אלה סתם רומנים, אבל זה מתכון לגיהוץ קמטים כשלוחץ לה גליה אלבין הולכת לקרית שאול, להתייעץ עם בעלה השני, מיקי אלבין ליאורה הכהן 18/06/01 כשצלצלתי אליה כדי לקבוע מועד לראיון אמרה לי גליה אלבין: "את לא תאמיני לי איפה אני נמצאת עכשיו ­ על הקבר של בעלי, מיקי אלבין, באתי להתייעץ איתו". אלבין התאלמנה לפני 16 שנה בנסיבות טרגיות, כאשר אלבין קפץ אל מותו מחלון חדר החקירות במשטרה. "לעולם לא יהיה לי עוד גבר חלומי כמו מיקי", היא אומרת. "הוא אהב אותו בכל נימי נפשו. איפה אני אמצא היום גבר כמוהו?"מאז מותו היא הספיקה להינשא בשלישית, למשך שלוש שנים, לטייס קובי שביט, אבי בנה הצעיר, גילי (11). אלבין היה בעלה השני. לפניו היתה נשואה לאיש העסקים יאיר תמיר, אבי בתה הבכורה אפרת, כיום נשואה.נושקת ל­52, אלבין עדיין נראית במיטבה. בתספורת קצוצה ועיניים חתוליות שובבות היא מוקפת בצעירים חסרי מנוח, ורוצה להמשיך ולטרוף את העולם.תמיד בשעת מצוקה את פוקדת את קברו של אלבין?"אני עולה לקבר באופן קבוע פעם בשנה, ביום הולדתו, ובכל פעם שאני חשה בדידות של ממש. אני אמנם חיה לבד, אבל אני לא בודדה. כל החברים שלי הוכיחו את חברותם, והם דווקא לא מה'סוסייטי' או מהקהילה העסקית. ברגעים שאני מרגישה הכי הרבה בדידות ומצוקה פנימית, בעיקר בזמ נים של החלטות כבדות, עיסקיות ואישיות, אני יושבת על האבן שעל קברו בקרית שאול וחושבת, מתלבטת עם עצמי ואיתו. כך אני מרגישה שהוא לצידי."הספקתי ללדת למיקי שני ילדים: מולי, בקרוב בן 18, ודניאלה, שמסיימת תיכון. אני מודה שההתלבטויות שלי בימים אלה מלווים בהרבה פחדים וחששות. העובדה שבננו מולי עומד להתגייס, במצב החמור כיום בארץ, מטריפה את דעתי מרוב דאגה. לראשונה בחיי אני אהיה אמא של חייל. כשאני באה לקבר של מיקי אני מרגישה שאני לא לבד בפחד שלי, בדאגה לבן שהולך לצבא. אני מרגישה שאני קרובה לאבא שלו, ולו במקצת. כשאני נוגעת באבן שעל הקבר שלו היא לא קרה, היא חמה. עכשיו מלאו 16 שנה למותו. הבית שלנו בכפר שמריהו מאוד גדול, הילדים עסוקים בענייניהם ולא זקוקים לי כל­כך, ואני חשה עוד יותר את נטל האובדן. בלי פשרות "עד היום לא מצאתי בן זוג אמיתי אחר. מי שנגע באושר קשה לו למחזר את זה. אלוהים עדי שאני פתוחה ומנסה, כי צריך להמשיך. האלטרנטיבה זו פשרה, וזה מה שעושות רבות מידידותי והחיים שלהן לא הופכים לשמחים, אז לא עדיף להישאר לבד?"אני לא בעד להתפשר. תמיד היו לי בני זוג נחמדים, ועם כולם אני בידידות גדולה. למעט שלוש השנים שהייתי נשואה לקובי, העובדה היא שאני 16 שנה לבד. כיום אין לי מחויבות גדולה למשפחתי, מה שאיפשר לי ליזום ספרים וסרטים."