רוח עברית אל תשכחי אותו, סיוון ריקי אורי 06/04/01 גם אם חלילה שכחתם את יגאל בשן, הוא לא שכח אתכם. במיוחד עבור הסוררים שבחבורה הוציא בשן אלבום כפול שיזכיר להם ש"מה שטוב בשבילנו טוב בשביל המדינה".הרהורים על חברי ילדות וגעגועים לארץ עלו בי השבוע כשהתפניתי להאזין לאוסף הכפול החדש של יגאל בשן "ציפור קטנה בלב" (הד ארצי). צמד הדיסקים נתונים באריזה מהודרת, בצירוף חוברת מילים מעוצבת ובה שלל תמונות. תמונות מסויימות עתיקות כל כך שבנוסף לכך שהן מייצגות את הקריירה הארוכה של בשן, הן מסמנות פכים קטנים מימי נעורנו. למשל, תמונת השער של "להיטון" ז"ל, או תמונות של עטיפות תקליטי ויניל ישנים, תמונות מצהיבות, חלקן הגדול בשחור לבן, תמונות משנות השבעים העליזות, נוסטלגיה היא מילה קטנה מידי לתאר את מה שראו העיניים והלב הרגיש בו זמנית. אני מודה ומתוודה על הבושה שאף פעם לא חשבתי שלבשן היו כל כך הרבה להיטים. יש לו שירים יפים, נעימים, מחניפים לאוזן שכיף לשיר אותם, אבל לא בשירה בציבור, ושכיף גם רק להצטרף בפזמון החוזר. 'ציפור קטנה בלב' פותח את הדיסק, ואי אפשר, פשוט בלתי אפשרי, שלא להצטרף ל"ניינייניי" החוזר ונשנה. מייד אחריו, "סיוון" המית ולוגי. "סיוון" הוא , בעיניי, אחד מסמלי המוסיקה של שנות השמונים, כשאמנים לא התביישו לשיר בפשטות, "נפגשנו במסיבה היית נהדרת, שיער גולש ועיניים תמימות, אני ניגשתי, אמרת לא הערב, אוהב אותך בין השורות". בשנת 2000 כותבים היוצרים הצעירים על בנות שלא נותנות, עטויות תסרוקות מעוצבות, והקונוטציה שמעוררת המילה שורות היא אחרת לגמרי. חוץ מזה, בשן בטח כתב את שיריו בעיפרון על דף נייר. היום אפילו התמלילנים של פעם (אהוד מנור, נורית הירש ואחרים) עברו למחשב, לפ טופ ולשאר פלאי הטכנולוגיה. אבל בשן לא מתייאש, וממשיך ל"קפה אצל ברטה" (ואז אני חושבת שאפילו כסית כבר נסגר ולצעירי תל אביב יש את אברקסס והדוקסה: מלצריות מבוגרות, מלאות בתבונה וחוכמת חיים ­ אאוט, מקומות מעוצבים עם ריח של ניו יורק ­ אין). בדיוק כמו שאף זמר לא ישיר היום, אולי אפילו לא בשן בעצמו, את השיר הבא בדיסק "בואי נעשה לנו חג", בו הוא שר 'מה שטוב בשבילנו טוב בשביל המדינה'. אם בשן היה מוציא את השיר היום היו מאשימים אותו מייד בימניות קיצונית. "תן לי", שיר מס' ,5 הוא אחד מאותם השירים, שכ­ו­ל­ם מכירים, אבל לא יודעים שככה קוראים להם. אז "ת ן לי", לידיעתכם הוא : 'מה שהיה, תשכח מזה, מה שיהיה לא משנה, מה שאבק בעולם כזה, תן לי את היום הזה'. שיר מס' 6 "מכת שמש", עם אותו זוג שמנים שנכנסים ומבקשים על האש, ובפזמון מזמר בשן עם חבורת ליווי: 'קיץ, קיץ בן קרניים, שתו עוד מים, אין גזוז, שימו שמן, שימו מים, שימו כובע על הראש'. אנחנו חשבנו שהסיפור של הכובע על הראש התחיל בקמפיין הקיץ של ערוץ הילדים. אבל, לא, בשן היה כאן קודם, לפני ששירי ההומור היו בכלל ז'אנר. ב"דוד יפה עיניים" מגלה בשן את שורשיו, ופתאום מטעים בחית ועין. דוד, מלעיל כמובן, הוא רקדן, משהו בין הערס השכונתי לטרבולטה המקומי, ובשן שר עליו בלי לשכוח את ה"חלאלולו" המיתולוגי. בשן לא מפסיק גם כשהוא מגיע לשיר מס' 11 "אל תגעו באהבה", נעים לגלות גם את שיר מס' 14, "חדש בעיר" (לא יודע,לא מכיר, חורש ת'רחובות ללא סיבה, אולי מחר תהיי אליי טובה). עוד שירים מוכרים שמופיעים בדיסק הם "כמו צועני" שנקודה בודדת הפרידה בינו לבין ייצוג המדינה באירוויזיון, ואכן מייד אחריו מופיע "אנחנו נשארים בארץ" של להקה שמוכרת לצעירים בינינו כ 'הופה היי' עם יונתן מילר ועוזי חיטמן. נחמד להיזכר שפעם היו סתם שירים חמודים שייצגו אותנו באורווזיון, לפני שדנה אינטרנשיונל המציאה את הנוצות והפאייטים של ז'אן פול גוטייה ומדינת ישראל החליטה לשלוח את ריטה שתשטח על הבמה והזכייה במקום הכמעט אחרון תישלח את כולנו לשיר ברחובות. אתנחתא קומית מספקת גרסת הדאנס (!) ל"ציפור קטנה בלב" שחותמת את הדיסק הראשון. רון בן יוסף נולד הרבה אחרי שיוסי בנאי ויגאל בשן הגו את ציפור קטנה בלב, אבל ניכר שחיבב את השיר מאוד, והשקיע בגירסת רמיקס עדכנית להפליא שאלמלא היו משולבות בה המילים התמימות הייתה יכולה להרקיד בקלות את קלאברי ישראל. הדיסק השני מתהדר בכותרת "רק על אהבה" והוא מעורר בי תהייה קטנה, ומה זה "סיוון", לא שיר אהבה?!. 20 השירים ובהם "לדבר אהבה", "איתך" ואחרים פחות מוכרים משירי הדיסק הראשון. ובכל זאת, גם דיסק מס' 2 לא נעדר להיטים "אין לי יותר מה לאמר", "עוד סיפור אחד של אהבה" ו­"האהבה שלך". מתנה נפלאה לחגים שמתחילים בדיוק מחר. חג שמח!