תחרות הבעל האוסטרלי מארי בייל, אקליפטוס, מאנגלית: דן דאור, חרגול, 189 עמ' אמיר גוטפרוינד 08/06/01 מארי בייל הוא סופר אוסטרלי. עובדה זו אינה עוזבת את המחשבה במהלך קריאת ספרו. העלילה מתרחשת באוסטרליה, מרבית דמויותיה אוסטרליות, וגיבורה האמיתי הוא העץ הלאומי האוסטרלי. בכך לא מסתיימת האוסטרליות. עולם הדימויים אוסטרלי. האסוציאציות אוסטרליות. כל מיני נימים סמויים של מחשבה והלכי רוח נדמים אוסטרליים.בדיוק כאשר התגבשה בי הדעה, כי יש משהו מאד אוסטרלי בכתיבתו של מארי בייל, הגעתי לעמודים שנזפו בי על הדרך השטחית, שבה לא­אוסטרלים תופסים את אוסטרליה. כלומר, נפלתי בפח.מארי בייל משתדל להציב מלכודות פתאים לקוראיו, במיוחד הלא­אוסטרלים, ומי שאין לו אינסטינקטים של חיות­בר אוסטרליות צפוי ליפול בכל המלכודות. גם בפני הקוראים האוסטרלים מקפיד בייל להציב פתיונות, ואין לי ספק כי הם נלכדים בהם בהמוניהם. תחת ארשת מפוייסת של עלילה המתקדמת בתנופה של מסיבת תה קייצית, מתקיימת בספר נימה מחנכת, קפדנית.יש רגעים, שבהם נדמה כי הסופר מנסה לרהט מחדש את התודעה של קוראיו. להחדיר לראשם משהו מאוצרות מחשבותיו. עלילת הספר סובבת עניין פעוט של התרחשות בחווה נידחת, אבל בייל פורק לתוך הספר מטען גדול ש ל דעות, רעיונות, לקחים ותובנות. עניינים אוסטרליים לאומיים נדונים, לעתים במפורש ולעתים במרומז. כקורא עברי יכולתי רק לחוש, כי פה ושם מרפרפות הדילמות העומדות על סדר היום האוסטרלי (זיהיתי ישוב חשבונות היסטורי עם השלטון האנגלי, דיון ביחס לילידים המקומיים), אך עבורי אלה רעיונות רפאים, אולי בדומה למה שיחוש קורא אוסטרלי בין דפיו של עגנון.עלילת הספר פשוטה. חוואי הנוטע באחוזתו באובססיביות את כל סוגי האקליפטוסים (מאות זנים), מחליט להשיא את בתו היחידה, שדבר­יופיה הגיע למרחקים, אך ורק למי שיידע לזהות בשמותיהם המדוייקים את כל האקליפטוסים שבאחוזה. גברים רבים באים לנסות את מזלם, והעלילה מלווה את התחרות. אל המחשבה מטפסת מיד תדהמה קלה: מה, ככה זה באוסטרליה? אפשר עדיין להשיא אשה מודרנית באופן שכזה? האם הנשים האוסטרליות נעתרות כך לשלטון הגברי? כמה עולה כרטיס טיסה לאוסטרליה?לאמיתו של דבר, בייל משתמש במבנה של אגדת­עם כדי לאפשר עלילה, שבכל הקשר אחר היא שערוריה ­ "היה היה מלך, ולו בת יפה מאד, והוא הודיע כי יתן אותה לאשה רק למי שיצליח ל...". המבנה הפשטני מוביל גם אל הסוף הטוב, שבו מתקיימת דרישתו של האב­מלך, אך לא באופן שדמיין לעצמו, והאהבה היא זו אשר מצליחה לנצח את שרירות הלב. בתוך מבנה האגדה נעות דמויות מודרניות, החיות בעולם מודרני (זכויות נשים, רעיונות לאומיים), וההתנגשות הנמשכת בין חייהן המודרניים לבין מסגרת האגדה מקיימת את המתח הספרותי כאן.כי אכן לא מדובר במתח עלילתי. למרות חינניות הדמויות, העושר הלשוני המדהים וברק הדימויים, לא היה איכפת לי מה יעלה בגורלה של הנערה­נסיכה, מי מבין המתחרים יזכה בה, וכו'. זאת, בעיקר כיוון שלדמויות האגדה של בייל יש עומק רגשי של הזאב מכיפה אדומה ונוכחות דרמטית של הגמד זעפני.ללא ספק, כוחו של הסופר הזה טמון ביכולת התיאור הפנטסטית שלו. אני מתפתה להמליץ על קריאת הספר, ולו רק למען מפגש נדיר עם יכולת שכזו ללכוד במילים אחדות מושגים חמקמקים. קריאת הספר עשויה להעניק לקורא העברי הנאה מנופים לשוניים זרים לחלוטין, מהומור מיוחד, ומאין­ספור שברי סיפורים קצרצרים, חלקם מרתקים. וכן, יש גם בונוס ­ מי שיקרא את הספר ילמד הרבה על עץ האקליפטוס.