אייבו, היזהר. איי- סייבי בעקבותיך בעקבות ההצלחה של כלב הרובוט של סוני, אייבו, החליטה חברת טייגר אלקטרוניקס לייצר כלב משלה - בעשירית המחיר. 16/02/01 בבהלת הקניות של הכריסמס כבר הסתמן הכיוון: הסקוטרים עומדים לצאת לסיבוב אחרון, וצעצועי הרובוט הם הלהיט המבוקש ביותר. למעשה, איי­סייבי, כלב הרובוט של חברת טייגר אלקטרוניקס, היה אמור לגנוב את הכריסמס, אבל בעיות אבולוציוניות עיכבו את הגעתו לחנויות. כעת מבטיחים בחברה שבמאי הקרוב, עונת חגי האביב, אפשר יהיה לרכוש את הכלב ב­200$. נכון, לא מדובר במחיר מציאה, אבל בהתחשב במחירו של אביו הרוחני של איי­סייבי, אייבו של סוני, שעולה 2,500$ טבין ותקילין, יש למה לחכות.הבכורה, כאמור, שמורה לסוני. זו הוציאה לשוק עוד במאי 1999 את אייבו, כלב רובוט שידע ללכת ולכשכש בזנב. מחירו העצום וכמות הייצור המוגבלת מנעו את הפיכתו של אייבו לחיית מחמד ביתית, אבל יצרניות הצעצועים הריחו את הכיוון ונכנסו לתחרות פרועה ביניהן, מי תהיה החברה הראשונה שתצליח לייצר כלב אינטרקטיבי, שיש לו גם "אישיות" משלו, במחיר סביר. ה"ניו יורק טיימס" מתאר את הקשיים הטכניים והפסיכולוגיים שמלווים החלטה אסטרטגית לפתח צעצוע כזה.זמן קצר אחרי שאייבו נחשף, מספר העיתון, השגיחו אנשי טייגר אלקטרוניקס שלחברה סינית בשפ סילברליט טוי ז יש אבטיפוס לכלב רובוט שאמור ללכת ולעשות כל מיני טריקים. נשיא החברה, רוג'ר פישמן, הטריח את עצמו עד להונג קונג כדי לשכנע את בעלי החברה הסינית למכור לו את הזכויות לייצור הכלב. אנחנו נוכל לתרום המון לכלב שלכם, אמר לסינים, שלא גילו כל התלהבות למכור לו את הזכויות. אנחנו מתמחים בצעצועים אלקטרונים, ובזמן האחרון התמקדנו בבניית צעצועים ש"מגלים" רגשות ו"מפתחים" אישיות. הסינים לא השתכנעו, אבל גרפים על יכולת השיווק המוכחת של טייגר עבדו עליהם הרבה יותר, ובסופו של דבר הזכויות נמכרו לטייגר, רגע לפני פתיחת יריד הצעצועים השנתי, בפברואר ,2000 במנהטן. הכלב משך הרבה תשומת לב ביריד, שהוא האירוע המשמעותי ביותר בשנה מבחינת יצרני הצעצועים, ואנשי טייגר המרוצים גילו אופטימיות חסרת בסיס והבטיחו שהכלב ינבח על המדפים כבר בכריסמס.אלא שאז התגלתה בעיה קטנה: הכלב לא הלך. כלומר, שהסינים נתנו פירוש רחב לקרטועים של הכלב, אבל אף ילד לא יקנה כלב שלא צועד לקראתו.אנשי טייגר היו מוכנים לכך שיצטרכו להשקיע בכלב. למשל, לצמצם כמה שיותר את הדמיון בינו לבין אייבו. הם הגדילו לכלב הפלסטיק המבריק שלהם את העיניים ושיוו לו מראה של כלבלב, אבל עכשיו התברר שהכלב זקוק ליותר מאשר טיפול קוסמטי. כך הגיע איי­סייבי לידיו של אנדרו פילו, מהנדס צעצועים שזוקף להצלחתו הצלחה מסחררת כמו הקלידים המנגנים (מהסרט "ביג"). פילו בחן את הליכתם של כלבים חיים, "שתל" חיישנים בגוף הכלב, כך ש"מוחו" יהיה מודע למיקום הרגליים, ושיפר את הסינכרוניזציה בין הגפיים, אבל איי­סייבי סירב לזוז. רק אחרי שפילו "לימד" את הכלב להעביר משקל מרגל לרגל, איי­סייבי התחיל ללכת. פילו עצמו לא נסחף בכלל והשווה את ההישג לשבירת מהירות הקול.