אל תגיד תאגיד חברת הרהיטים איקאה שמנהלת מפעלים בעולם השלישי, הצליחה לחמוק באלגנטיות מזעמם של הפעילים למען זכויות סביבה וזכויות אדם לורי מילר, ניוזוויק 23/03/01 איקאה היא סיפור הצלחה מסקרן. התורים בחנות השוודית ארוכים להפליא, דרוש תואר בהנדסה כדי להרכיב את הרהיטים שלה, ועם זאת האימפריה, עם מחזור מכירות של שמונה וחצי מיליארד דולר, מתרחבת בקצב מהיר.מעניין אף יותר הוא המוניטין שלה. היא שוכרת מפעלים בארצות מרוששות כמו לאוס; רהיטי העץ שלה מהווים איום ליערות מבורניאו ועד רוסיה; התדמית שלה ­ "מקדונלדס של רהיטי הבית" ­ מספיקה כדי לפגוע אנושות בעקרונותיהם של פעילי אנטי גלובליזציה. אולם שוב ושוב, איקאה הצליחה לחמוק מההאשמות שדבקו במקדונלדס ובנייקי, ולהרחיק את שמה מכרזות שנישאו בזעם בסיאטל, בפראג ובבנגקוק.איקאה היא אבטיפוס של חברת טפלון רב לאומית (על שם ציפוי הסירים המונע הידבקות). כמו רונלד רייגן, הידוע כ"נשיא הטפלון" (גם אצלנו בארץ לא חסרות דוגמאות לאנשים שהכל מחליק מהם), צומחת קבוצה של תאגידים גלובליים, שבעזרת תבונה, כריזמה או סתם מזל מצליחים להתחמק או להימנע מהתקפותיהם של רדיקלים זועמים. כמובן, קל יותר להיות חברה מארץ קטנה כמו שוודיה, לא מארצות הברית הרעה, ולהיות מספר 2 או 3 בתעשייה. המטרה השמנה ביותר סופגת בדרך כלל את מרב הביקורת. עם זאת, במשך יותר מעשור, איקאה עושה כל מאמץ להתייחס להאשמות הקושרות אותה עם כל דבר, מהעסקת ילדים ועד חומרי פלסטיק מסוכנים. כתוצאה מכך, אף האשמה לא נדבקת לזמן רב. מנהלים חקרו בכל הכיוונים בחיפוש אחר איום אפשרי והדהימו פעילי איכות סביבה בכך שהופיעו על סף דלתם כשידיהם עמוסות הצעות למימון ולסיוע. אם כך, אין זה מפתיע ששמה של איקאה הוזכר רק לעתים רחוקות ביותר באופן שלילי. "אולי זה בגלל שאנחנו לא עושים דברים רק כדי להיפטר מהבעיה", אומר מנהל החברה, אנדרס דאלוויג. "זה מושרש בתורת הערכים שלנו".זה נשמע כמו התבטאות דביקה של יחסי ציבור, אולם האסטרטגיה של איקאה הולכת הרבה יותר רחוק. היא כוללת עימותים עם אויבים, בניית קואליציות עם האופוזיציה, עסקאות לא ממש כשרות, רפורמה כואבת, ובמילים אחרות ­ מלחמת חפירות פוליטית. ניצול ילדים? אנחנו? מאז הקרב בסיאטל ב­99', כשמפגינים משתוללים הרסו את אזור העסקים של העיר בעת פגישת פסגה של מנהיגי העולם בנושא סחר חופשי, כוחות האנטי גלובליזציה הרחיבו את הרשימות שלהם ופתחו בקמפיינים נגד מטרות חדשות. הם מדברים ביהירות על יכולתם ללכד בעלי ברית רבים למען "פעולה ישירה", חובקת עולם, נגד חנויות ומשרדים של תאגיד כלל עולמי יחיד. ככל שההפגנות צוברות תנופה כך גם גוברים המאמצים של חברות רב לאומיות להתחמק מהאשמות הטוענות שהן נוהגות בגסות ופוגעות בעובדים, בצמחים ובתרבויות בעולם השלישי. הן מנסות להקיף את עצמן בטפלון, בין אם הן מודות בכך ובין אם לאו.