהם מכנים יום השואה, או שריפתם של שישה מיליון יהודים בתנורי הנאצים. מורים בבתי­הספר מספרים עלילות דמיוניות אודות רצח היהודים, בעוד העולם מעודד זאת ושמח על שריפתם. השמדה זאת, שהציונים המציאו והם דבקים בה, כל יעודה הוא סחיטת העולם ובמיוחד גרמניה, שמאז שנות החמישים ועד היום, משלמת פיצויים לישראל"."בחודשים האחרונים", אומר הרב מלכיאור, "יש התגברות גם בנושא הכחשת השואה. זה לא מקרי שלפני כמה חודשים תוכנן הכנס הגדול ביותר של מכחישי השואה דווקא בביירות. מה לביירות ולשואה? ביירות הפכה לסמל גירוש הישראלים מתחומה."השואה נתפסת אצל הערבים כטיעון מרכזי לקיום מדינת ישראל. ברגע שאפשר לומר שלא היתה שואה, או למזער אותה, מבחינתם ממזערים את הבסיס המוסרי להקמת מדינת ישראל. בסופו של דבר, בגלל לחצים רבים, ביטלו את הכנס, ובמקומו התקיים טקס קטן בירדן, תחת חסות אגודת הסופרים הירדנים".הכחשת השואה היא לא עניין חדש."זה כן חדש בעולם הערבי, וצריך להפריד בין תופעות שוליות לבין מגמה מרכזית של מדינה. אין ספק שכנס כזה בביירות היה צריך גושפנקה רשמית של הממשלה. ואגב, היא גם ביטלה אותו. אי­אפשר גם לזלזל בדברי נשיא סוריה, שהישווה השבוע בצרפת בין הכיבוש הישראלי לכיבוש הנאצי. הביטויים האלה תופשים ציבורים גדולים בעולם מכיוונים שונים. זה לא רק ימין קיצוני, אלא גם שמאל קיצוני ואירגונים לזכויות אדם וזה כבר הופך למסוכן מאוד".* * * בעקבות אינתיפאדת אל­אקצה החלה אווירה אנטי­יהודית בעולם כולו. בצרפת נרשמו על­ידי משרד הפנים הצרפתי 110 פעולות של אלימות אנטישמית נגד רכוש ואנשים, לעומת תשע בלבד בשנה לפני­כן.גם במישור המדיני­דיפלו מטי חלה החמרה ביחסים. איש משרד החוץ הצרפתי השחית הזמנה רשמית ששיגרה ישראל למסיבת יום העצמאות בשגרירות, ושיגר אותה חזרה. לקבלת הפנים הגיע רק שר אחד מכהן, ממוצא יהודי. ראש עיריית פואטייה, עיר מדרום לפאריס, פנה לשגרירות ישראל בבקשה לבטל את השתתפותו של הקונסול הכללי הישראלי בטקס הענקת אות חסיד אומות העולם, שהתקיים בעיר. הקונסול הישראלי, כך נאמר, "מייצג מדינה גזענית הבזה לזכויות האדם".בבריטניה המצב חמור לא פחות. מאז פריצת האינתיפאדה, בחודש אוקטובר בלבד, דווח על 105 ארועים אלימים כלפי יהודים, מספר הגדול ב­400 אחוזים לעומת החודש המקביל בשנה שעברה. בכל שנת 2000 היו 405 ארועים שכוונו נגד יהודי בריטניה.* * * "למגמה הזאת יש השפעות רוחב גדולות מאוד", אומר סגן שר החוץ. "תוכנית 'פנורמה' בבי.בי.סי על שרון עשתה דה­לגיטימציה למי שעומד בראש מדינת ישראל והתייחסה אליו כאל מי שעשה פשעים נגד האנושות. לנו זה בא כהפתעה, אבל זו מגמה שתפסה תאוצה בתקופה האחרונה. יש קשר מובהק בין הביקורת על המדיניות הישראלית ובין התפרצות של סממנים אנטישמיים". גם אם ההתייחסות של התוכנית ששודרה בבי.בי.ס י היתה לדעתנו מחוץ לפרופורציה, אולי מיהרנו להגדיר זאת כאנטישמיות."אני מבדיל בין כתבות חריפות נגד המדיניות הישראלית ובין אנטישמיות. כל ביקורת היא לגיטימית. אבל באירופה מתחיל להסתמן איזה מעבר של גבול דק מאוד, הרואה רק את הרוע הישראלי המוחלט. אם אני אומר שהכיבוש הישראלי הוא כמו הכיבוש הנאצי, ואני מדבר על אלפי מאמרים שפורסמו, לא רק בארצות ערב אלא גם באירופה ­ זה לא ביקורת לגיטימית, זו אנטישמיות. כי אם המרכיב המרכזי של התודעה היהודית הוא מדינת ישראל, ובה פוגעים, אז נפגעת גם זכות הקיום היהודי בכלל."'