בת גאה לקח למיכל זוילי, בתו של יו"ר מפלגת העבודה לשעבר, זמן להבין שהעובדה שהיא לא יוצאת עם בנים, נובעת מכך שהיא מעדיפה בנות שרי מקובר 06/06/01 בגיל 19 גילתה מיכל זוילי לראשונה טעמה של אהבת אשה. בתו של ניסים זוילי, לשעבר מזכ"ל מפלגת העבודה, היתה עד אז סטרייטית לגמרי, אבל לא הצליחה ליצור קשר זוגי עם בנים. חברת נשים, לעומת זאת, היתה חביבה עליה ביותר. "הכרתי כמה בחורות אטרקטיביות ונורא רציתי לבלות בחברתן", היא נזכרת. "ניסיתי למשוך את תשומת לבן בצורה שהיום אני מבינה שהעידה על נטיותי המיניות. החברות שלי החליפו חברים כמו גרביים, ורק אני לא יצאתי אפילו עם בן אחד. התחלתי לשאול את עצמי אם משהו אצלי לא בסדר, כי איך יכול להיות שלכל הבנות סביבי יש חברים, ורק לי אין?".התשובה הגיעה באקראי. "מישהי שהכרתי התחילה לנשק אותי", מספרת זוילי, "והיה לי מאוד נעים. מהר מאוד נסחפנו לקשר ארוך. גיליתי שאהבה של אשה לאשה היא אהבה טהורה בכל המובנים. הרגשתי שאשה יכולה להבין אותי הרבה יותר טוב מאשר גבר. התחושה הזו מאפיינת את היחסים הלסביים, כי כמה שהפמיניסטיות ינסו להתכחש לזה, עדיין יש שוני עצום בין גבר לאשה. אבל בקשר הלסבי ההבדלים מתמזערים. לכן בפעם הראשונה שיצרתי קשר משמעותי עם אשה, הרגשתי נורא טוב מבחינה נפשית והיתה בינינו כימיה אד ירה". חיה ותן לחיות זו היתה רק ההתחלה. למרות הקשר המוצלח, זוילי עדיין לא היתה בטוחה באשר לזהותה המינית. "לא הגדרתי את עצמי כלסבית, כי לא הפנמתי בכלל את המונח הזה. התייחסתי לקשר שהיה לי עם החברה כאל קטע מופלא אבל חד­פעמי. הקשר נמשך שנתיים, ואחרי שהוא הסתיים, החיים שלי נמשכו כרגיל. שירתתי כמ"כית של בנות בצבא ובכלל לא הרגשתי משיכה אליהן. היו לי חברות לסביות ממש מתחת לאף, ולא השגחתי בהן. אחר כך השתחררתי מהצבא, למדתי אמנות באיטליה וחזרתי לארץ. רק בגיל 23, כשהתחלתי ללמוד עבודה סוציאלית בבאר­שבע, נפל לי סוף סוף האסימון", היא אומרת.­ מה גרם לזה?"הכרתי מישהי והתפתחו בינינו יחסי חברות אינטימיים. זה קרה ערב אחד, באווירה רומנטית, כשישבנו ללמוד מול התנור בבית שהיה כולו לרשותנו. הקשר הזה נמשך שנה וחצי ועזר לי להכיר את זהותי המינית. כל כך אהבתי וכל כך הרגשתי מאוהבת, שהייתי מוכנה לעשות הכל כדי שהקשר יצליח. התנתקתי מהחברים, התרחקתי מהמשפחה. עד כדי כך, שאני וחברתי היינו חצי אחת של השנייה במקום להיות שני שלמים חופפים. היום, בדיעבד, אני מבינה שהסיפור הזה היה לא כל כך בריא, כי הוא סינוור אותי במיד ה כזאת שקצת ויתרתי על עצמי. מצד שני, בזכותו יצאתי מהארון".­ איך הסביבה הגיבה ליציאה מהארון? "הראשונה שסיפרתי לה על הקשר הלסבי היתה חברה שלי מהאוניברסיטה. כתבתי לה על פתק שאני יוצאת עם בחורה, ושאם היא תרצה לנתק בגלל זה את הקשר איתי, אני אבין. שלחתי לה את הפתק באמצע שיעור אנתרופולוגיה והיא התגלגלה מצחוק. אחרי שהיא קיבלה את זה בצורה יפה, הרחבתי את מעגל ה'יודעים' וסיפרתי לעוד חברים. כולם קיבלו אותי כמו שאני. בזכותם הפסקתי להסתתר".­ איך המשפחה שלך הגיבה?"