רבים תמהים כיצד הצליחה איקאה לעבור בשלום את העשור האחרון עם כל ההאשמות שהוטחו נגדה. כשתושבים מפרברים עשירים בניו יורק חסמו בחודש שעבר את הבנייה של חנות איקאה, לא היתה זו הפעם הראשונה שמקומיים התלוננו על כך שהחנות השוודית תהרוס את השכונה. אולם איקאה אינה מאיימת על מקומה של וול­מארט, כסמל של חנות הענק הפולשנית.גם החדשות על כך שאיקאה תפתח את החנות הראשונה בישראל השנה זכו לתגובות חיוביות, אפילו שמייסד החברה, אינגוואר קמפראד, בן 7 5 המכהן כיום כיו"ר של כבוד, מודה שהיה נוכח באסיפות נאציות לאחר המלחמה. החברה הפרטית המשונה נוהלה במשך עשרות שנים על ידי קמפראד, שהפך את העסק לחנות לא יקרה אך מעניינת של רהיטים להרכבה עצמית. בגלל המודעות הכלכלית שלו, הוא לא הסכים לטיסות במחלקה הראשונה ואילץ מנהלים ללון במלונות הזולים ביותר. החתירה לשוויון זכויות עדיין באה לביטוי בפעילויות כמו "שבועות אנטי ביורוקרטיים", שבהם המנהלים עובדים בחנויות ובמחסני הסחורות. איקאה היתה רוצה להחשיב עצמה כתאגיד טוב מהשאר, כך שהיא די הזדעזעה מהאיום הראשון לשמה הטוב. הנושא של העסקת ילדים הפך פופולרי באירופה ב­92', כשאיקאה הוכתה באופן בלתי צפוי על ידי סרט דוקומנטרי שוודי, שהראה ילדים כבולים בשרשראות למכונות אריגה בפקיסטאן, וציטט את איקאה כלקוחה. מנהלת עסקי השטיחים, מריאן בארנר, ביטלה מיד את החוזה הפקיסטאני. היא הוסיפה סעיף לכל חוזי האספקה הקובע איסור על העסקת ילדים, ויצאה לסיור בפקיסטאן, בהודו ובנפאל כדי לבדוק את העניינים. על פי עצה מפעיל של "הצל את הילדים" בשטוקהולם, היא שכרה חברה שתפקח על ספקי סחורה באזור. אבל כאבי הראש רק הח לו. שנה לאחר מכן, סרט דוקומנטרי גרמני טען שילדים בני חמש עובדים בפרך בעשיית שטיחים בעבור ארבעה דולרים ליום במפעל שטיחים ליד ניו דלהי, שסיפק סחורה לאיקאה במשך חמש שנים. בארנר הפסיקה מיד את העסקת המפעל. בסוף התברר שהסיפור בדוי, אך בהתחשב בכך ש­80 אחוז מהשטיחים של איקאה מיוצרים בהודו, הנזק ליחסי הציבור היה כבד. איקאה היתה בשלב למידה. "קל מאוד לחברה לשקוע באדישות, אבל אז בא משהו ומטלטל אותך ואתה מבין שחיית בהכחשה לגבי נושאים מסוימים", אומר דאלוויג. בדצמבר 97' בארנר עלתה שוב על מטוס, במטרה לחקור דיווחים שלפיהם שני ספקי טקסטיל של איקאה בהודו העסיקו ילדים מתחת לגיל 14. מאחר שלא היו עדויות להתעללות, הידקה בארנר את הפיקוח על גיל ההעסקה המינימלי. דיווחים נוספים באותו חודש קשרו את איקאה לספק נצרים שמעסיק ילדים בפיליפינים, ובארנר שוב נדרשה לחקירת המקרה. היא פיטרה את הספק לאחר שסירב לשתף פעולה בתנאים אחרים. למרות זאת, סיפור זהה התעורר בהולנד כעבור שנה ועורר מחאות. איקאה היתה צריכה