פרויקט הדגל שלי כיום, במותג נשי חדש, הוא 'גאיה'. חשבתי לעצמי מה עוד לא עשיתי שניתן לעשות. התלבטתי המון, ואז החלטתי להקים מותג לנשים ע"ש אילת האדמה, גאיה. מותג להעצמת נשים, במטרה ליצור בשבילן סביבת חיים ידידותית ונוחה, שבה יוכלו ללמוד, להתפתח, ליהנות, ובעיקר להגשים את שאיפותיהן וחלומותיהן. הפעילות המרכזית של המותג תתבסס על ערוץ נשים בטלוויזיה בכבלים ועל כרטיס אשראי, שיהווה מין מועדון לקוחות שמעניק הנחות והטבות יחודיות. אנחנו נערוך אירועים למען קהילת הנשים, ולכל הנשים העצמאיות והאסרטיביות, וגם נוציא ירחון בשם 'גאיה' ברשת שוקן."היה לי חלום ג דול: שיהיה לי ערוץ בכבלים. לצערי, בכל משא ומתן שניהלתי בתחום זה נחלתי אכזבה, כי לא היה להם מודל כלכלי. רצו אותי כיוזמת הערוץ, בהשקעה של 3 מיליון דולר לפחות, אבל אני דוהרת קדימה וכרגע עסוקה בתפירת ערוצי מדיה למותג 'גאיה'".כל מי שצפה בך כשופטת בתחרות היופי לבנות +40 אצל דודו טופז, הבחין בשינוי שחל בך."כל מה שעשיתי הוא רק פס קעקוע אצל רונית רפאל, שעשתה לי איפור קבוע מעל לעין וזה חוסך לי את הטרחה להתאפר כל בוקר מחדש. שום מנתח פלסטי לא נגע בפני. הסוד היחיד שלי הוא שאני משתמשת בקרם פנים אמריקני, 'ג'נט סגארטין'. הרגשתי נוח להשתתף כשופטת בתחרות יופי לנשים בגילי, ועוד להרגיש כבת­סמכא כשופטת אצל דודו טופז".את מצליחה להתמודד לבד?"אני קודם כל אם חד­הורית, לצד הקריירה וכל העסקים שלי, אבל כל החוסן שלי נגמר כאשר הבן שלי מתגייס לצבא. אני לא יודעת איך אעמוד בזה. זה לא פשוט להתמודד לבד בחיי היומיום ולגדל את הילדים ללא אבא וללא שותף שמתחלק בכל המטלות. מאידך, אני רוצה שנשים יקחו ממני דוגמה איך אפשר לחיות טוב וליהנות מהילדים כשהם מתבגרים. לפני כשנה בתי אפרת, מנישואי הראשונים לא יש העסקים יאיר תמיר, נישאה לאיש ההיי­טק צחי בר­אבן והם חיים בניו­יורק".תמיד את מציינת שגברים צעירים הם כמעיין נעורים מתגבר."נכון. המתכון הוא להיות עם גבר צעיר שמחדיר בך רוח נעורים חדשה. אגב, כל החבר'ה שאני יוצאת איתם הם בני 45­35. אתמול, למשל, הלכתי לסרט 'פרל הארבור' עם שני חברי נפש שלי, טייס בחיל האוויר ועורך­דין. אחרי הסרט אכלנו יחד סושי ונראינו כמו חבורה מ'סיינפלד'. אני מתחלקת איתם בכל הנושאים של בינו לבינה, מבלה איתם ומרגישה עם זה מצוין. יש לי חברות בנות 30 שאיתן אני רוקדת במועדון 'פרסקו' ומרגישה איתן יותר נוח מאשר עם בני גילי."כנראה שיש לי ראש צעיר במיוחד. אין בכלל קשר בין גילי הכרונולוגי להוויה שלי, אבל זה לא מנע מדודו טופז לשאול אותי בפני כל עם ישראל 'בת כמה את', וחשבתי לעצמי שבארצנו הקטנטונת מוטב לומר את האמת. אז הודעתי שב­30 ביוני ימלאו לי 52. אני אחגוג את יום הולדתי בברבקיו, עם משפחתי וכל החבר'ה."