ובכל זאת, זה לא הספיק. פילו רצה שאיי­סייבי יתקשר עם העולם שמסביבו. הוא הוסיף מיקרופון, כך שהכלב יוכל לעקוב אחרי קולות, גלאי תנועה ­ כך שהוא יהיה מודע לתנועת אנשים סביבו, וסנסורים נוספים, שיאפשרו לו למצוא חפצים ולהימנע מהיתקלות בקירות. הכלב גם צויד במעין חוש לשיווי משקל, ביכולת להבחין בין אור לצל ו"נטייה" לרדוף אחרי חפצים נעים. הכלב אפילו מחפש את המטען שלו, כשהוא מרגיש שהבטרייה שלו מתחילה להתרוקן. אנשי טייגר היו בעננים. הכלב שלהם הפך לגולם מפראג. חשבו על זה, הוא דואג לשימור חייו!ועדיין, היה צ ריך לבנות לכלב אישיות, לצייד אותו ברגשות. בשביל זה היה צורך לפנות לבעל מקצוע אחד: יצרן בובות תיאטרון. יצרן הבובות עידן את הליכתו של איי­סייבי, אבל התרכז בראשו. כך החל איי­סייבי להפגין רגש: פתח את פיו כשהיה שמח ונד בראשו כשהיה עצוב. חלק מהטריקים נעשו בכוונה: איי­סייבי למד לעמוד על הראש ולשבת, וחלק היו תאונה משמחת, כמו הדרך בה הכלב למד להתגלגל. אלא שהתהליך היה ממושך מהצפוי. במקום שישה שבועות עברו שלשה חודשים, וביולי כבר היה ברור לאנשי טייגר שהכלב לא יושלם לקראת החגים.אנשי החברה, מצידם, התחילו ללחוץ, מאחר שצעצוע הלהיט האחרון שלהם, הפוקמון, החל לגלות סימני גסיסה. אלא שאיי­סייבי לא זיהה קולות. פילו, מצידו, בהחלט התאמץ. הוא שיפר את זכרונו של איי­סייבי, כך שהכלב לא יגיב רק לגירוי האחרון שקיבל, אלא ישנה את הטמפרמנט שלו לאורך זמן, ביחס ישיר ליחס שקיבל. כך, למשל, אם הבעלים של איי­סייבי יכה אותו כמה פעמים באפו, הכלב לא יגיב בשמחה ללטיפה הראשונה שיקבל, אלא יצפה להשתדלות רצינית יותר מבעליו! איי­סייבי גם הפך היפראקטיבי כשנכלא בקופסה קטנה, ועצבני ­ כשהשאירו אותו בסביבה רועשת. ועדיין הוא לא זיהה קולות, כפי שכלב מסוגו אמור לעשות.האתגר הבא היה, לפיכך, לגרום לאיי­סייבי לציית לכל פקודה, בכל שפה, ממרחק של שני מטר לפחות. למעשה, הבעיה היתה יכולה להיפתר די בקלות. לחברה קליפורנית היה בדיוק את הידע הדרוש לחנון את איי­סייבי ביכולת השמיעה, אלא שהיא נאלצה לרכוש לשם כך מעגלים מודפסים, והדבר היה מייקר את עלותו בארבעה דולר (!). טייגר לא יכולה היתה להרשות זאת לעצמה, כך שהיא נאלצה לבנות לבד את המעגלים תוך סיכון ששוב תתאחר יציאתו של איי­סייבי לשוק.