לעשות יותר מלדלג ממשבר למשבר. מנהלים פנו ליוניצף, לארגון העבודה הבינלאומי ILO() ולאיגודים אחרי ם לקבלת עצות. בסתיו 99' הופיעה בארנר במשרדו בניו יורק של אלכס פייף, יועץ בכיר בנושא העסקת ילדים ביוניצף, ואיש סקפטי למדי, שחשב שהיא באה להתחנן לאישור. במקום זאת, היא הקשיבה בדריכות כשהסביר שהפתרון הטוב ביותר להעסקת ילדים הוא לתקוף את שורשי הבעיה, כמו עוני וחוסר חינוך. עד קיץ 2000 איקאה תרמה חצי מיליון דולר ליוניצף להקמת בתי ספר ותוכניות אחרות ב­200 כפרים במטרה להילחם בהעסקת ילדים בהודו. "הם משמשים כמעט מודל למה שחברות צריכות לעשות", אומר פייף. האיש הכחול והאיש הירוק כבתה אש אחת אבל אז אחרת פרצה. ב­98' איימו נגרים סקנדינבים להטיל חרם על איקאה בעקבות דיווחים על תנאי עבודה עלובים אצל ספק רומני של החברה. איגוד הנגרים דרש להיפגש עם מנהלי איקאה, שהיו "סקפטים ביותר בהתחלה", אומר מנהיג האיגוד אולף אספ. בסופו של דבר, הסכימה איקאה להחיל תקנים של ארגון העבודה הבינלאומי על תנאי עבודה. צוות משותף של איקאה והאיגוד יצא לסיור ביקורת על ספקים במזרח אירופה ובאסיה. האיום בחרם מעולם לא מומש.כדי להבין עד כמה קשה לתאגיד לקנות את לבה של האופוזיציה בדרך זו, יש לקחת בחשבון את מספר הפעמים שבהן העסק מתפוצץ. בשנה שעברה יותר מ­40 מהחברות בעלות המניות החזקות ביותר בעולם הצטרפו Global Compact­ל, תוכנית של האו"ם בחסותו של קופי ענאן. בהתאם לתוכנית , כל חברה שתסכים לתמוך בזכויות אדם ועבודה ובתקנים של איכות הסביבה, תוכל להשתמש בלוגו הכחול של האו"ם.ההסכם זכה מיד לביקורת, מאחר שלא כלל פיקוח. "משמר התאגידים" של סן פרנסיסקו כינה את ההסכם "שטיפה כחולה" ­ גרסה שונה ל"שטיפה ירוקה", ביטוי בסלנג של אקטיביסטים שפירושו הסתרת חטאים קולקטיביים במסווה של פרסום "ירוק ". וכשהצהרה שתעשה את הדבר הנכון כבר לא מספיקה, אז גם לעשות את הדבר הנכון זה לא זה. נייקי קבעה את תקן תעשיית הלבוש לגבי שכר, שעות וגיל העסקה מינימלי במפעלים הקשורים עימה, אך עדיין היא מהווה מטרה עיקרית של פעילים נגד "מפעלי הזיעה" הנצלניים. הפעילים מתכננים התקפות על חברת הנעליים הגדולה ביותר בעולם, למרות שפעמים רבות ריבוק ואדידס מעסיקות את אותם מפעלים. למעשה, נייקי היא במובנים רבים חברת האנטי טפלון הרב לאומית ­ חברה שבשל התרבות התאגידית הבוטה שלה מעוררת התנגדות. "בהתחלה נייקי היתה רק אחת מהמטרות שלנו", אומר אריק בראקן, מנהל הסגל של ארגון "סטודנטים מאוחדים נגד מפעלים נצלניים" בוושינגטון. "הם הפכו למטרה העיקרית בכך שהובילו את הקרב נגדנו".