כולם שואלים אותי איך אני נראית ככה, ואני עונה שאני נראית ככה כי חיי מאוזנים, בגלל שאני חיה גאיה. כלומר, כמו אחת שמרגישה טוב עם עצמה ומממשת את עצמה. אני י ודעת להעניק ולקבל אהבה. בכל מצב ובכל דרך ניתן למצוא איזון. הכל תלוי בך. אני צופה תפנית חדה לנשים. הגיע הזמן שנשים ייכנסו לפוליטיקה".למה את לא הולכת לכנסת?"מה פתאום, בשביל מה אני צריכה את זה? הדרך לשם תגזול ממני כל­כך הרבה כוחות נפש, ועם כל חישובי התועלת זה בכלל לא שווה לי. אמנם עזרתי לפנינה רוזנבלום כשהיא רצה לכנסת, כי רציתי להראות שאני תומכת ומפרגנת לנשים. הייתי מספר ארבע בתנועה שלה ואני מצטערת שהיא לא נבחרה. אני מאוד מעריכה אותה, מאיפה שהיא באה ואיפה היא היום."אני לא אוהבת את הדינמיקה הפוליטית. צריך חוסן מיוחד, ואני רגישה מדי. יש לי אהבה לזולת, אני לא כל­כך אגוצנטרית ואגואיסטית כדי להיות פוליטיקאית. אני לא מטילה חלילה דופי בפוליטיקאיות. יש בהן הרבה תכונות טובות. אני מסתכלת בהערצה בקריירה של לימור ליבנת. יש לה אחד התפקידים החשובים במדינת ישראל: לעצב את הדור הבא שלנו, וזהו חינוך והעצמה. אנחנו צריכים להפסיק להתבכיין כל הזמן עד שנחטוף איזה פרל הארבור מרוב שאננות. הדור החדש שנולד אחרי מלחמת יום כיפור לא יודע מה הלך פה."אני אישית לא מאמינה לערפאת בכלל. אלה שהתחילו את הסכם אוסלו צריכים לתת דין וחשבון על איך שהם היו כל­כך נאיביים. בטקס החתימה בוושינגטון היינו באופוריה שגרמה לנו להרס טוטאלי. מדאיג אותי גם אובדן המנהיגות בישראל. בעצם, אין לנו כיום מנהיגים בעלי שיעור קומה, שחפים משיקולים זרים. אני מופתעת מהתפקוד של אריאל שרון ומחזקת בחום את ידיו. הלוואי שאשתו לילי היתה לידו. הימים שלילי חיה לצידו הטביעו בו את חותמה. אני מעריצה את שרון על האיפוק שלו. הוא האדם היחיד שאם יבקש ממני לעשות משהו שיש בו ערך מוסף, לעזור ולסייע לו, אעשה זאת ברצון."הייתי יכולה לארגן הידברות של כל הנשים במזרח התיכון, ובכך לפתור את הסכסוך בדרכי שלום והבנה הדדית של נשים. רק נשים תוכלנה באמת להביא את השלום למזרח התיכון. אנחנו אמהות לילדים ויש לנו פחות ייצר הרס עצמי מגברים. אשה יכולה לקבל על עצמה יותר מגבר, כפי שאפשר לראות במחזה 'ליזיסטרטה' של ענת גוב".בעצם, מה חסר לאשה כמוך, שיש לה הכל?"א­ה­ב­ה. חסרה לי זוגיות עם אהבת אמת, ולצערי אין לי אהבת אמת, רק סתם כל מיני רומנים, אבל אני מייעצת לא לוותר עליהם, להיפך; צריך לדעת ליהנות מהם. זה בהחלט מכניס פלפל ומתח לחיים, וזה מתכון לגיהוץ קמטים. אפשר לוותר על שירותיהם של מנתחים פלסטיים לטובת חוויות רגשיות."