הסוד(ה) של האירים אומרים שזה הלחם שהכי קל להכין. אז למה אף אחד בעולם לא מצליח לאפות "לחם סודה" טעים כמו האירים? דניאלה בן­יעקב 28/06/01 שום שולחן חג אירי אינו ראוי לשמו בלי כיכר של לחם סודה SODA BREAD() או, כמו שמדויק יותר לומר בימים שאינם ימי חול ­ עוגת סודה. לכבוד חתונות, לידת תינוקות, ימי קדושים, שמחות ומועדים, לובש לחם הסודה האירי המסורתי פנים אחרות. לבצק מוסיפים ביצים, חמאה, סוכר, פירות יבשים ותבלינים ריחניים, והתוצאה מזכירה יותר עוגה מאשר את המזון הבסיסי ביותר של האדם.לחם סודה הוא אחד מאוצרות המטבח האירי, והוא מוגש במיטבו בימי ראשון ובחגים. אבל גם ביומיום ­ חם מהתנור, עם שכבה עבה של חמאה אירית נמסה ­ הוא מעדן לאניני חיך. "זה פרדוקס", אמרה היסטוריונית המזון האירית רג'ינה סקסטון למייקל בייטמן, כתב ה"אינדפנדנט און סאנדיי" לענייני גסטרונומיה, "רוב האנשים פשוט לא מאמינים שמשהו שטעמו כה מורכב ומעודן הוא תוצאה של תהליך כל כך פשוט".מאז גילוי אבקת האפייה בשנות החמישים של המאה ה­19, אימצו האירים את לחם הסודה והפכו אותו לאחד ממאכליהם הלאומיים. במשך שנים ארוכות הוא היה הלחם היחיד שנאכל באזורים הכפריים של האי הירוק, שם אפו אותו בתבניות שהונחו בתוך האש המבוערת באח הפתוחה, או בתנורים פרימיטיביים בחצר ות הבתים.לחם סודה אירי עשוי מקמח רגיל או קמח מלא, סודה­לאפייה וחובצה BUTTERMILK(). מערבבים אותם יחד לבצק רך, מעגלים לכיכר ואופים במהירות. אבל מי שחושבים שכל נערת­כפר אירית יכולה לייצר לחם סודה מושלם עם כיפה זהובה שמתחלקת לארבע פסגות, טועים בגדול."פעם, לפני שנים רבות, זה באמת היה כך", אמרה סקסטון באנחת געגועים. "כיום, אמנות אפיית לחם הסודה נמצאת במצב של שקיעה מתמשכת. עקרות­בית באזורים כפריים כבר אינן טורחות לאפות לחם יום­יום. את זה עושים בעיקר לכבוד התיירים, שלהם מציעים את לחם הסודה כחלק מ'החווייה האירית'. בסופי שבוע, בחגים ובשמחות משפחתיות עדיין אפשר למצוא לחם סודה טרי, מאפה בית, על שולחנן של משפחות רבות, אבל גם מספרן של אלה פוחת והולך".בייטמן כותב שהבריטים אף פעם לא הצליחו לאפות לחם סודה טעים במידה מספקת, ולכן לא למדו להעריך אותו. הוא עצמו אכל אותו במיטבו בבית הספר המפורסם לבישול של דארינה אלן בבלי­מלו BALLY­MALOE(), ואף ביקש וקיבל את המתכון וניסה לאפות אותו בבית כמה פעמים בלא הצלחה יתרה. זה היה לחם, זה היה סביר, אבל זה לא היה זה, הוא אומר. ביאושו התקשר אל דאר ינה אלן, על מנת לברר האם היא תצליח לומר לו איפה טעה.לגמרי במקרה, בדיוק באותו זמן, צלצלה אל אלן בתה שלמדה אז באנגליה. גם היא ניסתה לאפות לחם סודה וגם היא לא הצליחה. מה יכולה להיות הבעיה?אחרי דיונים ארוכים ומעמיקים הצליחה אלן למצוא את האשם: החובצה. מתברר שגרסת הסופרמרקטים הנמכרת בבריטניה פחות חומצית ממי­החמאה האיריים, ושבעצם אין זה אותו מוצר כלל. הגרסה האירית דומה יותר ליוגורט­ביו (שנעשה עם תרבית חיידקים). אלן הציעה לבתה ולבייטמן לנסות לאפות את הלחם עם יוגורט כזה, והתוצאה סופסוף השביעה רצון. לחם סודה אירי 450 גר' קמח רגיל 1 כפית גדושה אבקת קרם­טרטר1 כפית שטוחה סודה לאפייהקמצוץ מלח30 גר' חמאה או מרגרינה1 ביצה טרופה היטב300 מ"ל חובצה או יוגורט­ביומנפים את הקמח ושאר החומרים היבשים לקערה גדולה. חותכים את החמאה או המרגרינה לחתיכות קטנות ומעבדים אותה בין אצבעות הידיים לתוך התערובת. מקציפים את הביצה הטרופה עם היוגורט, שופכים את הרוב לתוך קערת הבצק ומשאירים קצת בצד. מערבבים את הבצק והנוזלים יחד בכף עץ עד שמתקבל בצק לח, גמיש וחלק. אם הוא יבש מדי, מוסיפים עוד מהנוזלים. אם הוא רטוב מדי, מוסיפים מעט קמח ומערבבים עוד קצת.מניחים את הבצק על משטח מקומח קלות ולשים אותו עד שמתקבל כדור חלק ועגול. משטחים את הכדור בכף היד, חורצים במרכזו צורת צלב בסכין חד, מניחים בתבנית אפייה משומנת ואופים בתנור שחומם מראש ל­2200 בין 30 ל­40 דקות עד שהלחם מזהיב יפה.הערה: הקמח, היוגורט ואפילו אבקת האפייה הישראליים שונים מאלה שבאנגליה ובאירלנד. ייתכן שיהיה צורך בכמה נסיונות עד שמגיעים לטעם הרצוי. כדאי להשתמש ביוגורט בעל %3 שומן, אבל אפשר לנסות גם אחרים.