אפילו הצטרפות למטרה האקטיביסטית אינה מקנה הגנה חסינת תקלות. לדוגמה, בודי שופ, חברת הקוסמטיקה הבריטית, שהמייסדת שלה, אניטה רודיק, בנתה את העסק על הרעיון של "סחר קהילתי" ומימנה קמפיינים חושפי שחיתויות נגד חברות גדולות יותר, תוך כדי קידום הרעיון האהוב עליה, "סחר, לא סיוע". היא הצטלמה למודעה כשהיא עומדת לצד ראש הקאיפו, שבט אינדיאנים מהאמזו נס שמספק לבודי שופ שמן אגוזים ברזילאי. ראש השבט האשים אותה אז בניצול דמותו. בודי שופ היא עדיין החברה האהובה על המיינסטרים של הפעילים, אבל בעבור הרדיקלים שבהם, היא רק עוד "מתחסדת תאגידית".הרבה חברות גדולות כמו איקאה בוחרות בנסיגה "שקטה" אל מול התקפה או פוטנציאל להתקפה נגדן. אחרי שהחלונות השבורים בסטארבאקס הפכו לסמל של ההרס בסיאטל ב­99', רשת הקפה בחרה את דרך הפעולה הכי פחות מביכה. באפריל שעבר, הארגון Global Exchange בסן פרנסיסקו תכנן הפגנה לאורך 30 ערים במטרה לאלץ את סטארבאקס למכור פולי קפה של קואופרטיבים שמגינים על זכויותיהם של מגדלי פולים בקנה מידה קטן. החברה שלחה מנהלים בכירים להיענות לדרישות, Global Exchange­ו נסוג. באותו אופן, חברת מיצובישי היפנית פייסה מפגינים בשנה שעברה כשנטשה מפעל מלח במקסיקו שהיווה סכנה לחוף עתיק ולתנאי המחייה של לווייתנים. רכבות זה יותר טוב תכונת הטפלון של חברות רב לאומיות רבות כוללת שילוב בלתי מוגדר של כריזמה ונסיבות. לדוגמה, מוניטין האיכות של סוני הוא כה חזק, שכשבסתיו שעבר דחתה בקשות להפעיל תקנים של האיחוד האירופאי בנושא מחזור, ההתרגשות סביב זה נמשכה רק מספר ימים.תאגידים גלובליים ענקיים רבים מנפנפים מעליהם ללא קושי מחלוקות ציבורית בגלל שהם לא מוכרים ישירות לציבור. חברות רב לאומיות שמבוססות באסיה נעות מתחת לרדאר של פעילים מהמערב, ותנועות מחאה מתפתחות ניסו ללא הצלחה לעורר מהומה סביב פעולות חציבה אינדונזיות ענקיות וחברות עצים ממלזיה. "קיימת קבוצה חדשה לגמרי של חברות רב לאומיות לא מוכרות, שאינן נושאות סמל מסחרי ושקשה מאוד להפעיל עליהן לחץ", אומרת דרה אורורק, פרופסור למדיניות איכות הסביבה באם.איי.טי.ייתכן שזה לא יימשך זמן רב. הפעילים נגד הגלובליזציה התחזקו בעקבות אירועי סיאטל ואינם פוחדים עוד לצאת נגד תעשיות גדולות. בחודשים האחרונים, קבוצות כמו "הפדרציה הלאומית למען בעלי חיים וסביבתם" ו"החברים של כדור הארץ" החלו לתקוף בנקים שמממנים חברות האחראיות לכריתת עצים. קבוצות אלה גם עורכות סמינרים על הדרך שבה יש לעבור על תיקי הכספים של אותה חברה. בחודש הבא ייפתח קמפיין "הכה את הבנק", שמטרתו תקיפת חברת ההשקעות סיטיגרופ במגוון נושאים, וביניבם מימון הארגון השנוי במחלוקת, The Three Gorges Dam בסין.בקרוב, אף חברה לא תוכל לסמוך על נסיבות ככיסוי. "חברות הטפלון של השנה, אם לא יהיו זהירות, יחטפו עוד עשר שנים את המכה החזקה ביותר", אומר ג'ון אלקינגטון, מייסד החברה הבריטית עמידות, שמייעצת לחברות בנושא אחריות חברתית.