בן זוג אולטימטיבי צריך לאהוב אותי נורא, מהסיבות הנכונות וללא שיקולים זרים. הוא צריך להיות איש מרתק ומאתגר, ולא איזה בוק, ושיסכים איתי שהמוטו בחיים צריך להיות 'חייה ותן לחיות'. הגיל לא קובע אצלי כמו הבנאדם. כנראה שאני מחוברת לצעירים ממני, בני גילי ומטה, יותר מאשר לבני גילי ומעלה. מהר מאוד הגיל מיטשטש ויוצא מהתמונה".אבל היום גברים בני 60 רוצים לצידם נשים בנות 25."שיהיה להם לבריאות. אם הם לא מרגישים פתטיים, הכל הולך. אם אשה בת 50 מוצאת גבר מתאים בן 35, וטוב לה, אני לא רואה בזה פתטיות. למה גבר בן 50 עם בחורה בת 30 זה בסדר? הכל תלוי בכימיה בין בני זוג ובהטענה הדדית. גבר בן 60 לא רוצה להיכנס למאבק של צעירים, ויש כאלה שרוצים להיאחז בשולי הנעורים, וזה פתטי. לדעתי, בן זוג צעיר לא תמיד מחזיר אותך לנעוריך. הנעורים לא יחזרו אלינו לעולם, ולכן מוטב להביט קדימה ולמצות את המירב ממה שנותר, כי מה אנחנו יודעים מה יקרה מחר. צריך לחיות כל יום כאילו זה יומנו האחרון, וככה אני חיה. המחויבות שלי היא לאמי, לילדי ולמשפחתי, ואני בוחרת לפנק את עצמי". הכל פתוח הגיל לא מטריד אותך?"הוא בהחלט מטריד אותי. הייתי שמחה להיות בת 30 ולהרביץ כניסה, אבל אני יודעת שזה בלתי אפשרי. כל יום שעובר לא חוזר. אני אומרת לעצמי: תגידי תודה על מה שיש ושלא יהיה יותר גרוע, ותשתדלי לעשות טוב כמה שאת יכולה. אני רק מאחלת לעצמי שהאושר ינצח. רוצה להיות מאושרת ועם מספיק ביטחון עצמי. בצניעות, בחוזק ובחוסן, באהבת האדם שלי אני רואה מעלה חשובה. אני רגישה מאוד, ותמיד מתאכזבת. במקום לתת לאנשים הזדמנות שנייה אני סוגרת את הדלת. אני רוצה להיות יותר סלחנית לאנשים שפגעו בי. זו תכונה של גדלות ואיפוק לספור עד עשר לפני שאני אומרת את מה שאני חושבת, במיוחד לאנשים שעובדים איתי".ואיך מצבך מבחינה כלכלית?"אני לומדת לאזן בין הרצוי למצוי. יש בי צד סולידי, עם הרפתקנות ויזמות יחודית. לצערי, גם אני ספגתי מכה לא קלה בהשקעות בהיי­טק. קשה לי להאמין לשערים שהתרגלנו אליהם. בסך­הכל נעשתה סלקציה ומי שלא טוב נפלט החוצה. עכשיו מתחיל עיצוב של חברות טובות ובריאות, ועדיין לא הגיעה השעה לרכוש חברות חדשות. אני רואה את העתיד בסלולרי ומאמינה גדולה באינטרנט. שלא ימהרו לקבור אותו. אצלי בחיים הכל נזיל. גם הבית בכפר שמריהו הוא לא הבית האחרון שלי. כשילדי יגדלו אני ארצה משהו יותר גבוה. זהו בית ענקי, שבעתיד לא יתאים לצרכים שלי, אלא אם כן חיי יתגלגלו למחוזות אחרים, כי אצלי הכל פתוח".