עשר מסעדות לא יקרות ומומלצות בפריז לא חייבים להיכנס דווקא למסעדה עתירת כוכבים כדי לאכול טוב. יש גם המון מסעדות אחרות ששוות ביקור אביטל ענבר 27/05/01 פריז איננה רק מעוז הגראנד קוויזין, המטבח העילי, אותן מסעדות צמרת עתירות נקודות בגומיו וכוכבים במישלן. מסעדות שמחיריהן מרתיעים רבים וטובים. יש בה אלפי מסעדות פשוטות, עממיות במידה זו או אחרת, וזולות יותר או הרבה יותר. הנה כמה המלצות מביקורי האחרון בפריז, בביסטרו, במסעדות עמים ובמקומות "איניים". ביסטרו המטבח הטוב ברובעמונטורגיי הוא רחוב של שוק, היוצא מהרחבה של פורום דה אל, לא הרחק מכנסיית סנט אסטאש, ובו חנויות מזון נאות הפורסות דוכנים באמצע הכביש ומסעדות רבות, רובן עממיות במובן החיובי, עם שולחנות על המדרכה בין חנויות השוק.הביסטרו המושך קהל רב, הן צרפתים והן תיירים, הוא א­לה גרי מונטורגיי. מקום חביב, שבין הארוחות וגם במהלכן מצטופף ליד הדלפק שלו קהל, ברובו סוחרי המזון של השוק. הם גם יושבים לאכול סטייק טרטר, משקים אותו בקוניאק ומלווים אותו ביין רוזה, ואם אין מקום בפנים, אז בחוץ, גם בגשם, מתחת לפרגולה הצרה. האוכל סביר ולא יקר, ואת כל היינות המוצעים בתפריט אפשר להשיג גם בבקבוק, גם בכוס וגם בקנקן. חבר גסטרונום, שעובד בסביבה, ערב לנו שזה המטבח הטוב ביותר ברובע. האווירה נעימה. צפוף, אבל לא המוני. כ­500 פרנק לזוג. פתוח בכל יום, גם בחגים, עד 2 אחרי חצות.50, rue MontorgueilLa Grille Montorgueil Aטל: 0142332129כדאי להזמין מראשברחוב קטן, היוצא מרחוב סן דומיניק שברובע השביעי דרך מעין שער, ליד רחבה עם מזרקה ופסל, נמצאת מסעדה קטנטנה וצפופה בשם "לה פ טי טרוקה". טרוקה פירושו "ביסטרו" בצרפתית, כי המלה ביסטרו היא בעצם מרוסית. פירושה "מהר", וטבעו אותה החיילים הרוסיים שהיו בין כובשי פריז ב­1870. היא מעוצבת בפשטות חיננית, בסגנון שתיירים מזהים אותו כ"סטייל" מסורתי של ביסטרו פריזאי. לצד צרפתים לא מעטים, גם מהשכונה, ראיתי שם זרים לרוב. מדוע? יש לה 13 בגומיו, בהחלט ציון לא רע למסעדונת נטולת כל יומרות, והיא מומלצת במדריכים רבים בחו"ל, ובצדק: ארוחת ערב של שלוש מנות עולה 169 פרנק בלבד ­ פחות ממאה שקל! גם היינות זולים, ויש הצעות ב­23 פרנק לכוס. עם בקבוק יין וקפה זוג ישלם כ­550 פרנק, וייהנה.התפריט המצומצם רשום על לוח צפחה שמחובר לקיר, ולרגל הנהירה הבינלאומית מציעים אותו גם באנגלית. המטבח צרפתי מסורתי למדי, וטעים. האווירה נעימה. השירות חביב ומהוקצע למדי. כשנכנסתי בשבע בערב, ביום חול, רוב השולחנות היו מוזמנים. כדאי איפוא להזמין מראש. המסעדות האחרות שברחוב הקטן היו כמעט ריקות, גם בצאתי מ"לה פטי טרוקה".28, rue de l'ExpositionLe Petit Troquetטל: 0147058039שבעה ימים בשבועעל "טרומילו", הנושאת את שמו של יער אשוחים בחבל קנטאל שבמרכז צרפת, מסעדה שמעולם לא שמעתי על דבר קיומה, המליץ בפני זוג אירים פריזאיים למחצה שפגשתי בביסטרו אחר. "זה הביסטרו הכי טוב בפריז", אמר לי האיש. הלכתי לבדוק. הוא לא, אבל בהחלט מומלץ."