אבא שלי ידע עלי עוד לפני שסיפרתי לו. בת הזוג שלו מיד גילתה את זה. שניהם התלחשו עלי במשך זמן מסוים והעלו כל מיני ספקולציות, אבל לא הגיעו לשום מסקנה ודאית. ואז ההורים של בת הזוג שלי, שנבהלו לגלות שהיא מקיימת איתי קשר אינטימי, באו אל אבא שלי למשרד במפלגת העבודה. זה קרה כשהוא עוד היה מזכ"ל. ההורים סיפרו לו שאני לסבית. הם חשבו שאבא ייבהל והציעו לשלוח אותי לחוץ לארץ ללימודים. הם הבטיחו לעשות את אותו הדבר עם הבת שלהם, 'כדי להפסיק עם השטויות האלה'. אבא שלי, שאני כל כך גאה ומאושרת בתגובה שלו, אמר להם בתקיפות שהוא לא מוכן לתת יד למזימות כאלה. הוא גם הציע להם, כהורה אל הורה, שלא ינסו להקשות עלינו את החיים, כי זה בדיוק יהיה הדבר שיגרום לנו להתרחק. אבא המקסים שלי אמר להם שבתור פוליטיקאי, אב ואזרח, הוא לא היה רוצה לחיות בחברה שלא מוכנה לקבל את השונים ממנה. אחר כך הוא דיבר איתי והבטיח לתמוך בי בכל דרך שאבחר לחיות בה, כל עוד הוא יידע שאני מאושרת. לא הייתי מופתעת. אבא שלי תמיד האמין באמרה 'חיה ותן לחיות'. ובאמת, מהרגע שהוא ידע עלי וקיבל אותי, הקשרים בינינו מאוד התקרבו והתחזקו".­ ואמא שלך?"אמא אמרה משפט אחד: 'תראי, מיכל, אני לא יכולה להגיד שאני מאושרת מזה שאת לסבית, כי אני יודעת שאת בוחרת לעצמך חיים קשים יותר מהחיים הרגילים. אבל אם את מאושרת וטוב לך, אז אני איתך'. היה לי חשוב לשמוע את זה ממנה, כי לאמא שלי יש מקום מאוד משמעותי בחיי. מאז, גם אבא ובת זוגו, וגם אמא והאחים שלי מקבלים בחום כל בת זוג שאני מביאה הביתה". גם לנו מגיע למיכל זוילי, 26, בחורה מרשימה ודעתנית, המתגוררת בבאר­שבע ועוסקת בעבודה סוציאלית בבית אבות בעיר, היתה באמת יציאה חלקה מהארון. זוילי מכירה במזלה הטוב, אבל משוכנעת שלה עצמה יש חלק נכבד בכך. "הקלות או הקושי של היציאה מהארון קשורים, חד משמעית, לאיך שהאדם מקבל את הנטייה המינית שלו", היא אומרת בפסקנות. "היציאה משקפת את השלמות. ככל שאתה שלם יותר עם עצמך ועם הדרך בה בחרת, כך החברה תקבל אותך יותר בקלות. כשהייתי שלמה עם עצמי, המשפחה והחברים קיבלו אותי בהבנה ובאהבה. ואילו האקסית שלי, שעד היום מתלבטת לגבי זהותה המינית, סבלה ממשפחה מתנכרת ומסביבה שקיבלה אותה בקושי וברגשות מעורבים".לזוילי אין ספק שלרוב ההורים קשה, לפחות בהתחלה, להתמודד עם הידיעה שהילד שלהם הוא הומוסקסואל ושהבת שלהם היא לסבית. בתור פעילה נמרצת בסניף הדרומי לקהילת הגייז היא מכירה מקרוב את המצוקה הגדולה של צעירים הבוחרים לחיות כהומואים ולסביות ואשר נאלצים, כתוצאה מהבחירה שלהם, להתמודד עם דחייה משפחתית."אני והשותף שלי מאמצים חייל שההורים שלו מיררו לו את החיים בגלל שהוא הומו, ולמרות שאנחנו מאמצים אותו בשמחה, ק שה לי להבין למה אני היא זו שצריכה להיות ליד החייל, לסייע לו ולתמוך בו, כשיש לו הורים אוהבים ומסורים", היא אומרת. "הורים לא מבינים כמה התמיכה שלהם חשובה לילד. אין להם מושג איזה נזק הם גורמים בתגובה המסתייגת שלהם. הרי הורות לא מסתכמת במסיבות סוף שנה ובטקסי השבעה חגיגיים. הורות היא תמיכה בילדים גם כשהם מקבלים החלטות שלא תמיד נחשבות למקובלות."