מי מביא לצרפת את השיק? הבת של זיידל הצדיק קרן- אן היא היום אחד השמות החמים של הפופ הצרפתי. מה שהצרפתים לא יודעים הוא שמדובר בעצם בקרן- אן זיידל, בתו של דני זיידל הצדיק מ"שיר השכונה" גל אוחובסקי 09/03/01 אחרי הפסקה לא קצרה חודש השנה אירוע Les Victoires de la Musique"­ה", שזה בעברית טקס נוצת הזהב ובאנגלית הגראמי הצרפתי. במוצאי שבת לפני שלושה שבועות באולם אולימיפיה שבפריז התקיים הטקס הארוך שהיה, כיאה לצרפתים, מלא בתקלות טכניות, שלא הפריעו לאיש ליהנות.בשוביניסטיות האופיינית לבולסי הבגט, הם בחרו בטקס שני שירים מנצחים. שיר השנה של הנשים ושיר השנה של הגברים, שהיה גם הפרס האחרון והחשוב של הערב. היה רגע קצר של התרגשות לפני הכרזת הפרס, ואז הודיעו המנחים כי השיר הנבחר הוא Jardin D'hiver"" בביצועו של הנרי סלוודור.כל האולם קם על רגליו כאשר סלוודור בן ה­83 עלה לקבל את הפרס. בתחילת הערב זכה תקליטו האחרון, Chambre avec Vue"", בפרס תקליט השנה (לגברים, רק לגברים כמובן), והוא אף ביצע להיט ישן שלו כחלק מהתוכנית האמנותית. ובכל זאת, כעת הוא התרגש אפילו יותר.האמת היא שבכלל לא ידעתי על קיומו של הטקס. במקרה התיישבנו בשעת ערב מאוחרת ופצחנו בזפזופ הרגיל כשלפתע ראיתי באחד הערוצים מלא פרצופים של זמרים צרפתים שהכרתי בזמן האחרון והבנתי שמחלקים להם פרסים. אז נשארתי. בקהל חיפשתי כל הזמ ן את קרן­אן. הנחתי שהיא בוודאי נמצאת שם. אלא שהטקס כבר כמעט נגמר, ועדיין לא היה שום קלוז אפ או אזכור שלה.דווקא כאשר עלה הנרי סלוודור לבמה והמנחים הציעו שהוא ישיר לסיום את הלהיט שלו, נחתה פתאום המצלמה על פרצופה של קרן­אן. התזמורת החלה לנגן את צלילי הפתיחה של שיר השנה, אבל אז עצר סלוודור את הכל ואמר: "אני רוצה להזמין לבמה את האנשים שכתבו את השיר ­ את קרן­אן ובנג'מין בוליי". לקח כמה דקות עד שהשניים עלו לבמה ונעמדו נבוכים מאחוריו. נעימת השיר כבר התנגנה ברקע. סלוודור חיבק את קרן­אן והחל לשיר את "גן החורף" כשהוא דוחף את המיקרופון לפיה ומעודד אותה לשיר איתו בדואט. מיהרתי לחפש את הדיסק של סלוודור. בקרדיטים שעל העטיפה גיליתי את מה שלא ידעתי עד אותו רגע והוא שקרן­אן, שהוציאה השנה את תקליט הבכורה שלה כזמרת, גם כתבה (ביחד עם השותף הקבוע שלה) את מחצית השירים בתקליט הקאמבק המפואר של סלוודור. שיר הנושא, Jardin D'hiver"" לבדו, כבר נמכר בצרפת בלמעלה מ­700 אלף עותקים.