הדור השני של אייבו יכול לעשות דברים שאיי­סייבי יכול רק לחלום עליהם, כמו לצלם תמונות. מצד שני, איי­סייבי זהיר ממנו ולא נופל משולחנות. אבל מעבר להשוואות הטכניות, לאיי­סייבי יש יתרון אחד בלתי מנוצח: המחיר. אלא שטייגר להבטיח שאיי­סייבי יהיה להיט, כדי להחזיר לעצמה השקעה של שני מיליון דולר בפיתוחו. זו הסיבה שסרטוני הפרסומת שהיא מצלמת כעת אינם מכוונים לילדים, אלא לפריקים של גאדג'טס בני 25 עד ,35 שבניגוד לילדים, יש להם גם כסף להוציא על התחביב שלהם. אחרי הכל, איי­סייבי הוא הרבה יותר מסתם צעצוע. ידיעת הארץ גם אם לא תכננתם לחתום את אירועי ולנטיינ'ס דיי בסופשבוע רומנטי במלון, בטח עוד יהיו לכם בקרוב תאריכים שמחייבים היערכות רומנטית מיוחדת. הנה כמה "חבילות" רומנטיקה שמציעים מלונות שונים.האטה הכלכלית מורגשת גם בענף המלונאות, וזה בדיוק הזמן להיות יצירתיים, משמע, ליזום כל מיני "חבילות", שיקרצו לחתכים שונים של אנשים. "חבילות רומנטיקה" הן דוגמה לאחת ההצעות המשתלמות יותר. נכון, ולנטיינ'ס דיי יש רק אחד, אבל לכל אחד מאיתנו יש במהלך החיים שלושה בני זוג משמעותיים בממוצע, ששווה להשקיע בהם סופשבוע רומנטי, שלא לדבר על ימי הולדת, פיוסים סוערים, רענון נישואים וסתם מחוות של רצון טוב. בקיצור, אין גבול לצרכים הרומנטיים שלנו, ואין (כמעט) גבול לכסף שאנחנו מוכנים להשקיע בהם. המלונאים הזריזים עלו על העניין, וכרגע חלק גדול מהם מציע חבילות מיוחדות לבני הזוג, הכוללות החל בחדר עם שם מעורר השראה וכלה בפינוקים שונים, כמו מסאז' זוגי. התשלום יכול לפעמים להיות גבוה יותר מזה שהייתם משלמים לו הייתם צורכים כל שירות בנפרד. לכבוד סוף השבוע של חג האהבה הרשמי, ומתוך מודעות לצרכים הרומנטיים הדחופים של רוב נו, מצאנו השוואה שנעשתה בין שבעה מלונות כאלה, ואלה הממצאים:The Fantasy Innדרום אגם טאהו, קליפורניהמחיר ל"חבילה" רומנטית: 239$­299$, תלוי בנושא החדר.שם החדר: אנטוניוס וקליאופטרה.נוף: בית הפנקייק הסמוך.החלק הטוב בחבילה: בן/בת הזוג שהבאתם.החלק הרע בחבילה: מראות.אמבטיה: ספא אובלי בקוטר 2 מ'.רעשי רקע: מוזיקה מהסרט "טיטאניק".אח: אין.נרות לתאורה רומנטית: אין.שירות חדרים: אין.ציון כללי: טוב.הערות: אין מסעדות לבד ממקדונלד'ס; המחיר כולל שובר לסקי; עיצוב החדר עומד בדרישות הרומנטיות.Gatlinburg Wedding Villageגטינברג, טנסימחיר ל"חבילה" רומנטית: 170$שם החדר: סוויטת ירח דבש.נוף: פאטיו מבטון, ברביקיו.החלק הטוב בחבילה: ניקיון למופת.החלק הרע בחבילה: ריח של מטהר אוויר.אמבטיה: מעוצבת בצורת לב.רעשי רקע: אין.אח: יש.נרות לתאורה רומנטית: אין.שירות חדרים: אין.ציון כללי: סביר.הערות: ה"לאס וגאס", מבחינת נישואין, של המזרח. המיטות עגולות, כשמעליהן ומכל צדדיהן מראות. כל הקירות מחופים בקטיפה אדומה, וה רושם הכללי, לפיכך, קצת זול. "חבילת" אוהבים כוללת יין ענבים (המלון אינו מגיש אלכוהול) ב­50$ וזר ציפורנים עם ורד בודד ב­75$.Grand Floridianאורלנדו, פלורידהמחיר ל"חבילה" רומנטית: 540$שם החדר: קומת השוערנוף: הארמון של סינדרלה.