טרומילו" היא מסעדה גדולה ­ שני אולמות עם בית­קפה קטן באמצע ­ על רציף אוטל דה ויל ליד בית העירייה ומול נוטר דאם, שרואים מהצד. העיצוב פשוט, עם צילומים ישנים, הבעלים ציורי למדי (הוא אמנם טוען שהוא בפנסיה ושהמקום שייך לבניו, אבל הוא נוהג כאדון האחוזה) וחביב, והמסעדה פתוחה שבעה ימים בשבוע.מהר מאוד מתמלא המקום בקהל גדול של תיירים ושל צרפתים. תפריט ב­105 פרנק (כ­60 שקל) לשלוש מנות (ואפשר רק שתיים, ב­80 פרנק) מושך ציבור רחב, מה עוד שהמסעדה נמצאת במיקום מרכזי מאוד. טעמתי, א­לה­קארט, את הספסיאליטה של המטבח ­ ברווז בשזיפים מיובשים וברוטב יין, שהיה טעים עד כדי השחתת מידות: טובלים בו עוד ועוד לחם, והוא כמעיין שאינו חרב. הברווז הדשן הוגש עם מגש צ'יפס מגרים, שביקשתי, ונעניתי ללא כל ויכוח, להמיר בשעועית ירוקה, שהוגשה כיד המלך, טרייה טרייה, בשום וחמאה. מעולה. היינות זולים, ומתוך הרשימה מתב לט יין בעל­הבית, סן פורסן צנוע מאוד ממרכז צרפת, ב­80 פרנק לבקבוק, והוא טוב. אם מסתפקים בתפריט הקבוע, זוג יכול לצאת משם, אחרי ארוחה פשוטה ולא רעה, עם חשבון שלא יעבור 350 פרנק, כולל קפה.84, quai de l Hotel de VilleTrumilouטל: 01427763898יין בכוסותברי דה לאפ, הסמוך לבאסטי, שם כל בית הוא מסעדה, בית­קפה או שילוב איני ואתני של שניהם עם הרבה מוזיקה, נקלענו למסעדת "לה סאן קילוט", שם צרפתי למהדרין, מימי המהפכה, השוכנת בבית עתיק. מסעדה צרפתית מאוד בשמה וגם במטבחה, עממית מאוד במחיריה ובעיצוב פשוט של ביסטרו מיושן. דיוטה עליונה עם טראסה, ומכונת אספרסו ענקית עשויה נחושת. היא צפופה ביותר ומושכת קהל גדול בזכות האווירה, הרחוב והמחירים. תפריט ב­125 פרנק מוצג על לוח צפחה. במחיר שכזה קשה לדרוש הרבה, אבל האוכל היה סביר. יין, סביר אף הוא, מוגש גם בכוסות, ובזול. אגב, מעל למסעדה כמה חדרי מלון זולים, המשקיפים בחלקם לסימטה הציורית. בוודאי חוויה לגור שם, לצעירים ברוחם.27, rue de LappeCulottes­Les Sansטל: 0148054292בלי א­לה קארטבבולוואר סן מרסל שברובע ה­13 , כמה מאות מטרים מזרחה מקצה הרובע ה­14, דרומה מהז'ארדן דה פלאנט (גן הצמחים), מצוי ביסטרו לא רע, "אנאקריאון". ארוחת צהריים ב­120 פרנק, ארוחת ערב ב­190 פרנק. יש רק תפריט אחד עם מבחר סביר בכל מנה, וכמה הצעות יומיות, ואין מאומה א­לה קארט. ההמלצה שקיבלתי היתה נלהבת והממליץ, מבקר מסעדות, סיפר לי שלקח לשם שני טבחי צמרת יצירתיים מאוד, שאהבו: מישל בראס ומארק ורה. המטבח רובו ככולו צרפתי מסורתי, עם רטבים כדת וכדין. טרטר האילתית והפארידה, מנת היום, היה מצוין ממש. תבשיל השבלולים טוב. כל השאר היה סביר והמסעדה ראויה לציון 12, אולי 13. היינות לא יקרים, האווירה נעימה, היחס הגון מאוד ומקצועי.53, Bd SaintMarcelAnacreonטל: 