למחרת פורסמה ברוב עיתוני צרפת התמונה המשותפת של סלוודור וקרן­אן. המניות של היוצרת הצעירה, שנמצאות ממילא בעלייה, קפ צו בן רגע. קרן­אן הפכה לאחד השמות החמים ביותר במוזיקה הצרפתית. אך פגישה שכזאת לפני עשרה חודשים, בפינת רחוב תל­אביבית, פגשתי את גלית זיידל, שבין השאר היא חברת הילדות הכי טובה של בת דודתי האהובה תמר. אחרי שאלות ה"מה נשמע" הרגילות היא הסיטה את נושא השיחה."אתה זוכר את קרן­אן? אחותי הקטנה?". ­ כן."אתה לא תאמין, היא נהייתה זמרת בצרפת".­ מה זאת אומרת?"היא הוציאה עכשיו תקליט. קיבלה תגובות נורא טובות".החיים לימדו אותי להיזהר עם אינפורמציות מהסוג הזה. כבר הרבה שנים שכל מיני מכרים רחוקים, ואף אנשים זרים, מוכרים לי קרובי משפחה שלהם שמנגנים על מסרק ומבטיחים לי שאם איחשף ליצירתם חיי ישתנו ואני ארגיש צורך מיידי לדרוש מעורך "מעריב" שיפרסם את תמונתם בעמוד הראשון, לצד הכותרת הראשית.את גלית אני מכיר מילדותי. אני יודע שכיום היא מנהלת ביחד עם אחיה בן את הקאמל קומדי קלאב (שבדיוק השבוע פתח סניף חדש בחיפה), ושבדרך כלל היא בעניינים, יודעת מה קורה. אבל הדברים שאמרה נשמעו לי קצת משונים. זמרת בצרפת?­ מה בדיוק היא שרה? איזה מין זמרת?"אני לא יודעת להסביר ­ זה מאוד מיוחד. אתה יודע מה? אני אשלח לך עותק מזה".­ מצוין, יופי. אני אשמח.ג לית כמובן לא שלחה לי שום דבר, ואני שכחתי את הפגישה הזאת. ואיפה מייק ברנט? לפני חצי שנה נסעתי סוף­סוף לראות מה כולם רוצים מהפרובאנס הזה. כמה שעות לפני הטיסה הביתה ממרסיי, על מיטה במלון, נפלתי בטלוויזיה על תוכנית מוזיקה צרפתית. זה היה די מדהים. בזה אחר זה ריצדו על המסך קליפים מקסימים ובהם זמרים וזמרות שעל רובם מעולם לא שמעתי, מבצעים שירים שלא הכרתי.לקח לי רגע עד שהאסימון נפל. הרי עד שנות השבעים היתה צרפת הספקית הראשית של מוזיקה לישראל. מז'אק ברל ואדית פיאף דרך שרל אזנבור, ברברה וג'ולייט גרקו. הדבר שהכי העריצו בתל­אביב היו שנסונרים צרפתיים. אחר כך, בשנות השישים, המציאו הצרפתים את נערת הפופ החד פעמית פרנסואז הארדי, את פרנס גל ששרה באירוויזיון "פופה דה סיר, פופה דה סון" ועוד שורה ארוכה של זמרים, מאדמו ועד סרז' גינסבורג, שכולם ניפקו להיטים בשרשרת.הקשר בין פריז לתל­אביב התעצם עוד יותר כאשר סילבי וארטאן, גרושתו של ג'וני האלידיי האגדי, מצאה בבית מלון בטהרן זמר ישראלי צעיר בעל קול מרשים ומיד פתחה לפניו את דלתות פריז. מייק ברנט האחד והיחיד אמור היה לקבע סופית את הקשר בין פריז למזרח התיכון.אלא שעם תחילת האמריקניזציה, נשכחו הצרפתים מלב. מה גם שבשנות השמונים גל שלם של יוצרי רוק מחופשים לברוס ספרינגסטין הוציאו שם רע למושג "מוזיקה צרפתית" והפכו אותו שם נרדף למשהו פרובינציאלי ופאתטי. הצלחתה של סלין דיון, הדיווה העקומה מקוויבק, רק הידקה את הקשר בין פופ צרפתי לצרבת.