יצאו מהפוקוס איך גרמה כתבה על סלסה להתפטרות עורך עיתון הסטודנטים באוניברסיטה דביר בר 24/05/01 קוראי הגיליון האחרון של "תזה" ­ עיתון הסטודנטים של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ת"א ­ יכלו להתרשם ממודעה עצמית שפורסמה בעמוד 22 ועסקה במועדון האגודה ­ הפוקוס. הקוראים לא יודעים כי בעמוד האמור היתה אמורה להתפרסם כתבה מערכתית שהוכנה על ידי הכתבת רונית נאור, ועסקה בטרנד הסוחף של הסלסה. אלא שהכתבה הנ"ל, שעברה עריכה ועימוד גרפי, לא פורסמה. מה בדיוק גרם לגניזתה ברגע האחרון לא ידוע. מה שברור הוא שסמוך להשלמת הגיליון הודיע העורך, ליאור וייץ, על התפטרותו, לטענתו, בשל הפעלת לחצים מסחריים על מערכת העיתון.כך או כך, צנזורה בעיתונים היא עניין אופנתי לאחרונה. רק לפני שבועיים הורה קצין חינוך ראשי, תא"ל אלעזר שטרן על סגירת עיתון ב"מחנה", לאחר שמספר כתבות שפורסמו בו לא מצאו חן בעיניו. גם ל"תזה" יש רזומה בתחום. וייץ נכנס לתפקידו בשלהי 99' לאחר שהעורך הקודם, עמית אדלר, התפטר. היה זה לאחר שיו"ר האגודה דאז, ליאור טנר, פסל גליון נושא שהכין אדלר תחת הכותרת "סקס בקמפוס".הסכסוך אז היה צהוב מזה הנוכחי. אז הפיצוץ הגיע לאחר שבעמוד השער הוצגה אשה בתנוחת אוננות, ובכיתוב פנימי תחת תמונתה ש ל הילרי קלינטון, שביקרה בקמפוס באותה עת נכתב: "הילרי לא אוהבת בפה". במקום הגיליון שנגנז ("תזה" מופץ היום בלמעלה מ­40 אלף עותקים) הוכן גיליון חדש שעסק בחוק הסטודנטים שיזם טנר. גלית כהן מבקשת ובחזרה לסכסוך הנוכחי. סמוך להשלמת גליון אפריל של "תזה" העביר העורך, וייץ, את הכתבות לעיונם של נציגה מאגודת הסטודנטים, לגלית כהן, נציגת נ.כ.ס (חברת התפעול של האגודה), למנהלת ההפקה של העיתון ולצביקה צ'רנר, מנכ"ל נ.כ.ס.וייץ, ,27 לשעבר תחקירן ב"ערב חדש", קיבל את אישורה של אגודת הסטודנטים לפרסום הכתבות, אך כהן ביקשה ממנו, לדבריו, לשנות את אחת הכתבות שעסקה בריקוד הסלסה. בכתבה שעסקה בהתפתחות הריקוד הוזכרו שמותיהם של כמה מועדוני ריקודים דרום אמריקאיים. לטענת וייץ, כהן רמזה לו כי עליו להזכיר בכתבה את דבר קיומו של הפוקוס, מועדון הסטודנטים השייך לחברת נ.כ.ס, משום שגם בו ישנם ערבי סלסה (נ.כ.ס היא בעליו של המועדון, הנחשב לאחד ממקורות ההכנסה העיקריים של החברה, ד.ב).וייץ לא אהב את התערבותה של כהן, אך למרות זאת ערך שינויים קלים בכתבה. גם לאחר השינויים כהן לא אישרה את הכתבה. הרמזים התעבו. וייץ המשיך להתפשר. לדבריו, גם לאחר ש­300 מילים מתוך אלף מילים בכתבה הוקדשו לפוקוס, כהן לא התרצתה. לאחר שהתבקש לשנות את הנוסח בשלישית, התיישב וייץ וכתב מכתב התפטרות."אינני מסוגל ואינני מעוניין יותר לעבוד מולה", כתב וייץ בהתייחסו לכהן. "לא ייתכן שכתבה תשונה פעמיים אך ורק בשל דרישותיה ובדיוק לפי בקשתה, וכל פעם מחדש יועלו טענות חדשות שהופכות את העבודה שלי, מעבר למתסכלת ביותר, גם לבלתי אפשרית. הפעם הגיעו מים עד נפש. צר לי כי תפקידי מסתיים בצורה כזו קשה ומכוערת, אך החלטתי היא סופית, מיידית, ואני שלם עימה".וייץ אמר השבוע ל"זמן תל­אביב" כי גם "מנכ"ל נ.כ.ס, צ'רנר, התערב לא פעם בעיתון הסטודנטים ובעבר אף צנזר את אחד השערים של העיתון שלא מצא חן בעיניו".וייץ: "עם יו"ר האגודה, ליאור שטרסברג, הסתדרתי מצוין, והוא מעולם לא התערב בתכנים של העיתון גם כשאלה מתחו ביקורת על האגודה. לא ייתכן שנ.כ.