פנורמה' היא רק דוגמה אחת. הנושא הזה יכול להגיע גם לבית­המשפט בבלגיה, שם התקבל חוק שאפשר להעמיד אדם על פשעים נגד האנושות גם אם אינו בלגי. לפני שנה התקבלה אמנה שגם ישראל חתמה עליה, ובה החלטה להקים בית­משפט מיוחד שידון בפשעים נגד האנושות. אם היחס לישראל כמי שעושה פשעים נגד האנושות יועמק, ויהפוך לבון­טון של הטרמינולוגיה של זכויות אדם, אז כל מתנחל או איש שב"כ או חבר ממשלה יכול תיאורטית לעמוד בפני מצב של העמדה לדין".* * * גרמניה. כינוס אירגון 'קרן היסוד' שאמור היה להתקיים ב ­11 במארס השנה, במועדון במרכז מינכן, הועתק ברגע האחרון לאתר אחר בעיר, לאחר שבעל המועדון חזר בו מהסכמתו. אורחת הכבוד בכנס היתה נועה בן­ארצי, נכדתו של יצחק רבין ז"ל. בעל המועדון אמר, כי "אינו רוצה שום קשר עם יהודים, ובמקום לעבוד איתכם הייתי מעדיף לעבוד עם נציגי מפלגת איחוד העם הגרמני".אוסטרליה. ב­30 במארס התקבל איום על הטמנת פצצה ליד עסק בבעלות יהודית בבריסביין. כמו כן התקבלו איומים על רב בית כנסת ועל אירגונים יהודים נוספים.מקסיקו. ב­14 במארס התקבלה הודעה אנונימית על הטמנת פצצה בבית­ספר יהודי במקסיקו­סיטי.ארגנטינה. ב­23 במארס התקבלה הודעה במשטרת מנדוזה על הנחת מטען חבלה בבניין הקהילה היהודית במקום. הבניין פונה ונבדק ללא תוצאות.רוסיה. ב­24 במארס אורגנה הפגנה על­ידי קבוצת קומוניסטים שקראו לגירוש כל היהודים מרוסיה. שלושה ימים אחר­כך נערכה הפגנה של פלגים פונדמנטליסטיים של הכנסיה הרוסית­אורתודוקסית שבמהלכה הושמעו הצהרות אנטישמיות רבות.שוויץ. בחודש מארס נשלח פאקס לסוכנות היהודית בז'נבה ובו דברי נאצה בשפה הגרמנית. ישראל והיהודים הואשמו ב"שבירת מוסכמות אנושיות, בג זענות וברצח".* * * "הכנס הבינלאומי החשוב ביותר בשנים האחרונות בנושא זכויות אדם", אומר הרב מלכיאור, "עומד להתקיים בדרבן שבדרום אפריקה, בסוף אוגוסט. כל מנהיגי העולם יגיעו לשם, וכבר היו ארבעה כנסים אזוריים להכנת הצעות ההחלטה והתשתית. על כמה הצעות יש ויכוח עולמי אדיר. מדינות ערב, המדינות האיסלאמיות והמדינות הבלתי­מזוהות הלכו כגוש והביאו סידרה של החלטות שיביאו אותנו למצב הרבה יותר גרוע מהמצב בו היינו כשהתקבלה ההחלטה שציונות שווה גזענות. המיתקפה אינה באה רק ממדינות ערב, אלא מכל מדינות העולם. ישראל היא המדינה המותקפת ביותר."באחד הסעיפים היתה דרישה שלא יהיה איזכור של השואה והאנטישמיות כרוע מוחלט. לאחר שההצעה הזאת לא התקבלה, הוחלט כן להזכיר את האנטישמיות, אבל על­פי ההגדרה הבאה: 'אנשיטמיות ­ הטיהור האתני של הציונים כלפי הפלשתינים השמים'."לגבי השואה, כתבו שם 'שואות', ובכך חיסלו את יחודיות השואה של העם היהודי, ועוד הוסיפו בפיסקה הבאה את רצח העם של הפלשתינים. בינתיים יש ויכוח על ההצעות האלה, אבל אם הן יועלו בכנס, אין ספק שיתקבלו."אין לי ספק שבארץ לא מודעים מספיק לשי נוי הגדול שעובר על ארצות המערב ביחסן כלפינו. הייתי לא מזמן בהולנד, שהיא ללא ספק מדינה ידידותית, ושם מתנהל ויכוח, האם הם יכולים לקנות מאיתנו נשק, טיל נגד טנקים ששמו 'גיל'. ההזמנה הזאת היא בסכום של 250 מיליון דולר, ותהיה לה השפעה על הזמנות ממדינות נוספות."זו רק דוגמה לסחף ביחס נגד ישראל. גם הוויכוח בדנמרק, על מינויו של כרמי גילון לשגריר שם, הוא דוגמה למה שקורה בעולם. הצבא והביטחון הישראלי הופכים ללא­לגיטימיים בעיניים האירופאיות. ולא רק זה, כל מגע עם ישראל מעורר ויכוח על הלגיטימיות שלו."