כל זה השתנה בשלוש השנים האחרונות, מאז המציאה חבורה פריזאית מחדש את הצליל הצרפתי, והפעם בגרסת ההאוס שלו. לפתע נזכרו כולם שפריז היתה בשעתו בירת דיסקו לא פחות מניו יורק. די.ג'ייז ויוצרים צרפתים הפכו לשמות הנערצים בעולם. חוץ מהצמד הידוע אייר והלהיט "ליידי" של הצמד Modjo, כדאי לציין את הצמד דאפט פאנק (שמוציא החודש את התקליט השני שלו), את די.ג'יי העל לורן גרנייה, את מירווייס שהפיק חלק מהתקליט האחרון של מדונה, את קיד לוקו, והרשימה עוד ארוכה. אבל המהפכה האלקטרונית, שרובה התבצע ללא מילים, לא גררה איתה את הפופ הצרפתי. וזה נשאר מאחור, בלתי מוכר לעולם בכלל ולישראלים בפרט. הנה קרן­אן אחרי שראיתי את תוכנית הקליפים ההיא, אחזה אותי אובססיה קלה והחלטתי שאני חייב לעשות היכרות מחודשת עם המוזיקה הצרפתית. בביקור הבא שלי לקחתי את אחי הצעיר ויצאנו לקניות בחנות הענקית של Fnac במונפרנס. כמו שאני אוהב הפכתי בתוך דקה את כל החנות על פיה והכרחתי עשרות מוכרים לטייל איתי בין המדפים האינסופיים של הזמר הצרפתי ולהסביר. כבר היתה לנו ביד ערימה די גדולה של דיסקים כשלפתע אח שלי הצביע על דיסק אחד ושאל:"אתה יודע מי זאת?".­ מי?"תקרא מה כתוב".­ כתוב כאן: קרן­אן."נו, אתה לא מזהה? זאת קרן­אן זיידל".­ מאיפה אתה יודע?"אני זוכר איך היא נראית. חוץ מזה, תסתכל, היא נורא דומה לאמא שלה".מיד נזכרתי בגלית ובפגישה ההיא ברחוב והעמסתי על אחי גם את תקליט הבכורה של קרן­אן בעל השם המשונה "הביוגרפיה של לוקה פיליפסן". ההפתעה הגדולה היתה בבית, כשהנחתי את הדיסק במערכת. קרן­אן הזאת היא לא סתם זמרת, היא זמרת הכי מקסימה.13 שירים יש בתקליט הבכורה שלה, אחד יותר יפה מהשני. והכי יפה השיר הפותח, Dimanche en Hiver"", יעני יום ראשון בחורף, שהוא שיר החורף הכי אפור ששמעתם מ אז "נשקי אותי" של סיוון שביט. קרן­אן שרה במסורת הפופ הצרפתי המשובח של שנות השישים, עם רגישויות עכשוויות, ומערבבת טריפ הופ ואלקטרוניקה רכה שסרוגים לתוך שירי פופ מדויקים ומתוקים. אם מבינים צרפתית אפשר גם להתענג על הטקסטים, שהביאו לה שלל ביקורות משתפכות בצרפת וגם את פרס האמן הצעיר של עיריית פריז לשנת 2000. מי ישיר לנו פה סולו? שירלי טמפל? מרקו פולו? אנחנו יושבים בדירת הגג של דני וגרדה זיידל ברמת אביב. מהחלונות רואים את העיר כולה פרושה מתחת. ברקע מתנגן הדיסק של קרן­אן. דני ערך שולחן, הכין במו ידיו סלטים מצוינים, חתך גבינות ופתח בקבוק יין. גרדה מסבירה שהוא זה שמבשל בבית, ואת המתכונים לסלטים המציא בעצמו.