ס תפעיל שיקולים אישיים ותצנזר את העיתון לפי רצונה. הם גם ניסו להאשים אותי, כי העובדה שערכתי עיתון בנושא הייטק במקביל גרמה לפגיעה בעיתון הסטודנטים. הרי אין כל קשר בין השניים, לא בחומרים ולא במקורות, אלא זו רק דרך נוספת שלהם להתגונן מהעובדות. בסך הכל הייתי די יס­מן שלהם כי בעיתון אין כתבות שערורייתיות, אבל בסופו של דבר נמאס לי. הם צריכים להבין שצריך לתת לעורך להיות עורך ולא בוב ה".כהן וצ'רנר ביקשו להעביר את תגובתם דרך אגודת הסטודנטים, שהיא המו"ל של העיתון. ליאור שטרסברג, יו"ר אגודת הסטודנטים: "אין ולא היתה צנזורה בעיתון "תזה", והטיעון לפיו קיימת בו צנזורה הוא טיעון מתחסד, משום שלא הוגן לדרוש מחברת נ.כ.ס לאשר פרסום כתבה שיש בה שיר הלל למתחרה של פוקוס, המשרת את ציבור הסטודנטים. הדבר היה מהווה פגיעה בהכנסות פוקוס, וכמוהה כפגיעה בציבור הסטודנטים. מכאן נגזרה חובתה של נ.כ.ס להתערב ולמנוע את פרסום הכתבה".באשר להתפטרותו של וייץ, אומר שטרסברג כי "אין כל קשר בין התפטרותו של וייץ לטענותיו במכתב. וייץ ערך את העיתון לשביעות רצוננו עד שגילינו שהוא עורך גם עיתון מתחרה (הכוונה לעיתון "שיווק אקדמאי", ד.ב). מרגע זה והלאה נשבר האמון והובהר לו כי לא יוכל להמשיך בעבודתו ב"תזה". נ.כ.ס פתחה בהליך גלוי לאיתור עורך חדש ואפשרה לוייץ לערוך גיליון נוסף עד לכניסתו לתפקיד של העורך החדש. צר לנו שכך הם פני הדברים, אולם לא נוכל להעסיק עובד עם בעיות של אתיקה מקצועית ונאמנות כפולה". יובל יואב מפטר עם פרישתו של וייץ מתפקידו, מונה יובל יואב לתפקיד העורך. ליואב נשארו לערוך רק שני גליונות לפני תום השנה האקדמית. ברם, הוא החליט לטלטל את המערכת ופיטר מספר כותבים, וביניהם את דרור נובלמן שכתב את המדור "גורנישט", מדור הסאטירה של העיתון ואחד הפופולריים שבו.נובלמן פוטר, אך לוגו המדור נשאר. לדברי נובלמן, בכך הפרה "תזה" זכויות יוצרים שלו על המדור. נובלמן מיהר לשגר לחברת נ.כ.ס ולאגודת הסטודנטים מכתב התראה לפני נקיטת צעדים משפטיים באמצעות פרקליטו, עו"ד יעקב ישראלי, ובו הוא דורש פרסום התנצלות בגיליון הבא של "תזה", והבהרה כי המדור לא נערך על ידו (נובלמן טוען כי רמתו של המדור שפורסם לאחר פיטוריו פגעה בשמו הטוב, ד.ב), וכן פיצוי בסך 20 אלף שקל עבור זכויות יוצרים ועגמת נפש. נובלמן אף טוען כי היה לו חוזה בעל פה עם וייץ באשר לכתיבת המדור עד סוף השנה, ופיטוריו הן בגדר הפרת חוזה ופגיעה בהכנסותיו העתידיות.נובלמן, ,24 סטונדט שנה שנייה לקולנוע, אומר השבוע ל"זמן תל­אביב", כי "גילוי העובדה שהמדור המשיך והופיע לאחר פיטורי ואשר זוהה איתי הפתיעה אותי כרעם ביום בהיר. לדעתי, יואב הפעיל חוסר שיקול דעת וצר לי שבחר לנקוט בצעדים שבחר אשר גרמו לי לעגמת נפש".עובד נוסף שפוטר מ"תזה" אומר השבוע, כי "במקום לגמור את השנה במתכונתו הנוכחית של העיתון, הוא בחר לעשות רעש מתוך רצון להראות את כוחו כעורך העיתון".יואב סירב להגיב לטענותיו של אותו עובד. באשר לתביעתו של נובלמן, מוסר יואב כי הנושא מטופל משפטית על ידי חברת נ.כ.ס ועל כן הוא איננו רשאי להגיב. שטרסברג מוסיף כי "נובלמן התבקש להעביר מסמך המעיד על זכויות יוצרים, אולם עד היום טרם נתקבל המסמך, ויש לי על כך ספקות רבים. הדבר מעורר תמיהות לגבי טיב כוונותיו של נובלמן ויושרן. אני מאמין שנובלמן נפגע באמת ובתמים מהשימוש החד­פעמי בשם "גורנישט" (אף על פי שהעורך הנוכחי נענה לבקשתו שלא להשתמש בו עוד), ואילו כתב התביעה שהגיש תוך ניסיון לגייס את העיתון לטובתו מעורר חשד בדבר כוונותיו האמיתיות".