חסר להם אוויר מה גורם לקוצר נשימה אצל ילדים, איך מטפלים בזה ולמה הפחד מסטרואידים בשאיפה אינו מוצדק הראלה סטוצקי 26/02/01 "קוצר נשימה מוגדר כהתנסות סובייקטיבית בתחושה של אי­נוחות נשימתית", אומר ד"ר אריה וולנר, מנהל המחלקה לשיקום נשימתי במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. אנשים מתארים אותה בצורות שונות, כמו "חסר לי אוויר", "אני מרגיש מחנק", "לא מצליח להכניס/להוציא את כל האוויר", "מרגיש שבית החזה סגור" ועוד. "במחקרים נמצאה רמת מתאם טובה בין התיאור המילולי של הנבדק לגבי קוצר הנשימה לבין הגורם", אומר ד"ר וולנר.הגורמים העיקריים לקוצר נשימה בקרב ילדים קשורים לחסימה בדרכי הנשימה. אצל מבוגרים הם קשורים למחלות ריאה, מחלות לב, רקע לא אורגני ותת­כושר גופני. ההשערה השכיחה ביותר להיווצרות קוצר נשימה היא שמדובר בחוסר איזון בין התכנים המשודרים ממרכז בקרת הנשימה המוחי למערכת הנשימה, לבין ההיזון החוזר ממערכת הנשימה אל מרכז בקרת הנשימה.לדברי רופא הילדים ד"ר חנן נטר, לבד ממחלות הקשורות לירידת נפח הריאה, החל בדלקת ריאות ועד פגמים גנטיים, כשהחסימה היא בדרכי הנשימה העליונות, קוצר נשימה אצל תינוקות וילדים קטנים עלול להתרחש עקב שלוש סיבות עיקריות.האחת היא חסימה של הנחיריים כתוצאה מזיהום (כמו נזלת). הטיפו ל מתחיל ממתן מי מלח פיזיולוגיים, כדי להמס ולדלל את הריר הצמיגי שבתוך הנחיריים, ועד לטיפול תרופתי המיועד בדרך כלל להפחתת הגודש בריריות האף על­ידי כיווץ נימי הדם.הסיבה השנייה מכונה סטרידור STRIDOR(). "זהו, בעצם, רעש גס ומתכתי הנובע מאיזור מיתרי הקול בזמן הכנסת האוויר פנימה ומקורו באיזושהי חסימה באיזור הגרון. החסימות השכיחות הן דלקת כתוצאה מזיהום ובצקת כתוצאה מחבלה בגרון או במיתרי הקול, שגורמים להפרעה בזרימת האוויר פנימה", מסביר ד"ר נטר. הטיפול המיידי הוא הורדת הנפיחות (הבצקת) על­ידי תכשירים קורטיקוסטרואידיים, דרך הפה או באינהלציה, וטיפול מרגיע, כיוון שלחץ מחמיר את הבעיה וגורם לנשימת יתר. כן מקובל טיפול באדים קרים, ולפעמים יציאה לטיול קצר באוויר הקריר והלח עוזרת.הסיבה השלישית היא התנפחות הפוליפים, במיוחד אצל ילדים אלרגיים, שסובלים מזיהומים חוזרים בדרכי הנשימה. מקרים קלים מטופלים בתרופות. במקרים קיצוניים יש לעיתים צורך בכריתת הפוליפים.בין הסיבות לחסימה בדרכי הנשימה התחתונות אסטמה של גיל הילדות היא הנפוצה ומכונה ברונכיט ספסטית, או ברונכיט מצפצפת. "מחלה זו, המשלבת ג ורמי זיהום ויראלי עם אלרגיה (תכונה תורשתית) וגורמים סביבתיים, נפוצה מאוד בעולם המערבי", מציין ד"ר נטר. הטיפול המקובל כולל מרחיבי סימפונות כמו ונטולין ובריקלין, מכייחים שמפחיתים את צמיגות הריר (ויעילותם שנויה במחלוקת) וקורטיקוסטרואידים, תרופות נוגדות דלקת שניתנות בבליעה או באמצעות משאף. טיפול ביתי לא פולשני לדברי ד"ר נטר, הפחד הקיים בציבור משימוש בסטרואידים איננו מוצדק, במיוחד לא מסטרואידים שניתנים באינהלציה, שכן מחקרים עדכניים מראים שיש להם מעט מאוד תופעות לוואי, אם בכלל. טיפול מונע נוסף כולל שימוש בחומרים כמו "לומודל" או "ויקרום". "לתכשירים אלה אין תופעות לוואי, אבל יעילותם אינה רבה וצריך לקחת אותם לפחות שלוש פעמים ביום", אומר ד"ר נטר. "יש גם תכשירי מניעה שלוקחים דרך הפה בלעיסה לפני השינה, אבל הם מיועדים לילדים מעל גיל חמש".