אני רואה סביבי כל כך הרבה הומואים ולסביות שנכנעו ללחצי ההורים, ויתרו להם ונישאו לא באושר רק כדי לרצות את הסביבה ואת המשפחה. כל כך הרבה חברים בסניף שלנו נקרעים בין התשוקה לגברים ולנשים והרצון להפסיק לשקר, לבין הפחד מהתגובה של החברה. זה מחריד אותי. אני רוצה לשאול את ההורים שלהם, שדחפו אותם לחיי שקר כאלה: הם באמת היו רוצים שהילדים שלהם יוותרו על הדבר הכי חשוב בחיים ­ הזכות לאהוב ולהיות נאהב? בכל פעם שאני עוסקת בפעילות האגודה בסניף, אני מדברת קודם כל אל ההורים. אני מבקשת מהם להסתכל קצת מסביב. לראות איך היום, בעידן המילניום, אנשים מרשים לעצמם לעשות דברים מטורפים ובלבד שיוכלו להיות מאושרים ולמצות את החיים החד­פעמיים שלהם. בשם הסיסמה 'חיים רק פעם אחת' אנשים מפרקים נישואים לא מאושרים, נוסעים למקומות שונים ומשונים, ממצים את עצמם. גם לנו מגיע. הורים חייבים לאפשר לילדיהם לחיות את החיים שבחרו לעצמם בצורה שלמה וכנה, בלי מסכות". זר לא יבין זאת לפני ארבעה חודשים ייסדה זוילי, יחד עם ליאור אלוני ועוד חברים, את הסניף הדרומי של אגודת ההומואים והלסביות בבאר­שבע. הסניף הזה החל את דרכו מיוזמה מקומית של יחידים, לאחר שאלוני, כיום יו"ר הסניף, פנה לפני כשנה לאגודה הארצית של ההומואים והלסביות כדי לבדוק אפשרות לארגן פעילויות בדרום. תחילה הוא נתקל בתגובה לא מעודדת: "הומואים ולסביות ­ עדיף שיעברו לגור בתל­אביב", אמרה לו יו"ר האגודה הארצית דאז, הדר נמיר. לאחר תקופה קצרה הודחה נמיר מתפקידה והמגעים עם האגודה בהנהגתו של היו"ר החדש, איתי פנקס, חודשו והניבו הסכמה לפעולה משותפת."קבוצה של פעילים החלה להתכנס לישיבות שבועיות ונבחר ועד שריכז את הפעילויות השונות בסניף", מסבירה זוילי. "המטרה שלנו היתה להפריח את השממה בבאר­שבע. כי למרות שבאר­שבע זכתה לתדמית של עיר שמרנית, הופתענו לגלות שיש בדרום קהילה הומו­לסבית מאוד גדולה, וגם פתיחות בקהילה ורצון לעזור בקרב בעלי העסקים, בעיקר בתחום הבילוי."כבר בתחילת הדרך הגיעו אלינו עשרות פניות מצד הומואים ולסביות צעירים ומבוגרים, ונוצרה דרישה אמיתית לפעילויות שיענו על צורכי הציבור הזה. הוק מה קבוצת תמיכה לנוער הומו­לסבי מהדרום, שהתכנסה תחילה בבית מר"צ ואחר כך בבית פרטי של אחד הפעילים. יש לנו ערבי גייז פעם בשבוע בבר שנקרא 'קיו­בר'. בכל יום שני מגיעים למעלה ממאה הומואים ולסביות לבלות, ביניהם קיבוצניקים מהאזור, בדואים ואפילו חרדים. עד היום הצלחנו להקים קבוצת תמיכה לצעירים, קבוצת תמיכה לנשים ועוד קבוצה לסטודנטים. יש גם ערב חופשי אחד, שבו אנחנו מקרינים סרטים של גייז".­ איך אפשר להכיר בני זוג שהם גייז?"הכי קל להתחיל עם בני זוג במקומות שמראש מוגדרים כגייז. יש אמרה הטוענת 'זר לא יבין זאת'. ובאמת, אם תעמוד מולי בחורה, ואני אעשה לה עיניים, אם היא לא לסבית, היא לא תהיה מודעת לזה בכלל, אבל אם היא תהיה לסבית, היא תרגיש, ואז היא תשדר לי מה היא מתכוונת לעשות עם המסר. או שהיא תתעלם, או שתלך על זה. מלבד זאת יש גם סממנים חיצוניים. יש לסביות שמקפידות על צורה חיונית גברית מתוך בחירה, או הומואים שמתנהגים בצורה יותר פתוחה ושובבנית. וכך, מי שצריך לדעת, יודע".­ באיזה בעיות מתלבטים הצעירים בקהילה?"