סוגרים את הבסטה 17 ישראים עצורים כרגע בידי המשטרה היפנית במסגרת גל מעצרים שנועד למגר את הרוכלות הבלתי חוקית יעקב זליכה (יפן) ואסף חיים 30/05/01 גל המעצרים האחרון של הרוכלים הישראלים בטוקיו ובמקומות נוספים ברחבי יפן הוא צעד ראשון וכנראה לא אחרון, בניסיונותיה של המשטרה היפנית למגר את תופעת רוכלות הרחוב, לפני תחילתם של משחקי גמר הגביע העולמי ביפן, שיחולו בעוד שנה בדיוק. היפנים מעוניינים ב"רחובות נקיים", לפני שהתקשורת העולמית תסתער על הארכיפלג היפני.17 ישראלים עצורים כרגע בידי המשטרה היפנית, אחדים בשל עבירות סמים, אך מרביתם בשל רוכלות. גילם של העצורים נע סביב המחצית הראשונה של שנות ה­20, אך יש בהם גם מבוגרים יותר. רוכלות הרחוב כוללת מסחר בפריטי אופנה לא חוקיים, כמו שעונים ותיקים מזויפים ­ כך שמלבד הזמן ההולך ואוזל לפני משחקי גמר הגביע, מדובר גם בלחץ בינלאומי על היפנים מצד חברות הענק לואי ויטון ורולקס, הנפגעות העיקריות מן המסחר בסחורה המזוייפת של מוצריהן, המיוצרים בתאילנד, באינדונזיה ובהודו. לואי ויטון ורולקס דורשות לנקוט בצעדים קשים נגד המזייפים ונגד מפיצי הסחורה. את רוכלי הרחוב הישראלים ביפן אפשר לחלק לשלוש קבוצות: תרמילאים שמסתובבים במזרח ורוצים להרוויח כסף למימון המשך הטיול, בסטיונרים המגויסים בא רץ בידי חבריהם ומגיעים לתקופת עבודה קצרה, וכאלו שהפכו את הרוכלות הזעירה למקצוע ועוסקים בכך במשך שנים. המשכורת החודשית הממוצעת של בסטיונר ישראלי ביפן נעה בין 3,000 ל4,000 דולר ­ תלוי במיקום. היעד המרכזי של המשטרה הם בעצם המפעילים של הבסטיונרים, המחזיקים בעמדות אחדות ומרוויחים עשרות אלפי דולרים בחודש, אך אלה שומרים על פרופיל נמוך וקשה יותר לאתרם. במקרים מסוימים הם פועלים מישראל. העובדים הזוטרים, המוכרים עצמם, כמעט שאינם משתפים פעולה עם החוקרים היפנים, שמנסים לדלות מידע אודות המפעילים ­ בין אם מתוך נאמנות ובין אם מתוך פחד. "אני חושבת שהישראלים ביפן מפחדים יותר מישראלים אחרים מאשר מן המשטרה", אומרת אפרת, ישראלית צעירה שעבדה כחצי שנה ביפן ברוכלות. "אפשר לעבוד על אחוזים ­ מורידים אותך עם בסטה במקום מסויים ואתה מוכר מהבוקר עד הלילה ואת עיקר הכסף מעביר לבוס הישראלי. אבל מי שיש לו קצת יותר אומץ שוכר ואן, גר בתוכו, מסתובב עם הציוד ומוכר. ככה אפשר להגיע ל­5,000 דולר בחודש, אבל בעבודה של שעות ארוכות, בקור עז ובחשש מתמיד מסוכנים ישראלים אחרים. "הישראלים שולטים על שטחים מסויימים, מ מש כמו מאפיה. אם נכנסת בטעות לשטח של סוכן אחר, יכולים לסלק אותך באלימות פיזית קשה. אין שם אחוות ישראלים וזה יכול להיגמר אפילו במוות. נכנסתי פעם בטעות לאזור של מישהו אחר והסוכן שלי התקשר ואמר לי, 'תברחי מהר, הם בדרך אליך' ­ ופשוט נסתי על נפשי".אפרת ניצלה, אך ישנם כאלה שהיה להם פחות מזל, אחד מהם גלעד אושר ז"ל בן 24, שהגיע ליפן בתחילת 1995 בחיפוש אחר כסף קל ונרצח בדירתו. שני ישראלים שהיו שותפיו נעצרו בחשד שירו בו אך תיק החקירה נגדם נסגר מאחר שלא ניתן היה לדעת מי מהם הרוצח.בעבר נהגו השוטרים היפנים להסתפק באזהרות, אך בימים האחרונים הנקיטה במעצר הופכת לנוהל שגרתי יותר ויותר. מה שמקשה על המשטרה היא מעורבותם של ארגוני הפשע היפנים במכירת הזיופים וכן העובדה שחלק מהמפעילים נשואים לנשים יפניות ולכן שהייתם במדינה חוקית ולא ניתן לגרשם.