איקאה למדה את הלקח בדרך הקשה. במשך שנים היה לה מוניטין "ירוק" טבעי, בין השאר בגלל שורשיה בשוודיה המצפונית וההעדפה של עץ לא מעובד. לקראת סוף שנות השמונים תדמית זו החלה להישחק, כשהגימור שעל מדפי הספרים של איקאה הכיל רמות גבוהות של פורמלדהיד (גז רעיל) לא חוקי. גרינפיס התחילו אז ללחוץ על חברות, וביניהן איקאה, שיפסיקו להשתמש בפי.וי.סי, הפלסטיק המסוכן. בתחילת שנות התשעים איקאה העבירה סמינרים של מודעות לאיכות הסביבה ל­20 אלף מעובדיה, אבל ההדרכה היתה כל כך תאורטית שהיא הותירה את העובדים מתוסכלים.מייסד החברה החליט להתערב. קמפראד שלח את עוזרו האישי למטה הראשי של גרינפ יס הבינלאומי באמסטרדם, שם התחילו לדבר על נסיונות למפות את היערות הנכחדים. נציג איקאה קפץ מיד על המציאה. הפעילים נותרו נדהמים מהדרך שבה איקאה ארגנה את פרויקט המיפוי בהשקעה של שניים וחצי מיליון דולר. זה היה מהלך גאוני. למרות שרוב פרסומה נובע מרהיטי העץ, איקאה זוכה לעתים רחוקות ביותר להתקפות מצד מגיני העצים. יש מעט תלונות לגבי מקורות העץ שלה ברוסיה. רובין ווד, קבוצה של פעילי איכות סביבה גרמנים, החלה להפגין אחרי שהבחינה ברהיטי טיק באיקאה. זה נגמר כשמנהלי איקאה שוחחו בידידות עם הרובין וודים, והבטיחו למכור טיק מעצים צעירים בלבד, באישור של פעילי איכות הסביבה.לסיכום, מעטפת הטפלון של איקאה היא לא תוצר של מזל ו"שוודיות" בלבד, אלא גם של עבודה קשה. היא התחשלה על ידי תגובות מהירות למשברים ונסיגה אסטרטגית בעת הצורך, כשהכל נעשה תחת מעטה של דיסקרטיות ­ גם כשאיקאה ניסתה לעשות את הדבר הנכון. בנושאים חמים כמו העסקת ילדים והריסת יערות, חוסר פרסום הוא הפרסום הטוב ביותר. איקאה חיברה טיוטה של תקן התנהגות לכל 2,000 הספקים, שמכסה הכל, משעות נוספות לשיטות מחזור, שנבחן על ידי פקחי החברה בעולם. צוות איכות הסביבה של איקאה בוחן את האפשרות של רכבות ואמצעי שינוע אחרים במקום המשאיות שתורמות להתחממות גלובלית. אולם איקאה אף פעם לא דיברה על נושאים אלה בציבור עד שלא שאלו אותה. "תקראו לזה טפלון אם אתם רוצים", אומר דאלוויג, "אבל עכשיו יש לנו משהו שעליו אנו יכולים להגן". כאשר התקפת הירוקים הבאה תגיע, והיא תגיע, מסך ההגנה של איקאה יהיה חזק יותר מתמיד. הנחיתה בישראל הסניף הישראלי של רשת איקאה ייפתח בישראל ב­3 באפריל באזור התעשייה פולג בנתניה. הזיכיון להפעלת החנות הגדולה במזרח התיכון נמצא בבעלות האגודה הצרכנית שיתופית קו אופ הריבוע הכחול ומגוון המוצרים שלה כולל כ­6,000 פריטים בתחומי הריהוט, העיצוב וכלי הבית.