ד"ר נטר אינו מצדד במתן טיפולים אלטרנטיביים למיניהם לילדים, "כי מדובר במשהו שאיננו תרופה וחסר כל פיקוח או ציון לגבי תופעות לוואי. במקרה הטוב מדובר במיצוי של צמח לא מזיק, אבל פעמים רבות המשמעות היא בעצם אי­מתן טיפול לילד".אסטמה היא השכיחה במחלות הריאה גם אצל מבוגרים, שכ­%5 סובלים ממנה. דרגת החומרה יכולה להתחיל ממטרד קל ונדיר, דרך מחלה שפוגעת באיכות החיים ועד למחלה עם סכנת חנק.הסיבה לקוצר נשימה באסטמה נובעת מכיווץ הסימפונות, שגורם ללכידת אוויר ולעלייה בעבודת הנשימה. "בניגוד לילדים, שאצל %50 מהם המצב נרגע וחולף לבלי שוב בגיל ההתבגרות, מבו גרים לא נרפאים מאסטמה, כי אין לה מרפא", אומר ד"ר וולנר. אולם יש טיפול שמכניס את המחלה לשלב של הפוגה. מדובר בתרופה נוגדת דלקת ממשפחת הקורטיקוסטרואידים, שניתנת בדרך כלל בשאיפה, כדי שתגיע ישירות לריאות ותישאר שם, ובתרופות נוגדות לויקוטריאנים (אחד המתווכים החשובים בתהליך הדלקתי), שניתנות בכדורים.מחלת ריאות אחרת שמאפיינת אוכלוסייה בוגרת החל מגיל 50 היא מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD(), שבדרך כלל הינה משנית לעישון. שכיחותה נעה סביב %6­%4 בקרב גברים. אצל נשים היא שכיחה בשיעור של %4­%2 ונמצאת במגמת עלייה, עקב הגידול בשיעור הנשים המעשנות.המחלה כוללת שתי תת­מחלות: ברונכיטיס כרונית, מחלה שמערבת בעיקר את הסימפונות ומלווה בשיעול ופליטת כיח, ואמפיזמה (נפחת), שמערבת בעיקר את רקמת הריאה עם הרס רקמת הריאה והחלפתה בכיסי אוויר, מסביר ד"ר וולנר.אצל רוב חולי COPD­ה ניתן למצוא מרכיבים של שתי תת המחלות, בעיקר בגלל עישון, שהשפעתו המצטברת גורמת להיווצרות תהליך חסימתי­דלקתי ולפגיעה בסימפונות עם מעורבות של רקמת הריאה. הסובלים COPD­מ נוטים לזיהומים נשימתיים חוזרים, ובשלבים מתקדמים יותר לעי יפות, ישנוניות, אי­ספיקה לבבית ונשימתית. קוצר הנשימה נובע מירידה בתפקוד הריאתי, הגברת עבודת הנשימה וירידה בכושר הגופני.הטיפול כולל הפסקת עישון ומרחיבי סימפונות בשאיפה. במידת הצורך ניתן להוסיף מרחיבי סימפונות דרך הפה, ובמקרה הצורך גם קורטיקוסטרואידים.אחת מפריצות הדרך במחלות ריאה בעשור האחרון היא שיטת הנשמה ביתית בלתי פולשנית. "בעבר, אנשים שסבלו ממחלות ריאה בשלב מתקדם שגרמו לאי­ספיקה נשימתית אושפזו לצורך פתיחת הקנה והחדרת צינור לתוך הקנה, שדרכו חוברו למכונת הנשמה. שיטה זו חייבה את השארת החולה במסגרת רפואית לשארית חייו. כיום ניתן לטפל בחלק גדול מחולים אלה בעזרת הנשמה ביתית בלתי פולשנית. שיטה זו מאפשרת את הנשמת החולה בביתו במהלך השינה, בעזרת מסכת פנים שמחוברת למנשם ביתי ומאפשרת למערכת הנשימה שלו לנוח ולהתרענן במהלך הלילה, כך שלמחרת בבוקר הוא יכול לחזור לתפקוד יומי טוב יותר, עד ללילה הבא", מסביר ד"ר וולנר.