את דני זיידל פגשתי לאחרונה לפני שנתיים, בבית קפה תל­אביבי. זה היה אחרי יותר מעשר שנים שלא ראיתי אותו. אבוי לבושה, לא זיהיתי אותו, ואמרתי לו "שלום, מנחם". מאז היה לי הכי לא נעים ממנו (בייחוד לאור העובדה שבבר המצווה שלי היה הצ'ק שנתנו הזיידלים אחד השמנים שבערימה), אבל עכשיו הם מרגיעים אותי. הרבה אנשים מתבלבלים לחשוב שהוא מנחם גולן. זיידל עצמו יודע שכאשר מישהו שם לו יד על הכתף ואומר "אני חושב שאתה חייב לי כסף", הוא מתכוון למישהו אחר.גלית ובתה, הנכדה סער בת ה­12, מצטרפות אלינו. אני מבקש לשמוע את סיפורם המשפחתי הלא קונבציונלי. גלית מנצלת את ההזדמנות כדי להשלים פרטים שלא שמעה מעולם.לואי קונסטנס פיליפסן היה חייל יהודי בצבא ההולנדי שהוצב לשירות בקולוניה שבאי האינדונזי יאווה. למרות שהיה כבר בן 30 הוא התאהב דווקא בנערה מקומית בת 16 בשם לואיז. הסביבה הקרובה לא אהבה את הקשר הזה אבל כלום לא עזר. לואי ולואיז חזרו ביחד להולנד והקימו משפחה. נולדו להם שבעה ילדים.הפיליפסנים גרו בצפון הולנד בעיר קטנה ולבבית בשם סטיינוויק. מאחר שהיו זוג מעורב היו להם הרבה חברים קתולים והרבה חברים יהודים. הם עצמם חיו כקתולים, אך במלחמת העולם השנייה נחקר לואי ארוכות על ידי הנאצים. בסופו של דבר חזר הביתה. השכנים דאגו להסתיר את יהדותו.גרדה זוכרת את חבריהם היהודים של ההורים שחזרו אחרי המלחמה מהמחנות, וגם קופת קרן קיימת קטנה שבה כולם תרמו כסף. כשהיתה בת 18 החליטה שהיא רוצה לראות את העולם. היא נסעה לפריז והסתובבה שם, ואחר כך הצטרפה לצוות עובדי קלאב מד וסידרה לעצמה משרה בכפר הנופש באכזיב. כשספרה לאמא שלה שהיא נוסעת לישראל, היא אמרה לה: "אם תיסעי, אני בטוחה שכבר תישארי שם".דני זיידל, בנו של סוחר אמיד, גדל בחדרה בתקופת הזוהר שלה כאחת המושבות המבוססות של ישראל הצעירה. הבלונדיני עם הבלורית המתנפנפת התנדב לצנחנים ומצא את עצמו בתוך זמן קצר בלב האתוס הישראלי. אריק שרון היה מפקדו הנערץ, ובבתי הקפה של תל­אביב, ש ם הפך לחלק מהבוהמה, הוא הכיר את כל המי ומי, כולל חיים חפר שדגם אותו לתוך "שיר השכונה"."מי קיבל בלתי מספיק? דני זיידל הצדיק" היה משפט שידע פעם לשיר כל ישראלי המכבד את עצמו, וגאוותו של כל ילד שגדל אז בחדרה. וכך, נישא על גלי התהילה המסוימת, הגיע זיידל בתחילת שנות השישים לביקור בפריז עם חברים ובהם הצייר מנחם גפן. בבית קפה קטן ליד מונמרטר הוא ראה לראשונה את גרדה. רגליה הארוכות ופניה המלאכיות גרמו לו להחסיר פעימה, אבל מעבר לכמה מבטים ואולי שיחה קצרה, לא נוצר ביניהם קשר.