החנות משתרעת על פני כ­23,000 מטר רבוע, והיא כוללת 60 חדרי תצוגה, ארבע דירות מעוצבות, מסעדה ובתי קפה, פינות הנקה וטיפול בתינוקות, משחקייה וחדר וידאו. החנות תהיה פתוחה לקהל במשך שבעה ימים בשבוע, ולצדה ייפתח גם מגרש חניה חינם לכ­1,200 מכוניות. כמו בשאר חנויות הרשת בעולם, גם כאן הלקוח רוכש את המוצר כשהוא מפורק, ומרכיב אותו בכוחות עצמו. זאת רק קוסמטיקה "אד באסטרז", הכרומון האמריקאי לחתירה תחת תרבות הצריכה, הציג בגיליון האחרון שלו את המושג "אולטרה דמוקרטיה": התגובה של המכונה התאגידית למחאה האנטי קפיטליסטית הכלל עולמית הגואה בשנים האחרונות (במאי ויוני האחרונים, 50 מיליון אנשים השתתפו בשביתות כלליות בהודו, ארגנטינה, ניגריה, דרום קוריאה, אורוגוואי ודרום אפריקה. השמאל הפוסט קומוניסטי באירופה נמצא בתחייה חסרת תקדים והקמפוסים של אמריקה של אחרי מהומות סיאטל חוזרים לבעור. האויב המשותף לכולם: קפיטליזם).התגובה של המיינסטרים למחאה הגואה היא לא שינוי אמיתי אלא קוסמטי: הבנק העולמי מעוניין ב"הידברות" עם המפגינים, תאגידים גדולים הופכים "ירוקים" והמצלמות של רשתות החדשות (שמנוהלות על ידי אותם תאגידים) עברו לאייטמים יותר עדכניים מהמפגינים האנטי קפיטליסטים. המסיכה החדשה של התאגידים באה מתוך הנחה שגויה שהמחאה הנוכחית באה ממקום שטחי: פתרון שטחי לבעיה שטחית. אלא שבניגוד למהפכות של העבר, הפעם הכרזת הכוונות היא שהולכים על כל הקופה, ומהפכת הטכנולוגיה מעניקה לה כלים שפלגי ההתנגדות של פעם יכלו רק לחלום עליהם. לדמוקרטיה, אם כן, יש פנ י ג'וקר חדשות לכבוד האלף החדש. שמפו שלא מנוסה על בעלי חיים, אוטובוסים "ירוקים" (שמשום מה העשן שיוצא מהם שחור לא פחות), מפעלים שמעבידים ילדים 20 שעות ביממה אבל מעניקים להם בהפסקות קוקה קולה, ותאגידים אדיבים יותר (הידעת? רונלד מקדולנד הוא דראג קווין). גם מבחינת ערוצי התקשורת הרשמיים המסיבה נגמרה, המחאה האנטי קפיטליסטית קיבלה את שלה. במציאות, מה שקרה בשנה האחרונה הוא רק השלמת טווייתה של רשת עולמית של תנועה מגוונת, לא ריכוזית וגמישה, לפי המודל שבנתה סצנת הרייב והטראנס בארץ ובעולם בעשר השנים האחרונות, מודל שהגן על כל ניסיון לרסק אותה. השלטונות עוד לא הצליחו להבין איך ייתכן שתנועת המונים תתקיים ללא היררכיה, ריכוזיות ומנהיגים. הפעם המפורסמת הקודמת של תהליך אחדות דומה היתה בתקופת מאי 68'. סליחה שעזרתי לנאצים אינגוואר קמפראד, 74, נולד למשפחת חקלאים שוודית ממוצא גרמני. סבו וסבתו היגרו מגרמניה בשל המצב הכלכלי הקשה. החוש העסקי המפותח שלו התגלה כבר בימי בית הספר, כשמכר לחבריו דגים שלכד בעצמו. במקביל להתמחות אצל נגר ולימודים בתיכון במגמת מסחר, הוא לווה מאביו 300 קרונות והקים חברה לייצור ושיווק כיסאות לילדים, עפרונות, זרעי ירקות ושעונים, שלה נתן את השם IKEA, המורכב מראשי התיבות של שמו ושל מקום הולדתו, הכפר והמחוז Ingvar Kampred, Elmtaryd, Agunnaryd().