גם מחלות לב גורמות לקוצר נשימה. "אף שמדובר במגוון גדול של מחלות, המכנה המשותף לכולן מבחינת הסיבה לקוצר נשימה הוא העלאת הלחצים בכלי הדם הריאתיים הוורידיים וגודש ריא תי, עם הגברת עבודת הנשימה", אומר ד"ר וולנר. הטיפול הוא ספציפי למחלת הלב.ויש גם קוצר נשימה כתוצאה ממה שמכונה deconditioning, היעדר כושר גופני. "במצב של תת­כושר, הלב והריאות עובדים קשה יותר בשביל דרגת מעמס נתונה. ככל שמצב תת­הכושר חמור יותר, כן יופיע קוצר נשימה בשלב מוקדם יותר של המאמץ", מסביר ד"ר וולנר. הפתרון הוא, כמובן, להיכנס לכושר.לבד מרקע ביולוגי יש גם קוצר נשימה על רקע נפשי. "אנשים שקו מאפיין באישיותם הוא 'להיות בשליטה' עלולים לסבול מקוצר נשימה אם מסיבה כלשהי משהו בחייהם יוצא משליטתם", אומר ד"ר ירון דגן, רופא חדר מיון, מנהל המכון לרפואת שינה ועייפות בתל השומר ופסיכולוג קליני בעברו. "הם נכנסים למצב של חרדה המאופיין בכל מיני סימנים פיזיולוגיים, כמו דופק מהיר, הזעה וקוצר נשימה, שהוא אחד הסימפטומים היותר שכיחים, וחשים אותו כמחנק בגרון, או כקושי למלא אוויר מלוא בית החזה. לעיתים מדובר בתחושת חנק של ממש, והם מגיעים לחדר מיון עם התקף של כמעט חנק, על אף שזה לא מצב שאפשר באמת להיחנק ממנו. לעיתים, כיוון שהתחושה כל­כך מבהילה, הם נושמים באופן מואץ ('נשימת כלב'), צוברים דו­ תחמוצת הפחמן, מרגישים עוד יותר קוצר נשימה ונושמים עוד יותר מהר. כתוצאה מחוסר האיזון שנוצר, הם מרגישים מבולבלים ומתכווצות להן אצבעות הידיים, ולפעמים גם אצבעות הרגליים. מצב כזה, המכונה היפר­ונטילציה, יכול לקרות הן במצבי חרדה והן בעת התרגשות גדולה".גם מי שסובלים מהפרעת חרדה או פאניקה ברמה פתולוגית עלולים לחוות קוצר נשימה ותחושת חנק, שהולכת בדרך כלל עם קלאוסטרופוביה. כמו, למשל, במעלית, באולם סגור או בקניון עמוס. כשהם נכנסים למקומות כאלה הם יחושו מחנק, יפתחו חלון, יבדקו איפה יש פתח מילוט. פאניקה לילית יש אנשים שסובלים מהתקפי פאניקה בלילה ומתעוררים משינה בתחושת חנק. לדברי ד"ר דגן, "פעמים רבות מאבחנים אותם בטעות כמי שסובלים מהפסקת נשימה בשינה. למרות שזו תסמונת קיימת, היא מאפיינת בעיקר נוחרים (בעיקר גברים). הבדל נוסף הוא, שמי שסובל מהפסקות נשימה בשינה לא ממש מתעורר מהן, בעוד שהסובלים מהתקפי פאניקה בלילה מתעוררים, ובתחושה של חנק."עם זאת, תחושת חנק שמלווה בקוצר נשימה יכולה גם להיות ביטוי לתגובה אלרגית חריפה. כיוון שהחשש הוא לחנק אמיתי, בגלל בצקת בלוע, וזה יכול לקרות גם בלילה, חובה להגיע לחדר מיון", אומר ד"ר דגן. לדבריו, כל בעיה של קוצר נשימה, במיוחד אם היא אקוטית ומתרחשת בפעם הראשונה, מחייבת קודם כל בירור רפואי.הטיפול, גם בהפרעות חרדה ופאניקה, לרבות פאניקה וחרדה לילית, כולל גם טיפול פסיכולוגי התנהגותי­קוגניטיבי, שבו מלמדים את החולה טכניקות של הרפיה עצמית וביופידבק ועוזרים לו לזהות את המקומות והסיבות שגורמים למצבו, שכן כאמור, לתחושה הסובייקטיבית יש כאן משקל משמעותי. *