עברה שנה וזיידל נסע בתמימות לסוף שבוע באכזיב. כשהגיע לשם כמעט התעלף כשראה שוב את גרדה. מאז לא נפרדו. את ביתם הקימו בקיסריה. זה היה הרבה לפני שהמקום הפך פופולרי. בימים ההם היו שם בעיקר שני בתי מלון ומספר מועט של וילות, רובן של יהודים אנגלים. זיידל דווקא אהב את המקום והיה בין הפעילים בהגדלת השכונה והפיכתה ליישוב נחשק. האגדה מספרת כי הוא זה ששכנע את עזר ויצמן לעבור לשם.לדני וגרדה נולדו שלושה ילדים. גלית, בן וקרן­אן. כשהגיעה גלית לגיל בת מצווה, צפה מחדש שאלת יהדותם של הזיידלים. לגרדה היה אמנם אבא יהודי, אב ל מבחינה חוקית זה הרי לא נחשב. אז החבר עייזר הרים טלפון לרב לאו והסביר לו שצריך לעבוד. כל המשפחה החלה בתהליך גיור ארוך ורציני, גרדה התיידדה מאוד עם חיה­איטה, אשתו של הרב לאו. עד כדי כך היא לקחה את העניינים ברצינות, שגם אחרי שקיבלו את התעודות המשיכו גרדה ובן לשמור שבת לא מעט שנים. חבל הטבור במקביל שמרו הזיידלים כל השנים על קשר חם עם אירופה. מדי שנה בקיץ נסעו כולם לחודש ארוך של ביקורי קרובים בהולנד. דני הרחיב את עסקיו לאירופה ובאמצע שנות השמונים הרגיש שהגיע הזמן לקחת קצת הפסקה מסיר הלחץ הישראלי. הוא קיבל על עצמו פרויקט ענק בצרפת ולקח איתו את כל המשפחה.חמש שנים הם גרו בפריז עד שבן הודיע שהוא חוזר לצבא. מעט אחריו חזרה גלית ואחריהם ההורים. רק קרן­אן, אז בת 17, החליטה שהיא נשארת. דני, במבט לאחור, אומר שלא ניסה לעצור אותה. "אני חושב שעזרתי לה לנתק את חבל הטבור, להתנתק מאיתנו ולחיות את חייה באופן עצמאי".לא בטוח שהיה אפשר לעצור אותה, אבל במקום לשכנע עברו הזיידלים לשימוש אינטנסיבי בטלפון ולסידור עבודה ששולח מדי חודש אחד מהם לבקר את האחות הקטנה בפריז. בצרפתית זה נשמע יותר טוב קרן­אן התחילה לשיר כשהיתה בת עשר. כשלא שרה, היתה רוקדת. היה לה אז קול צרוד, אבל זה לא הפריע לה לחבר שירים טיפשוניים של בני נוער ולשיר אותם שוב ושוב. לקראת סוף התיכון היא החליטה שמוזיקה זה הדבר שבאמת מעניין אותה בחיים והחלה לעבוד במסעדה פריזאית שבה המלצרים גם שרים. חלק מהצעירים שפגשה שם מנגנים איתה עד היום.אני מצלצל אליה לפריז. למרות גילה הצעיר קל מיד לשמוע שהיא אדם רציני. למרות שהעברית שלה מצוינת, היא מיד מתנצלת על כך שהיא לא בטוחה שהעברית שלה משוכללת מספיק."הייתי ילדת פולק. אהבתי את ג'וני מיטשל, רנדי ניומן, סוזן וגה. פעם, לפני כמה שנים, סידרו לי להופיע לפני סוזן וגה בפריז והייתי מאושרת מזה. אבל כשהבנתי שאני אתעסק במוזיקה באופן רציני הייתי צריכה להחליט מה הכיוון שלי. הגעתי למסקנה ששני האמנים הכי אהובים עלי בעולם הם סרז' גינסבורג ופרנסאוז הארדי, ולכן אני חייבת לשיר בצרפתית. לבצע מה שנקרא 'שנסון פרנסז'".