ב­48' הוא הוציא את הקטלוג הראשון של איקאה והפסיק לייצר רהיטים והתמקד בעיצוב ושיווק שלהם. ההמצאה שלו היתה רהיטים שניתנים לפירוק באיכות טובה ובמחיר נמוך. ב­58' הוא פתח את השלוחה הראשונה של איקאה בשוודיה וב­73' פתח שלוחה ראשונה מחוץ לסקנדינביה (שווייץ). לאחר נפילת מסך הברזל התרחב הקונצרן למזרח אירופה, וב­98' הוא פעל ב­29 מדינות והעסיק 38 אלף עובדים ב­143 חנויות. שווי הקונצרן נאמד ב­2000 בכ­30 מיליטרד דולר. את עקרונותיו הוא כלל בספרון שמופץ בין עובדי איקאה. כלל מספר 1: מטרתנו היא ליצור חיי יומיום טובים יותר לכל אחד. 2: לאנ שים הקטנים יש רק אמצעים מועטים, אבל אנחנו נספק את רצונותיהם. 3: עבודה איננה רק דרך להרוויח את לחמך, אלא גם דרך לעזור זה לזה. החברה מדגישה את האחריות של כל עובד.חריצות, חסכנות ועקשנות הם מתכונות היסוד של האיש והאימפריה שלו. הוא נוהג לנסוע בתחבורה ציבורית ולא במוניות (לטקס שבו נבחר כמנהל השנה באירופה, 1992, הוא הגיע במונית והתוודה: "לצערי הקרבתי 23 מארקים על מונית כי המטוס איחר"); היה מופיע למסיבות עיתונאים במגפי גומי וז'קט ישן; מוותר לרוב על ארוחת בוקר, אלא אם כן היא כלולה במחיר החדר במלון; המנהלים שלו טסים אך ורק במחלקת הנוסעים ואין לכל אחד מהם מזכירה אישית. כשסניף החברה בשווייץ (שם הוא מתגורר) הוציא מהמחזור מכונית וולוו ישנה, לקח אותה קמפראד לשימושו הפרטי. עם עובדיו הוא מתערב על חצי בקבוק וויסקי (לא בקבוק מלא), ואין דבר שהוא מתעב יותר מחובות ומתלות בבנקים. את מטה החברה הוא העביר לקרן ההולנדית Ingka, שם המיסוי נמוך בהרבה. קמפראד ושלושת בניו שולטים בקרן. בחבר המנהלים יושבים קמפראד, בני משפחתו וכמה יועצים.בשנת 86' העביר קמפראד את ניהול הקונצרן (שמרכזו בדנמרק) לידי אנ דריאס מוברג, שהוחלף ב­99' באנדרס דאלוויג. קמפראד עצמו ממשיך להחזיק היטב במושכות. הוא התנגד להנפיק מניות בבורסה בשל הסיכונים וגם כדי לממן השקעות אך ורק מהון עצמי. מביתו הקטן והספרטני שבאפלינג, בסמוך ללוזאן, הוא שומר על קשר יומי עם צמרת הקונצרן שהקים. כבר מזה שנים היגר ממולדתו עתירת המסים, מה שלא גרע מהפופולריות הרבה שלו כ"מותג שוודי". הוא מתגורר עם אשתו מזה 38 שנים, מרגרט. לבני הזוג שלושה בנים: פטר, יונאס ומתיאס, ובת מאומצת.לאחר שב­94' התפרסם שקמפראד סייע למנהיג נאצים בשוודיה לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא התנצל בפומבי בפני כל עובדיו והגדיר את התנהגותו אז "המעשה הכי מטומטם בחיי, שעליו אני מצטער מאוד". בביוגרפיה הרשמית שכתב בעבורו ברטיל טורקיל ב­98', דיבר קמפראד בין השאר על בעיות האלכוהוליזם שלו ועל עברו הנאצי. הוא הודיע גם, שיפרוש מן הקונצרן בגיל 75. ב­96' קבע קמפראד שאף אחד משלושת בניו לא יורשה אי פעם לנהל את איקאה, וזאת כדי למנוע מלחמת ירושה ביניהם. לשלושתם משרות בכירות בקונצרן ובקרן הניהול.