0143317118סגור בראשון ושני מסעדות עמים שום דבר חריףעל הסימטאות בקצה הצפוני של רי בובור, 250 מטר ממרכז פומפידו, 100 מטר ממוזיאון ארז א­מטייה, משתלטים בשלוש השנים האחרונות מהגרים מסין, שפותחים בתי עסק סיטונאיים לארנקים ובגדים מתוצרת סין. ברחובות הללו נפתחו מסעדות סיניות עממיות מאוד, סופרמרקט סיני, ומסעדות ושאר בתי עסק צרפתיים לשעבר שהיו למחסנים של סחורה סינית. השלטים נותרו, זה הכל.ברחוב וולטה שוכן בית עץ הנחשב לעתיק ביותר בפריז. בקומת הקרקע שלו, ששימשה חנות כבר בימי הביניים, מספרה סינית ומסעדה "סינית". פעם היה המקום ברשותו של חנווני יהודי, ובשכונה היה רוב יהודי. לא עוד.המסעדה ברחוב וולטה קיימת משנות השמונים, והיא קדמה איפוא בהרבה לנהירה הסינית. למעשה, היא קאמבודית, ואפשר לשער שהיא קמה לאחר נפילת הבירה פנום פן בידי החמר רוז', כשפליטים רבים באו לפריז ופתחו מסעדות לרוב, בין היתר עממיות ביותר, של מרקי שוק קאמבודיים."פו", על שם המרק הראשי שהיא מגישה, היא מסעדת שוק קאמבודית עם מרקי שוק: הפו, מרק עם כדורי בקר ושלל ירקות, מרק שני עם "אגרולים" קאמבודיים, והבובון, תערובת של סלט ושל אטריות דקיקות ונתחי חזיר "לאקה" ברוטב מצוין, מקורי מאוד, המונח על הקרקעית. מקבלים צלחת גדושה, ומערבבים היטב. זה כל מה שיש. שום דבר איננו חריף. על השולחן סדרה של רטבים, מהידידותי ביותר ועד שורף קרביים. לא חובה.כשנכנסתי, יום אחד אחרי צהריים, הסבירו לי האדון והגברת טיינג סונג הנג, בצרפתית הססנית עדיין, שסגור, והצביעו על שלט: "שני עד שבת 16.00­10.00". מסעדת פועלים ממש. בקערות על השולחנות היו מונחים וממוינים כל המרכיבים הדרושים למרקי יום המחרת, בשפע שהבהיר עד כמה המסעדה הקטנטנה, כ­24 מושבים, מצליחה. חזרתי. הכל יושבים יחדיו לצד שולחנות לשמונה או לארבעה, סינים עם צרפתים, שחורים לצד ערבים, יהודים וצרפתים ­ ונהנים. הגברת ובנה שהושבתי לצידם אוכלים במסעדה כבר 14 שנה, אוהבים מאוד ואומרים שזו הקאמבודית הכי אותנטית בפריז. מרק רגיל עולה 40 פרנק, מנה גדולה מאוד עולה 50 פרנק. כל מנה היא ארוחה.3, rue VoltaRestaurant Phoטל: 0142783170מטבח פולני, טבח אפריקני"פיצ'ה­פוי", מסעדה ו"בליניסריה" עממית וזולה מול גריל קוריאני חדש, קיימת 20 שנה, ולה טראסה בכיכר סנט קאתרין המלבבת שברובע הרביעי, אולם בקומת הקרקע ומרתף עתיק, קמור. המטבח פולני מוצהר, אבל שני הטבחים שראיתי הם מאפריקה. מה יש? במסעדה של הקונסרבטוריון למוסיקה על שם רחמנינוף, ברובע ה­16, מסעדה רוסית שאכלתי בה המון בנעורי, היה בזמנו טבח מצפון אפריקה. "פיצ'ה­פוי" מציעה הרינג בכל מיני צורות, כולל קצוץ, סלט גדול, צלחות של בליני עם כל מיני תוספות. תפריט של שתי מנות ב­120 פרנק. שירות יעיל וחביב. לא כשר.Place du Marche SainteCatherine7, rue CaronPitche­Poiטל: 0142774615 מקומות איניים כמו דירה אבל