החלק הטוב בחבילה: הנוףהחלק הרע בחבילה: מוזיקה בלוביאמבטיה: אמבטיה עם סילוני מיםרעשי רקע: איןאח: איןנרות לתאורה רומנטית: איןשירות חדרים: ישציון כללי: טוב מאודהערות: המבנה בסגנון ויקטוריאני מרשים מאוד, וכן עיצוב החדרים. יש בהחלט ארומה רומנטית, אבל העלות שלה קצת גבוהה: לדוגמה, בקבוק דום פריניון עולה בשירות חדרים 275$.Hotel Monacoסן פרנסיסקומחיר ל"חבילה" רומנטית: 469$­479$שם החדר: סוויטה ים תיכונית.נוף: מכולת, מכון מסג'ים.החלק הטוב בחבילה: חדרים מרווחים.החלק הרע בחבילה: הנוף.אמבטיה: ג'קוזי מתומן.רעשי רקע: במסדרונות וצעקות של שיכורים מהרחוב.אח: אין.נרות לתאורה רומנטית: אין.שירות חדרים: יש.ציון כללי: טוב.הערות: שירות החדרים הביא דג זהב בקערה במקום שמפניה. Mount Airy Lodgeהר פוקונו, פנסילבניהמחיר ל"חבילה" רומנטית: 236$שם החדר: סוויטת ארמון הבדולח.נוף: קיר.החלק הטוב בחבילה: פעילויות מחוץ לחדר.החלק הרע בחבילה: בריכה פרטית מטונפת.אמבטיה: בצורת לב.רעשי רקע: השכנים בחדרים הסמוכים.אח: יש.נרות לתאורה רומנטית: אין.שירות חדרים: יש.ציון כללי: בינוני.הערות: רמת ניקיון נמוכה, יחסית. חבילת שמפניה אקסטרווגנזה כוללת כמה מתנות זולות כמו מברשת ומשחת שיניים ואלבום תמונות מפלסטיק. במקום שמפניה ניתן משקה מאלט, וכל זה במחיר נוסף של 138$. המלון החליף בעלויות לאחרונה, ולכן יש סיכוי לשיפורים.Kapalua Bay hotelמאווי, הוואימחיר ל"חבילה" רומנטית: 319$­470$, תלוי בנושא החדר.שם החדר: רומנטיקה יוקרתית.נוף: אוקיינוס.החלק הטוב בחבילה: הנוףהחלק הרע בחבילה: מקרר של מעונות סטודנטים.אמבטיה: מתומנת.רעשי רקע: אין.אח: אין.נרות לתאורה רומנטית: אין.שירות חדרים: יש.ציון כללי: טוב מאוד.הערות: אין צורך בוורדים ושמפניה כדי להוסיף לרומנטיקה. מראה האוקיינוס ממרפסת החדר עושה את העבודה.Paris Las Vegasלאס וגאסמחיר ל"חבילה" רומנטית: 120$.שם החדר: דלוקס.נוף: החלק האחורי של הקזינו.החלק הטוב בחבילה: רצפת שיש באמבטיה.החלק הרע בחבילה: קירות דקים.אמבטיה: אובלית.רעשי רקע: ניאגרה חורקת בשירותים.אח: אין.נרות לתאורה רומנטית: אין.שירות חדרים: יש.ציון כללי: טוב.הערות: ההעתק של מגדל אייפל, במחצית מהגודל המקורי, הוא בדיחה טובה, אבל ודאי שאינו תורם לאווירה הרומנטית. קרבנות אופנהתהיתם פעם למה הניו יורקים לא מבשלים בעצמם, לא מכבסים ואפילו לא מוציאים בעצמם את הכלב? הנה תשובה אפשרית: בגלל הציפורנייםתגידו שאנחנו שטחיים, אבל אחת ההבחנות הראשונות שלנו כשבאנו להשתקע לזמן מה בניו יורק היתה שכל חנות שלישית בעיר, אחרי דלי ומכבסה, היא מכון ציפורניים. בהתחלה לא האמנו, חשבנו שזו מספרה או קוסמטיקאית שעושה השלמת