גם כאשר לפני שנתיים, במסגרת להקת בנות ששרה בערבוב של אנגלית וצרפתית, היא היתה אחראית ללהיט שהגיע לראש המצעד הצרפתי, לא הסכימה קרן­אן להמשיך. "כל הנסיונות לשכנע אותי לשיר באנגלית, בטענה שזה יהיה יותר מסחרי, לא שכנעו אותי. אני מרגישה שמה שאני צריכה לעשות זה לשיר בצרפתית. וככה ישבתי וכתבתי שירים, הקלטתי אותם באולפן ביתי והתחלתי לנסות להשמיע אותם לחברות תקליטים".גלית מגלה לי שלמרות שהציעו לה להפעיל קשרי משפחה כדי לקצר תהליכים, היא אף פעם לא הסכימה. תמיד צלצלה בעצמה וקבעה פגישות. לא שזה עזר.קרן­אן: "זה היה נורא. הייתי אומרת שממש טרקו בפני דלתות. הייתי באה לפגישה, לא אוהבת את מי שיושב מולי ולא אוהבת איך שהם מתחילים למשש ולגעת במה שאני עושה. תמיד יצאתי מהפגישות במצב רוח רע. אחרי תקופה הגעתי למסקנה שזה כנראה לא ילך, וחשבתי שאולי עדיף לי לכתוב שירים ולהציע אותם לזמרים".ביחד עם חברה בנג'מין בוליי, גם הוא צעיר בתחילת הדרך, שבקרוב יוציא אלבום בכורה שכבר מעורר ציפיות, הם התחילו לכתוב שירים ולהציע אותם לאחרים. אבל גם זה לא תמיד עבד. אחרי שזמרת אחת די מפורסמת לקחה שיר ושינתה לו את המילים, דרשה קרן­אן את השיר שלה בחזרה. ואז בדיוק השתנה המזל. מרק לומברוזו מאי.אם.איי צרפת החליט להמר עליה. הוא נתן לה כסף, היא נכנסה לאולפן ויצאה עם דיסק בכורה.מאותו רגע הכל היה פשוט. התקליט יצא ולאט­לאט החל לפלס את דרכו. תחנות הרדיו הגדולות, אלה שמנגנות רק להיטי אמצע הדרך, לא טרחו להשמיע אותה, אבל התחנות הקטנות יותר, האלטרנטיביות, דווקא חיבבו אותה והחלו להשמיע. את הגיבוי החזק ביותר היא קבלה מהעיתונים. ירחון רוק צרפתי נחשב החל לפמפם אותה, ואחריו העיתונות הכתובה כולה. בעיקר היתה התפעלות עצומה מהטקסטים שלה, שיש בהם אווירה מיוחדת של אפרוריות חורפית ורומנטיקה חריפה מהסוג שצרפתים אוהבים.קרן­אן: "התקליט נקרא 'הביוגרפיה של לוקה פיליפסן'. Luka זה בעצם ראשי תיבות. LU הוא שמה של סבתי לואיז KA­ו זה השם שלי. פיליפסן הוא שם המשפחה של אמי. לא הכרתי את סבתא שלי אבל הסיפורים על מלחמת העולם השנייה מאוד מרתקים אותי. אני נמשכת לסיפורים שיש בהם גוון רומנטי. סיפורים של זמרות ברים שהלכו לשיר אצל הגרמנים ואחר כך התאבדו. נשים שהחביאו יהודים במרתפים והיו להם סיפורי אהבה איתם. אני גם קשורה לחורף. לאפרוריות של צפון הולנד, ליופי שאינו אוטומטי. וגם התקליט שלי הוא מאוד חורפי, אני חושבת".