בעיקר בבעית הזהות. בתור אחת שכבר יצאה מהארון, אני אף פעם לא ממליצה להם למהר. המטרה שלי היא לדבר עם הצעירים, לבדוק איתם אם הם באמת מוכנים ליציאה החוצה. אחת העצות שניתנו בקבוצת הצעירים על ידי החברים היא לבדוק קודם כל ולהתנסות, כדי להיות בטוחים. כשבא אלי ילד בן 16 ואומר שהוא חושב שהוא הומו, והוא לא יודע מהם הקריטריונים לזהות שהוא אימץ, אני מציעה לו קודם כל להתנסות בקשר גם עם גברים וגם עם נשים, כדי להיות שלם עם עצמו".­ איך הציבור הרחב בדרום מקבל את הפעילות שלכם?"הציבור בבאר­שבע מגלה פתיחות. אבל מה שמוזר הוא, שדווקא אוכלוסיות המיעוט יותר גזעניות כלפינו מאשר הציבור הרחב. אני מתכוות לחרדים, בדואים או ערבים, שמאוד נוקשים כלפינו ומסרבים לקבל במשפחה שלהם הומואים או לסביות. יכול להיות שמדובר בכללי מנטליות ובתרבות אחרת, אבל נראה לי פרדוקסלי שדווקה מיעוט שסובל בעצמו מגילויי התנשאות מצד החברה, מעביר את הגילויים האלה הלאה, כלפינו, ובמקום להרגיש הזדהות איתנו, גורם לנו להרגיש נרדפים".­ למה התרבות ההומואית מוחצנת יותר מהתרבות הלסבית?"כי הנשים מתמקדות יותר בפרקטיקה ופחות שמות לב ליחסי ציבור. נשים מטבען מחפשות בת זוג, בית ויציבות ופחות עניין פוליט י. גברים עסוקים יותר במודעות של החברה, והקבלה שלהם או אי הקבלה בחברה מטרידה אותם מאוד. מהסיבה הזאת, הרבה נשים שהכרתי, שהיו נשואות וגילו שהן לסביות, החליטו להפסיק את הנישואים ולמצוא לעצמן בנות זוג. ולעומתן, אני מכירה מעט גברים הומואים, שגילו את הנטייה המינית שלהם כשכבר היו במסגרת נישואים, והעזו לשבור את הקשר ולחיות חיים אמיתיים. אפשר למצוא אותם בתוך קשרים מיניים עם גברים אחרים, אבל לרוב הם נשארים, במקביל, במסגרת הנישואים. "אני חושבת שהסיבה היא המנטליות והצרכים השונים בין הגבר לאשה. גברים בתוך קן משפחתי, גרעיני, משיג גם את הנוחות המשפחתית, גם את העמידה בנורמות החברתיות, וגם את הצרכים המיניים שלו מהצד. מין תמיד זמין בחוץ. נשים פחות מחפשות סטוצים. הן מחפשות בעיקר קשר. בנוסף, להומוסקסואלים המשפחה הגרעינית היא הדרך הכמעט יחידה להקים משפחה ולהוליד ילדים. לגברים, מה לעשות, אין רחם, אבל אשה יכולה לשכב עם גבר ולהיכנס להריון, לעשות הפריה מלאכותית וגם לאמץ. גבר הומוסקסואל יכול רק לאמץ וגם זה בקושי, או לעשות הסכם עם לסבית שביחד יביאו ילד לעולם".­ את חושבת על ילדים?"ילדים זה החלום שלי. זו הזכות שיש לכל אשה ואני לא מתכוונת לוותר עליה. בתור בת שקצת נכוותה מגירושים של הורים, היו לי הרבה התלבטויות בשאלה איך אוכל להיות האמא האידיאלית. היתה תקופה שחשבתי להתחתן עם ידיד הומו, כדי שלילדים שלי תהיה איזו מערכת יחסים נורמלית, איזו מסכה של קן משפחתי רגיל, ואז הם לא יצטרכו להתמודד עם קשיים בגן ובבית­הספר. אחר כך חשבתי על אופציה של הפריה מלאכותית כדי שאוכל להכניס את הילד שלי לתא משפחתי לסבי. נכון להיום, אני חושבת שאעשה ילד עם ידיד הומו, הילד יגדל בתא משפחתי לסבי בידיעה שיש לו אבא ואמא ביולוגיים. זה, נכון להיום, נראה לי הפתרון הכי טוב. רק שלפני ההכנות לילד, אני צריכה למצוא בת זוג. נשארתי בקשר עמוק של ידידות עם החברה האחרונה שלי. אנחנו אולי לא מתאימות כבנות זוג, אבל אנחנו מאד חשובות זו לזו".