בנורבגיה, בראיון לתוכנית טלוויזיה מכובדת, נעשתה השוואה בין הכיבוש שלנו לכיבוש הנאצי. במילים אלה ממש, בנורבגיה. הציונות הפכה ל'פשעי הציונות'. חוק השבות ל'רוע אבסולוטי' וההתנחלויות ל'רצח עם'. הטרמינולוגיה הזאת יצאה מהשוליים הקיצוניים ונכנסה ל'מיין סטרים'."ובמידה רבה נוצר אבסורד, כי עד היום הגישה שלנו היתה שמדינת ישראל היא סופה של האנטישמיות, או לפחות הפתרון לה. ועכשיו מדינת ישראל ומדיניותה הופכות לאחד הגורמים בהתפרצות האנטישמיות". * * * מפיק מצרי שוקד בימים אלה על סרט שיצולם ב סוריה. הסרט מבוסס על ספרו של שר ההגנה הסורי, מוסטפה טלאס, 'המצה של ציון', שבו מתוארת עלילת הדם של דמשק מ­1840 כעובדה היסטורית מוכחת. המפיק וטלאס חתמו כבר על ההסכם, לפיו טלאס יקבל חמישה אחוזים מהרווחים, אותם יתרום לטובת 'אינתיפאדת אל­אקצה'. המפיק טען שמטרת הסרט היא להוות מענה לסרט 'רשימת שינדלר' ולסרטים אמריקניים אחרים הנתמכים על­ידי התעמולה הציונית.הרב מלכיאור: "הבעיה היא שיש הרבה אנשים שיגידו: טוב, העולם נגדנו, כולם שונאים אותנו, כולם אנטישמים וצריך לצפצף על זה. אבל לדעתי, אין מסוכן מזה. ואסור לנו ליפול לבור הזה כי אז המגמה עלולה להפוך לסכנה אקזיסטנציאליסטית. התלות של ישראל בעולם היא מרכזית. היא כלכלית, צבאית ומדינית. אנחנו לא יכולים ולא רוצים להפוך למדינה מבודדת כמו אלבניה. ולכן ישראל חייבת להציג מדיניות שפויה, שאפשר יהיה להסביר אותה. כי אם לא נציג מדיניות בת­הסברה, המגמות יחריפו ויהוו סיכון קיומי".מה המשמעות של סיכון קיומי?"ישראל תהיה מבודדת מהעולם, היא עלולה להתפורר מבפנים, והעתיד נראה רע מאוד. לכן אנחנו חייבים לנקוט במדיניות הגונה מאוד. ליצור מצב של מינימו ם חיכוך ולעמוד רק על מה שחיוני ביותר עבורנו, ועל מה שפחות ­ לוותר. אנחנו חייבים גם להתחיל לחנך לראייה מורכבת יותר של המציאות, לא רק ראיית שחור­לבן, טובים­רעים. ולא פשוט לחנך לכך, כשלא הכל ברור וכשאין לנו את כל התשובות".איך הממשלה מתמודדת עם המגמות הללו?"אין היום מאמץ של עבודה נגד האנטישמיות. אנחנו אפילו המדינה היחידה בעולם המערבי שלא משקיעה שקל במלחמה הזאת. הנה, ביקשתי מיליון שקל ולא אישרו לי. אין בכלל דיון רציני ואמיתי במה שקורה. העולם השתנה, ואנחנו לא רואים את זה. היהודים, שתמיד היו מרכיב מרכזי בקהיליה של זכויות האדם, יצאו משם בגלל ההתקפות על ישראל. גם מדינת ישראל נסוגה מהשיח עם הקהיליה הזאת. אנחנו כל­כך עסוקים בבעיות של עצמנו, שאנחנו לא מוצאים את המקום להיאבק בתופעות גזעניות בעולם".זה קצת יהיה מגוחך שישראל, המותקפת על­ידי אירגוני זכויות אדם, תצא להילחם בתופעות כאלה בעולם."למה? אני רוצה שישראל תהיה הראשונה שתקום ותצעק ותהיה חלק מההתלבטויות של העולם הנאור. במקום זה אנחנו עומדים ומשפשפים את העיניים בתדהמה כאשר שוללים את הלגיטימציה שלנו. בפועל הפכו פה את זכ ויות האדם לכלי פוליטי ציני, כי ישראל לא יכולה להיות בעד זכויות אדם למחצה. אין למחצה בנושא הזה."מאז מלחמת וייטנאם ברור לכולם שכל מלחמה מוכרעת קודם כל בדעת הקהל. מדינת ישראל מוסיפה מיליארדים לתקציב הביטחון, אבל מקצצת בפעולת ההסברה והעבודה המדינית. וזה טירוף מוחלט. לשנאה הזאת אלינו, מאז פריצת האינתיפאדה, אין תקדים ואנחנו עוד נשלם על כך מחיר לדורות".אז אנחנו בצרה צרורה?"כן. תמיד הייתי בן­אדם אופטימי, אבל עכשיו זה עבר לי".