מאז צאת התקליט, לפני כמעט שנה, היא מופיעה ומייחצנ ת אותו, בונה באיטיות את מעמדה בעולם המוזיקה הצרפתי. מי שטרף את הקלפים היה הנרי סלוודור. הוא לא זקן, הוא מבוגר הנרי סלוודור נולד באי Cayenne באוקיינוס ההודי. את הגיטרה הראשונה שלו קיבל בשנת 33'. כשבגר עבר לפריז ושם החל לנגן עם ג'נגו ריינהרט האגדי. את מלחמת העולם השנייה העביר בברזיל, שם הפך לקונוסר של בוסה נובה. הוא הקליט אינספור תקליטים שבהם שר בצרפתית, שירים עגמומיים עם טאץ' קריבי. אחד מלהיטיו המפורסמים הוא "האריה ישן הלילה", שזכה לאינספור ביצועים לאורך השנים.סלוודור ניהל קריירה מפוארת בצרפת. חוץ מעשרות התקליטים שהקליט הוא עבר בשלב מסוים להגיש תוכניות טלוויזיה מוזיקליות שהיו בתקופות מסוימות בראש טבלאות הרייטינג בצרפת. מתישהו בסוף שנות השבעים, כשהגיע לגיל פנסיה, הוא פרש וחייו הסתבכו. לפני שנה, אחרי שתיקה ארוכה, החליט שהוא חייב לנסות קאמבק.מישהי הפגישה בינו ובין קרן­אן, שהשמיעה לו את שירה Jardin D'hiver"" והוא התלהב.מאחר שלקח לו זמן להחליט כבר הקליטה קרן­אן גרסה של השיר לתקליט שלה, אבל לסלוודור זה לא הפריע. הוא הקליט אותו ועוד כמה משיריה, שאחד מהם, Chambrer avec Vue"", הפך לשיר הנושא של תקליטו. מרגע שיצא, הפך הדיסק של סלוודור להיט בצרפת. קולו המרוסק והבוסה נובה ה איטית נתנו לתקליט תחושת צ'יל אאוט עכשווית. והעיניים הופנו גם אל קרן­אן. רחוב הנשמות הטהורות אני מנסה להבין מקרן­אן מה היחס שלה לישראל. "התקליט הישראלי הכי אהוב עלי זה התקליט של הנשמות הטהורות", היא מסבירה. "יש שם ליין של בס בשיר 'רחוב הנשמות הטהורות' שהחברים שלי הכי אוהבים, ועכשיו דגמנו אותו לאיזה פרויקט שאנחנו עושים. כשאני עצובה אני מדי פעם שומעת את 'עטור מצחך', אבל האמת היא שגם בילדות לא כל כך הקשבתי למוזיקה ישראלית. דווקא ב'ברחוב הנשמות הטהורות' אני מוצאת איכויות של סרז' גינסבורג ואסתטיקה של דראם אנד בייס. אבל יש לי דיסקים ישראלים, המשפחה של שולחת לי. למשל את 'לעולם בעקבות השמש'".­ אבל איפה הבית שלך?"בשבילי הבית זה צרפת. אני חושבת שצרפת. זה לא שאני לא מתגעגעת. למשפחה שלי. לארץ. יש שעה כזאת בישראל, לפני השקיעה, שהיא הזיכרון הכי יפה שלי מהארץ. חוץ מזה, מאחר שממילא הזיכרון שלי הוא מין זיכרון בתחפושת, אני אוהבת לחשוב על תל­אביב כעל עיר של משוררים. על כסית של שנות השבעים. יש לי זכרונות מישיבות שלי עם ההורים בכסית, אבל אני יודעת שאני עושה מהעבר משהו שאולי לא היה בו במקור. ואולי זה עצוב שתל­אביב שאני מדמיינת כבר מזמן לא קיימת. מצד שני זה לא נורא. כי א ני אוהבת עצב. עצב זה לא עצוב בעיני". העתיד יעונן חלקית כדי להבין את המשפט הזה, שנשמע בהתחלה קצת אוקסימורוני, "עצב זה לא עצוב בעיני", צריך פשוט להקשיב לדיסק שלה. אנחנו יושבים בבית של הוריה והשיחה פתאום נקטעת. "אני לא יודעת למה היא כל כך עצובה", אומרת גרדה, האמא שלה, "אבל זה יפה". ולא נותר לי אלא להנהן ולהסכים איתה.