ביפן, מעצר ללא צו בית משפט הינו ל­48 שעות, שלאחריהן מובל העציר אל בית המשפט, שם ניתן להאריך את מעצרו ב­20 ימים נוספים, שבסופם ­ אם מחליטים לנקוט בהליכים משפטיים ­ קובעים תאריך לשימוע. על פי רוב נמשך התהליך מספר חודשים, שבסופם יגורש הרוכל מהמדי נה. הגירוש מלווה גם בקנסות כבדים של 2,000 עד 5,000 דולר.במקביל לתופעת הרוכלות התפתח לו מסחר בדרכונים ובחותמות מזויפים. ישראלי שמגיע ליפן לא צריך להצטייד באשרת כניסה מראש. מתן האשרה נתון לשיקול דעתם של פקידי משרד ההגירה היפני בנמל הכניסה למדינה. כרגיל, מונפקת אשרת כניסה למטרות תיירות למשך שלושה חודשים. שמם של הישראלים הולך לפניהם ובשנה שעברה גורשו 261 ישראלים שניסו להיכנס ליפן, חלקם כנראה התכוונו להשתלב בבסטות, אך חלקם באמת ובתמים התכוונו רק לטייל. בנוסף, בשנה שעברה נעצרו וגורשו מיפן כ­100 ישראלים שעסקו ברוכלות. כדי להערים על המשטרה היפנית, הישראלים מחליפים ביניהם דרכונים, או נעזרים בחותמות מזויפות, אותן אפשר להשיג אצל עבריינים איראנים וקוריאנים. החותמות המזויפות יכולות לשכנע שוטר מקוף בבדיקה שגרתית, אבל הפקידים במעבר הגבול יזהו מיד שמדובר בחותמת מפוברקת.שיטת הונאה נוספת: צעירים ישראלים מוכרים את הדרכון שברשותם ומדווחים על אובדנו לנציגות ישראל ביפן או במדינה אחרת. כך הם מצטיידים בדרכון חדש, בשינוי שם מזערי, כדי לנסות ולהיכנס שנית ליפן. בין העצורים היום ביפן נמצא, ל משל, קצין ביחידה מובחרת, בן 32, ממרכז הארץ, שנתפס באזור הירושימה מוכר סחורה מזויפת, ובדיקה בדרכונו גילתה חותמות מזויפות. קונסול ישראל ביפן, קובי שושני, הוא איש הקשר בין העצורים לבין בני משפחותיהם בארץ. התמונה המצטיירת מדבריו עגומה למדי. "אני רואה אותם שבורים במעצר", מספר שושני, "ב­90 אחוז מהמקרים הם ממררים בבכי ברגע שהם רואים אותי. אני רואה את סבלם ואת סבל המשפחות ­ ותאמינו לי, זה לא שווה את זה". "שם המשחק: סדר ומשמעת" ישראלים רבים שהיו עצורים ביפן מספרים כי הכלא היפני אומנם נקי ומסודר ואין בו אלימות, אבל נהוגה בו משמעת קשוחה. "ניקיון, סדר ומשמעת הם שם המשחק", סיפרה אתמול אורנית, שגורשה מיפן. היא נסעה לטוקיו בחיפוש אחרי עבודה, אך נעצרה בנמל התעופה והוחזרה לישראל. "כשהגעתי ליפן עצרו אותי כבר בשדה התעופה, כנראה ראו עלי שאני באה כדי לעבוד, חקרו אותי במשך שלוש שעות ולא האמינו לי שזו פעם ראשונה שלי ביפן. הם התעקשו שהייתי כבר ואני חוזרת עם דרכון אחר כדי לעבוד ולא עזר שום דבר, לא הצלחתי לשכנע אותם שזו פעם ראשונה שלי. תא המעצר היה נקי ומסודר, אבל בסך הכל זה לא מקום נעים להיות בו. למזלי, העלו אותי על טיסה ביום המחרת".ישראלים שישבו קצת יותר זמן בכלא, מספרים כי המכתבים למשפחה חייבים להיכתב באנגלית והם עוברים צנזורה. לעיתים קרובות נאסר כל קשר עם המשפחה. מהכלא לא ניתן לקיים שיחות טלפון, אלא לעורך הדין או לקונסול ישראל. האוכל המוגש בכלא הוא יפני בלבד ובכמויות קטנות. מי שמצהיר על כשרות אמור לקבל מנה צמחונית, אך לא תמיד זה מתאפשר."העונש בבית הכלא היפני אינו בתנאיו של המקום אלא בשבירת הרוח המכוונת של האסיר הננקטת בו", אמר אחד האסירים השוהה בכלא פוצ'ו.