לאמסעדת "ל'אפארט" שוכנת בקרבת מקום לשדרות שאנז אליזה. "אפארט" הוא קיצור למלה "אפארטמן", דירה, והמסעדה הזו, המכילה עד 200 איש, אמורה להיות מעוצבת כדירה: סלון, ספרייה (במרתף, לצד הדלפק הגדול של הבאר, שגם הוא משמש לאכילה, יש אכן סימן לספרייה). השם והעיצוב הם "קטע", גימיק, מצליח מאוד אגב, אבל מי שמצפה לאכול במקום הדומה לדירה אמיתית, מתבדה חיש קל. ואולם, המסעדה נעימה, העיצוב נאה, השירות מהיר ואדיב, המלצריות נאות והאוכל בהחלט לא רע. כל אלה, והעובדה שהמסעדה נמצאת במיקום מרכזי, הפכו אותה למקום איני, בצרפתית branche, "מחובר", ומלא רוב הזמן. בנוסף, "ל'אפארט" פתוחה ביום ראשון, די נדיר בפריז, וגם מגישה ביום הזה בראנצ'.האוכל ברובו ברוח התקופה ­ לא כבד מדי, פתוח להשפעות, אבל לא פיוז'ן אלא צרפתי. צלע עגל לשניים (320 פרנק) היתה מצוינת, פונדאן השוקולד (אחד קר ואחד חם) היה טוב מאוד. כל שאר המנות היו סבירות ומעלה, והניקוד שהסכמנו עליו היה 13. שילמנו 1,200 פרנק לארוחת ערב לארבעה. אפשר לצאת גם בפחות. ערב קודם שילמנו 500 פרנק לשניים בביסטרו פשוט, שהציון שלו, לפי דע תנו, אינו מגיע ל­10.9, rue du ColiseeL'Appart'טל: 0153741634סלט ועוגהלפי המלצתו של גי מארטן, אשר לאיכות העוגות, אכלתי ארוחת ערב במקום בעל שם מהולל, באמצע שאנז אליזה (משמאל, כשהפנים לשער הניצחון) ­ "לאדורה". פירוש השם "משך", המשכיות. ואכן, מדובר במגדנאי שפתח ב­1862 בית עסק ברי רואיאל, שעודנו מככב ברובע המאדלן, ומהר מאוד נחשב לאופה העוגות מהטובים בפריז.לפני שנים אחדות פתחה חנות העוגות מסעדה (14 בגומיו), בית תה וחנות עוגות ושוקולדים בשאנז אליזה. המסעדה הדורה, בעיקר הקומה הראשונה. כדאי להזמין מראש, כדי לזכות בשולחן ליד החלון. אכלתי ארוחה סבירה מאוד ב­225 פרנק, שלוש מנות וקפה, וטעמתי, לקינוח, מבחר עוגות קטנות בשם מאקארון, שאכן היו מצוינות. מומלץ להיכנס ולקנות עוגות, או לאכול, למשל סלט גדול ועוגה, מוקפים באווירה פריזאית רועשת, תוך מבט קרוב על ההמון של שאנז אליזה מבעד לקיר הזכוכית.75, Champs ElyseesLadureeטל: 0140750875צרפתי מזרחיאין בפריז מסעדות רבות שאפשר לאכול בהן לא הרחק מאח מבוערת. אחת מהן היא "שינואזרי", והיא נמצאת בקומת הקר קע של מלון "היאט" החדש, מעט צפונה לכנסיית המאדלן. שף צעיר בשם לוראן סטורבואה מנסה לחרוג מממה שמקובל לכנות "אוכל של בית­מלון", ומציע שילוב של מטבח צרפתי והשראות המזרח הרחוק. נהנינו מאוד מקוקי סן­ז'אק עם טאפנאד בנוסח סאשימי, מוגשים כל צדפה על כף, מלאנגוסטין קריספי בגואקאמולי, מאילתית מעושנת עם טרטר ירקות חיים וגם מגבינת בופור אלפינית, מיושנת שנה וחצי. העיקריות היו פחות טובות. יושבים על כורסאות נמוכות, ליד שולחנות נמוכים, וזה נוח. השירות מצוין, האווירה נעימה. סלולאריים אסורים. נחמד. תפריט סיגארים מתחשב.24, Bd MalesherbesChinoiseriesטל: 0155271234