הדיסק של קרן­אן יופץ בקרוב בישראל. ייתכן שגם תבוא מתישהו להופיע. לא ברור אם היא תהפוך לחלק מתעשיית המוזיקה הישראלית, אבל ברור שבצרפת יש לפניה עתיד שנראה בהיר מאוד. האם היא שלנו או לא? על השאלה הפטריוטית האהובה הזאת באמת אין צורך להשיב הפעם. ואם זה מוצא חן בעיני? אם כל העסק כבר מוצא חן בעיניכם, ובא לכם לנבור קצת במוזיקה צרפתית חדשה, אז לצד הדיסקים של קרן­אן והנרי סלוודור הנה עוד ארבעה דיסקים שכדאי לשים אליהם לב.Vingt a Trente Mille Jours" ­ Francoiz Breut"זמרת צעירה שמוזכרת ביחד עם קרן­אן כחלק מהגל החדש של האינדי הצרפתי. פרנסואז בראוט מנגנת גיטרה חשמלית ונשמעת יותר כאילו גדלה בניו יורק. את האלבום הראשון שלה הוציאו באנגליה חברי הקוקטו טווינז בחברת התקליטים החדשה שלהם. זה תקליטה השני.Made in Medina" ­ Rachid Taha"ראשיד טאהה הוא האיש שמשלב רגאיי ורוק באופן שלא נעשה קודם. שותפו לכתיבה ולהפקת הדיסק הוא סטיב הילאג' האגדי מלהקת גונג, והתקליט כולו הוא הכלאה, לא נעים להגיד, בין מזרח למערב. את הדיסק הזה ניתן להשיג בארץ, בדרך כלל באגף מוזיקת העולם.Javaג'אווה הוא הרכב אינדי חמוד שמאוהב באקורדיונים צרפתיים ישנים. התוצאה היא תקליט שבו הכל נשמע ישן וחדש באותה מידה. מתאים גם לסרט הבא של קוסטוריצה וגם למועדון החדש שיפתח בקרוב אורי שטרק.Manauהרבה מאוד הרכבי היפ הופ פועלים בצרפת. כדי לא להכביד בחרנו בעבורכם דווקא את המסחרי מכולם. מנאו הם צרפתים עם חיבה גדולה לאירלנד, ולכן ההיפ הופ שלהם טובע בחמת חלילים. זה שמלצי אבל חמוד. שיר הנושא מתוך התקליט, שנקרא פשוט "דנה", היה להיט ענק בצרפת, ולא ברור איך איש בארץ לא התאהב בו. הדיסק הזה, אגב, נמצא בחנויות טאואר ברחבי הארץ. איך זה נשמע? אין דבר מעצבן יותר מאשר סיפור על זמרת שאי אפשר להקשיב לשיריה. אי לכך דאגנו שתוכלו להקשיב למוזיקה של קרן­אן.תחנת הרדיו קול הדרך לעסקים (88 אף.אם) תשדר בסוף השבוע הזה, באופן נרחב, את שירי התקליט של קרן­אן וגם את השירים שכתבה להנרי סלוודור.באתר התרבות של וואלה entertainment.walla.co.il() תוכלו מהיום ובמשך התקופה הקרובה להקשיב לכל התקליט של קרן­אן וגם לצפות בקליפ שלה.הדיסק עצמו יגיע כנראה לחנויות בשבועות הקרובים. בינתיים אפשר לרכוש אותו דרך amazon.fr, הסניף הצרפתי של אמזון, שם גם אפשר להאזין לכל השירים. וכמובן להזמין את הדיסק בדואר.