הכנסה. סוף סוף, מה כבר ראוי כל כך לתשומת לב בציפורניים. אנחנו, שמכירות כל חנות בגדים שווה בעיר, גם אם היא מסתתרת בערמומיות בין השדרות ה­11 וה­12 לדוגמה, או אי­שם על גבול הארלם, ושיש לנו מידע עדכני על ספרי הצמרת, קוסמטיקאיות, מסג'יסטים ורפלקסולוגים למיניהם, לא ממש מבינות את הקטע הזה עם הציפורן. זוג מספריים פותר לנו את רוב הבעיות, ועל פצירה שמענו אך טרם הספקנו לרכוש. אוקיי, ברור שיש לנו איזה לק במגירה, כשנתנו לאיזו חברה לבלבל אותנו בבלומינגדיילס, או כשהיינו נואשות בנסיונות ללכוד את תשומת לבו של איזה גברבר (שבסוף התברר שהוא מקפיד לחדש את הלק על ציפורני רגליו פעם בשבוע) בסביבה. אבל זהו, בימים כתיקונם הוא משמש אותנו לעצירת רכבות בגרבונים. כאן, היה ברור לנו כבר משלבים די מוקדמים, מסתתר איזה תהליך חבוי, משהו, שאם נצליח לרדת למלוא עומקו, נוכל לנסח איזו אמירה משמעותית על החברה האמריקאית.בינתיים התחלנו לפתח איזו אובססיה כפייתית ללטוש עיניים בציפורניהן של הנייטיבז, וחיש קל הבנו שאין כל מקום לגישה מזלזלת. מדובר בעבודת אמנות של ממש. אם חשבנו שהקליגרפיה עברה מהעולם, או לפחות הצטמקה לממדי מאה שערים או בורו פארק, התברר לנו שהיא עברה למקום משכן חדש ומאתגר לא פחות: הציפורן. על שטח זעיר שבין 3 ל­5 ס"מ, תלוי בשאפתנות של מגדלת הציפורניים, הסתתרו פסוקים שלמים בסינית עתיקה, אואזיס של דקלים על שפת אוקיינוס, ציורים סוריאליסטיים, עבודות בצל ואור ואבני חן. מי שאמר שמתה האמנות בעיר, לא ביקר כנראה אצל מניקוריסטית, פועלת אמנות צנועה, שמביעה את אמירתה האמנותית בצמצום.ואז דפדפנו במגזין של ה"ניו יורק טיימס", שבמסגרת החזרה לגלאמור של האייטיז ולמראה הספק ביצ'י ספק זנותי, הקדיש מדור עיצוב שלם לציפורניים. אין גבול לדמיון. אפילו פירסינג עושים לציפורן (ולמעשה, לתותב המלאכותי שמחליף אותה). את התמונות ליוותה כתבה שסיפרה על ק שיי ההסתגלות של מגדלת ציפורניים מתחילה: אי אפשר לקלוד על המחשב, לקלף ירקות או לסדר צעצועים. אי אפשר אפילו לטלפן. הכתבת הודתה כי הציפורניים לא הרשימו כלל וכלל את בן זוגה, שמתייחס משום מה בחוסר אהדה מופגן למוגבלויותיה החדשות. לעומת זאת, הקולגות התעניינו במספר הטלפון של המניקוריסטית. האם ייתכן שזה מסוג הדברים שאנחנו עושים בשביל אחיותינו הנשים? תהתה הכתבת. אנחנו לא קונות את זה. הו, לא. אנחנו מחפשות משהו עמוק יותר. נגיד, הציפורן כמטפורה לאכזריותה של החברה הקפיטליסטית התחרותית. כשאת מצליחה, כלומר מרוויחה המון, כסף יכול לקנ ות לך אוכל, מכבסות, או­פר לילדים ואפילו מוציא כלבים. את, כל מה שאת צריכה זה לשלוף ציפורניים מטופחות, להגיע לעבודה ולהרוג אותם ברכות. בינתיים, עד שנהיה בטוחים בהבחנה שגיבשנו החלטנו לדחות מעט את קניית הפצירה.